שתף קטע נבחר

הישראלי מהשדרה החמישית

מעצב האופנה הישראלי אלי טהרי שהגיע לניו יורק עם הרצון להרוויח קצת כסף כחשמלאי, הקים אימפרית ענק שמגלגלת מאות מיליונים בארה״ב. אפילו מייקל בלומברג הכריז על יום מיוחד על שמו. השבוע זכה באות כבוד על מפעל חיים. ראיון מיוחד

בסוף השבוע נפתח שעות במרכז המורשת ליהדות פסיטבל הסרטים היהודי ספרדי, במסגרתו הוענק אות הכבוד על מפעל חיים ומודל להשראה למעצב האופנה הישראלי אלי טהרי. בראיון מיוחד ל׳ידיעות אמריקה׳ מתאר טהרי את הקשר שלו לקהילה היהודית הספרדית בניו יורק: ״אני גאה במוצא שלי ואני גאה במה שהקהילה הספרדית הצליחה לייצור בארץ ובעולם. אני מאוד גאה להיות חלק מהקהילה הפרסית, אין ספק שמדובר בקהילה מאוד תומכת שמחזקת את חבריה״.

 

זמר האופרה דיוויד סררו מפיק את הפסטיבל בכל שנה כאן בניו יורק אחרי שקיבל השראה דווקא מיהדות אשכנז: ֿֿ"התרשמתי מאוד מהתפתחות התרבות היידית בניו יורק", הוא סיפר בראיון ל'ידיעות אמריקה'. "יש פסטיבלים, תיאטראות ומעולם לא ראיתי אירוע סביב המוזיקה הספרדית. המוזיקה שמתפתחת כבר מאות שנים, עם כל כך הרבה עושר, סגנונות, שפות. רציתי לפתח את זה".

הפסטיבל נפתח ביום ראשון האחרון ויימשך עד ל-2 במרץ. במסגרת הפסטיבל יוצגו קרוב ל-20 סרטים שנוגעים באופן כזה או אחר בזהות היהודית ספרדית וכיצד זו מתעצבת מחדש עם השנים.

המעצב הישראלי המצליח זכה לפרס כדמות מובילה בקרב היהודים הישראלים בארה״ב, שגאה בעבר המשפחתי ובדרך האדירה שעשה כל הדרך לאימפריה שהקים.

 

היום האימפריה הזו מוערכת בשווי של מאות מיליוני דולרים, אבל לפני 45 שנים, כשהגיע טהרי לניו יורק, הוא בכלל קיווה לעבוד כאן כחשמלאי. בעבר סיפר שהגיע לכאן בזכות כרטיס חינם שאחיו, עובד אל על סיפק לו. בין עבודה לעבודהף, היו ימים בהם ישן על הספסל בפארק.

מחנות הדגל שלו במנהטן קשה לנחש שמי ששולט כיום בשני מותגי ענק, מאות סניפים, במקביל לנכסי נדל״ן מרשימים, הוא היה הילד שעבר עם הוריו מאיראן למעברה בקסטל. ״אימא שלי הייתה חולה במחלת הנפילה אז״, הוא מספר. ״הורי התרגשו, לאבא שלי היו עוד שבעה ילדים ופשוט לא היה כסף. במשך הזמן גדלתי במוסדות מחוץ לבית. בשלב מסויים ידעתי שבאמריקה אפשר לעשות כסף וככה הגעתי לכאן מתוך מטרה לשלוח כסף לאימא שלי שנשארה בארץ, אני מאמין שאלוקים בירך אותי, כי כי באתי מתוך רצון לעזור.״

כשהגיע לניו יורק, עבד טהרי בעבודות מזדמנות כחשמלאי ביום ומוכר בחנות בגדי היפים בגריניץ' וילג' בערב. "נהניתי״, הוא מספר. ״ברחובות היו היפים, והפעילות של התנועה לשחרור האשה סחפה רבות. גריניץ' וילג' היה מרכז העניינים, ועבדתי בחנות בגדים, בעיקר כדי להכיר בחורות".

 

גדעגד ()
אלי טהרי.

 

חנות הבגדים בה עבד הייתה בבעלות ישראלי מקומי ושם, הוא מספר, למד את השיעור הראשון שלו באופנה ובנית מותג. "חיים (בעל החנות), היה מגיע לחנות ושואל אותנו מה הבגדים המבוקשים ביותר. אני נתתי לו רעיונות שהצליחו. לאט לאט הוא למד להעריך אותי, והבנתי שהדבר החשוב ביותר באפנה הוא להבין מה הקונות רוצות ומה המחיר שהן יכולות לשלם. הבנתי שאם מייצרים מוצר שהן רוצות - הוא יימכר".

הימים היו ימי השיא של התנועה הפמיניסטית ומה שהיום מכונה ׳טרנדינג׳, היה אז החופש המוחלט. נשים קיוו ללכת ללא חזיה כהצהרה שגדולה יותר מהצהרה אופנתית. כך יצר את חולצות הסטרפלס המפורסמות שלו, המכונות ׳חולצות צינור׳, Tube Top. הדרך של הצינורות להצלחה נשמעת כמו הסיםור הישראלי האולטימטיבי. בראיון סיפר טהרי: "בבית מלון בניו יורק התקיים יריד אפנה. הלכתי בבוקר לבית המלון וביקשתי לשכור חדר כדי להציג את החולצות. הגעתי עם כמה דגמים ועם תמונות שמסבירות איך לובשים אותן. במשרדי היריד אמרו לי שאני יכול להזמין חדר רק ליריד הבא, שהיה אמור להתקיים שישה חודשים לאחר מכן.״ הוא כמובן לא ויתר: "עליתי לקומה העליונה, והדבקתי את החולצות על הקיר. אנשים שעברו במסדרון ראו את הדוגמאות, והצגתי להם את העלון עם הפרטים שלי. נוצר סביבי תור, עד ששלחו את המאבטחים של המלון כדי לעצור אותי. עד שהם הגיעו, ירדתי קומה אחת ועשיתי שם את אותו הדבר. הצלחתי לעבור בכל הקומות של המלון, ובסוף היום קיבלתי הזמנות לייצור רבע מיליון חולצות".

את החנות הראשונה שלו פתח כאן ברחוב 53 והשדרה החמישית אחרי שהציע לבעלים של בניין להריסה שישמור על המקום חצי שנה. כך קיבל חלל של מספרה ישנה ללא תשלום כדי למכור את העיצובים שלו.

 

 

המותג שהקים, טהרי, היה מזוהה עם התנועה הפמיניסטית ובאופן טבעי אחרי חולצות הצינור, הגיעו חליפות הנשים שהחליפו את השמלות המיושנות. ״עד אז״, סיפר, ״נשים לבשו לעבודה שמלות פוליאסטר פרחוניות.״

כשרון וברכה

״לא התכוונתי לעצב בגדים״, הוא מספר לנו. ״זה נראה היה לי מעניין ומסקרן ופשוט למדתי בעצמי מתוך הסתכלות וסקרנות. אלוהים שלח לי את הכשרון והברכה.״

 

האם יש השפעה או קשר לאופן שבו אתה מעצב ולזהות שלך כישראלי מהגר?

״אני חייב לציין שההשפעה על העיצוב שלי מגיעה דווקא מיבשת אירופה, אני כן מושפע מהעיצובים של בגדי הקיץ בישראל, דברים שהם יותר קלילים כמו טישירטס או ג'ינסים, בגדי ים, רק שאני לא מעצב בגדי ים. בארץ יש הרבה אנשים שמעורבים בתחום האופנה, ויש הרבה אנשים מאוד מוכשרים בתחום הזה, רק שהוצאות הייצור בארץ גבוהות מאוד וכן מערכת המיסוי על ייבוא עושה את העסק למאתגר יותר בישראל. אבל כמו שאמרתי, אני חושב שהסקרנות שלי והעניין שלי, שבא באופן טבעי כתוצאה מהמעבר שלי לכאן, יצר את ההשפעה לייצור.״

 

גדעגד ()
טהרי בפסטיבל היהודי ספרדי

 

בנוסף למותג המקורי שלו, הקים טהרי גם את המותג Theory. ״הכל התחיל כשקנה מכנסיים מבד נמתח (סטרץ') של פראדה״, סיפר בעבר. "המכנסיים היו כל כך נוחים. פניתי לאנדרו רוזן, איש שיווק שהיה נשיא המותג אן קליין, ואמרתי לו, בוא נעשה מכנסי סטרץ' לגברים'. הוא שלל את הרעיון, אבל אחרי שהכנתי לו זוג אחד לדוגמה הוא התלהב מהנוחות. הוא הציע לעצב מכנסיים כאלה לנשים, וזה הצליח מאוד. לאחר מכן הצלחנו לייצר חולצות סטרץ'".

בינתיים כבר מכר טהרי חלקו במותג לקונצרן האפנה היפאני UNIQLO תמורת 110 מיליון דולר.

 

הרבה השתנה בעולם האופנה בשנים האחרונות, איך אתה מתפתח עם השינויים?

״באופנה הדבר הבטוח זה השינוי. אנחנו כל הזמן פועלים בסביבה משתנה. יחד עם זאת, הכמויות שבעבר היינו מעבירים לחנויות הצטצמו באופן ניכר כי העולם עובר לרכישה באמצעות און ליין, המצב הוא לא פשוט וזה משהו שאני רוצה ופועל לשנות״.

למרות שנחשב לאחד ממעצבי העל, עם לקוחות כמו אנג׳לינה ג׳ולי, הילארי קלינטון וג'ניפר לופז, טהרי מסרב להיות חלק מהסצינה הזוהרת: "אני לא בקליקה של אנה ווינטור וכל עורכי המגזינים האלה", סיפר. "המפגשים היחידים שלי עם אנה היו כשהיא היתה מבקרת בסטודיו מדי עונה כדי לראות את הקולקציה, מכיוון שהיינו מפרסמים גדולים במגזין. אבל אנחנו לא חברים וזה לא חסר לי. אני עסוק בעבודה. הביזנס שלנו מאוד קשה. אתה לומד על החיים תכל'ס. זה התיקון שלי, אני צריך לעבור אותו".

 

גדעגד ()
עיצוביו של טהרי מוצגים בפסטיבל בניו יורק.

 

הקשר עם וינטור אמנם רופף, אך מה לגבי הקשר לישראל?

״אני אוהב את ישראל ואפילו מחזיק בנכסים בעיקר בתל אביב ונוסע לשם בעוד שבועיים לבקר עם הבת שלי על מנת לראות את ארץ מולדתנו, חשוב לי שהיא תכיר את הארץ״.

 

כאן בניו יורק, אתה שומר על קשר עם הקהילה הישראלית המקומית?

״החברים שלי הם ישראלים, גם כל המשפחה שלי כאן, באו לכבד אותי. אני גם עובד עם הרבה ישראלים ומעסיק אותם אצלי בעסק.

 

בשנת 2013 הכריז ראש העיר של ניו יורק דיאז מייקל בלומברג על יום אלי טהרי, איך אתה מציין את היום המכובד?

״אכן התאריך 09.04 הוא יום אלי טהרי שבלומברג שבזמנו היה ראש העיר הכריז עליו. באופן אישי אני לא ממש חוגג את היום הזה. בשנה הראשונה קיבלתי תעודה והייתה מסיבה גדולה אני לא יודע להגיד אם עדיין זה קורה״.

 

מדוע לדעתך הכריזו על היום הזה כיום על שמך?

״כנראה בגלל ההשפעה שיש לי, על האופן שבו אני תורם עם העסק שלי להצלחת העיר. צריך לזכור שאני מנהל עסק כבר כמה עשורים, עם מאות עובדים וגם הרבה נשים מפורסמות מכירות אותי אז אולי גם בגלל זה.. (הוא צוחק)״.

 

אם כבר בלומברג, מה אתה חושב על ההתמודדותו לנשיאות?

״אני מאוד מעריך את מייקל בלומברג ואני חושב שהוא היה ראש עיר מצויין לעיר הזאת. מצד שני אני מאוד מעריך את התמיכה הבלתי מעוררת של הנשיא הנוכחי בישראל וזה חלק שמאוד חשוב לי, שתהיה תמיכה במדינת ישראל. לא משנה מי שיבחר, העיקר שתהיה תמיכה בלתי מעורערת במדינת ישראל״.

הוא חותם את הראיון עם מילים אחרונות לקהילה המקומית: ״אני אוהב ומעריך את הקהילה הישראלית. אני חושב שיש לנו קהילה נהדרת ואני בהחלט רואה את עצמי חוזר לארץ בעתיד״.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: לנס הפקות
לקוחות מרוצות..
צילום: לנס הפקות
מומלצים