שתף קטע נבחר

גברים מחזרים אחריי בגסות ואני שותקת

גורמים רבים בסביבה של שלומית מנסים לנצל אותה, ונמאס לה מהמצב הקיים. נמאס לה להיות זו שתמיד מוותרת כשבוחרים סרט או מסעדה, נמאס לה להיות בצד המקשיב והמכיל בשיחות עם חברותיה, ובטח שנמאס לה שגברים מרשים לעצמם לחזר אחריה באופן בוטה כל כך לטעמה

שלומית היא בחורה עדינה ושקטה שהגיעה אליי עם תחושה קשה. לדבריה, גורמים רבים בסביבה שלה מנסים לנצל אותה, ונמאס לה מהמצב הקיים. נמאס לה להיות היחידה שמכינה ארוחה לחבריה בימי שישי, נמאס לה להיות זו שתמיד מוותרת כשבוחרים סרט או מסעדה, נמאס לה להיות בצד המקשיב והמכיל בשיחות עם חברותיה, ובטח שנמאס לה שגברים מרשים לעצמם לחזר אחריה באופן גס ובוטה כל כך לטעמה. אבל הכי נמאס לשלומית להרגיש שאם היא תגיד עכשיו את מה שהיא באמת חושבת ומרגישה, זה בטח יעליב מישהו, והרי היא ממש לא רוצה להעליב אף אחד.

 

כששאלתי את שלומית לגבי הצבת גבולות, היא הבינה אבל הודתה שקשה לה עם זה מכיוון שאין בה את מידת האגרסיביות הדרושה לכך. ברגע שהיא מרגישה שמישהו מהצד השני עלול להיעלב, היא מיד נסוגה ומתרככת. היא מעדיפה לספוג בעצמה עוול מאשר חלילה לפגוע ולגרום עוול למישהו אחר. הסברתי לשלומית שבאופן פרדוקסלי דווקא גבולות הם שמאפשרים לנו חופש, צמיחה וגדילה מכיוון שהם שומרים עלינו. גבולות בהחלט יכולים להיות גמישים ורכים ויחד עם זאת גם יציבים ואיתנים. מה גם שגבולות ניתנים לשינוי בכל עת ועת.

נמאס לה להרגיש שאם היא תגיד את מה שהיא באמת חושבת ומרגישה, מישהו כבר ייעלב מזה (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
נמאס לה להרגיש שאם היא תגיד את מה שהיא באמת חושבת ומרגישה, מישהו כבר ייעלב מזה(צילום: Shutterstock)
 

שיקפתי לה שבמצב הנתון כיום אין לה כמעט גבולות משל עצמה, והיא מבזבזת המון אנרגיה על כעס, מרמור והגנה מפני "פלישה" של אחרים למרחב הפרטי שלה. לו רק הייתה שלומית מתעלת את כל האנרגיה האדירה הזו כדי לגדול ולצמוח במקום כדי לשרוד בקושי, היא יכולה היתה לפרוח. שלומית הסכימה איתי אך העלתה בעיה נוספת: איך תוכל לזהות את הסיטואציות האלה ולהגיב אליהן בזמן אמת ובאופן שהיא תרגיש עמו שלמה, כלומר באופן שאינו אגרסיבי או מעליב כלפי הזולת?

 

השבתי לה שהמדד היחידי לכך שהיא נקלעה שוב לסיטואציה בעייתית מבחינתה הוא ההרגשה שלה. ברגע שהיא מרגישה בגוף תחושה לא נוחה ולא נעימה, מעין מתח ודריכות לא טבעיים, הרי שזה סימן הכי אמתי וכנה עבורה להביע זאת לאדם שמולה. ככה היא למעשה קשובה לעצמה ונאמנה למי שהיא.

 

"איך אפשר להציב גבולות בלי להיות אגרסיבית ותוקפנית?", תהתה בקול. השבתי לה שאופן הביטוי יכול בהחלט להיות שקט ונעים כמוה. שהיא יכולה להיות אסרטיבית בלי להיות אגרסיבית. נהפוך הוא, כאשר האדם בצד השני לא מרגיש מותקף, היכולת שלו להקשיב ולהפנים את המסר שהיא רוצה להעביר לו הרבה יותר טובה. הסברתי לשלומית שהצעד הכי חשוב לגביה כעת הוא לבחור ולהחליט מהם הגבולות שלה, להרגיש איתם בנוח, להרגיש שהם גמישים ושהיא יכולה להרחיב ולשנות אותם בכל רגע שתרצה.

 

 

גבולות נועדו לשרת אותה ולאפשר לה מרחב בטוח לגדול, לבטא את עצמה ולצמוח. כאשר לשלומית יהיה ברור מול עצמה מהם הגבולות שלה, היא תוכל להיות ברורה גם מול אחרים, ובכך להגיב מולם ממקום שלם ומלא ביטחון. באופן טבעי, אנשים פחות יעזו לחצות גבולות של אחרים כאשר אלו ברורים מאוד מולם. למשל, אם שלומית אוהבת להקשיב לחברותיה בשיחה אבל היתה רוצה שלפחות 20 אחוזים מהשיחה תהיה גם עליה, אזי עליה ליזום, להיפתח, לדבר ולשתף אותן במהלך השיחה ולא שוב להישאר בתסכול.

 

שלומית הסכימה להיפתח לאתגר הזה וגילתה את עצמה מחדש. היא הופתעה לגלות שאינה מותשת כל כך בסופו של יום כפי שהרגישה עד כה, ושנשארים לה הרבה כוחות כדי להשקיע בעצמה. הצבת הגבולות הפכה להיות הרבה יותר טבעית ונינוחה עבורה כיוון שרק כך היא הרגישה שהיא יכולה להיות עצמה: בטוחה, חזקה ושמחה.

 

לסיכום, הצבת גבולות חיונית וחשובה לנו על מנת שנוכל לבטא את עצמנו בחופשיות בלי לבזבז אנרגיות מיותרות על מאבקים והגנות. חשוב שהגבולות יהיו ברורים ובהירים לנו על מנת שנוכל להעביר אותם בבהירות גם לסביבה שלנו, וכל זאת באופן אסרטיבי שנוח לנו אתו.

 

שרית בכר ברם, ריפוי באמצעות חיבור לעצמי, מטפלת ב-NYE, מרכז "לב העוצמה". 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
נמאס לי לפחד. אני לא יודעת להציב גבולות
צילום: Shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים