שתף קטע נבחר

באה בחשבון עם ישראל הלבנה: בנצ'יאמלק סלמסה הפכה מנהיגה

לקראת חג הסגד שיחול בשבוע הקרוב האקטיביסטית והפעילה החברתית בנצ'יאמלק מששה-סלמסה חוזרת למחצבה בבנימינה, שם מצא אחיה יוסף את מותו - ועורכת חשבון נפש נוקב עם ישראל של הלבנים

  

בנצי'אמלק מששה-סלמסה מזוהה בשנים האחרונות עם המאבק נגד אלימות משטרתית. ב-2018 הוכתרה על ידי "גלובס" כאחת הנשים האקטיביסטיות והמובילות של ישראל: היא מהווה מודל לאלפי בני קהילתה שיצאו לרחובות: מששה-סלמסה אף תמכה במשפחות ששכלו את בניהם כגון משפחת ביאדגה, ומשפחת טקה. אך סיפורה מתחיל למעשה ביוסף, אחיה הצעיר. בפרק הרביעי של סדרת הרשת מבית "מיזם 929", היא מספרת על היום ששינה את חייה מקצה לקצה.

 


 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

יוסף (יוסי) סלמסה נמצא מת במחצבה בבנימינה ביולי 2014. דו"ח פתולוגי שנמסר למשפחה קבע כי נסיבות המוות אינן ברורות. "יוסף ישב עם חבר בגינה ציבורית ליד הבית", משחזרת האחות, "השוטרים שהגיעו קיבלו תלונה על איזשהו חשד פריצה לגן. הם כנראה חשדו בו, למרות שהוא אמר שוב ושוב שלא עשה דבר וחשמלו אותו עם טייזר שלוף לעיני חבריו". 

 

"שלפו מולו טייזר - וחשמלו לעיניי חבריו"

 

על פי דו"ח המשטרה, סלמסה תקף לכאורה את אחד השוטרים באגרופים וניסה לפגוע בו, עדי ראייה טוענים כי השוטרים אזקו את הנער בידיו וברגליו - ולקחו אותו לניידת. משם הועבר לבית החולים, שוחרר לביתו - ומעולם לא נפתחה חקירה כנגדו.

 

יוסף סלמסה ז"ל (מתוך פייסבוק) (מתוך פייסבוק)
יוסף סלמסה ז"ל(מתוך פייסבוק)

 

לאחר המקרה, משפחה סלמסה מגישה תלונה במשטרה. ולדברי האחות,"איתה הגיעה גם מסכת איומים".  4 חודשים חולפים מאותו אירוע. יוסף יצא להפסקה מעבודתו ביקב ולא חוזר. אחרי 3 ימים גופתו נמצאת במחצבה. עד היום בני המשפחה לא יודעים את אירועי המקרה המלאים.  לקראת חג הסגד שיחול ב26 בנובמבר, מזמינה האחות את  עם ישראל לחשבון נפש נוקב.

 

"האהבה שלי אליו מניעה אותו"

במקורות היהודיים היא מוצאת עוז ואומץ להתחיל במאבקה הבודד. "חשבתי על דמותה של אסתר המלכה, שהקריבה את עצמה בשביל העם שלה. היא לקחה סיכון והייתה יכולה ממש לפגוע בעצמה ובכל זאת, הלכה עד הסוף". מאבקה הבודד של בנצ'יאמלק ומשפחתה, הפך לסיפורה של קהילה שלמה.

 

צעירים ומבוגרים כאחד הצטרפו להילחם עבורה- וגם עבורם. השם "יוסף סלמסה", הפך לסמל ובנצ'יאמלק למובילתו.  "הסיפוק הגדול שלי הוא שהקהילה שלי התחילה להרים את הראש. מצד שני, זה קצת מצחיק אותי שאנחנו אפילו לא דורשים אלא מבקשים לדעת מה קרה, ולא מקבלים תשובות".

 

מששה סלמסה גורסת כי היהודים אמנם בארצם - אך הדרך לשוויון עוד ארוכה כמעט כמו המסע מישראל לסודן. זה ממש לא מפחיד אותה  היא מספרת כי בחג הסגד שנחגג באתיופיה נהגו היהודים לצום. הם ערגו למדינה הקדושה, הכירו רק את ירושלים וקיוו להיות חלק מהנס המתגשם. בישראל, הפך החג להילולה והודיה.

 

"המסע של ההורים שלי  ושל הקהילה שלי עדיין לא תם",היא אומרת, מרשה לעצמה להחזיק באופטימיות זהירה. "עם כל הייאוש, אני לא רוצה לאבד תקווה. ואני מקווה שיום אחד הוא באמת יהיה שלם".

 

חלם לפגוש את הנשיא ולספר לו על סבא

בנצ'יאמלק מתארת משפחה חמה ואוהבת אשר עוברת את המסע הארוך מאתיופיה לישראל, דרך סודן. "אחי תמיד אמר לאמא שלי שהוא יהיה איש חינוך ואז הסיפור של המסע יהיה לא רק הסיפור הפרטי שלה", מגלה האחות.

 

  ()
"יוסף הבטיח לאמא שהוא יספר את הסיפור שלה"

 

"היינו מאוד מחוברים לשורשים שלנו מגיל מאוד קטן. איבדנו את סבא שלנו במסע הרגלי ועד היום ,אנחנו לא יודעים מה עלה בגורלו. יוסי (יוסף) שגדל עם סיפורי המסע האלו חלם להיות איש חינוך. הוא נתן לאמא הבטחה שהוא יגיע לפסגות, יספר את הסיפור שלה ואולי גם ימצא את סבא.  הוא  אפילו אמר שיום אחד יפגוש את הנשיא", היא מוסיפה ואומרת כי הייתו זו דווקא אמו של יוסף שנפגשה עם הנשיא לאחר מותו של בנה. 

 

מששה-סלמסה משוטטת במחצבה בבינימינה, בה לא ביקרה תקופה ארוכה. היא נעצרת, נושמת ואומרת,  "יש פה משהו שקט, אני מוצאת את עצמי. זה כאילו שהוא פה לידי".  אכן, קשה למצוא שקט כשאת מנהלת מאבק עיקש וארוך.  "הפסקתי עם הלימודים. למדתי ניהול מערכות מחשבים, עזבתי את העבודה כסייעת בצהרונים, ופשוט הזנחתי את החיים האישיים שלי", היא מגלה בפתיחות, "החלטתי שאני יוצאת לרחוב והמדינה תשמע את קולי".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים