חדר הרחצה הוא אחד החללים המסוכנים בבית. השילוב של מים, חשמל ואריחים רטובים יכול להיות קטלני, אם לא נצמדים לתקנים שנקבעו. שתי הסכנות העיקריות בחדר זה הן סכנת החלקה וסכנת התחשמלות. הבעיה היא שזהו חלל שרבים משפצים לעתים קרובות יחסית, בלי להבין את המשמעויות ההרסניות שיכולות להיות לכך.
צריך לזכור שהתקנים האלה נכתבו בעקבות אסונות. הם לא תקנים דווקניים, שכל תפקידם לכבול אתכם רק לשם ה"דווקא". ממש כמו חגורת הבטיחות ברכב, הם נועדו לשמור עליכם מפני עצמכם, ומפני החלטות לא רציונליות שאתם עלולים לקחת בעקבות לחץ סביבתי, רצון להקדיש יותר משקל לעיצוב ורצון לככב במגזינים, עם פרויקט פוטוגני שמצטלם טוב לתקשורת.
5 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
בפועל, אתם אלו שתחיו בנכס למשך שנים, ומספיק שיקרה אסון אחד, כדי שייחרב עליכם עולמכם. בדקנו עם בעלי מקצוע, מהן הטעויות שחובה להימנע מהן.
בכתבות קודמות, התייחסנו לשינויים שעושים בחלוקת חדרים, בטעויות שהורסות את יכולת המיגון של הממ"ד ובמעקות ומדרגות שמסכנות חיים. בכתבה זו, נתייחס לחדר הרחצה.

לא סתם המציאו את התקן: אריחי אנטי סליפ במקלחת שומרים עליכם

ישראלים רבים ממש מסכנים את עצמם, ברגע שהם מחליפים את הריצוף שמספק הקבלן. הסיבה שהם עושים זאת, היא מטעמי עיצוב וחיסכון במחיר. ואולם, אלו שיקולים מוטעים מהיסוד.
"אמנם אריחי האנטי-סלפי שמציע הקבלן הם במבחר צבעים וגוונים דל יחסית, אך אין להתפשר על בטיחות", מדגישה ברברה ברזין, מעצבת פנים ובעלת ביה"ס ללימודי עיצוב פנים. "בתוך חדר הרחצה, יש צורך בחיפוי מסוג R10 (כמו החיפוי הנדרש לרצפת מרפסות). בתוך המקלחון, הדרישה מחמירה אף יותר, בשל סכנת החלקה גדולה יותר, ושם החובה היא להתקין אריח מסוג R11, הוא מחוספס יותר".
בתוך המקלחון יש שאריות של שומנים מחליקים (של הסבון והשמפו), וזו בפירוש סכנה לא להתקין אריח אנטי סליפ לפי דרישות התקן.
ברזין: "נכון, הם צוברים לכלוך לאורך זמן, ומעט יותר קשה לנקות אותם, אבל הם הדרך שלנו למזער את הנזקים ולהישאר עם כיסוי ביטוחי מחברת הביטוח, במקרה של פגיעה".
"כדאי לדעת, שגם אם אתם מתעקשים על העיצוב, ישנו פתרון נוסף להפיכת אריח רגיל לאריח אנטי-סליפ (מונע החלקה)", מוסיפה ברזין.
"זאת, באמצעות יישום בריסוס או במריחה של חומרים שמעלים את רמת החיכוך, ומחזקים את האריח. בשונה מסילר שמתקלף במשך הזמן, פתרון זה הוא קבוע. חשוב לבדוק בחברה מיומנת, בעלת ניסיון, כדי שלא ייגרם נזק לאריחים היקרים שרכשתם. זהו פתרון מצוין לחדרים רטובים, ובייחוד לחלל המקלחון, שהוא כאמור, המסוכן ביותר, מבחינת סיכוי להחלקה בו".
5 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)

גופי תאורה שאינם מוגני מים יכולים לגרום להתחשמלות

"עוד דבר שנוטים לעשות אחרי טופס 4 הוא לשדרג את מערך התאורה בכלל הדירה, לרבות בחדרי הרחצה", אומרת ברזין. "הבעיה היא שבחללים רטובים, הסמוכים למים ואשר יש בהם לחות גבוהה, חובה לבחור בגופי תאורה מוגני מים, בדרגת אטימות של IP65. אחרת הסיכוי להתחשמלות או לקצרים חשמליים מאוד גבוה".
5 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
"יש כאלה שאפילו תולים מברשות דרמטיות, כמו שנדלירים בתוך חדר הרחצה, או תולים תאורה צמודת קיר מזכוכית, לקירות חדר הרחצה", אומרת מיכל גלר, יזמית ומנהלת פרויקטים בבנייה פרטית. "זה ממש מסוכן, שכן אם זה מתפוצץ או נשבר, ואדם נמצא שם כשהוא יחף, זו פשוט סכנה. לתקנים יש סיבה, הם לא סתם נכתבו. לכן, כשמחפשים גופי תאורה לחדרי רחצה, חשוב מאוד לבחור בגוף תאורה עם תקן לחדר רטוב".
משפצים? שלא יעבדו עליכם - למחירון המלא לחצו כאן

מבטלים את השקעים מטעמים אסתטיים? טעות

"עוד טעות בתחום חדר הרחצה היא שאנשים חכמולוגים מבטלים את הכיסוי שנועד להגן על השקע מפני מגע עם מים, ובכך הם חושפים את עצמם לסכנות התחשמלות ממשית", מוסיפה גלר. "גם כשמוסיפים שקעים לצורכי שימוש במכשירי ייבוש שיער, למשל, חשוב לוודא שהשקע הוא תקני, בגובה המתאים ובמיקום שרחוק ממגע אפשרי עם מים".
עוד כתבות בנושא:
5 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)

טעות נפוצה: לבטל את הנמכת הרצפה ולהסתכן בהצפת מים בבית

בישראל, התקן מורה על הנמכת רצפה בחדרי הרחצה, ב-1 ס"מ, כדי למנוע מצב שבו בזמן הצפה, המים יגלשו מחדר הרחצה אל שאר חלל הבית. "הפרש הגובה, נועד לעצור את מעבר המים", מסבירה ברזין. "הבעיה היא שאחרי קבלת טופס 4, בעלי נכסים מבטלים את המדרגה הזו, וממשיכים את הריצוף של חלל הבית אל תוך חדר הרחצה. לחלופין, הם מדביקים חיפוי אחר על רצפת חדר הרחצה, כזה שאינו עומד בתקן מבחינת החספוס שלו, ובכך הופכים את הריצוף למפגע בטיחותי של ממש".
"מספיק שבעל המקצוע לא ריצף עם שיפועים נכונים, אפילו מהמקלחת יכולים לזרום מים החוצה אל תוך חלל הבית", אומר יאיר פורת, מקלאסיק שיפוצים. "לכן, אם יודעים שיש כוונה להחליף את הריצוף, כדאי לעשות זאת כבר בשלב שינויי הדיירים, או לבקש מהקבלן להנמיך את גובה הריצוף מראש, לצורך הדבקה עליו. גם במחיר שהשינוי יעלה יותר כסף בשלב הבנייה, הוא בטח יהיה יותר כלכלי מאשר להתחיל לשבור עצמאית ריצוף, תוך סיכון לצנרת, מה שיכול לשלול אחריות מהקבלן על בעיות רטיבות ואיטום בהמשך. בנוסף, אם ליד חדר הרחצה יש פרקט, במקרה של הצפה, הנזק שייגרם לו יכול לעלות לכם ביוקר".
5 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)

לא מסוכן, אך גם לא חכם במיוחד: לכסות את לקופסת הביקורת

"ישנם מקרים שבהם בעלי-הבית לא מתייחסים למיקום של קופסת הביקורת של הרצפה", אומרת גנס. "נקודה זו היא למעשה מעין צומת לרכיבים שונים בחדר הרחצה: צינורות מים דלוחים של האמבטיה, המקלחת, הכיור ומכונת הכביסה. הבעיה היא שבעלי נכסים מתקינים מעל נקודה זו ארונות אחסון, ארונות משולבים עם כיור או כל פריט נגרות אחר, שמונע את הגישה לפתח הביקורת, במקרה של סתימה בעתיד".
לדברי גנס, "אמנם, קבלנים רבים ממקמים אותם באזור מוצנע יחסית, אך חשוב מאוד שתהיה גישה אליהם. כלומר, שהחלק התחתון יהיה ניתן לפירוק קל ומהיר בשעת הצורך: למשל, ארון עם צוקל פריק ונשלף, או רהיט מוגבה על רגליים, שיאפשר גישה נוחה אליו בעת הצורך".
צריכים קבלן שיפוצים? לחצו כאן
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"
פורסם לראשונה: 11:32, 01.07.20