בראש השנה האחרון, המתין באולם של שדה התעופה ג'יי־אף־קיי צוות של סוכני אף־בי־איי, מתוגבר בשוטרים מקומיים ממשטרת ניו־יורק. הם בחנו היטב את הנוסעים שזה עתה נחתו מישראל. והם ידעו בדיוק למי הם מחכים.
באותן שניות, ירדו מהמטוס גם בני משפחת אזערי: שתי הבנות והבן, האם מגי ואב המשפחה, אבירם אזערי, מי שידוע יותר כ"אבירם נץ", מבכירי החוקרים הפרטיים בארץ, איש הסוד של לא מעט ישראלים רבי־השפעה, ומי שבחוגים מסוימים נחשב אפילו לסוג של אגדה. משפחת אזערי הייתה במצב רוח מרומם: התוכנית הייתה שמכאן הם ממשיכים למיאמי, לחופשה חלומית בסוויטה המלכותית של ספינת פאר שתפליג לאיי־בהאמה.
כשהם נכנסו לטרמינל, ניגשו אליהם אנשי החוק, ובנימוס אמריקאי קר ועם הרבה "פליז, סֶר", הפרידו את אבירם אזערי, ולקחו אותו משם. זו הפעם האחרונה שמשפחתו ראתה אותו. "פתאום הוא נעלם לי", משחזר אחד מחבריו. "לא מגיב בווטסאפ, לא עונה לשיחות. רק אחרי כמה שעות עידכן חבר משותף שמגי אשתו התקשרה. היא נשמעה בשוק מוחלט, מבולבלת ואובדת עצות". המשפחה ההמומה ניסתה לברר: למה? לאן? זו טעות בזיהוי?
על השאלה האחרונה הם קיבלו תשובה יחסית מהר: לא, זו ממש לא טעות. אזערי נלקח ל־MCC, מתקן מעצר פדרלי בלב מנהטן, ושוּכן בתא לא רחוק מזה שבו התאבד ג'פרי אפשטיין. אחד ממקורביו אומר שהוא כלוא, "בתנאי שמירה וביטחון כאילו היה מתנקש שכיר של המאפיה". אין ביקורים, יש מעט מאוד תקשורת איתו. והרבה מאוד ערפל.
דבר אחד כן היה ברור: האמריקאים חיכו הרבה זמן לשים את ידם על "נץ". כתב האישום נגדו הוכן מראש, וכשנחשף התברר לתדהמת משפחתו שהאמריקאים מייחסים לאזערי שורה של עבירות סייבר חמורות מאוד. על פי כתב האישום, בשש השנים האחרונות עמד אזערי במרכזה של רשת בינלאומית, שביצעה פריצות מתוחכמות לתיבות דואר אלקטרוני של אזרחי ארצות־הברית. אזערי, טוענים האמריקאים, תיווך בין מזמין העבודות, לחברת האקרים מהודו, שביצעה אותן בפועל. מי המזמינים? למי לכאורה פרצו? מה הסיבה? כל אלו נותרו חסויים, גם בכתב האישום. מה שבטוח הוא שמבחינת האמריקאים, מדובר בפרשה רצינית: התובעת הודיעה לעורך הדין של אזערי כי תדרוש 20 שנות מאסר. לא פחות.
מאז, כמעט תשעה חודשים, רק מעט מן המסתורין סביב הפרשה התפזר. אזערי עדיין במעצר בתנאים קשים - אחד האנשים המעטים שעימו בקשר טוען שהוא איבד 30 קילו ממשקלו - והדיון הראשון במשפט נקבע רק לאוגוסט. לכמה אנשים בסביבת אזערי יש תחושה שהאמריקאים מחכים שנץ יישבר ויהפוך לעד, תמורת הקלה באישומים. "אנחנו תחת הרושם שאולי רוצים 'לייבש' אותו קצת", אומר אחד מהבקיאים בפרשה. "לתת לו להרגיש מה עלול לקרות לו, אם הוא לא יגלה להם את כל מה שהם מחפשים".
שזה?
"בעיקר מי שכר את שירותיו".
תסריט כזה, שבו מישהו כמו נץ פותח את הפה, הוא הסיוט של לא מעט אנשים בארצות־הברית, אירופה - וגם בישראל. אזערי, שהיה עד אמצע שנות ה־90 חוקר ביחידה מיוחדת של משטרת ישראל, הפך בשני העשורים האחרונים ל"קופסה השחורה" של הרבה מאוד פרשות ואירועים. במשרד שלו עברו אוליגרכים, בכירים בצמרת הכלכלית־עסקית וכמה מהאנשים הכי חזקים במדינה. "צריך להבין מי זה אבירם בעולם שלנו", אומר חוקר פרטי ותיק מאוד. "זה לא רק אדם שיש לו לקוחות סופר־כבדים, סופר־מכובדים וסופר־מפורסמים בתיקים סופר־נפיצים. זה גם מי שנתן שירותים כאלה ואחרים לחלק גדול מהתעשייה. אם הוא 'פותח' - אלוהים ירחם".
החוקר סירב לפרט על אילו שירותים מדובר, והדגיש כי הוא רק "שמע עליהם מחברים". אבל החשש הוא שיום אחד, האף־בי־איי יגיש בקשה למשרד המשפטים הישראלי, ויבקש להרחיב את החקירה בתיק. חוקר פרטי סיפר ל'ידיעות אחרונות', כי כאשר נודע בארץ על המעצר, היו חוקרים פרטיים וכמה מלקוחותיו של הנץ שהזדרזו למחוק בקפדנות תכתובות ומיילים בינם לבין אזערי. לפי מקור אחד, ראשי חברה כלכלית גדולה ששכרה את שירותיו של אזערי כה חששו, עד שדאגו להשמיד פיזית את המחשבים שלהם בעזרת פטישים, ופיזרו את שרידיהם במקומות שונים ונפרדים.
למה הפחד הגדול? כי חוץ מכל התיקים הרגישים והסודות שאזערי נחשף אליהם בארץ, הדיווחים בעולם קושרים בין החקירה של הנץ, לבין שתי פרשיות חובקות עולם. בשתיהן גורם כלשהו הזמין פריצה לשורה ארוכה של מיילים רגישים:
הפרשה הראשונה נוגעת ל'אקסון מובייל', מתאגידי האנרגיה הגדולים בעולם. בחמש השנים האחרונות מתנהל קמפיין ציבורי שזכה להאשטג ExxonKnew# ("אקסון ידעה"). במסגרת הקמפיין מועלות הטענות כי תאגיד הענק ידע לכאורה זה עשרות שנים על תופעות שינויי האקלים, אך הסתיר את המידע שבידו. אקסון מכחישה. מישהו - אין כל ראייה כרגע שמדובר באקסון עצמה או מי מטעמה - החל לפרוץ לתיבות הדואר הפרטיות של עורכי דין, פעילי סביבה ועיתונאים שעסקו בסיפור הזה.
הפרשה השנייה מסעירה בימים אלו את אירופה ומככבת בראש המהדורות שם. היא מתחוללת סביב חברה גרמנית ענקית לסליקת אשראי בשם Wirecard. עיתונאים ואנשי כלכלה שפירסמו טענות לגבי התנהלות 'ווירקארד' ותהו לגבי מקורות ההכנסה של החברה, נפלו גם הם קורבן לפריצות סייבר מסתוריות. גם הפעם, לא ידוע כרגע מי הגורם שהזמין את הפריצות. אינגו מלצ'ר, עיתונאי מה'די צייט' הגרמני, שפירסם תחקירים רבים על 'ווירקארד' והיה מטרה לתקיפות הסייבר המסתוריות, משוכנע: "אם אזערי יחליט לחשוף מי הזמין ממנו את הפריצות הללו - זאת עשויה להיות סערה אמיתית".
