מה עובר על אישה אחרי לידה בימים אלו?

עוד בנושא:

הורים מגלים מה יעשו ביום שאחרי הקורונה

יומני הקורונה של ההורים: תסכול לצד אהבה

היריון אחרי פונדקאות: "פחדתי לפתח ציפיות"

בידוד החל מחדר הלידה

במהלך ההריון, בעיקר לקראת סופו, מגיעות מחשבות על הלידה. כדי להתמודד עם חששות או לחצים שעולים לקראת הלידה, נשים רבות מנסות לתכנן אותה, כדרך להשיג תחושת שליטה ולהפחית את הפחד מהלא נודע. היולדות מתכננות מי ילווה אותן, משתתפות בקורסי הכנה ללידה וקוראות ספרים.

בימים אלו, תקנות משרד הבריאות משתנות מדי יום. לכך השפעה גם על הנהלים במחלקות היולדות השונות. עניין המחריף את תחושת אי הוודאות והחרדה הקיימים ממילא. קבוצות פייסבוק העוסקות בנושאי לידה מוצפות בשבועות האחרונים בפוסטים קורעי לב על הפחד להגיע לבית חולים ועל הפחד להידבק בקורונה.

הנשים שילדו בצל הקורונה:

עולה תחושה של בידוד כבר בחדר הלידה, שכן בבתי חולים רבים לא מאפשרים בתקופה זו ליווי של יותר מאדם אחד. בלידה עצמה, היולדות נדרשות ללבוש מסכה, וכך גם המלווה והמיילדת. זה הכרחי וחשוב, יש בכך משום צורך אמיתי לשמירה על ביטחונם ובריאותם של כל הנוכחים בחדר הלידה. לצד זאת, זה מייצר קושי. ברגעים כל כך אינטימיים נוצרת תחושת ריחוק אשר עלולה אף להאט את מהלך הלידה.

החשיבות הפסיכולוגית של "סביבה מחזיקה"

עבור רוב המשפחות, השבועות הראשונים לאחר הלידה מאופיינים בכאוס. היולדת עוד מחלימה מהלידה עצמה, לעיתים עדיין כאובה. ההורמונים לאחר הלידה עשויים להעצים כל חוויה רגשית. ההורים הטריים מותשים ועייפים. התינוק לא סיגל עדיין דפוסי שינה וערות, רוב הלילות לבנים. עשוי להיווצר מתח רב בין בני זוג שמסתגלים לדינמיקה חדשה. או קושי בחלוקת המשאבים בין התינוק החדש והאחים הגדולים אם ישנם.

הורים טריים זקוקים להמון תמיכה וסיוע, כדי לצלוח את התקופה המאתגרת הזו. "סביבה מחזיקה" הוא מונח שטבע פרופ' דונלד ויניקוט, רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי אשר עסק רבות ביחסי אם-תינוק. לפיו, תנאי בסיסי להתפתחות הנפשית של התינוק הוא קיומה של "סביבה מחזיקה", כאשר לרוב האם מהווה סביבה זו עבור התינוק.

זקוקות לסביבה תומכת(צילום: shutterstock)

בשבועות הראשונים לאחר הלידה האם הטרייה מצוייה במצב פסיכולוגי אחר הקרוי "מושקעות אימהית ראשונית". במצב פסיכולוגי זה האם משקיעה מאמץ נפשי רב בהתכווננות טוטאלית לצרכי התינוק. בכך היא מניחה את היסודות להתפתחות נפשית טובה של העולל בעתיד. אך כדי שהאם תוכל להוות "סביבה מחזיקה" עבור תינוקה מישהו צריך גם לתמוך בה.

פרופ' דניאל סטרן, פסיכיאטר, מחבר הספר "הולדתה של אם", מדגיש בספרו את חשיבותה של התמיכה הפסיכולוגית מנשים אחרות בשבועות הראשונים לאחר הלידה. לפיו, רוב האמהות הטריות זקוקות בעצמן ל"סביבה מחזיקה", סביבה פסיכולוגית בה האם הטרייה תוכל לחוש בטוחה ו"מוחזקת" על מנת לחקור את יכולות ההורות שלה.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

ברוב המקרים מדובר בנשים שהן כבר אמהות בעצמן: אמא, סבתא או דודה של היולדת ולעיתים חברה או מכרה. כמובן שישנה חשיבות גם לתמיכה מבן הזוג, אך לפי פרופ' שטרן נשים רבות מחפשות מודל "אמהי" להזדהות עמו ולשאוב ממנו ביטחון. היעדר של תמיכה סביבתית, מהווה גורם סיכון להתפתחות של דיכאון לאחר לידה. הן בנשים והן בגברים.

פנייה לעזרה

זוהי תקופה עתירת לחצים: אי הוודאות המלווה את השגרה היומיומית, החשש הבריאותי, לנו, לקרובינו ולרך הנולד, דאגות כלכליות מהמצב שיוותר לאחר תום התקופה, "סיר הלחץ" שנוצר עקב הבידוד וההסתגרות בבתים והיעדר התמיכה הסביבתית. כל אלו מהווים גורמי סיכון משמעותיים להיווצרות דיכאון לאחר לידה. לכן, אם אתם הורים טריים, או שיש כאלו בסביבתכם, היו ערים לסימני מצוקה.

לפי ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטרי) הסימנים הבאים עלולים להעיד על דיכאון לאחר לידה:

• מצב רוח ירוד או עצבות במשך רוב שעות היום.
• אובדן עניין או הנאה מדברים שבעבר היו מהנים.
• תחושת הערכה עצמית נמוכה או רגשות אשם.
• תחושות של היעדר תקווה.
• תחושות של ריקנות.
• עצבנות רבה וכעס.
• הפרעות באכילה כגון חוסר תיאבון או אכילת יתר כמעט כל יום.
• הפרעות שינה כגון קושי להירדם, נדודי שינה (גם כשהתינוק ישן) או שינה מוגזמת.
• תחושת חוסר שקט, תזזיתיות ומתח או לחילופין - איטיות וחוסר מרץ.
• קושי בריכוז ובקבלת החלטות פשוטות.
• מחשבות חוזרות ונשנות על פגיעה עצמית או מוות.
• תסמינים נוספים שיכולים לבוא לידי ביטוי הינם: פחד להישאר לבד עם התינוק. תחושת ריחוק מהתינוק. מחשבות שליליות כלפי התינוק עד כדי מחשבות על פגיעה בו. דאגה מופרזת לשלום התינוק או לחילופין היעדר עניין בו.