מחקר: בני אדם יצאו מאפריקה בתקופת הקרח

מחקר, שערכו חוקרים ישראלים, סותר את התיאוריה הרווחת בעולם המדעי, לפיה האקלים הקר והיבש בעידן הקרח היווה מחסום לנדידה של האדם בין יבשות. במחקר, שבדק מאובנים של בעלי חיים ממערת מיסליה בגן לאומי הר כרמל, נבחנו מיני מכרסמים המאפיינים אזורים צפוניים וקרים, שנמצאו סמוך ללסת אנושית בת קרוב ל-200 אלף שנים שנמצאה במקום. המחקר פורסם אתמול (יום א') במגזין Journal of Human Evolution.

מערת מיסליה בכרמל(צילום: פרופ' מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)

ד"ר ליאור וויסברוד מרשות העתיקות, שערך את המחקר החדש יחד עם פרופ' מינה וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה, אמר: "חקרנו מאובנים זעירים, רובם קטנים ממ"מ בודד, שהתגלו בתוך אותה שכבה שבה נמצאה לפני כשנתיים הלסת האנושית הקדומה ביותר של מין האדם המודרני (הומו ספיאנס) מחוץ לאפריקה. המאובנים שחקרנו, זוהו כשייכים ל-13 סוגים שונים של מכרסמים ואוכלי חרקים קטנים, שחלקם חיים היום באזורים גבוהים וקרים, כגון הרי הזאגרוס בצפון איראן ובהרי הקווקז".

ד"ר וויסברוד הסביר כי משרידים של נברן אחד הצליחו החוקרים ללמוד על האנושות כולה. "בין המינים שהתגלו בחפירה, הופתענו מאוד לגלות גם בעלי חיים שמסוגלים לחיות רק באקלים קר - בייחוד מין מסוים בשם נברן חפרפרת, שחי באזורנו בתקופת הקרח ונעלם מהאזור לפני יותר מ- 150 אלף שנה. המשמעות היא שכאן בארץ, שררו תנאי קור שאפשרו את מחייתו של אותו בעל חיים. מציאת הלסת האנושית בשכבת החיים של הנברן, משמעה שהאדם חי ושרד בתנאים אלה. לשרידים הזעירים של בעלי החיים הקטנים שחקרנו, יש חשיבות ראשונה במעלה לחקר האבולוציה האנושית ובעזרת המאובנים ניתן לגלות באילו תנאים יכולים היו בני האדם הקדומים לשרוד בתקופות פרהיסטוריות שונות ובאיזה קצב התפתחה היכולת האנושית להסתגל לתנאי אקלים מגוונים".

החפירות באזור המערה(צילום: פרופ' מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)

הלסת שתהגלתה(פרופ' ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב)

המחקר של החוקרים הישראלים קובע כי היציאה של האדם הקדמון מאפריקה התרחשה בתקופה של אקלים גלובלי בתקופת הקרח, תומך בהשערה כי ההתאמות שבזכותן הפך המין האנושי למין הדומיננטי בכדור הארץ הופיעו כבר בשלב מוקדם באבולוציה של האדם.

לדברי פרופ' וינשטיין-עברון, "התגליות הפרהיסטוריות בישראל, ובאזורים נוספים של צפון אפריקה ודרום-מזרח אירופה, משנות את התפיסות הקיימות בנוגע לאבולוציה של האדם. תגליות אלו שופכות אור על מוצאו של האדם המודרני והתפתחות היכולות הפיזיולוגיות והתנהגותיות המודרניות. יכולות אלו הן שאפשרו לנו להגיע לכל אחת מן היבשות תוך פרק זמן קצר יחסית במונחים אבולוציוניים, לזרז את הכחדתם של מיני אדם קדומים יותר, ולמעשה לכבוש את העולם. אם זה לא היה האקלים שעיכב בתחילה את אבותינו הקדומים, יהיה על החוקרים לבחון הסברים אחרים, ובהם כאלה שקשורים בדמוגרפיה של אוכלוסיות, יחסי הגומלין עם מיני אדם אחרים, או הופעתם המאוחרת של חידושים טכנולוגיים".