שתף קטע נבחר

כנס נגד אנטישמיות בפריז: "הקורונה עשויה להיעלם - שנאת היהודים עוד פה"

ברומניה קיים חוק נגד אנטישמיות אך הוא אינו נאכף; יהודי איטליה מדווחים על פעילי BDS שחוברים לניאו נאצים, בבלגיה נחגג בפרהסיה פסטיבל שנאה מובהק ובהונגריה - היהודים מדברים על השואה "יותר מדי": תמונת מצב מדאיגה של יהדות אירופה

בצל האנטישמיות הגואה: כ-250 אנשי ציבור יהודים מכל רחבי אירופה התכנסו בשבוע שעבר בפריז לכנס השנתי של איגוד הארגונים היהודיים, בראשו עומד הרב מנחם מרגולין. האירוע נערך בבניין הקהילה היהודית European Centre of Judaism השוכן ברובע ה-17 של פריז הנחשב מקום בטוח ומרכזי. למרות זאת, חלק מבאי הכנס הסתובבו בעיר בראשים גלויים, או בכובעים. רק בתוך המבנה הרשו לעצמם לחבוש כיפה.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>    

 

נשיא הקהילות היהודיות של צרפת יואל מרגי, מודה שבאיזורים מסוימים בפריז, ההליכה מלווה בחשש גם אם אינך חובש כיפה. "אני לא יכול להכחיש שזה קורה בכמה מקומות, אבל לא בכל מקום. גם בשוק שברובע המוסלמי של ירושלים יש כאלה שחוששים ללכת", הוא אומר בשיחה עם ynet ומוסיף בהסתייגות, "אבל ברוב האזורים של פריז בפרט, וצרפת בכלל, החיים טובים, אחרת כולם היו עוזבים. יש אנטישמיות, ויש איסלאם רדיקלי, אבל החיים נמשכים".

 

קראו עוד בערוץ היהדות

 

כיצד ניתן להתמודד עם העלייה באנטישמיות?

"כל מי שדיבר בכנס אמר שהאנטישמיות גדלה, וזה אומר שמה שאנחנו עושים זה לא מספיק וצריך לעשות עוד. צריך עוד חינוך, ועוד בתי כלא אליהם צריך להשליך את הפושעים. יש גם הבדל: עד לפני 20 שנה ידענו שהתרופה לאנטישמיות היא להכיר את אושוויץ ואת השואה. עכשיו גם מי שיודעים על השואה, לא אכפת להם. אני חושב שהפתרון הוא הכרת ישראל. כשאנשים יידעו את האמת על ישראל, ועל החיים במדינה, זה אולי יעזור נגד האסלאם הקיצוני".

 

 

  (צילום: יוני ריקנר)
נשיא הקהילות היהודיות של צרפת יואל מרגי בכנס האנטישמיות(צילום: יוני ריקנר)

 

מי שיזם את האירוע בפריז הוא איגוד הארגונים היהודיים באירופה. מייסד האיגוד – הרב מנחם מרגולין – מכהן גם כרב הקהילה הישראלית בבריסל. לדבריו, למרות מאמצים רבים גם בבלגיה האנטישמיות נחגגת בגלוי. ממש באותו שבוע של הכנס נחגג הקרנבל השנתי  בעיר אאלסט. גם השנה כיכבו בפסטיבל בובות ענק עם אפים בולטים, פאות ארוכות, מחוברים לשקי כסף ורוכבים על עכברושים.

 

 

 

"האטימות הנוראה של מארגני הקרנבל והתעלמותם מזעקות הקהילה היהודית הביאה אותנו להכרה שיש לפעול בכל אירופה", אמר הרב מרגולין. "יצרנו תוכנית חקיקה מסודרת, בת חמישה חלקים, שתאפשר מאבק באנטישמיות ובשנאת ישראל ותביא לשינוי מהותי לטווח ארוך. המסר שלנו לממשלות באירופה הוא – אנחנו עשינו את מה שיכולנו. מעכשיו האחריות חייבת לעבור אליכם".

 

   (צילום: יוני ריקנר)
הרב מנחם מרגולין (צילום: יוני ריקנר)

 

מהי מטרת הכנס? 

"המטרה היא להעניק לראשי קהילות אפשרות לשתף אחרים בחוויות שלהם, לשמוע על הנעשה בקהילות יהודיות אחרות, להעלות בעיות וגם להציע פתרונות. צריך לזכור – הקורונה תיגמר, אבל האנטישמיות תישאר אם לא נילחם בה".

 

אילו כלים יועילו במלחמה באנטישמית?

"כיום מרכזים יהודיים רבים כמו בתי כנסת, בתי ספר, ומרכזים יהודיים מרושתים במצלמות אבטחה אבל נעדרת אבטחה אנושית – דהיינו מאבטחים. אנחנו מציעים להקים מוקד בקרה מרכזי-אירופאי שיאפשר פיקוח ובקרה, כדי שבעת הצורך המרכז יזעיק את המשטרה, במקרה ומזהים אירוע חמור. אנחנו דורשים להשקיע בחינוך ולעקור מספרי הלימוד אזכורים נגד יהודים וישראל. לאסור קנייה ומכירה של סמלים נאציים, לאסור שימוש בסממנים אנטישמיים כמו בפסטיבל בבלגיה. עלינו להגדיר את שנאת ישראל והמלחמה בה כסוג של אנטישמיות".

 

  

הרב שלמה כובש המתגורר בבודפשט הוא רב הקהילה היהודית ההונגרית המאוחדת ומייסד הליגה האירופית לפעולה והגנה (APL). במהלך הכנס בפריז הציג סקר ענק וחסר תקדים שיזם הארגון שהוא עומד בראשו. הסקר בוצע ב-16 מדינות ובכל אחת מהן נסקרו כ-1,000 איש, שלכל אחד מהם הוצגו עשרות שאלות. עד כה נותחו רק תוצאות ראשוניות מהסקר חסר התקדים, והמידע המלא יפורסם רק בעוד כחצי שנה.

 

 

   (צילום: יוני ריקנר)
הרב שלמה כובש(צילום: יוני ריקנר)

 

"אצלנו, כמו ברוב מזרח אירופה, אין קהילות מוסלמיות גדולות ולכן יש פחות בעיה של תקיפות פיזיות, אלא מאבק באנטישמיות שקיימת בציבור וברשתות החברתיות", סיפר בכנס, "הבנו שיש לתקוף את הבעיה מבחינה חוקית, אבל בגלל העיקרון של 'זכות הדיבור'  אי אפשר להפוך השמצה של יהודים לעבירה פלילית. מאחר והכנסנו לחוקה את 'החובה לכבד קהילות של מיעוטים', הדבר יהווה כעת עילה לתביעה אזרחית, ירתיע אנשים ויחנך. זה עשוי להקטין את התופעה".

 

מתוך הסקר

על ההיגד "יהודים מדברים יותר מדי על השואה" 21% ענו "מסכים מאוד", ו-"נוטה להסכים". אחד מכל 5 נשאלים בסקר השיב בחיוב על האמירה "ליהודים רשת סודית משפיעה על פוליטיקה וכלכלה". על העמדה ולפיה "יהודים אף פעם לא יהיו חלק מהחברה במדינה שלנו", 17% אמרו שהם "מסכימים מאוד" או "נוטים להסכים".

 

הרב כובש מציין כי "הסוקרים בצרפת חששו להיכנס לריכוזים מוסלמיים, ולכן ניתן להניח ששם הנתונים חמורים עוד יותר. בנוסף לכך, אנחנו גם מתעדים עלייה מדאיגה במספר התקיפות הפיזיות שעולות מדי שנה. בבריטניה היו בשנה שעברה קרוב ל-2,000 תקיפות, ובצרפת  קרוב ל-700.

 

אז מה עושים?

"עד עכשיו היינו בהגנה – בעיקר תיעדנו, סרקנו, ודיברנו. כמו במלחמה עכשיו הגיע הזמן לעבור להתקפה. צריך להבין שאי אפשר לחכות שאחרים יטפלו בזה ומי שרוצים לחיות כיהודים באירופה חייבים גם לעשות. זה כולל שימוש בכלים חוקיים כדי להילחם בשנאת יהודים, להיאבק על הדעות וגם לפעול במערכת החינוך - לבדוק ספרי לימוד ולדאוג להוציא מהם אזכורים אנטישמיים או אנטי ישראלים".

 

 

ריקרדו פצ'יפיצ'י, מבכירי הקהילה היהודית באיטליה קרוי על שם סבו – הסופר והרב ריקרדו פצ'יפיצ'י, שעמד בראש קהילת יהודי ג'נובה ונרצח במחנה ההשמדה אושוויץ, בדצמבר 1943. עמד בפצ'יפיצ'י הנכד בראש הקהילה היהודית ברומא בשנים 2008-2015,  כיום הוא מכהן כנשיא ארגון Per Israele.

 

 

ריקרדו פצ'יפיצ'י  (צילום: יצחק טסלר)
ריקרדו פצ'יפיצ'י (צילום: יצחק טסלר)

 

פרופסור מילנה סנטריני "מתאמת המאבק באנטישמיות" במשרד ראש ממשלת איטליה הודיעה במהלך הכנס כי סביב כל מוסד יהודי – בית כנסת, בית ספר, ומרכזים יהודיים אחרים - ישנה אבטחה מוגברת. פצ'יפיצ'י מאשר כי לבכירי הקהילה היהודית יש קשר טוב עם השלטונות. כדוגמא לכך, רק לפני חודשיים הנשיא האיטלקי סרג'יו מטרלה, הפעיל לחץ על הקואליציה וממשלת איטליה אימצה את הגדרת האנטישמיות של "הברית הבינלאומית לזיכרון השואה".

 

בכיר הקהילה מסביר האתגר לא נעצר כאן. "בנוסף לקשיים עם המהגרים המוסלמים יש לנו בעיה עם קבוצה קטנה ומסוכנת של פעילי BDS שנמצאים בקשר עם ארגונים נאציים. יש את התעצמות הימין הקיצוני, שבראשו עומדים מנהיגים דוגמת מתיאו סלביני".

 

סלביני שביקר ב-2018 בישראל, נפגש בין היתר עם אביגדור ליברמן, ולאחר מכן הצהיר כי הם הסכימו בין השאר שהמהגרים הם "סכנה". "אני יודע שרבים לא חוששים ממנו בגלל שהיחסים איתו נפלאים, אבל אני אמרתי לו שהוא חייב להפסיק להטיף לשנאת מהגרים מוסלמים. לי ברור - ברגע שיסיימו איתם, יתחילו איתנו", הוא אומר.

 

 

 

מקסימיליאן מרקו כץ, מייסד "מרכז למעקב ומיגור אנטישמיות", ברומניה מספר: "אין אצלנו בעיה של אנטישמיות גלויה ברחוב פשוט כי במדינה שבה חיו לפני השואה מאות אלפי יהודים, נותרו כיום רק כ-2,000, מהם רק כמניין של דתיים. אין בעיה של התנכלות ברחוב כי לא רואים יהודים דתיים ברחוב. אגב, בניגוד לרוב מדינות אירופה, אצלנו יש חוקים נגד אנטישמיות".

 

מקסימיליאן מרקו כץ (צילום: יצחק טסלר )
מקסימיליאן מרקו כץ(צילום: יצחק טסלר )

 

היעדרותם של יהודי המקום מתחילה לפני כ-10 שנים בלבד. הבנק המרכזי ברומניה מחליט ליצור מטבעות ועליהן דמותו של ראש הכנסייה האורתודוקסית במדינה פטריארך מירון קריסטאה, שכיהן כראש ממשלת רומניה מ-1938 ועד מותו במארס 1939. בתקופה קצרה זו, קריסטאה מספיק לבטל את אזרחותם של כ-225 אלף יהודים, מה שמוביל למוות של חלקם בתקופת השואה.

 

אז נגד איזו אנטישמיות אתה צריך להילחם?

כץ: "חלק מהבעיה של האנטישמיות היא בורות. מדי פעם אני מתלונן במשטרה על ונדליזם ברכוש יהודי. חלק מהשוטרים לא מבינים על מה אני מתלונן. במקרה ויש גרפיטי, שואלים אותי לפעמים 'רגע, אם לא נגרם נזק כספי, מה הבעיה?', הם באמת לא מבינים את הפחד מאנטישמיות.

  

"יש חוק - אבל לא אוכפים אותו. כשפונים לרשויות ושואלים למה אתם לא נאבקים בבעיה הם מתהדרים בחוקים שיש במדינה אבל בפועל הדבר לא נאכף. לכן, קיימת הסתה נגד יהודים ברשתות החברתיות. יש גם פעילות קטנה של פעילי BDS שחוברים לרופאים ממוצא פלסטיני שלמדו רפואה ברומניה, בתקופה הקומוניסטית שבה שלט במדינה ניקולאה צ'אושסקו. כמובן שזה בנוסף לשנאת היהודים העתיקה של נוצרים".

 

 

 

היועץ העצמאי לממשלת בריטניה בנושאי אנטישמיות הלורד ג'ון מאן, (John Mann, the government’s independent adviser on antisemitism) גורס כי "האנטישמיות צריכה להיות מאותגרת בכל רגע ורגע. אם לא נאתגר אז היא תגדל ואם היא תגדל אז נגמור עם טרוריזם ופיגועים".

 

 

   (צילום: יוני ריקנר)
לורד ג'ון מאן(צילום: יוני ריקנר)

 

מה הממשלה מתכוונת לעשות בעניין?

 "אנחנו רוצים להבטיח שכל אדם יהודי יוכל לחיות את חייו בכל דרך שיבחר, בלי הגבלות מכל סוג על חיי השגרה שלהם. זו השורה התחתונה".

 

באירוע נכח גם מייסד ארגון Israel Advocacy Movement יוסף כהן, שמודה כי גם הוא, כמו מרבית ההיהודים בממלכה המאוחדת, נשם לרווחה כאשר ג'רמי קורבין הפסיד לאחרונה בבחירות לפרלמנט אך לדבריו, הסכנה ליהודי בריטניה טרם חלפה. "זה מדכא לראות בלונדון בתי ספר שנראים כמו בית סוהר. אלה לא חיים, כאשר צריך לחיות מאחורי סורגים, גדרות, ומחסומים.

 

מהו האיום הגדול ביותר על יהודי בריטניה? 

 "יש שלושה גורמים שמאיימים על הקהילה היהודית - יש סכנה פיזית ממוסלמים-קיצונים, יש את העבריים-השחורים (Black Hebrew Israelites) שהיגרו בשנים האחרונות מאפריקה לאירופה ומאמינים שהם "בני ישראל" האמיתיים,, ויש את השמאל-הקיצוני שנותר חזק גם אחרי התבוסה של מפלגת הלייבור. כדי להתמודד עם הסכנה לאלימות נגד יהודים, צריך לחזק את הקשר עם הרשויות אבל אין סיכוי שהם יאפשרו ליהודים לשאת נשק להגנה עצמית".

 

 

מאבקו של היהודי כהן באנטישמיות החל לפני עשר שנים, בצורה אנונימית ועם מעברו ללונדון. "גדלתי בצפון אנגליה והייתי חילוני ושמאלני במקביל למעבר עברתי הליך של חזרה בתשובה והתחתנתי עם אישה דתייה. לפני מספר שנים החלטתי להילחם באנטישמיות בלי שום עזרה מאף ארגון יהודי ובלי שום סיוע כספי התחלתי ליצור סרטונים שפרסמתי ברשתות החברתיות". הסרטונים שהפכו ויראליים הפכו אותו לדמות מוכרת בבריטניה - וגם מחוצה לה.

 

יוסף כהן (צילום: יצחק טסלר)
יוסף כהן(צילום: יצחק טסלר)
 

 

בחנוכה האחרון, איתר סרטון של רשידה טאליב, אחת משתי הנשים המוסלמיות הראשונות שנבחרו לקונגרס של ארצות הברית מברכת את היהודים בברכת "Happy Hanukkah". כהן מיהר לפרסם בטוויטר סרטון משלו שבו הוא מראה

חלק מהסרטון המקורי ומיד אחר כך תוקף את הצביעות של טאליב שמשמיצה את ישראל דווקא בחג היהודי. מי שצייץ מחדש את הסרטון של כהן היה לא אחר מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מה שגרר 2.4 מיליון צפיות בסרטון, אינספור תגובות, לייקים וציוצים מחדש.

 

עם זאת, כהן מודה שהמלחמה קשה, מפרכת ובודדה. "כשישראל יצאה למבצע צוק איתן בעזה, היו בהפגנה 20 אלף איש ואני הייתי היהודי היחיד שהפגין בעד בישראל. היו שם כמה יהודים מנטורי קרתא, אבל הם דווקא הפגינו בעד הפלסטינים".

 

ואתה לא מפחד?

"האמת שאשתי מפחדת, כי אנחנו מקבלים טלפונים מאיימים, אבל מרגישים שלהגן על גם ישראל ומדינת ישראל שווה את הסיכון".

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: זאב אברהמי
קרנבל שנאה בבלגיה
צילום: זאב אברהמי
מומלצים