שתף קטע נבחר

עפר איבד את ידו - וממשיך לרכוב על אופני שטח

במלחמת יום הכיפורים נפצע עפר עדן ואיבד את יד ימין ואת היכולת להניע את יד שמאל במלואה, אך ממכשולים אלו הוא רק צמח. באמצעות מתקן מיוחד שפיתח יחד עם חבריו לקבוצת הרכיבה הוא הצליח להתגבר על המגבלה וכיום הוא נהנה מרכיבת שטח אתגרית כרוכב מן המניין: "היה לי צורך להמציא עת עצמי מחדש"

כשעפר עדן בן ה-65 רוכב על אופני השטח שלו קשה שלא לשים אליו לב ולזהות אותו ממרחקים. עפר, הוא נכה צה"ל קטוע יד בעל 100 אחוזי נכות ונעזר במתקן מיוחד המסייע לו לרכב על אופניו, לא דבר שרואים כל יום.

 

כתבות נוספות:

לאחר שעזבה את הדת - בינה הפכה למפתחת גוף

זוגיות עם שרירים: גדי ואיזבל טרוני מתחרים בפיתוח גוף

כמו נינג'ה: ענף הטיפוס - הסיכונים והפציעות

 

היום כשהוא רוכב לו בשלווה יחד עם חבריו לקבוצת הרכיבה פעולה זו אולי נראית פשוטה למדי, אך מאז אותו רגע גורלי בו איבד את ידו במלחמת יום כיפור ועד רגע זה ממש, הוא לא חודל מלהוכיח לעצמו ולאחרים את כוחו של הרצון של אדם שביקש לא לוותר למגבלות שהחיים הכתיבו לו.

 

על אף הניסיון הרב שיש לו כיום ברכיבה על אופני שטח, עברו הספורטיבי התחיל בכלל בספורט אחר לגמרי. "שיחקתי טניס מגיל אפס", הוא מספר, "הייתי בנבחרת הנערים של ישראל ובמקביל העברתי שיעורים פרטיים כמדריך טניס".

 

במלחמה ההיא הוא היה רק בן 19, לוחם ביחידה קטנה ומובחרת בצנחנים – חבלה מוצנחת. את הרגע בו חייו השתנו ברגע הוא זוכר היטב עד היום. "נפצעתי בתעלת סואץ עם החצייה עצמה לצד המצרי", הוא משחזר, "כיחידת חבלה היינו צריכים להיות הראשונים שחוצים על מנת לוודא תקלות של מוקשים. לא הספקנו לדבר וירדו עלינו 2 מטוסי אויב. לא היה יותר מדי מקום לזוז כי הרי היינו בתעלה, אז תפסנו את הנשק וקפצנו לפינה.

 

"הייתי מגיסט ותכננתי לתת למטוס לעבור מעלי כדי לירות בו מאחורה ובפועל הרגשתי פתאום מכה, איזשהו חום וצלצולים באוזניים. אני מביט ורואה איזושהי יד מסתכלת עלי במרחק 2 מטרים ממני. אני מביט עוד פעם ומבין שזו יד ימין שלי, היד של הטניס".

 

עפר עדן והאופניים ()
לא נתן למגבלה להכתיב את חייו. עפר עדן והאופניים

 

להיות שווה בין שווים

עדן פונה משטח האש ועבר למרכז הארץ. בנוסף ליד ימין שנקטעה, יד שמאל שלו התרסקה לגמרי. "לפי הכללים הרפואיים אני משותק ביד שמאל", הוא אומר. "אני לא מרגיש 3 אצבעות וחייב להסתכל ולראות מה אני עושה. דברים עדינים אני לא יכול לעשות אבל ביד הזו לבדה אני יכול להרים 120 קילו".

הוא עבר שיקום קצר והתחיל בלימודי הנדסה בטכניון. לימודים אלו ישרתו אותו בעתיד כשיחליט לקרוא תיגר על המגבלות. "עבדתי בכמה מפעלים כשכיר ובשלב מסוים הבנתי שהרצון שלי להוכיח את היכולות שלי לעצמי ולכולם יצר אצלי צורך להמציא את עצמי מחדש כל הזמן", הוא מסביר.

 

"הקמתי כל מיני מפעלים אבל ההיילייט היה הדרך שמצאתי לרכב על אופני שטח רכיבות אתגריות עם המגבלה שלי: אני קופץ, עושה דרופים, סינגלים - הכל בעצם עם חצי היד שיש. רוכב טוב יותר גם מאנשים נורמליים".

 

איך זה התחיל?

"לפני 17 שנה כשהתחיל הטרנד הזה של אופני שטח החבר'ה שלי מהיחידה אמרו לי 'התחלנו לרכב ואתה בא איתנו'. בהתחלה מצאנו אופניים - שמנו איזשהו מוט כמו של וספה של הראי שמסתכל אחורה, לקחנו מכסה של בלוני גז והפכנו אותו כדי שיהיה מקום לשים את הגדם שלי.

 

"אחרי רכיבה אחת או שניים התהפכתי בבוץ אך כל פעם הלכנו ופיתחנו את זה יותר. בנינו מן מתקן עם מוט שיש בו בולם זעזועים שידאג שלא אקבל מכה כי אין לי שיכוך, ואת כל המערכת של המהלכים והברקסים העברנו לצד השמאלי, ששם יש לי את היד. היום זה קל".

 

ובכל זאת, יש קשיים?

"כן. המתקן שלי בנוי בצורה כזו שאני כל הזמן חייב להישען קדימה על מנת לדחוף את הגדם פנימה. אני לא רוכב עם פרוטזה כדי לא להיות תקוע ושלא תהיה לי בעיה להשתחרר בנפילה אז הגוף נוטה קדימה כל הזמן, מה שמקשה עלי בעליות: מצד אחד אני צריך להחזיק את הגוף שלא ייפול אחורה ומצד שני אני צריך לדחוף אותו קדימה כדי שתהיה קונטרה לרכיבה.

 

"ירידות זה פעולה הפוכה. אני לא יכול לקחת את הגוף אחורה כמו כולם ולעמוד על הרגליים כי אני חייב להיות שעון קדימה, אז אני יורד לאט - לא משתגע, לא קופץ יותר מדי כדי לא ליפול או שחלילה היד תצא לי מבית הגדם".

 

עפר במהלך רכיבה ()
"היום זה כבר קל". עפר במהלך רכיבה

 

מתכנן את המהפכה הבאה

כיום עדן רוכב בשטח בין פעמיים לשלוש בשבוע. "אני חושב שאני עושה בסביבות 70 קילומטרים בשבוע רגיל. חוץ מזה אני עושה גם ספינינג פעמיים בשבוע. ספינינג זה ספינינג ובחוץ זה בחוץ. אני עושה גם דברים אחרים: חותר על סאפ פעמיים בשבוע וקצת חדר כושר. זה כיף לא נורמלי".

 

האתגר הבא אליו נשואות פניו הוא מרוץ "גראן פונדו ערבה 2020" אשר יתקיים בתחילת חודש מרץ, שם ירכוב 56 ק"מ עם חבריו. "אני רוכב עם המון חבורות", הוא אומר, " יש 2-3 חברוות שאני נהנה לרכוב איתם. אנחנו רוכבים פעם בחודש כל פעם במקום אחר בארץ, או פעם בשנה בחו"ל".

 

מה התוכניות הלאה?

"חלומות או רצונות באים כל הזמן. כל פעם אתה רק מבקש, חושב, או רוצה יותר. פעם חשבתי שאם אני אצליח לרכב על אופניים עשיתי את שלי בכיף, אך כרגע התכנון הוא לפתח פרוטזה מיוחדת שתאפשר לי לבצע רכיבה בירידה. זה דבר שיוכל לעזור לנכים אחרים שאולי לא כל כך מיומנים. זה מהחיידק שדוחף אותי לעשות שינוי.

 

"מהצד השני של הספורט אני מתכנן לעשות גלשן רוח, אמרתי אם אני חותר על סאפ ונהנה אז גלשן רוח יהיה האתגר הבא. אני עושה את זה בשדות ים והחבר'ה איתי. מי שרואה אותי רוכב על אופניים או חותר על סאפ אומר שהוא לא מאמין. אבל בינינו, זה רגיל, אני לא רואה בזה שום סיפור".

 

עפר עדן והאופניים ()
חושב כבר על המטרה הבאה. עפר עדן והאופניים

 

רוצים לדעת מהי התנוחה הנכונה לרכיבה על אופניים?

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עפר עדן לא נותן למגבלה לעצור אותו
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים