שתף קטע נבחר

טראומה לאומית

בסוף השבוע יוצא כאן בארה״ב הסרט "ימים נוראים" המגולל את סיפורו של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין, יגאל עמיר, בשנה שקדמה לרצח. בראיון מיוחד ל׳ידיעות אמריקה׳, הבמאי ואחד מיוצרי הסרט, ירון זילברמן, טוען שהגיעה העת להתמודד עם הטראומה הלאומית שמלווה את ישראל מאז ועד היום

היכן היית בליל ה-4 בנובמבר 1995? זוהי שאלה שבוודאי כל ישראלי נתקל בה לפחות פעם אחת בחייו. בין אם הסכמתם עם דעותיו של רבין ז"ל, ובין אם לאו, לא ניתן היה להישאר אדישים לרצח שטלטל את המדינה. חלפו אמנם 24 שנים מאז אותו הרצח, אבל ירון זילברמן סבור שלא הרבה השתנה: השסע בעם רק הלך והחריף. זילברמן יצר יחד עם הסופר והתסריטאי רון לשם ("אם יש גן עדן") סרט שמבקש להתבונן פנימה בדיוק אל אותו הפצע. ההתבוננות פנימה והמפגש עם הנפשות הפועלות בסוגיה, הם הם מה שהופך את הסרט המדובר "ימים נוראים", שזכה ב"פרס אופיר", לסרט שכדאי לכל אחד ואחת מכם לצפות בו. כעת, אפשר לעשות את זה גם כאן, בהקרנות ברחבי ארה״ב.

 

בסרטו "ימים נוראים" (באנגלית: incitement ) מנסה זילברמן יחד עם לשם, צוות התחקירנים, ההפקה והשחקנים להתבונן אל תוך נבחי נפשו של הרוצח יגאל עמיר, ולנסות להבין מה גרם לו לבצע את הרצח הנורא. לצופים ניתנת ההזדמנות להכיר את דמותו של עמיר, (במשחק יוצא מן הכלל של יהודה נהוראי הלוי) ולהיחשף לאווירה בשנה שקדמה לרצח: מי היה עמיר, מה הייתה פעילותו הפוליטית כסטודנט למשפטים באוניברסיטת בר אילן, להכיר את משפחתו הקרובה ואפילו את האהבות הנכזבות שחווה. האם חשבתם אי פעם כיצד נראית ארוחת ערב שבת בבית משפחת עמיר בשכונת נווה עמל שבהרצליה? הסרט עוקב אחר התהליך שעובר עמיר מאדם "נורמטיבי" לרוצח: כיצד ההסתה בחוגים בהם היה חבר השפיעה עליו, שיגעון הגדלות אותו חווה, כיצד שאב השראה מן הטרוריסט היהודי ברוך גולדשטיין שטבח ב-29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה בפברואר 1994, ובעיקר מדגיש את הפער המצמרר במעבר מאדם נורמטיבי לכאורה, לרוצח ואת ההשפעה הסביבתית לטרנספורמציה זו. בסרט נראים לסירוגין קטעי ארכיון אותנטיים מאותה התקופה, כמו ההפגנה המפורסמת ב'כיכר ציון' בירושלים, קטעים המשולבים בסצנות ותורמים לאותנטיות הסרט.

 

יגדי ()
"קיצוני ומשיחי". מתוך הסרט "ימים נוראים"

 

"אני חושב שלהתמודד עם טראומות זה דבר חשוב מאוד, הן לחברה והן לאינדיבידואל", מסביר לנו זילברמן. "טראומה היא פצע המשבש לנו את החשיבה וההתנהגות. רק התמודדות איתה יכולה להוביל לעתיד טוב יותר ולריפוי חברתי. אני באופן אישי חושב שהמצב החברתי במדינה היום לא טוב בגלל דברים כאלה ואחרים, שהם תולדה של הרצח, כמו 'חוק הלאום' וחוקים גזעניים כאלו ואחרים". האם ישראלים לא אוהבים לחטט בפצעים? האם רצח רבין זו פרה קדושה שלא נוגעים בה? זילברמן משיב: "ישראל היא לא יוצאת דופן באופן מיוחד במקרה הזה, אלא בני אדם, באופן כללי, לא אוהבים לחטט בפצעים. אי אפשר לומר ש-24 שנה זה "מוקדם מדי", מה גם שהנושא חי ובועט. חברי כנסת שכיהנו באופוזיציה אז היום בשלטון, כך בנימין נתניהו וצחי הנגבי". זילברמן אף סבור שבישראל לא מן הנמנע שיתרחש רצח פוליטי נוסף: "אני חושב שאם יהיה מנהיג שינסה לעשות שלום תמורת שטחים ביהודה ושומרון או ירושלים, סביר שתפרוץ שוב מחאה שתאתגר את גבולות הלגיטימיות ותהפוך להסתה פרועה שתשפיע על כך שאנשים ירצו לפגוע בראש ממשלה מכהן. מאחר ואני לא רואה מישהו מהצד הימני של המפה הולך למהלך של שלום תמורת שטחים, אירוע כזה יכול לקרות רק מצד פוליטי אחד".

 

"שוחחנו עם יגאל עמיר באופן אישי מהכלא"

 

כיצד למעשה בונים את דמותו של יגאל עמיר? כיצד לומדים להכיר את האדם שהוא? "יגאל עמיר הוא דמות מורכבת שקיימים בה רבדים רבים: מצד אחד הוא איש משפחה, אדם אכפתי שיקריב למען האנשים שהוא אוהב, מוקף בחברים מהאוניברסיטה ומהצבא, מחפש זוגיות. מצד שני הוא מגולומן, בעל הפרעה נרקיסיסטית, קיצוני, משיחי והוא חצה את הגבול ברגע שיישם הלכה למעשה את מאוויו ומחשבותיו, והדבר כמובן הגיע לשיאו ברצח ראש הממשלה. בסצנות שונות בסרט הוא נראה בסיטואציות יום-יומית השופכות עליו אור אנושי, המפגש הזה מאתגר את הצופים. בניית דמות כמו של יגאל עמיר טומנת בחובה תחקיר רציני עם קריאה של מאות מסמכים המהווים מקור לימוד לשארע לפני הרצח. יגאל עמיר בנוסף דיבר המון בחקירות ובבית המשפט, כל החומר הזה חשוף לציבור. אחרי שקוראים את חומרי החקירה מתחילים "להכנס לראש שלו". נחשפנו לעולמו הפנימי והכמוס״, הוא מספר. ״התחקירנים שלנו היו אצלו בבית ושוחחו איתו בטלפון מתוך הכלא שעות על גבי שעות. אני באופן אישי פגשתי את אבא שלו, שלמה, בבית הכנסת שבו הוא נוהג להתפלל. אביו היה בין הבודדים שהיו בעלי "הקול השפוי", שאמר לו מפורשות לא לבצע שום מעשה קיצוני כזה או אחר, בניגוד לאחרים שגם אם לא עודדו אותו באופן פעיל, תמכו בו בשתיקתם וברמיזותיהם. גם עם אחיו, חגי עמיר, שוחחתי לאחר שהשתחרר מהכלא. יגאל עמיר ידע שעומד לצאת סרט, אבל זה לא מעניין אותי אם הוא יצפה בו או לא, ובכלל מה הוא חושב עליו. הסרט נגמר בנקודה שבה יגאל עמיר ירה את היריות. אני מתעניין ביגאל עמיר שעד הרצח, מבחינתי עכשיו, לאחר הרצח, שירקב בכלא לשארית חייו", אומר. זילברמן טוען שבתקופה הראשונה לאחר הרצח משפחתו של עמיר הייתה אומללה: "אף אמא לא רוצה שהבן שלה ירצח. היום המצב שונה, אחרי זמן ותהליכים פסיכולוגיים שאדם עובר כדי לעבד סיטואציה מאוד קשה יש שם גאווה גדולה. לראייה, אשתו של עמיר, לריסה טרימבובלר, הקימה מפלגה בשם "משפט צדק" ובכוונתה לרוץ לכנסת ה-23. גאולה עמיר, אמו של יגאל, שובצה במקום ה-6 במפלגה".

 

שאלות לא פתורות

שאלות רבות נותרו לא פתורות בפרשת רצח רבין, כמו למשל האם יגאל עמיר עשה שירות לאנשים נוספים בכך שהוא היה בין הבודדים שהועמדו לדין בפרשה? עמיר אמנם לחץ על ההדק, אך מאחוריו עמדו לא מעט דמויות שלכאורה היו מעורבות בסיפור בדרכים כאלה ואחרות: מאריק שוורץ, הצוער בקורס קצינים שסיפק לעמיר נשק גנוב ולבנות חבלה שבסופו של דבר לא העומד לדין, דרך הרבנים שהסיתו לכאורה לרצח שלא הועמדו לדין כלל, ועד לאבישי רביב, פעיל השב"כ שידע על כוונותיו של עמיר והתרשל בתפקידו לכאורה, אך שזוכה במשפט. עדותו של רביב, אגב, היא היחידה שנותרה חסויה בפרוטוקול של ועדת שמגר שהוקמה לאחר הרצח. זילברמן סבור שצריך להשלים עם כך שיגאל עמיר פשוט הצליח להערים על השב"כ, ודוחה כל תיאוריות קשר כאלה ואחרות: "זוהי עובדה שהיה איש אחד בשם יגאל עמיר שרצח את רבין. הוא צולם מבצע את הרצח, הוא הודה ברצח, הוא שחזר את הרצח. האם המין האנושי כל כך "מופרע" בכך שהוא מנסה למצוא פתרונות בדמות תיאוריות קונספירציה כאלה ואחרות על כשלי האבטחה של השב"כ? הייתה רשלנות נוראית לכאורה מצד השב"כ. זה הוביל לכך שיגאל עמיר הצליח לחדור את כל סדרי האבטחה שלהם וירה ברבין מטווח אפס". בסרט יש אפילו סצנה שמראה כיצד חודר עמיר את גדרות האבטחה של השב"כ ומתלוצץ עם אחד מהמאבטחים, וזה קורה לו "סמוי".

 

 

יגדי ()
במאי הסרט, ירון זילברמן. "הרגשתי שהעולם חרב והשתגע"

 

ירד בעריכה: הסיפור על חבר הכנסת גולדפרב

מסתבר שיצחק רבין הוא לא האדם הראשון מולו שלף יגאל עמיר אקדח. היה עוד אחד לפניו בשם אלכס גולדפרב. "גולדפרב היה סגן שר וחבר כנסת ממפלגת 'צומת' הימנית של רפאל איתן. לקראת הסכמי אוסלו ב' ניסו לשכנע ממפלגת העבודה את גולדפרב שיעבור אליה בתמורה לתפקיד סגן שר ורכב מיצובישי על מנת שיסחוף איתו קולות מהימין. הייתה נגדו ביקורת גדולה מהימין ש"בגלל מיצובישי הוא מכר את המדינה". אך יש כאלה שלא הסתפקו בביקורת בלבד: יגאל עמיר ואבישי רביב נפגשו עמו בחוף הים ואיימו עליו עם אקדח שאם יעבור מחנה - יחוסל. מאותו הרגע הייתה לו אבטחה צמודה בביתו. הסצנה של המפגש של יגאל עמיר ואבישי אביב עם וגולדפרב בים צולמה במלואה, אך בסופו של דבר ירדה בסוף בעריכה בשל ״שיקולים קולנועיים".

 

מסר לדור הבא

"בערב הרצח גרושתי ואני היינו בבר מצווה במרחק עשר דקות נסיעה מהכיכר", מספר זילברמן. "איך ששמענו מה קרה נכנסנו למכונית וטסנו למקום. למרות כל הבלגן רצינו להיות הכי קרובים לרבין שאפשר. זה היה אירוע של בכי הלם וטראומה. הרגשתי שהעולם חרב והשתגע". בעצרת לציון 24 שנה לרצח רבין נאם זילברמן, בעקבות השקתו של הסרט: "לנאום בכיכר הייתה חוויה מטורפת. הייתה עצרת מרגשת והיו קולות של שינוי באוויר". זילברמן סבור שסרטו מיועד לכולם: "גם לישראלים, וגם ללא ישראלים. רצח פוליטי יכול לקרות בכל מקום. חשוב שנלמד מהמקרה הזה ושנפיק ממנו לקחים. לדעתי אנחנו כאומה עוד לא השכלנו להפיק אותם. מה שמדהים הוא לראות צעירים, שנולדו לאחר הרצח, שרק צמאים לדעת וללמוד עוד. עבור המבוגרים מדובר בתהליך של החלמה והתמודדות. זוהי אחריות גדולה להנחיל זאת לדורות הבאים, ואין מאושר ממני לעשות זאת". הטראומה הבאה שבה בחר לעסוק הבמאי, היא במלחמת יום כיפור.

 

בסוף השבוע ייערך מפגש מיוחד באנג׳ליקה פילם סנטר עם זילברמן לצד בתו של רבין דליה רבין פילוסוף ובנה יונתן בן-ארצי.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ימים נוראים. עכשיו גם בניו יורק
מומלצים