שתף קטע נבחר

"תלמיד רוצה שיראו אותו, שידעו מה הוא אוהב"

איך ייראו התעודות? בגלל התפרצות נגיף הקורונה וקשיי התלמידים המליץ משרד החינוך שלא לרשום ציון מספרי בתעודת סוף השנה. אבל בבתי הספר של העיר חריש עושים את זה גם בלי קשר לקורונה - אלא כדרך חינוכית ששמה את התלמיד במרכז. האם הערכה החלופית מייצרת יותר מחויבות מצד התלמידים. יצאנו לבדוק. צפו

בשיתוף עיריית חריש

 

 

שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים מגיעה לקיצה ומאות אלפי תלמידים יצאו לחופש הגדול כשבידם חתיכת נייר קטנה המעצבת יותר מכל את המערכת הבית ספרית כולה - התעודה.

 

נגיף הקורונה שהגיע בשיאה של שנת הלימודים שיבש את מערכת החינוך לחלוטין ותלמידים שהיו להם קשיים עוד קודם לכן איבדו לחלוטין את הקשב. גם התלמידים החזקים יותר התקשו עם השינויים התכופים והלמידה מרחוק. לכן הציונים בתעודה אינם בהכרח משקפים את יכולת התלמיד, ובפרט בעולם שמשתנה מרגע לרגע. לכן הביקורת על שיטת הציון והמדרוג של בית הספר שנשמעת מזה כמה עשורים ונחשבה עד השנה שולית יחסית, הפכה בימים אלו למשמעותית יותר.

אופן הלימוד הוא כזה שמאפשר לכל תלמיד להתפתח בדרכו.  ()
אופן הלימוד הוא כזה שמאפשר לכל תלמיד להתפתח בדרכו.

אבל אפשר גם אחרת. מתברר שבתי הספר החדשים בעיר חריש מיישמים את ביטול הערכה המספרית - ובהצלחה - ובלי קשר לאתגר הקורונה. העובדה שמדובר בעיר חדשה שמתחילה מאפס הביאה את קברניטי העיר להחליט שבתי הספר החדשים ייבנו באופן בו לתלמידים נותנים את ההזדמנות לראות בתעודה לא רק מספר סופי אלא הרבה מעבר לכך. ביקרנו בעיר ושמענו מהמורים והתלמידים מה יש להם לומר על כך. צפו בווידיאו בראש הכתבה.

 

"התחלנו לשאול את עצמנו, איך אנחנו רוצים להעריך פה תלמידים", אומר יגאל אריכא, מנהל ביה"ס היסודי ממלכתי רונה רמון בחריש. "יש לנו פה בעצם הזדמנות, לראות איך אנחנו רוצים שתיראה הערכה בבית הספר". לדבריו, התעודות זה רק הקצה של תהליך ההערכה. 

 

אריכא מספר שבבית הספר לא מחלקים תעודות עם ציון מספרי, אלא צוות ההוראה מקיים שיחה עם התלמיד או התלמידה. לאחריה נכתבים בתעודה החוזקות של התלמיד/ה והתמקדות ביכולות ובהישגים של במהלך שנת הלימודים, לצד פירוט של הנקודות בהן התלמיד/ה יכול וצריך להשתפר.


תלמיד רוצה שיראו אותו.   ()
תלמיד רוצה שיראו אותו. תלמידה ומורה בבית ספר בחריש במהלך שיחת הערכה.

"אנחנו מסתכלים על תעודה ככלי שאמור בסוף לשקף לתלמיד את הדרך שהוא עבר. להראות לתלמיד מה הוא עבר עד עכשיו ובמה הוא חזק ובמה עוד יש לו להשתפר", אומרת אורית רוזנבאום הדרי, מחנכת כיתה ד' ורכזת פדגוגית בביה"ס רונה רמון. "לכן אנחנו לא יכולים לכמת את זה לכדי ציון מספרי, זה לא עובד".

 

אופן הלימוד הוא כזה שמאפשר לכל תלמיד להתפתח בדרכו. כאשר אין מדד מבחינת המוסד החינוכי שאם תצליח במתמטיקה תצליח בחיים כי זה לא בהכרח משקף את שוק העבודה היום ובוודאי את העתידי. לכל תלמיד היתרונות והחסרונות שלו. לדברי רוזנבאום הדרי, הדרך הזו מאפשרת לכל אחד לבוא לידי ביטוי בשלל צורות - כדי להצליח בעתיד בעולם שמשתנה כל הזמן. "הדרישות היום שונות ממה שהיה כשהיינו תלמידים וזה לא הולך להשתנות".

יגאל אריכא, מנהל ביה
יגאל אריכא, מנהל ביה"ס היסודי ממלכתי רונה רמון בחריש

"ניסינו לקחת כמה עקרונות שיהפכו את הערכה הזו ליותר משמעותית", מוסיף אריכא. "עיקרון ראשון: שזה יהיה אירוע שמעודד לפעולה, לא אירוע שאומר לך - אתה נהדר או אתה דפוק. העיקרון השני: שזה יהיה דיאלוגי, כלומר שהילד לא יהיה קורבן של הדרך הזו, אלא יהיה חלק מהדרך החינוכית. והעיקרון השלישי: שזה יהיה מתמשך".

  

מה תלמיד רוצה בסוף?

רוזנבאום הדרי: "תלמיד רוצה שיראו אותו. שהמורה שעומדת מולו לא מעניין אותה רק אם הוא יודע עכשיו פרק בתנ"ך או בהיסטוריה, אלא שהיא רואה אותו, היא יודעת מה הוא אוהב היא יודעת במה הוא מתקשה, היא יודעת איך הכי קל לו ללמוד".

אורית רוזנבאום הדרי, מחנכת כיתה ד' ורכזת פדגוגית בביה
אורית רוזנבאום הדרי, מחנכת כיתה ד' ורכזת פדגוגית בביה"ס רונה רמון

"בבית הספר נותנים מקום לכל ילד עם היצירתיות שלו וכל ילד ומה שהוא אוהב לעשות. מצאנו איזושהי דרך ביניים. אין פה איזה ציון חד ונוקב שיכול לעשות קווץ' בבטן ומצד שני זה כן משקף לגמרי את המקום שהתלמידים נמצאים בו", מסכמת רוזנבאום הדרי.

  

"לאחר התפרצות הקורונה, יצא מסמך ממשרד החינוך בו נכתב שהייתה מחצית מאוד מורכבת, ולכן הומלץ לא לעשות הערכות עם ציונים ואו הערכות עם מבחנים", אומר אריכא. "כשקראנו את המסמך אמרנו: 'זה בדיוק מה שאנחנו עושים, אנחנו חושבים שזה צריך להיות בשגרה ולא רק בימי קורונה.

  

בשיתוף עיריית חריש


פורסם לראשונה 30/06/2020 08:57

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים