לקה בשבץ אחרי ויכוח - ויוכר כנפגע בעבודה

ביטוח לאומי סירב להכיר באירוע מוחי של קבלן שהיה בעיצומו של פרויקט, וטען כי הלחץ שבו היה נתון לא היה חריג. בית הדין חשב אחרת

עו"ד רונית כהן | פסקדיןפורסם: 09.01.20 , 06:55

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי קבלן שלקה באירוע מוחי ב-2015 יוכר כנפגע בעבודה. הקבלן התרגז על עובד של קבלן משנה שלו בשל קצב עבודה איטי, ולמחרת לקה בשבץ. השופטת רוית צדיק דחתה את טענת ביטוח לאומי שלפיה השבץ נובע מעברו הרפואי של התובע.

ביוני 2015 זכה הקבלן במכרז לביצוע עבודות שיפוץ ב-19 גנים במועצה המקומית אבן יהודה. הוא התחייב לסיים את השיפוץ עד סוף אוגוסט של אותה שנה ונעזר בקבלן משנה. בגנים התקיימו קייטנות בשעות היום ולכן עבודות השיפוץ החלו אחר הצהריים. בשל גודל הפרויקט ולוח הזמנים הקצר, הוא נדרש לעבוד יום ולילה מאחר שאי עמידה בתנאי המכרז עלולה הייתה לגרור חילוט הערבות שהפקיד והטלת קנסות.

דיני עבודה

עו"ד הרים קרטון ניירות – והוכר כנפגע עבודה

עו"ד אורי וינינגר | פסקדין

במהלך ניסיון להרים חבילת דפי צילום נגרם לעו"ד בקע מפשעתי. ביטוח לאומי סירב להכיר בכך כתאונת עבודה, אבל בית הדין חשב אחרת

עו"ד הרים קרטון ניירות – והוכר כנפגע עבודה

יום בלפני האירוע המוחי הוא הגיע ליישוב ומצא כי קצב העבודה איטי ואינו מתנהל לרוחו, כך שלא ניתן יהיה לסיים את השיפוץ כמתוכנן. באותו יום התפתח ויכוח סוער בינו לבין מנהל הרכש של קבלן המשנה. בתום הוויכוח, ובעודו נסער ועצבני, הוא שב לביתו, התקלח והלך לישון. למחרת קם משנתו עם הפרעה קשה בדיבור. הוא התפנה בכוחות עצמו לחדר המיון שם אובחן שבץ מוחי.

לדבריו, מה שגרם לאירוע המוחי היה הכעס האדיר והדחק הנפשי החריג שאליו נקלע כתוצאה מהבנת ההשלכות הקשות שבהן יהיה עליו לשאת בשל אי-עמידה בתנאי ההסכם.

ביטוח לאומי טען מנגד שלא מדובר באירוע חריג, ועבודת התובע מתבצעת מטבעה בלוחות זמנים קצרים. הוא הדגיש כי במועד האירוע לתובע היה עוד חודש וחצי להשלמת הפרויקט.

אבל השופטת רוית צדיק התרשמה שמבחינה סובייקטיבית התובע היה שרוי בלחץ ממשי. היא קבעה כי הוויכוח שהתפתח בינו לבין עובד קבלן המשנה היה אירוע חריג, שכן במועד זה התבררה לתובע חוסר היכולת לסיים את הפרויקט בזמן. לכך מצטרפת העובדה כי למחרת הוויכוח כבר בשעות הבוקר לקה התובע באירוע המוחי.

השופטת מינתה מומחית רפואית לבחינת הקשר הסיבתי בין הוויכוח לבין השבץ, וזו ציינה כי התובע סבל קודם לאירוע מיתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, עישן והיו בעברו שני אירועי שבץ. כל אלה מעלים את הסיכון לשבץ מוחי. עם זאת, בעקבות אירוע החריג והעלייה החדשה ברמת המתח נגרם לו שבץ מוחי נוסף עם הפרעה בולטת בדיבור. לכן, למרות היותו נתון בסיכון מוגבר, השבץ קשור מבחינה סיבתית לאירוע החריג.

בעוד התובע ביקש לאמץ את חוות הדעת, ביטוח לאומי טען שיש למנות מומחה נוסף או לדחות את התביעה. לטענתו, המומחית התעלמה מהרקע הרפואי של התובע ומהעובדה שחלף לילה בין הוויכוח לבין התפרצות השבץ.

אך השופטת דחתה את טענות הביטוח הלאומי וקבעה שהמומחית הייתה ערה לעברו הרפואי של התובע ועדיין סברה כי יש קשר סיבתי בין השבץ לבין הוויכוח. בנסיבות אלה, אין הצדקה לסטות מחוות דעתה שהייתה מנומקת ומפורטת תוך התייחסות למכלול גורמי הסיכון של התובע.