שתף קטע נבחר

ותודה לפמיניסטיות שירו לנו כדור ברגל

שדולת הנשים פגעה ישירות גם בפמיניזם החרדי. בשנים האחרונות אנחנו נאבקות למען קידום נשים חרדיות ומניעת הדרתן, למשל בהופעות לגברים בלבד - ועכשיו נאלץ להילחם על הזכות לקיים הופעה לגברים ונשים בהפרדה. וזו רק אחת הסיבות למה העתירה נגד האירוע בעפולה רעה לכולם

"דרמה בעפולה" הכריזו הבוקר (א') כותרות העיתונים. אבל לא דרמה, אלא עוד קרב במלחמה הגדולה שמתנהלת מזה מספר שנים בין הנציגות החרדית-גברית, לבין ארגוני הנשים בסוגיית ההפרדה המגדרית.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >> 

 

הכוכב החסידי בעל קול הפעמונים, מוטי שטיינמץ, אמור היה למלא את הפארק העירוני בעפולה בהופעה המיועדת למגזר החרדי בעיר. בתגובה עתרה שדולת הנשים לבית המשפט בטענה כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם חוק "איסור אפליה במקומות ציבוריים". בית המשפט קיבל את טענתן – והעירייה הודיעה על ביטול המופע.

 

קראו עוד בערוץ היהדות : 

 

קשה להאשים את "שדולת הנשים" בבהלה. הפרדה מגדרית כבר מזמן איננה תחומה לבית הכנסת או לבריכות השחייה. היא פולשת היום לכל תחום - החל משעות המשחקייה או הספרייה, דרך לימודים באקדמיה או בקורסי נהיגה מונעת, ולא פעם גם על המדרכות, הקופות במרכולים מסוימים – ועוד לא הזכרנו את קווי המהדרין.

 

האירוע בעפולה שבו השופט ביטל את הישיבה בהפרדה ()
אתם הופכים את החרדים לקורבנות. האירוע בעפולה

 

כל חלוקה כזו - אף שהיא מוצגת שוב ושוב כ"שווה אך נפרדת" - מאפשרת בפועל קדימות ועדיפות לגברים דווקא, בין אם בשורות הקדמיות של ספסלי האוטובוס, ובין אם בשורות הראשונות בהופעות הנפרדות.

 

הפרדה? זו האופציה הליברלית

אבל הפעם שדולת הנשים ובית המשפט פספסו, ובכמה נקודות: ראשית, כל פסיקה כזו מקדמת את התחושה הפושה בציבור החרדי כי "מחפשים אותו" ומנסים "להצר את צעדיו". גם אם הוא כבר לא ציבור קטן או חלש, תודעת הנרדפות שם, ופסיקות כאלו מלבות אותה. אף אחד הרי לא באמת חושב שאירוע חרדי יסכים להתנהל עם נשים שרות על הבמה.

 

שנית, הציבור החרדי ברובו המוחלט כבר מזמן רחוק מאוד מהופעות במתכונת המתוארת בעפולה. בחוברות "בין הזמנים" שחולקו בערים החרדיות מטעם העירייה, יש אומנם הופעות של אמנים הממומנות ומתוקצבות מתוך העוגה הציבורית, אבל שם אין הפרדה – יש הדרה.

 

ההופעות המופרדות נאסרו עוד בזמן שכותבת שורות אלו הייתה ילדה קטנה. אז מילאו חרדים את הופעותיהם של כוכבי הזמר החרדי מרדכי בן דוד ואברהם פריד. אבל מאז נאסרו ההופעות המופרדות - לא על ידי שדולת הנשים, אלא דווקא על ידי ארגון "משמרת הקודש והצניעות". לכן היום הופעות של אמנים מתקיימות בערים החרדיות לגברים - וגברים בלבד. הפרדה היא עניין לפחות-מחמירים. נגיד, בפריפריה בעפולה. אז בדיוק בזה להילחם?

 

כשהפמיניזם יורה לעצמו ברגל

לאלה צריך להוסיף את העובדה שאנחנו מגדלים דור של ילדים חרדים שרואים בפמיניזם אויב. בגלל שדולת הנשים הם לא יזכו לראות הופעה של אמן אהוב. ואם אתה ילד חרדי ב"אמא של הפריפריות", בלי טלוויזיה או טאבלט, מה כבר אפשר לעשות בעפולה בחופש?

 

ואחרון חביב כי זה גם פוגע בפמיניזם החרדי. כן אותה בריאה חדשה ורכה שמבקשת ליצור את "שביל הזהב" בין ערכי הליבה החרדיים - לבין קידומן של נשים חרדיות ונראות הולכת וגדלה שלהן במוקדי השפעה כלכליים, פוליטיים משפטיים ואקדמיים; בין הפרדה ישנה שהשתרשה והפכה לנורמה - לבין יוזמות חדשות ומוקצנות.

 

כל פסיקה כזו הופכת את העבודה למורכבת ומאתגרת. כעת, במקום להילחם על האפשרות שגם נשים תזכנה להשתתף בהופעה של אמן חסידי, בעיר חרדית, באמצעות הפרדה, למשל - אנחנו נדרשות להילחם על עצם הזכות של הופעה כזו להתקיים. במקום להילחם בהקצנה החדשה המדירה נשים באופן מוחלט מהופעות, נצטרך להילחם למען זכותן של נשים לשבת לכתחילה בהופעות בהפרדה. 

 

אנחנו נאבקות על הזכות להשמיע דעה מורכבת שלא מבקשת לרצות אף אחד מהצדדים, אלא נטו לקדם נשים חרדיות באופן מלא ומיטבי. כפי שזה נראה עכשיו, מוטי שטיינמץ כנראה לא יזמר את הלהיט הענק שלו, "אל הנער הזה התפללתי". וכפמיניסטית חרדית, אל הנער(ה) הזו לא התפללנו.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים