"הגג הורוד": "הרבה מגיעים לפה אחרי שיצאו או הוצאו מהארון וחטפו מכות"

לפני כחודשיים נפתח בתל אביב "הגג הורוד" שנותן מחסה ומטפל בצעירים להט"בים חסרי בית. 33 אחוז מהם - מהמגזר הערבי. "אם אני חוזר הביתה - הורגים אותי", מספר עומר (שם בדוי) שנאלץ לעזוב את ביתו. "ברירת המחדל שלנו היא קבלה בכל מצב, אנחנו לא רוצים להגיד לאף אחד 'לא'", אומרת שני וורנר, מנהלת המרכז. החודש מציינים 20 שנה למצעד הגאווה הראשון בת"א

אמיר אלוןעודכן 00:39, 18/05/2018
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

 

 

היום הבינלאומי נגד הלהט"בפוביה 

 

עומר (שם בדוי) אפילו לא ניסה להתווכח. אחרי תקופה שבה הצליח להסתיר את הסוד שלו מההורים, מישהו סיפר לאביו – הבן שלך הומו. מיד כשהחלה השיחה עם אביו, עומר הבין שאת הלילה הקרוב הוא כבר יצטרך לעשות במקום אחר. "הם זרקו אותי מהבית", הוא מספר. "תיארתי לעצמי שזה יקרה מתישהו, כולם בסביבה כבר ידעו. אבא צעק עליי ואיים, אמא לא אמרה כלום ואחי הגדול אמר לי 'תשמור על עצמך'. לקחתי כמה חפצים והלכתי לישון אצל חבר".

 

התחנה הבאה של עומר הייתה "הגג הורוד", מרכז שנפתח לפני כחודשיים ונותן מענה לעד 12 צעירים בני 25-18 במקביל מדי לילה. זו הפעם הראשונה שמתאפשרת הצצה לפעילותו, לרגל היום הבינלאומי למאבק בלהט"בפוביה שצוין אתמול (ה'). המסגרת הוקמה על ידי משרד העבודה והרווחה, שמפקח עליה ומשקיע בה כמיליון ו-250 אלף שקל בשנה, בסיוע יושבת ראש ועדת המשנה של הכנסת לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית, ח"כ מירב בן-ארי (כולנו), ומופעלת על ידי עמותת "אותות".

 

לדברי עומר, המגזר הערבי עדיין לא בשל להכיל אנשים מסוגו, והוא משלים עם זה בהכנעה. "אצלנו לא מקבלים את הדברים האלה. גם אני לא מקבל את עצמי שאני הומו, אבל אני הומו. אם אני חוזר הביתה - הורגים אותי. כל היישוב מסוכן בשבילי עכשיו, אז עזבתי הכל ואני מתחיל מאפס".

 

בודד ומפוחד הוא מצא עצמו מצלצל בפעמון של "הגג הורוד", בית רגיל למראה בדרום תל אביב, שמספק הלנת חירום לצעירים וצעירות להט"בים ללא קורת גג. הנהלים במקום ברורים – כשמגיע מישהו, לא משנה מתי, קודם כל מסייעים. ארוחה חמה, מקלחת, מיטה מסודרת. הצעירים שמתדפקים על הדלת יכולים להגיע תמיד, שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, בלי הסברים, בלי דו"ח סוציאלי או הפנייה כלשהי.

 



צילום: משרד העבודה והרווחה"הגג הורוד". "קולטים מסביב לשעון, הרוב מגיעים ללא תיאום" (צילום: משרד העבודה והרווחה)


צילום: משרד העבודה והרווחה (צילום: משרד העבודה והרווחה)


צילום: משרד העבודה והרווחהמסדרים את המצעים כל בוקר, שלא ירגישו יותר מדי בבית (צילום: משרד העבודה והרווחה)

צילום: משרד העבודה והרווחה (צילום: משרד העבודה והרווחה)

 

המדריכים במקום כבר ראו הכול. לפעמים הם פוגשים צעירים מוכים ומלאי חבלות, לפעמים הם שתויים וספוגים בקיא של עצמם, ומדי פעם מגיע צעיר או צעירה שעברו ניצול מיני מזעזע. חלקם כבר גרו תקופה מסוימת ברחוב עד ששמעו על המקום שיקבל אותם בלי שאלות וינסה לסייע להם להתחיל לבנות את חייהם.

 

"ברירת המחדל שלנו היא קבלה בכל מצב, אנחנו לא רוצים להגיד לאף אחד 'לא'", מסבירה שני וורנר, מנהלת "הגג הורוד" מטעם עמותת "אותות". "אנחנו קולטים מסביב לשעון, והרוב מגיעים ללא תיאום. הם לא תמיד נמצאים פה ברצף, לפעמים הם באים רק ללילה או שניים, או שישנים כאן לסירוגין. אנחנו אף פעם לא יודעים כמה יישנו פה בכל לילה ומי הם יהיו".

  

צילום: אלכס קולומויסקיחברת הכנסת מירב בן ארי. "'יהגג' הוא מקום מקסים ומכבד" (צילום: אלכס קולומויסקי)

 

וורנר אומרת שעם כל הרצון לעזור, השהות ב"גג הורוד" היא לזמן קצוב. "אנחנו לא רוצים לגרום להם לתחושה שזה בית קבוע. "סדר היום שלהם מוכוון החוצה, לשירותים שיש בקהילה. הרעיון הוא לעזור להם שלא להכות פה שורש אלא במסגרות ההמשך או בקהילה. לכן בכל בוקר מחדש הם מאחסנים את כל המצעים בלוקר, ובמהלך היום כמעט לא תראה פה אנשים".

 

תקופת השהות המקסימלית במסגרת היא ארבעה חודשים, ומשם במידת הצורך הצעיר מופנה לתוכנית טיפול המשכית. "בעקבות הפיגוע בבר-נוער הכרנו בצורך לסייע לאוכלוסיית הלהט"ב ולפני כשמונה שנים נכנסנו לפעולה בנושא", אומרת ציפי נחשון-גליק, מנהלת שירות נוצ"ץ (נוער, צעירות וצעירים) במשרד הרווחה. "הסיוע שלנו כולל מענים מסוגים שונים, החל מהלנת חירום, המשך בהוסטלים שבהם הם זוכים לטיפול ולכלים נוספים, ועד לדירות מעבר שבהן המטופלים מלווים במהלך תחילת דרכם כאנשים עצמאיים.

 

צילום: הדס פרוש/פלאש90שר הרווחה חיים כץ. "מוקד סיוע ותמיכה ארצי" (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

מאז שנפתח אירח "הגג הורוד" כ-50 צעירים, שהגיעו לתקופות זמן משתנות, חלקם ללילה אחד או לכמה שעות וחלקם לכמה ימים או שבועות. אחד מהם הוא נמרוד (שם בדוי), שנמצא במקום כבר שבועיים וחצי לאחר שאימו תפסה אותו מתנשק עם חבר. "היא שלחה לי הודעה: 'אין לך מה לחזור הביתה'", הוא מספר. "היא כבר איימה להעיף אותי כמה פעמים בעבר וחזרתי. אז גם הפעם התעלמתי מההודעה שלה, הגעתי הביתה והיא לא פתחה לי את הדלת, אז הבנתי שהפעם היא רצינית". נמרוד מתאר כיצד נעזר בצוות "הגג הורוד" כדי להתאושש. "אין פה מדריך שלא בכיתי לו".

 

"אימא שלי בטוחה שלהיות הומו זו מחלת נפש, ושזו בחירה לחלות בזה", מספר נמרוד. "הסברתי לה המון פעמים שלהיות הומו זה דבר מולד, זו לא בחירה. אם הייתה לי אפשרות הייתי בוחר להתחתן עם אישה, זה הרבה יותר קל. כשאתה הומו אתה חשוף להרבה יותר מפגעים חברתיים. הבנתי שעם אמא שלי אני לא יכול להיות מי שאני. אני לא יכול ללכת עם אודם בבית שלי ושאנשים יחמיאו לי. כתבתי לה 'אני מוותר עלייך'. בסוף דיברנו והסכמנו שאנחנו יכולים לקיים קשר, כל עוד אני לא כפוף להחלטות שלה ואין לה זכות יותר לדבר על הנטייה המינית שלי".

 

"מלאים בסימנים וחבלות"

פרופיל הצעירים שמגיעים למסגרת הוא מגוון, אך בתום חודשיים של פעילות ניתן להצביע על כמה מגמות. יותר מ-70% הם בנים, 70% הם בני 18 ו-33% הם ערבים, שיעור גבוה בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסייה. "הומואים זה טאבו יותר גדול מלסביות", מסבירה וורנר, "ובחברה הערבית כמובן שההשלכות חמורות יותר. הרבה מהם מגיעים לפה אחרי שיצאו או הוצאו מהארון, חטפו מכות, מלאים בסימנים וחבלות. יש גם צעירים שחיים בארון, באים 'להתאוורר' ועוזבים אחרי כמה ימים".

 

רבים מהצעירים שמגיעים נוטים לצרוך אלכוהול באופן קבוע, וחלקם אף סמים. "הגג הורוד" אוסר על שימוש בסמים, אך מאפשר קליטה גם לצעיר שהשתמש בסמים עד הגעתו, כל עוד הוא אינו אלים. האתגר במקום הוא לשלב בין הרצון לספק סיוע לכל מי שצריך, לבין המחויבות לשמור על שלומם של הנמצאים - המטופלים האחרים והמדריכים.

 

צילום: מוטי קמחימצעד הגאווה בירושלים בשנה שעברה (צילום: מוטי קמחי)


צילום: אלכס קולומויסקי (צילום: אלכס קולומויסקי)


צילום: אלכס קולומויסקי (צילום: אלכס קולומויסקי)
 

שר העבודה והרווחה חיים כץ אומר כי "מסגרת החירום החדשה שפתחנו תהווה מוקד סיוע ותמיכה ארצי לצעירים להט"בים מעל גיל 18, המצויים במשבר או בסכנה מיידית על רקע זהות מינית או מגדרית. הם יזכו להגנה, מיטה חמה, ביטחון תזונתי וסיוע פסיכו-סוציאלי מצוות מקצועי, ובמידת הצורך יופנו לקבל מענים ארוכי טווח שמציע המשרד. פתיחת המסגרת התאפשרה לאחר שהגדלתי את גיל הטיפול בצעירים בסיכון מ-18 ל-25, צעד שיש לו באופן טבעי השפעה על הרווחה האישית של צעירים וצעירות בסיכון, אך לא פחות מכך - תרומה אדירה לחוסן החברתי והכלכלי של מדינת ישראל כולה".

 

ח"כ מירב בן ארי (כולנו), יו"ר ועדת המשנה לצעירים וצעירות חסרי בית, הוסיפה: "הגג הורוד מצטרף לתוכניות נוספות שהוקמו בשלוש השנים האחרונות. הוועדה בראשותי קידמה את הנושא לסדר היום החברתי ואף דאגה למימון של 20 מיליון שקלים לטובת העניין. 'הגג' הוא מקום מקסים, מכבד ומאפשר לצעירים רבים לקבל תנאים בסיסיים של מקלחת, ארוחה חמה, מיטה וכל מה שהם צריכים כסיוע חירום כשהם מגיעים מהרחוב".

  

החודש: מציינים 20 שנה למצעד הגאווה

חגיגות חודש הגאווה שהחלו השבוע, יציינו אבן דרך משמעותית ביותר בקורותיה של הקהילה הגאה בארץ, עם מספר שיא של אירועים ברחבי תל אביב-יפו, שיונגשו לכלל האוכלוסייה. השנה מציינים 20 שנים למצעדי הגאווה בת"א ועשר שנים להקמת "המרכז הגאה" בעיר. חגיגות הגאווה יוקירו את פועלם של ותיקי הקהילה והאנשים הבולטים במאבק לשוויון עבור הלהט"בים. 

 

חוגגים 20 שנה של גאווה (צילום: המרכז הגאה, תל אביב)

 

בין האירועים הבולטים - ב-28 במאי יתקיים לראשונה אירוע הייד-פארק בשדרות רוטשילד. ב-31 במאי תיערך מסיבת רחוב בשינקין לציון 20 שנה למצעד הראשון. מצעד הגאווה ה-20 של תל אביב-יפו יתקיים ביום שישי, 8 ביוני.

 

ראש העיר תל אביב-יפו, רון חולדאי: "אנו מציינים השנה את מצעד הגאווה ה-20 בעיר תל אביב-יפו, ואני שמח וגאה על כך שעירנו היא בית לקהילה הגאה - מקום שבו כל להט"ב מרגיש/ה חופשי/ה ושווה. אך לצערי, יש עוד לפנינו דרך ארוכה עד שיושג שוויון מלא בישראל. זה לא קורה מעצמו – נדרשת כוונה כנה והשקעת משאבים לשם כך".

 

אנשי "המרכז הגאה", שיוביל את האירועים, הוסיפו כי "לרגל חגיגות עשר השנים למרכז אנו עמלים על תכנייה גדושה שהתכנים שלה יגיעו לכל קצוות העיר ויביאו לידי ביטוי תהליך ארוך של התייעצות ועבודה משותפת עם חברות וחברי הקהילה. אנו מזמינים אתכם לעקוב ולקחת חלק".

 

ניתן לצפות ברשימת האירועים המלאה ב: https://www.lgbtqcenter.org.il/pride2018

 

פורסם לראשונה 23:13 | 17/05/2018
הוספת תגובה