95

גבר, קצת חמלה. האישה שאיתך סובלת מווסת קשה

לדרוש ממני להתנהג יפה בזמן המחזור זו בקשה מופרכת, שרק מייצרת את התוצאה ההפוכה. גברים צריכים לדעת שמדובר בהתקפים רגשיים הנובעים מתנודות הורמונליות, ויצירת אשמה כלפי ההתנהגות הזו, שהיא טבעית ולרוב אינה נשלטת, רק מלבה את התנודות הרגשיות

יובל לוי | פורסם:02/02/2022
אתמול בלילה קיבלתי מחזור. שיהיה לי בהצלחה, אמרתי לעצמי בבוקר, ונסעתי לחזרות, ערה לאפשרות שהיום שלי עומד להשתבש. הגעתי לתיאטרון, אבל לא הצלחתי למצוא את החניון שבו אנו מורשים לחנות, והווייז החליט שהוא לא מוכן לשתף איתי פעולה. איפה החנייה המזדיינת הזאת? הרגשתי איך המשבר הסתמי והיום-יומי הזה הופך בין רגע למשבר בקנה מידה עולמי. הסתובבתי שוב ושוב במעגלים מסביב לתיאטרון, צועקת וצווחת על כל מכונית שעוברת בלי לאותת.
בדיוק אז, ברגע בו הרגשתי שאני עומדת לאבד את זה סופית, נכנסה שיחת טלפון מהבמאי.
"יובל, איפה את?"
"אני... אני לא יודעת!" צעקה יצאה מפי, ומרוב חוסר אונים גם התחלתי לבכות. "אני מסתובבת כבר חצי שעה במעגלים ולא מבינה איפה הכניסה". שמעתי את מכשיר הטלפון עובר ידיים, וקול חדש ענה לי מהצד השני. "היי יובל, זה גבי", נשמע קולו של אחד השחקנים. "את צריכה שאדריך אותך לחנייה? זה פשוט", הוא אמר בשלווה מעצבנת והרגשתי שמתחיל לעלות לי, אבל התאמצתי לשמור על איפוק.
נכנסתי לחדר החזרות עצבנית ונסערת, שם חיכו לי יתר השחקנים. התיישבתי איתם, האישה היחידה על הסט, ופשפשתי בתיק. "אני לא מאמינה! שכחתי את המחזה באוטו!" צעקתי בקול רועד. בלי להעיף בהם מבט, יצאתי מחדר החזרות בחזרה אל החנייה, מנסה בכל הכוח לעצור את עצמי מלבכות.
הם בטח חושבים שאני משוגעת לגמרי, חשבתי לעצמי ומיד התמלאתי בושה ואשמה על הרושם הרע שאני משאירה. דווקא היום! דווקא עכשיו! למה אני לא מצליחה להשתלט על עצמי? גל חזק של כאב פילח את בטני. הנחתי את ידיי מתחת לטבור והתנשפתי בכבדות, מנסה לנשום אך הדמעות כבר זלגו מעצמן. חזרתי עם המחזה לחדר החזרות, והתיישבתי. לא העזתי להרים את הראש ולהסתכל להם בעיניים מרוב בושה. "אני מתנצלת", מלמלתי, "אני במחזור". הם שתקו.
צילום: עומר כחלוןיובל לוי. הריבים הכי קשים עם האקס קרו לה בזמן שהייתה במחזור (צילום: עומר כחלון)
הקריאה המשותפת החלה. ניסיתי להתרכז, אבל כל הזמן הדהדה לי בראש המחשבה שהרסתי הכול. כשניסיתי לקחת חלק ולשתף אותם בדעתי על הסצנה, גבי קטע אותי באמצע, חלק על מה שהוא חשב שהתכוונתי לומר, גלגל עיניים - או לפחות כך הרגשתי ממנו, והשתלט על השיחה. רתחתי.
יובל, תתאפקי, ניסיתי לרסן את עצמי, יודעת שברגע שאיכנע לאמוציות, כבר לא תהיה דרך חזרה. ניסיתי לנשום ולהסתכל מטה, אבל קולותיהם של שלושת הגברים נשמעו סביבי כמו מערבולת של טסטוסטרון שלא יכולתי לשאת. הרגשתי כל כך לבד וכל כך לא מובנת.
"אני מפלצת! למה אני פה בכלל? למה אני לא בבית, מאפשרת לגוף שלי את המנוחה שהוא צריך?"
"תן לי לסיים לדבר ואל תמהר להסיק עליי מסקנות", סיננתי בזעם ויצאתי במהירות מהחדר, כדי שלא יראו אותי בוכה. שוב. נכנסתי לשירותים וסגרתי את הדלת במהירות. למה אמרתי את זה? מה הוא כבר עשה? האשמתי את עצמי מיד. הכול הרגיש כמו סרט רע, והיום הזה אפילו לא התחיל. איך אני אצא מהשירותים ואחזור לשם עכשיו? מה אני אמורה להגיד? שוב לתרץ את זה ב"אני במחזור"? כמה כבר אפשר לשמוע את זה?
מצד שני, זאת האמת! אני במחזור ואין לי מושג מה עובר עליי. כל שנייה משהו אחר הופך לטריגר, ללא כל חוקיות או היגיון. נדמה שככל שאני יותר מתאמצת להתנהג יפה, כך אני רק מאבדת את שלוות הנפש. חוסר היכולת שלי לשלוט בתגובות האמוציונאליות שיצאו ממני הפחיד אותי. אני מפלצת! למה אני פה בכלל? התחלתי לתהות. למה אני לא בבית, מאפשרת לגוף שלי את המנוחה שהוא צריך?
אולי אני לא צריכה להיות בסביבת אנשים בימים האלה, הרי אני סתם הורסת לעצמי את המוניטין, מתפתלת מכאבים ומייצרת אווירה לא נעימה, שתהפוך בהמשך לאשמה אדירה. הרי החזרה הזו היום לא באמת תהיה אפקטיבית, אז למה לא לתת לי יום חופש, וזהו?
חזרתי מהשירותים והתיישבתי בכיסא שלי בבושת פנים. השולחן השתתק. גבי הסתכל עליי, ואז אמר במבט מחנך, "אם יש לך משהו להגיד לי, תגידי".
"אין לי שום דבר להגיד", סיננתי בשקט.
"לא, כי אם משהו מפריע לך תגידי, נראה שמשהו ממש מציק לך".
"זה כלום, בבקשה תפסיק", התחננתי.
"כי אם יש משהו... אז תגידי!".
"אני לא רוצה להגיד כי אני לא יודעת מה מפריע לי!", אמרתי וניסיתי לאזור את כל הכוחות הנפשיים שעוד נותרו בי כדי שאוכל להשיב לו בקול רגוע ומתון. "אני במחזור ואני לא יודעת בוודאות מה גרם לי להתפרץ, אני מבולבלת, וכל עוד אני לא יודעת למה זה באמת קשור, אני מעדיפה לא להגיד כלום. אני מתנצלת שהתפרצתי, בואו נמשיך בבקשה", אמרתי וגבי הביט בי במבט מאוכזב. "בואו ניקח הפסקה", הציע הבמאי, וכולם התפזרו. הרגשתי נורא. היום עוד לא התחיל וכבר פוצצתי אותו. כל הכבוד יובל!

סיוט ושמו וסת

כבר ארבע שנים, מאז שהפסקתי לקחת גלולות, שהמחזור שלי קשה מאוד. ביומיים הראשונים אני סובלת מכאבי בטן ומכאבי גב שמקשים עליי ללכת; יש לי בחילות, סחרחורות ודימום קשה שיכול להימשך גם יותר משבוע. אני סובלת מתנודות רגשיות קיצוניות שמתבטאות בבכי בלתי נשלט, כעס והתפרצויות זעם על הסביבה.
רוב חיי הייתי בטוחה שזאת הנורמה, שככה נראית וסת, עד שחברה סיפרה לי על מחלה גינקולוגית בשם אנדומטריוזיס, שפוגעת בכמעט 10% מהנשים. ובכן, בעשרה אחוזים מהנשים שאכן אובחנו, מאחר שמאוד קשה לקבל אבחנה רשמית.
הסובלות מאנדומטריוזיס חוות כאבים קיצוניים שנגרמים כתוצאה מתזוזה של תאי רירית צוואר הרחם, שצונחים מחוץ לרחם במקום להישטף החוצה. אותם תאים מתמקמים באזורים שונים בגוף וגורמים לאישה לכאבים משתקים. הרבה נשים שסובלות מהמחלה אינן מאובחנות ונותרות עם "חשד רפואי" בלבד.
"רוב חיי הייתי בטוחה שזאת הנורמה, שככה נראית וסת, עד שחברה סיפרה לי על מחלה גינקולוגית בשם אנדומטריוזיס, שפוגעת בכמעט 10% מהנשים. ובכן, בעשרה אחוזים מהנשים שאכן אובחנו, מאחר שמאוד קשה לקבל אבחנה רשמית"
חמישה חודשים המתנתי למומחה לאנדומטריוזיס. כשתורי סוף-סוף הגיע, התיישבתי מול המומחה ופירטתי בפניו את כל התסמינים שאני חווה בזמן המחזור. לאחר מכן, התיישבתי על מיטת הטיפולים לבדיקת אולטרסאונד כדי לבדוק האם ניתן להבחין בנגעים בצוואר הרחם. "ובכן, יובל, אני לא שולל שאין לך אנדומטריוזיס", אמר המומחה.
"מה? מה זאת אומרת?" שאלתי מלאת פליאה. שיערתי שלאחר המתנה של כמעט חצי שנה ופגישה עם מומחה, אצליח לצאת עם אבחנה חד-משמעית, אבל קיבלתי השערה בלבד. "אבחון חד-משמעי קורה כשבאולטרסאונד רואים נגעים באופן ברור, ואז כבר עושים ניתוח להסרתם. זה לא המצב שלך", אמר, "אבל אני לא שולל. בכל מקרה, יש דרכים להקל על הכאבים. את יכולה לקחת גלולות, או לעשות טיפול בצמחי מרפא, וכמובן להיות במעקב כדי לראות שלא מתפתחים נגעים", סיכם ושלח אותי הביתה עוד יותר מבולבלת משהייתי.
מכיוון שגלולות לא באו בחשבון עבורי, התחלתי לקבל טיפול בצמחי מרפא, והדבר אכן הקל על הכאבים שלי פלאים, אך לא על ההתקפים ההורמונאליים. אלו נשארו זהים, ונותרתי חסרת אונים ומלאת אשמה על ההתנהגות שלי בימים האלה, כי לא משנה כמה אני מנסה להכין את הסביבה הקרובה ל"יובל של המחזור", זה אף פעם לא באמת מתקבל בהבנה.
צילום: Shutterstockאנדומטריוזיס. נשים רבות לא מודעות למחלה הזאת (צילום: Shutterstock)
אני נזכרת בריבים הקשים שהיו לי עם האקס. הפרידות והמשברים הכי גדולים שחווינו קרו בזמן שהייתי במחזור, כאילו מישהו שם זכוכית מגדלת על המצב הרגשי שלי והעצים כל רגש וכל תחושה שעלתה. התפרצויות הזעם הללו תמיד הסתיימו בפרידה.
לא משנה כמה ביקשתי שייקח את כל מה שהולך לקרות בימים הקרובים בעירבון מוגבל, מתחננת שלא יתרגש ושלא ייבהל, כלום לא הועיל. "מתוקי, אתה חייב להבין שיש יומיים בחודש שבהם אני מפלצת, וזהו. מיד אחר כך אני חוזרת להיות החברה המדהימה שאתה מכיר", הבטחתי, אך דבר לא עזר. "אני מבין שאת במחזור, אבל לא אהבתי את איך שדיברת אליי עכשיו", הוא היה אומר בקול מחנך. וזה עוד במקרה הטוב, כי במקרה הרע הזעם חסר הפרופורציות שלי שעשע אותו, והוא היה צוחק לי בפרצוף! ואין, אין דבר יותר מתסכל מההרגשה שלא לוקחים אותך ברצינות, גם אם הודעת מראש שאין לקחת אותך ברצינות בזמן שאת במחזור.
היום אני מבינה שלדרוש ממני להתנהג יפה בזמן המחזור זו בקשה מופרכת, שרק מייצרת את התוצאה ההפוכה. גברים צריכים לדעת שמדובר בהתקפים רגשיים הנובעים מתנודות הורמונליות, ויצירת אשמה כלפי ההתנהגות הזו, שהיא טבעית ולרוב אינה נשלטת, רק מלבה את התנודות הרגשיות.
בכלל, הדרישה שנהיה מדהימות ונעימות הליכות כל ימות החודש היא פשוט לא הגיונית. אנחנו בנות אדם, ולרוב אנחנו מדהימות, נעימות, מכילות ורגישות, אבל יש יומיים בחודש בהם אנחנו לא. לצערי, דווקא באותם רגעים בהם נדרשת קצת יותר הכלה ואמפתיה למצבנו, הרבה גברים ממהרים לסגת, לשפוט, ולעורר אצלנו אשמה על איך שהתנהגנו, להיבהל ואז לחתוך.
יש לי הרגשה שכל בעל חיים אחר בטבע היה עוצר לנוח במידה והיה מאבד כמות כזאת של דם, נוזלים ואנרגיה. חתולים, למשל, מתבודדים כאשר הם אינם חשים בטוב, וגם רמת הפעילות שלהם יורדת והם ישנים יותר. זה אינסטינקטיבי. אבל אנחנו, בני האדם, יצורים תבוניים שיכולים ללכת נגד האינסטינקטים הטבעיים שלנו, נתנו לתודעה שלנו להרחיק לכת ולמנוע מאיתנו לפעול לפי הצרכים הביולוגיים הבסיסיים.
אני לא יכולה שלא לתהות שמא במקום להדחיק את הווסת שלנו ולנסות להמשיך להתנהג כאילו הכול כרגיל, נשים שסובלות ממחזורים קשים צריכות להרפות, לאפשר לעצמן לעצור, או להתרחק קצת מהסביבה. להבין שפעם בחודש הגוף מחייב אותנו לעצור ולשטוף החוצה את כל מה שהתנקז בתוכנו במהלך החודש, כדי לאפשר לנו להתחדש פיזית ורגשית. אם נצליח לעשות את זה, נרגיש הרבה יותר טוב עם עצמנו, עם הנשיות שלנו, והרבה פחות אשמה בימים שאחרי המחזור.
אולי אם לחברה הגברית תהיה יותר מודעות למה שאנחנו חוות, גברים יצליחו לגלות יותר חמלה כלפינו, ויבינו שהאישה הכעוסה והזועמת שהביכה את עצמה לפני מספר רגעים, מראש הייתה מעדיפה להיעלם בתוך הכונכיה שלה בבית, אבל תרבות העבודה המערבית לא השאירה לה ברירה אלא להיות באינטראקציה אתכם, והיא מלאת בושה וחרטה גם ככה. אם אתם החזקים כרגע, קחו נשימה ותנו לסערה לחלוף, כי אנחנו לא מסוגלות לעשות את זה עכשיו. אולי בעוד יומיים.
לכתבה זו 95 תגובות
הוספת תגובה
95

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
81.

ולמה הרוע הזה? למה כל דבר הוא סיבה להתלהמות? למה לא להקשיב ולהבין שיש כאלה שסובלים. כל אחד והסבל שלו. זו לא תחרות. אפשר קצת להכיל את האחר ואת השונות שלו. זה רק יתרום לכם. ולנשים: תנוחו, מותר לכן. אתן לא צריכות להוכיח שום דבר. אנחנו לא בתחרות אחת עם השניה ולא מול הגברים

80.

יובל היקרה. את אישה חזקה ועצמאית תדאגי לעצמך או תבקשי עזרה ותמיכה מחברותייך הפמיניסטיות שונאות הגברים. אנחנו בנתיים עסוקים בלטפח ולהעניק אהבה לנשים שנגד פמיניזם. נשים עדינות יפות ושלא ישארו לבד כל חייהן. פמיניזם שיקר לכן. ועכשיו אחרי שהבנתן את זה שיניתן טקטיקה ואתן הפכתן לפתע לנשים כנועות שמחפשות גבר שיוביל אותן. אנחנו לא קונים את הבייט אנד סוויץ שלכן. אנחנו רואים מי מעמידה פנים כדי לתפוס גבר ומי אכן אותנטית בדרכיה. אתן הבנתן שאף גבר לא יצא עם פמיניסטית שונאת גברים אז פתאום הפכתן עורכן אנחנו לא נקבל את זה. אתן בחרתן בדרך הזאת ואנחנו נשאיר אותכן בודדות עדיף כבר שתהפכו ללסביות כי אתן יכולות לשכוח מגבר שיבוא ויציל אתכן. עכשיו אם תסלחו לי אני צריך להתפנות לנשים שמעריצות גברים ושונאות פמיניזם.

79.

אני בת 21, ומרגישה שחרב עלי עולמי מהשניה הראשונה שקיבלתי מחזור בליים, אחרי אישפוזים לא מטעים בכלל, גם אני עם חשד לאנדומטריוזיס, כאבי מחזור איומים על החודש, כאבי גב תחתון ואגן, עצירות ושלשולים לסרוגין, קטסטרופה, הלוואי והגברים יצליחו להבין שאנחנו לא עושות להם בכוונה,

78.

מה? למה שנקבל בהבנה שאת צועקת ומתפרצת על אנשים? ולמה את חושבת שזה שאת במחזור אומר שמותר לך לעשות את זה?

77.

להגיד שאנחנו מסכנות ולא מסוגלות וחסרות אונים רבע מהחודש נותן תרוצים עלובים לשובניסטים למה לא לאפשר לנו. למה בנות לא יכולות להתגייס לקרבי? כי הן במחזור

76.

לפעמים קשה להבין את איך שהצד השני מרגיש כשאין את החוויה הזאת. מקווה שתמצאי בן זוג שיוכל להבין ולהכיל את הקושי.

75.

במקרה שלי, זה אפילו קל לסביבה לראות את זה ולהבין מה אני מרגיש. בכל זאת, אני לא מרגיש שזה מצדיק שאני אדרוס את כולם ואהיה חמור כי אני מתמודד עם משהו. וכשאני לא מתמודד ולא יכול להיות ליד אנשים, אני לוקח זמן ומבקש מאשתי "לנהוג" עבור שנינו ליומיים... תתבגרי. הבעיה היא לא המחזור, אלא הילדותיות.

74.

וביום שגברים יכנסו להריון, הפלה תהיה מותרת בכל מדינה. ויהיו חופשות לידה ותנאים נוחים לשילוב הורות ועבודה.

73.

72.

שיובל לוי תענוד בזמן המחזור טמפון על הדש, וככה כל העולם ידע שרק היא סובלת כרגע וצריך להתחשב בה.

71.

בטנק, במשמר הגבול, בטיס. מה קרה לפמיניסטיות? יש איזו נסיגה? ואולי אנחנו בכל זאת שונות וקר לנו ברכבת? דורשות שוויון כשהכוונה היא התנשאות. כנראה שאי אפשר לשנות סדרי עולם ויש הבדל בין נשים לגברים. בכל זאת אין יולדים ומניקים.

70.

גם לגברים וגם לנשים. ברגע שהבעיות שלנו הופכות לבעיות של הסביבה שלנו, נכשלנו בהתמודדות. את אישה בגירה, קחי אחראיות על החיים שלך.

69.

68.

ליצור בכוח בעיה כשלא צריכה להיות בעיה? ממש לא מובן לי. סבלתי מדימומים נוראיים במשך חודש כל פעם, עם כל מה שנלווה לזה (כאבי בטן, ואנמיה שבגללה רופא משפחה שלח אותי אחרי בדיקות דם למיון לקבל מנות דם). אז חזרתי לקחת גלולות וזה הסתדר. למה שלא תקחי גלולות וזהו? למה לסבך הכל?

comment-2-comment

comment-2-comment

ובמיוחד אם לקחה כבר קודם. כדאי אבל שתחפש עוד משהו שיעזור וגם באמת שתקח יום חופש אני אף פעם לא אעבוד ביום הראשון למחזור כי אני בכאבים איומים ביום השני גם קשה אך סובלת איכשהו

67.

אין פה קשר למלחמת המינים המטופשת שיצרו לאחרונה, גם אישה לא תבין אותך כמו שאת מצפה למה את מתפרצת עליה כמו ילדה מפונקת. אני בטוח שאת חווה חוויה נוראית שמערערת אותך ומשאירה טעם רע עם הסביבה שלך, אבל את לא ילדה קטנה יובל.

66.

בזמן המחזור תשתגעו בחדר ואנחנו נסגור את כל הפינות מסביב. לעת לילה כשנגיע לחדר תאכלו אותנו אם זה מרגיע אתכן. אבל אחרי המחזור - שקט!!! אוירה רגועה!! קצת פחות צרחות וצעקות מתובלות ב "טוב לב"! עד המחזור הבא....

65.

גם אני עם כאבים משתקים, דימום מוגבר מאד, ועדיין, אני לא מצפה שכל הסביבה שלי תבין ותדע ותכיל. יש גבול. קודם כל כי מאיפה הסביבה שלי צריכה לזכור מתי אני במחזור או לא? ודבר שני כל אחד מתמודד עם דברים ואני לא יכולה לצפות שאתפרץ על אנשים בעבודה ושהם יכילו אותי. הדיון הוא שונה לגבי בן זוג כי הוא גם מודע יותר בתור אחד שיודע דברים אינטימיים עלייך והוא גם באופן כללי אמור להכיל אותך כמו שאת אותו. אבל בעבודה? קולגות לא אמורות לאכול ממני קש וגסות רוח. אם זה המצב שאני מגיעה אליו אז אני זו שצריכה את המנוחה ואת היום-יומיים בבית. במקום שאגיע כאילו הכל כרגיל ואשגע את כל הסביבה. ועוד דבר שלא הסכמתי איתך לגביו - למה הפנייה היא לגברים? הרי יש גם נשים שלא מבינות את המצב הזה כי הן עצמן לא חוות אותו ככה. ויש גם נשים במקומות עבודה, אז מה, הן מכילות את כל השגעונות רק כי הן נשים? זה ממש לא המצב....

comment-2-comment

חולות אנדומטריוזיס מקומן בבית בזמן כאב ולכן יש ימי מחלה. הכאב איום ונורא ולכן אי אפשר להפגש עם קולגות בימים כאלו.

64.

ובעיקר לא מבין את הנשים כאן... תשובות לחלוטין לא לעניין

63.

62.

המחזור. צודקת שאי אפשר להמשיך כרגיל כשזה קורה. מעניין דווקא

61.

לא יכולה לשלוט על העצבים שלך בתקופת המחזור ? פשוט תהיי לבד בתקופה הזו (או לבד בכלל) ותוציאי זעמך על התקרה ולא על בן זוגך.

60.

זה יכול להיות הקאות בחילות שלשולים התעלפויות. פשוט סיוט. לא בהכרח מצבי רוח. חולשה קיצונית. נורא ואיום ממש

59.

לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? ההורמונים שלי לא מעניינים אף אחד, אז גם שלך לא צריכים לעניין אף אחד. עם כל הכבוד, אם עברת את גיל 12 אז לווסת את הרגשות שלך אמור להיות בתחום המסוגלות. תודה ושלום.

58.

טרם נמצא הגשר בין אורח חיים מערבי לבין טבע האישה. לצערי. עם זאת תזונה ופעילות גופנית מפחיתות מאוד בעיות נשיות. תנסי שיטת אביבה, והרבה ירקות מצליבים, שמשפרים מצב הורמונלי. בהצלחה, אחותי

57.

נשים מכניסות לחיים של גברים איכות חיים ואלפי דברים אחרים נעימים ומיוחדים . על אף הכל ולמרות הכל - אין כמו נשים.

56.

תבואי שתחזרי להיות מבצעית

55.

יאללה מותק גם אתן לא יכולות לסבול אחת את השניה דיי לשיח מלחמת המינים הזה אם כל מה שהגבר עשה על כדור הארץ במשך אלפי השנים בו הוא המין השולט הגיע לכדי לפתוח לך את הדלת לשלם עליך במסעדה ולתת לך לשבת בבית בזמן שהוא הולך להביא לחם הביתה הוא כנראה לא כזה נורא.

54.

חבל נשים לא יודעות שיש טיפות בשם גיל של חברת מאזר ניצר ומאד מאד מקלות על המחסור, יש מלא סיפורים של נשים שממש ראו ישועות עם הטיפות האלו, ברוך השם חפשו בגוגל mother nicher מקווה שאייתתי נכון בהצלחה

53.

רק לזה. זה סבל והתמודדות שגברים לעולם לא יבינו.

comment-2-comment

52.

במקום להתחשב בצורכי האישה הפמיניזם דוחף אותה להתנהג כמו גבר, להתעלם מהגוף שלב ומהצרכים שלה וזאת התוצאה

51.

החלק הראדון של הטקסט נשמע מומצא ודידקטי. החלק השני אמין. תנסי לחשוב על מי התפרצת במחזור ולמה. יש מצב שבמחזור את פשוט יותר כנה ונאמנה לרגשות שלך ושהעצבים שלך מתנקזים לדברים שבאמת מציקים לך. בנוסף נשמע שיש לך פשוט הפרעת קשב וריכוז שמקצינה על רקע נושא המחזור. שכיחת המחזה וכו. זה בסדר, להרבה אנשים יצירתיים יש. חבל שאת מכריזה מראש שתדברי שטויות במחזור אבל אני מבינה שבטקסט טמנת מלכודות טראפיק שנועדו למשוך גם שוביניסטים וגם פמיניסטיות. תסתכלי אצל מרווה זהר ובלימודי גינסקופיה, חבל שתתהי תהיות לגבי המחזור כשכבר מזמן ניתנו להן תשובות. ואולי המחזור היה האמת שלך כשהיית במערכת יחסים מתעללת, וכל פעם במחזור כשהיית מחוברת לעצמך ואיפשרת לעצמך להתבטא היו ריבים כיוון שהתקוממת. בעיקרון הרבה פעמים ביום העשירי אחרי המחזור, בזמן הביוץ, תהיי סופר חזקה ויצירתית. לא הייתי מדווחת על זה שאת במחזור בזמן החזרה, כל אחד מגיע לחזרה עם משהו מהבית. אצלך זה מחזור, אצל מישהו אחר משהו אחר. זה לא כאילו שנשים מגיעות עם מחזור לחזרה וגברים באים ״בלי כלום״. כל אדם נושא עמו לחזרה משהו שמונע ממנו להיות במלואו, ומתגבר. אם את יכולה להרשות לעצמך מבחינה תעסוקתית - תנוחי. אבל זה לא חברת הייטק מתקדמת שיש לה חדר מנוחה שוודי לנשים במחזור. מדובר בתיאטרון, ארגון היררכי שלא בדיוק חורט על דגלו זכויות מועסקים. תפליגי הלאה עם הכישרון שלך, עזבי אותך מטקסטים דידקטים למיזוגן הממוצע, פשוט תמשיכי הלאה לכתוב לקהל שהוא את. את ממש ממש יפה ומוכשרת. אם החלטת שזה הכיוון שלך - לחנך את הציבור לזכויות האישה ומחזור וכל זה, תחקרי טיפה ותביאי מובאות שיוסיפו ידע גם לנשים.

50.

אני לא יכול לתאר לעצמי איך זה לחיות אם מחלה שבה את יודעת שכל חודש יגיע רגע שבו את הולכת לסבול , ובשנייה שסיימת את בעצם הופכת את שעון החול עד הפעם הבאה , בעיניי זה שאת לא בוחרת בדרך הקלה של גלולות אלא מתמודדת עם זה זה מאוד אמיץ , חיבוק

49.

48.

47.

46.

45.

ואם לא אז בגיל50 כנראה בגלל זה אנחנו אוהבים את סבתא ובמידה דומה תחשבי על הגבר שלך כשאת מייבשת אותו שבוע וההורמונים שלו עולים ....בקיצור שכל אחד ואחת ינסה לאז ןאת עצמו אחרת נחזור לחיות במערה

44.

יובל, את צודקת לגמרי. טוב שאת מציפה בצורה כל כך בהירה את מה שקורה לנשים רבות בעת מחזור. אולי באמת אם היתה יותר מודעות היינו יכולות להתמודד טוב יותר, וגם הגברים היו מבינים מה קורה לנו. הזדהיתי עם כל מילה!

43.

יכולת כתיבה רגשית. לקנא. בזה. לא בנושא הנכתב.

42.

דברי עם פרופ יגאל וולקן. איכילוב

41.

40.

נשיות רעילה היא אלימה רגשית, גבריות רעילה בד"כ אלימה פיזית. אם אנחנו כחברה לא מסכימים לקבל גבר שנפלט לו מדי פעם אלימות פיזית מן הראוי שלא נסכים לנשים שמדי פעם יש להן אפיזודות של אלימות רגשית.

39.

חמים ונעים להתכסות בה ולהאשים את השמיכה בכל בעיותייך וכשלונותייך בחיים.

38.

נדיר שאישה מתנצלת.

37.

comment-2-comment

הפתיחות שלה והחיבור שלה לעצמה מקסימים. בא לי לחבק אותה ולדאוג לה. וחוץ מזה היא סקסית בטירוף

36.

כל אדם שמאבד עשתונות - סימן לחולשה. דמיינו אנס שכותב טור דומה שהוא מבקש קצת חמלה, הרי אלו ההורמונים ששולטים בו.

35.

אחרי 18 שנות נישואין אני יודע שיש כמה ימים בשבוע שצריך להכיל ואז לשכוח

34.

וכולם צריכים להיות נעימים ומכילים את התפרצות הזעם שלך. אם רק היינו מבינים הגברים... אבל מה אנחנו יודעים הגברים. אצלינו תמיד הכל דבש..

33.

כאחת שגם סובלת מאנדו, אני ממש מבינה ומתחברת לכתבה וחשוב לי לציין, ההתנהגות הרגשית שכתבת כאן יכולה להתעדן ברגע שהסביבה הקרובה מכילה, מבינה ותומכת. ולא צריך להוכיח כלום. פשוט כל חודש לדעת שביום הראשון לפחות לא יוצאים מהבית. לתת לגוף לנוח. אין שוויון מגדרי וגם לא יהיה. כל אישה צריכה להקשיב לגוף שלה ולא לנסות להיות חזקה ולהשתוות לגברים בעבודה וכו. זה טפשי מלכתחילה. בהצלחה

32.

הייתי מצפה לתגובות יותר אמפטיות ,מזדהה עם הכתוב, לקח לי שנים להבין שתנודות מצב הרוח שלי הם סימפטומים קדם מחזור ולשייך את מצבי הרוח לזה והכי, להודות בזה גם לקח זמן. מניחה שגברים לעולם לא יבינו זאת, כמו שלעולם לא יחוו צירי לידי,קצת אמפטיה יומיים בחודש, תתפסו מרחק קצר והכל יבוא על מקומו בשלום.

comment-2-comment

המשפט האמיתי בכלל אומר שלפעמים עדיף להיות בשקט.

31.

30.

גב תפוס, פריצת דיסק, שחיקה במניסקוסים, כאבי שיניים, טחורים - כולם הרבה יותר גרועים מכאבי מחזור, המון אנשים סובלים מהם ולרוב לא ניתן יהיה להבחין בכך. כאבים ברמה שלא מאפשרת להתנהג כמו בנאדם בוגר ואחראי מצריכים טיפול רפואי.

29.

אני משתגע מאישתי ונעלב ממנה ואני חושב שאהיא פסיכית נרקסיסטית, אבל זה יוצא לה רק בזמן שלפני הווסת באמת. וזה ממש העמיד לנו את הזוגיות במשבר כמה וכמה פעמים. אני גבר רגיש, וזה לא קל בכלל לקבל פצצות פתאום בלי שום קשר במיוחד אם עובר עליך בעצמך משהו, וגם ככה זה מעורער היחסים. אז תודה ששיתפת את זה. לא יכול לדמיין איזה דבר זה. עוד חלק מלהיות אישה. חוץ מלעבור הריון. בלתי נשלטות. צריך שיהיה משהו לפרוק עליו את הזעם הזה, ואם אני לא מוכן לדבר הזה, אני חוטף אותו ממש חזק, כמעא בהתענגות מהצד שלה, או שהפורקן זה שזה יצא. וכאילו כל החרא סוף סוף עבר למישהו אחר. במקרה הזה, אליי. במקרה שלך אל הבמאי. ואני מבין שזה לא נעצר..בקיצור. סיוט.

28.

27.

כמה קשה לגברים לקבל ולהכיל תהליך טבעי שקורה אצל נשים? זה שזה לא מוכר לכם מהחוויה אישית לא אומר שצריך לבטל את זה. חלק ניכר מהפרעות הנפש והמצבים הכרונים נגרמים בגלל דריסה וביטול הצרכים הנפשיים והגופניים של נשים, שלא מקבלים התייחסות הולמת והופכים לפתולוגיות. נשים, שמרו על עצמכן כי איש לא יעשה זאת עבורכן.

26.

נדמיין לרגע גבר, שבאופן קבוע כל חודש במשך שנים, הופך "למפלצת" שצועקת, צורחת, משפילה במילים ובהתנהגות והכל בגלל "הורמונים משתוללים". נמשיך לדמיין שעם חלוף ההשתוללות הזו הגבר בא ומבקש בטון מתנצל סליחה על מעשיו בתירוץ שזה לא באמת הוא המתעלל אלא ההורמונים שלו שגורמים לו להתנהג בצורה כזו. מה היית מייעצת לאישה במערכת יחסים כזו?... להכיל?, להבין? או לקחת את הרגלים שלה ולברוח כמה שיותר מהר ממערכת יחסים שכזו. את מודעת לבעיה שלך אבל במקום לטפל בעצמך כדי לא להיות מה שאת מתארת, את זורקת את הבעיה שלך לעולם ודורשת שיבינו אותך... צאי מהסרט שבו את חייה או שתהיי בודדה מאוד עם עצמך "ההורמונאלית".

comment-2-comment

אמן

comment-2-comment

החלק של ההתנצלות בסוף יש גברים מרשים לעצמם להתפרץ ולא מסיבה מסויימת הבעיה גם הייתה שזה היה כל יום ולא משהו של פעם בחודש

25.

את כ"כ צודקת!

24.

23.

כן, יש צורך להפגין אמפתיה והבנה כלפי כל אדם שסובל ולא משנה אם זו אישה עם אנדומטריוזיס או גבר עם 37.5 חום.

comment-2-comment

22.

אבל קשה לי להבין התנהגות קיצונית. נכון שהסבלנות פחותה, נכון שלפעמים בוכים משטויות. אבל במקום עבודה צריך להתנהג בצורה מסויימת. זה לגיטימי לקחת יומיים חופש ולנוח. לא לגיטימי להתפרץ על אנשים בעבודה. הבת שלי למשל, בלי אנדו תודה לאל. אבל היא בכיינית בימים של הווסת :) גם בעבודה...

21.

20.

איך זה שהיא תמיד סובלת בדיוק מהדבר החם של השמאלניים הפרוגרסיבים? יש את זה ביותר קיטש? דרך אגב, העצבים בדרך כלל הם כמה ימים לפני מחזור.

19.

18.

ואז המאמר הזה יהפוך להיות על פערי שכר בין נשים לגברים.

17.

לפתוח בתגובות לכתבה בווינט אתם יכולים, נראה אתכם חיים שבוע+ בחודש עם כאבים בלתי נסבלים בביצים בנוסף לחוסר יכולת מוחלטת להכיל את העולם, גם מהכאבים וגם מהרגשת טירוף בלתי נשלטת

16.

הבן זוג שלי מכנה את זה ריבי מחזור, וכל חודש מחדש אומר לי שהוא מפחד ממני, למרות שכל מה שאני רוצה זה שיניחו לי ויתנו לי לישון. אם גברים היו חווים מחזור פעם בחודש, הם היו ממנפים את זה לטובת "ימי התחדשות", לוקחים חופש בתשלום ואנחנו היינו לגמרי מבינות את זה. אבל בגלל שאנחנו נשים וחונכנו שמחזור הוא לא מחלה (להלן הפרסומות של אולווייז שמצפות שנעשה את הכל כרגיל), אנחנו נאלצות להסתיר, להחביא ולהמשיך כרגיל. הלוואי שיהיה פה שינוי. ועד אז, תודה על המילים שלך. זה לפחות גורם להרגיש שאנחנו לא לבד.

15.

גם אני תמיד שואלת את עצמי בימים האלה איך נכנסנו ללופ הזה שאי אפשר לנוח גם כשהגוף צועק שלא הכל כרגיל. ובכל זאת להתפוצץ על כל מי שסביבך זה לא נראה לי פתרון מומלץ...

14.

13.

אחרת עדיף להעסיק גברים באותו שכר..

12.

11.

כאב ביצים זה דבר אמיתי שיש לו רק פיתרון אחד ולמרות זאת לאף אחד לא אכפת

10.

מי שרוצה שיוויון אמיתי לא מתבכיינת על המחזור שלה. לא מתבכיינת על חופשת לידה ולא מתבכיינת על ילדים. יש נשים שהוכיחו שהן יכולות לעשות הכל ובצדק. נשים יכולות להיות מצליחות בדיוק כמו גברים הן רק צריכות לדעת שיש לזה מחיר. אי אפשר לדרוש לקבל יחס מועדף ואז באותה נשימה לדרוש שיוויון. נשים עם קריירה מצליחה יפסידו מחיי המשפחה בדיוק כמו שגבר מפסיד. נשים שמרוויחות הרבה כסף לא מבקשות לעבוד פחות או התחשבות בזמן שיש להן מחזור. אי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה. או שאתן חלשות מטבעכן ואז לא מגיע לכם שיוויון או שאתן טובות כמו גברים ואז לא מגיע לכן שום יחס מועדף

9.

8.

ככה או ככה.

comment-2-comment

comment-2-comment

7.

comment-2-comment

6.

comment-2-comment

הן גם צלקות מומצאות ומדומיינות. או שלא. אבל מה שבטוח זה שאתה גבר מביך

5.

יש פתרון- לאכול יותר ובריא בזמן מחזור. ספר חדש יחסית ומלא במחקרים מראה שבשביל כוח רצון ושליטה עצמית צריך גלוקוז זמין במוח, אדם שרעב לא שולט על עצמו, בזמן המחזור הגוף נותן עדיפות למערכת הרבייה ובחברה מעודדת רזון אין רצון לתת עוד מזון לגוף בתקופה הזו ואז לא נשאר בשביל שליטה עצמית. רוצות לשלוט על עצמכן במחזור? תאכלו קצת יותר. שמחתי לעזור.

comment-2-comment

בנוסף לכל הצרות היא גם מתנגדת חיסונים רדיקלית

4.

3.

ביחוד בעידן הפמיניסטי. עכשיו תבקשי מהמפקד שלך שלא יישבץ לך טיסה סביב ימי המחזור גם, ומהבוס שלא יפגיש אותך עם לקוחות בימי המחזור, מהחבר שפשוט יקבל כל מה שיוצא ממך סביב ימי המחזור ובכלל תבקשי חופשה בתשלום כל ימי המחזור ואז גם שכר שווה לגברים. בהצלחה עם השיוויון המגדרי

2.

"דרושה חמלה לגבר שלך כשאת במחזור".... אאווצ'

1.

ברור, הרי את היחידה שמתמודדת עם משהו בעולם הזה.

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה