כך עובד המוח שלנו במציאות מדומה

תחושות של נפילה, תנועה וקרבה פיזית, וגם רגשות כמו פחד או אמפתיה: איך זה שכל כך קל לעבוד על המוח שלנו במציאות מדומה, אילו מנגנונים מאפשרים לנו להיטמע בסביבה וירטואלית, ומי מנצח - הקורטקס או האמיגדלה? "מציאות מדומה היא המדיום האולטימטיבי להשפעה על המוח"

הגר בוחבוט
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית
הרבה מעבר למפרט טכני, לרזולוציה, לנרטיב או לכוח עיבוד, בכל חוויה שמבוססת על טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) יש שחקן אחד מרכזי - המוח האנושי. אם יצא לכם לחבוש משקפי מציאות מדומה ולצלול אל תוך עולם מדומיין לחלוטין, ודאי הרגשתם את זה בעצמכם. למרות מגבלת החושים המובנית, הפיזיולוגיה שלנו מגיבה: אנחנו עשויים לחוש בחילה (Motion SIckness); להרגיש את עצמנו נופלים על אף שאנחנו עומדים במקום; לחוש קרבה פיזית אל משתמשים אחרים במרחב - על אף שהם נמצאים במדינה אחרת; או להרגיש איך הדופק מואץ.

 


 

אף שמדובר במדיום שרובו ככולו מבוסס על אודיו-ויז'ואל, כלומר כזה שמנצל את חושי הראייה והשמיעה בלבד, טכנולוגיות מציאות מדומה מצליחות לספק חוויית היטמעות (Immersion) בתוך עולם וירטואלי, גם אם מדובר בחוויה שרחוקה מלהיות ריאליסטית. האם באמת כל כך קל לעבוד על המוח שלנו? "מבחינה ביולוגית, מציאות מדומה היא המדיום האולטימטיבי להשפעה על המוח שלנו", אומר פרופ' דורון פרידמן, העומד בראש המעבדה למציאות מתקדמת בבית הספר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה, "זו הסיבה שחוקרי מוח כל כך מתעניינים בה".

 

כשנתתי לאנשים שמעולם לא התנסו ב-VR ללכת על קורת עץ בתוך אולפן, על הרצפה, הם צווחו כאילו שהם באמת בגובה 40 קומות. איך מסבירים את זה?
"עשינו ניסוי דומה כמו סיפור הקורה לפני שנים, כדי לבדוק את הנושא של פחד גבהים. חלק מהאנשים באמת מגיבים לזה כמו שאת מתארת, ואחרים אומרים 'זה נחמד, אבל לא פחדתי כי זה לא אמיתי' - אבל אם מסתכלים על שפת הגוף ועל המדדים הפיזיולוגיים שלהם רואים תמונה אחרת לגמרי".

 

מה בדיוק קורה במוח ברגעים האלה?

"זה מתכתב עם תיאוריות בחקר המוח שאומרות שהמוח שלנו בנוי משכבות שהתפתחו עם האבולוציה. השכבה של הקורטקס (קליפת המוח - ה"ב) יודעת שמדובר בסימולציה, אבל האמיגדלה, שנמצאת הרבה יותר עמוק ואחראית על פחדים אבולוציוניים, לא יודעת מה זה מציאות מדומה. במסלול שבו נעשה עיבוד מידע בקורטקס, הוא מעביר את המסר ש'זה לא אמיתי' - אבל האמיגדלה כבר נמצאת שם, בתגובה".

 

בכל זאת, זה לא מסביר תחושה של נפילה.

"פה אנחנו נכנסים לתחום הסנסו-מוטורי. יש תפיסה - חושים - ויש פעולה מוטורית. נכון שהטכנולוגיה הזו מוגבלת בגדול לאודיו ווידאו, אבל יש עוד חושים חשובים שמבטאים את המידע שמגיע מהגוף. זה קשור במידע לגבי איפה הגוף נמצא. למשל, חוש שיווי המשקל. במצב טבעי, המוח מקבל המון מידע ומפרש אותו. אם קרה שנפלת אי פעם, זה בטח לא היה מבניין גבוה, אז היה מידע רב-חושי שהגיע אל המוח והוא פירש את זה כנפילה. במקרה של הסימולציה, הרבה חושים אומרים לך שאת כרגע במצב של נפילה. המוח קונה את זה, כי הוא מכונה הסתברותית שיודעת להתמודד עם אי-ודאות, אז הוא משלים את המידע שחסר לו ומציע אותה פרשנות - של נפילה".

 

צילום: Shutterstockהכול מושפע מהתנועה של הראש (צילום: Shutterstock)

 

לדברי פרופ' פרידמן, הטריק הגדול של מציאות מדומה הוא שהמדיום מושפע מתנועות של הראש. "חוש הראייה מאוד דומיננטי אצל בני אדם", הוא מסביר. "ברגע שהמידע הוויזואלי הוא חזק ומושפע מתנועות הראש - המוח משלים את כל היתר". היכולת "לעבוד על המוח" היא גם מה שהופך את טכנולוגיית המציאות המדומה לכלי חדשני ומשמעותי בעולמות הטיפול - החל מטיפול בפחדים ובלחצים, דרך טיפול שיקומי - קוגניטיבי וגם פיזיולוגי - וכלה בטיפול "חברתי" בתחומים כמו גישור ופתרון סכסוכים.

 

"מה שהרבה אנשים לא יודעים, זה שכמעט בלתי אפשרי לחקור את המוח במציאות מדומה", אומר פרופ' פרידמן. "הטכניקות הנפוצות לחקר המוח בבני אדם מחייבות שהראש יהיה במצב נייח לגמרי, מה שקצת מוציא את העוקץ מכל הסיפור של תנועות הראש ב-VR. לכן המחקרים עוד יחסית מוגבלים, ויש הרבה שאנחנו לא יודעים על האופן שבו המוח מפרש מציאות מדומה".

 

אנחנו יודעים שיש למדיום הזה ערך טיפולי.

"בהחלט. אחד השימושים הקלאסיים ב-VR הוא בטיפול בפוביה. אני אומנם לא פסיכולוג, אבל אני יודע שהיסטורית הטיפול הנפוץ הוא בחשיפה הדרגתית. אם יש לי פחד מעכבישים, הטיפול יתחיל באיזה איור אבסטרקטי שמזכיר עכביש וניצב בקצה השני של החדר, ולאט-לאט נתקדם עד לסרטון תקריב של עכביש, או אפילו עד מצב שעכביש מטייל לי על היד. מטפלת אחת סיפרה לי פעם שהעוזרים שלה עסוקים בלאסוף ג'וקים מהחצר. במציאות מדומה לא צריך את כל זה. כמטפלת יש לך שליטה מוחלטת על רמת החשיפה. יש מטפלים שאמרו לי 'סשן טיפול אחד ב-VR זה כמו עשרה רגילים'. בעבר זה היה סיפור יקר מאוד, אבל כיום יש מכשירים ב-400 דולר, זה הפך להיות מאוד פופולרי בתחומים האלה".

 

ויש גם אלמנט חברתי. אחד התחומים שבהם טכנולוגיית המציאות המדומה תופסת תאוצה, בייחוד בימי משבר הקורונה העולמי, הוא זה של אירועים, כנסים ומפגשים חברתיים אחרים. גם בחוויה של משחק רב-משתתפים במציאות מדומה יש תחושה אחרת של קרבה פיזית, גם אם לא אמיתית, אל יתר השחקנים. וכן, למוח יש תפקיד מרכזי גם בהקשר הזה.

 

"מציאות מדומה היא חוויה איכותית אחרת לגמרי משיחת וידאו", אומר פרופ' פרידמן, "בגלל התחושה שהאדם האחר נמצא במרחב האישי שלך, ה-Peripersonal space. המוח בונה ייצוגים של אובייקטים שאפשר לגעת בהם, יש אזור במוח שמיוחס למרחב הזה. הקורטקס אולי יודע שזה רק אווטאר, אבל פוטנציאלית זה אדם שנמצא לידך. יכולנו לקיים את הריאיון הזה ב-VR. אלה סביבות שעדיין לא מספיק בשלות היום, אבל התחום מתפתח במהירות עכשיו, כשאנשים מצד אחד מבינים את המגבלות של שירותי וידאו כמו 'זום', ומצד שני עוברים יותר ויותר לעבודה מהבית ולתקשורת מרחוק".

 

פורסם לראשונה 13:06 | 21/07/2020