כמעט חצי מיליון חסרי דת בישראל: "נתונים אסטרונומיים"
לאחר שמשרד הפנים חשף כי מרבית העולים מרוסיה ואוקראינה אינם יהודים - אומר החוקר ד"ר נתנאל פישר, כי על פי נתוני הלמ"ס חיים בישראל 440 אלף חסרי דת. הפתרון: "הקלה בגיור ועדכון חוק השבות כך שיתאים למצב העם היהודי בשנת 2019"
משרד הפנים פרסם אתמול (יום ג') את נתוני יהדותם של העולים לארץ בשמונה השנים האחרונות, בעקבות חשיפת ynet - והבהיר כי רוב עולי מדינות ברית המועצות לשעבר אינם מוכרים כיהודים, והמספר העצום של חסרי הדת שזכו לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות אכן מדבר בעד עצמו. חוקר העלייה, הקליטה והגיור, ד"ר נתנאל פישר, מגלה כי לפי הנתונים העדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) חיים כיום בישראל כמעט חצי מיליון עולים לא יהודים וצאצאיהם. בראיון לאולפן ynet אמר: "זהו מספר אסטרונומי".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
לדברי ד"ר פישר, הירחון האחרון של הלמ"ס, שפורסם באוקטובר 2019, מצביע על לא פחות מ-440 אלף איש חסרי דת, מה שמהווה עדות נוספת ל"מספר ההולך וגדל של עולים לא יהודים מתוך העולם שעולים כל שנה לישראל במסגרת חוק השבות". הדבר הזה מתאפשר בגלל סעיף 4 א' בחוק, המקנה זכות עליה גם לצאצאי יהודים עד דור שלישי ולבני זוגם של הזכאים – ופישר קורא לבצע בו שינויים ולעדכנו כך שיתאים למאפייניה הייחודיים של יהדות העולם כיום.
"אני רוצה לגלות לכם סקופ", אמר החוקר, "אנשים חושבים ש'סעיף הנכד' (4 א' – ק"נ) תוקן בגלל חוקי נירנברג, ושמדינת ישראל אימצה את הדבר הזה כי הנאצים רדפו יהודים עד דור שלישי - אבל זה לא נכון. אני קראתי את הפרוטוקולים של כל הישיבות שקדמו לשינוי החוק, ומבחינה היסטורית זאת לא הסיבה שבגללה תיקנו את סעיף הנכד".
פישר סבור כי הסעיף המדובר נולד כפשרה פוליטית לאחר הפסיקה השנויה במחלוקת ב"בג"ץ שליט" המפורסם. החוק בזמנו לא הגדיר מיהו יהודי לעניין שבות ובית המשפט הורה להעניק אזרחות לאדם שאביו יהודי ואמו לא. בעקבות כך תיקנה הכנסת את החוק, לדרישת המפלגות הדתיות, ובמהלך שנועד לעקוף את בג"ץ קבעה כי רק מי שנולד לאם יהודיה או התגייר נחשב יהודי. כ"פיצוי" על כך לצד שכנגד, וכדי שהדבר לא יחייב פירוק משפחות על רקע של עלייה לארץ, הוחלט להוסיף את סעיף הנכד, שלפיו גם בן או נכד של יהודי הוא זכאי שבות וכן בני זוגם של הזכאים.
"גיור לא יכול להיות הפתרון היחיד"
ככלל, ישנם שני פיתרונות מקובלים לפער ההולך וגובר בין מספר העולים לשיעור היהודים מביניהם. השמרנים שואפים לכך ששער הכניסה לישראל יהיה כמה שיותר תואם להלכה, וממילא הרוב המוחלט של העולים יהיה יהודי לכל דבר. לשם כך הם מבקשים את ביטול סעיף הנכד או את צמצומו באופן משמעותי. הצד מנגד תומך בזכאות שבות גם לאנשים הקשורים לעם היהודי או בעלי עבר יהודי - גם אם הם עצמם אינם יהודים על פי ההלכה. הפיתרון שלהם למצוקתם של הישראלים חסרי הדת המתרבים בשל כך הוא בצעדים כמו כינון נישואים וגירושים אזרחיים, לצד הקלה משמעותית במדיניות הגיור.
ד"ר פישר סבור כי חובה "לעדכן את חוק השבות בהתאם למציאות המשתנה", כדבריו. "אנחנו מדברים היום על קבוצה של כמעט חצי מיליון עולים לא יהודים וצאצאיהם בארץ, ומתוכם התגיירו כ-30 אלף איש בלבד בתקופה של 15-20 שנה. באופן אישי הייתי שותף להרבה מאוד פרויקטים וניסיונות לקדם את הגיור כמה שיותר - אבל מצד שני צריך להגיד בהגינות וביושר, שאין שום סיכוי בעולם, גם אם נמנה את הרב הכי ליברלי, שיגיירו חצי מיליון אנשים. אז גיור לא יכול להיות פתרון יחיד. צריך לראות איך אנחנו פותרים את הבעיה מהשורש".
פישר מצביע על מגמה של שינוי בעולם היהודי שמחייבת התאמה של חוק השבות. "העולם היהודי של שלהי 2019 אינו דומה לעולם היהודי של 1970 – זמן תיקון החוק. בעולם היהודי כיום, לכל יהודי יש בני משפחה מדרגה ראשונה או שנייה שאינם יהודים. התופעה הזו פחות מוכרת בישראל, למרות שזולגת גם אלינו. ועכשיו מדינת ישראל צריכה לשאול את עצמה האם תכיל בתוכה כל כך הרבה עולים שיבואו מכוח חוק השבות".
מה התשובה שלך?
"מצד אחד, ברור שאי אפשר למנוע עלייה של לא יהודים לישראל. אם בן אדם נשוי לאישה לא יהודייה או יש לו ילד לא יהודי, אף אחד לא יגיד לו להתגרש ממנה. מצד שני, במציאות הנוכחית שיש יותר לא יהודים שזכאים לעלות לישראל מאשר יהודים, אנחנו צריכים לחשוב על הדבר הזה מחדש".
עם זאת ד"ר פישר מבהיר כי "חוק השבות הוא חוק גורלי למדינת ישראל, ליחסים עם יהדות התפוצות, ולכן הכול צריך להיעשות בתבונה, בזהירות, לא בלחץ של בחירות, לא מתוך שיקולים פוליטיים כאלה ואחרים, צריך לעשות את זה בצורה מאוד שקולה".
לפנייה לכתב/ת 