האם אזערי אכן קשור לכל אלו? והאם הוא ידבר? עורכי דינו של אזערי מכחישים מכל וכל את ההאשמות נגדו. אחד ממקורביו אומר: "כדי לבצע נגד אמריקאים את העבירות שמיוחסות לו בכתב האישום, ואז להפציע פתאום בנמל תעופה אמריקאי כאילו כלום - צריך להיות אידיוט מושלם או דפוק מושלם. ועל אבירם אי־אפשר להגיד שהוא זה או זה".
× × ×
שכונת הדר בחיפה, שנות ה־80. למרות שלא מעט מהנערים שבסביבתו פונים לעולם הפשע, אבירם אזערי עושה בדיוק את ההפך. אחרי שירות כלוחם בגדוד 890 של הצנחנים, הוא מתגייס דווקא למשטרה. היחידה המיוחדת שאליה הוא מצטרף, מחפשת אנשים אינטליגנטים במיוחד, שיכולים להיטמע בשניות בשטח ולעקוב אחר היעדים הכי "כבדים" של העולם התחתון. רשמית, היא נקראת 'יחידת העיקוב של המשטרה'. אבל כולם מכירים אותה בכינוי שלה: "הסמויה".
כמו כל אנשי "הסמויה", גם אזערי נכנס למסלול מפרך שכולל לימוד טכניקות מעקב, הסוואה, צילום ודיבוב. ההכשרה מתבצעת בבסיס חשאי ונפרד, על מנת לשמור על זהות חברי היחידה חסויה. "אנשי הסמויה מסתובבים ללא שום סממן של משטרה", אומר ניצב משנה בדימוס אפרים ארליך ("קרמשניט"), ששירת ביחידה. "הם לובשים בגדים אזרחיים או מחופשים, בלי תעודת שוטר, אפילו המשפחה שלהם לא יודעת שהם משרתים ביחידה. לא תראה אותם עושים מעצרים".
חלק מאימוני היחידה מתרחשים עם יחידות דומות של מצ”ח, השב"כ והמוסד. על פי אדם שהשתתף בתרגילים הללו, היה אזערי ידוע כעוקב מעולה. "לא היה שני לו בהבנה של השטח, בעיקוב חשאי ברגל, על אופנוע או ברכב, בקריאת המצב ובהבנה מה צריך לעשות כדי שהאובייקט לא יגלה אותנו", אומר אדם ששירת איתו ביחידה.
ב"סמויה" אזערי היה מעורב בכמה מחקירות הדגל של המשטרה. לפי גורם ששירת במשטרה באותה תקופה, הוא עסק, בין השאר, במעקבים אחרי זאב רוזנשטיין, היעד מספר אחת של המשטרה באותה תקופה.
אנשים עם יכולות כאלו הם נדירים, ובמשטרה צפו לאזערי עתיד מזהיר. אבל ב־1996 הוא הפתיע את כולם, והודיע: אני פורש. "הוא בדיוק התחיל לצאת עם מגי", מספר חבר קרוב, "והרגיש כי לא יוכל לפרנס אותה ואת המשפחה שרצה עם המשכורת הממשלתית הזעירה כשוטר".
אזערי לקח את הכישרון הנדיר שלו ואת הניסיון שרכש ב"סמויה", ונכנס לתוך עולם החקירות הפרטיות. אחרי כמה שנים במשרדים שונים, החליט אזערי לפתוח משרד משלו, 'אבירם נץ חקירות ומעקבים'.
ההתחלה הייתה מקרטעת. עולם החקירות הפרטיות נושק לשטח האפור, אבל החוקרים הטובים יודעים איפה הגבול. אלא שאזערי, לפחות בתחילת הדרך, חצה אותו. הסיפור הולך כך: בשנת 2001 נקלעה חברה עסקית מהצפון לקשיים כלכליים, ובית המשפט מינה לה מפרק. המפרק ביקש צו עיכוב יציאה מהארץ לבעל החברה, ופתח לו תיק הוצאה לפועל. עד כאן הכל שגרתי. אלא נראה שבעל החברה לא אהב את הצעד, ופנה לאזערי.
על פי כתב האישום שהוגש בפרשה, אזערי ובעל החברה רצו לסחוט את המפרק. לשם כך פנה אזערי לשירותיה של ליליה, נערת ליווי. הוא הציג עצמו כחוקר העובד עם משטרת ישראל וביקש את שירותיה, כביכול במטרה לחשוף גברים המתחזים לאימפוטנטים וזוכים לפיצוי מהמדינה. ליליה הסכימה. אזערי הסיע אותה לתחנת דלק, שבה תידלק בדיוק גם המפרק. ליליה פתחה בשיחה חולין "מקרית" עם המפרק, ולקחה עימה כרטיס ביקור שלו בסיומה. כמה חודשים לאחר מכן, ליליה קבעה פגישה עם המפרק בבית קפה תל־אביבי, ובסיומה, נסעו השניים לחוף הים, שם קיימו יחסי מין. אנשיו של אזערי תיעדו את מה שהתרחש.
כחודש לאחר מכן, הגיעה למשרדו של המפרק מעטפה עם צילומים אינטימיים שלו ושל ליליה, ואחר כך גם טלפון עם הצעה לוותר על ההליכים בעניינו של בעל החברה. המפרק פנה למשטרה, וכנגד אזערי ובעל החברה הוגש כתב אישום. אזערי חתם על עסקת טיעון מקילה, שבמסגרתה רישיון החוקר הפרטי שלו יישלל לשלוש שנים, תמורת הודאה בעבירות קלות יחסית. "הפסול שבהתנהגות הנאשם דובר בעד עצמו ואנחנו סבורים שהוא מצדיק ענישה שיש עימה שלילת רישיון העיסוק לתקופה משמעותית, עם כל ההשלכות הכלכליות שיש לדבר", כתב השופט עודד מודריק בהחלטתו. בסופו של דבר התקופה קוצרה ואזערי שב לעבודה.
× × ×
כנראה שהלקח מפרשת ליליה נלמד, אזערי שינה כיוון, והחל להתרכז יותר ויותר בשוק העולמי. תיק אחרי תיק, הוא בנה לעצמו מערכת מסועפת של חוקרים וקשרים במדינות רבות. בשלב מסוים, כשחוקר ישראלי היה זקוק לחקירה בחו"ל, הוא ידע שהנץ הוא הכתובת. "בכל יבשת, בכל מדינה, יש לו מישהו, והמישהו הזה יעשה מה שאבירם יבקש ממנו, כי הוא סומך על אבירם לגמרי", אומר חוקר. "הוא הצליח לפתור כל בעיה שהתעוררה מחוץ לישראל".
"פעילותנו מתפרסת על חמש היבשות בעולם עם דגש לאירופה, לארצות־הברית, להודו ולאפריקה", מתהדר אתר האינטרנט של חברת נץ. "צוותי הסוכנות, אשר עובדים בתיאום מלא, מאפשרים לנו לנהל ביעילות רבה חקירות בינלאומיות, לבצע מעקבים ולהשיג מידע בכל מקום בעולם בזמן קצר".
במקביל, גדלו גם התיקים שבהם טיפל בארץ. אזערי, למשל, נשכר בידי חברת 'תיאטראות ישראל' (מפעילת רשתות הקולנוע 'yes פלאנט' ו'רב חן'), כדי לעקוב אחרי עובד בכיר. החשד בחברה היה שהעובד מבלה בשעות העבודה במקומות אחרים, ומעורב לכאורה גם בהיעלמות של כספים. אנשיו של אזערי עקבו אחרי האיש, ומהר מאוד התברר כי הוא מקדיש שעות לקורס ספורטיבי. במקביל, אזערי גייס 20 ילדים, ושלח אותם לקנות כרטיסים לסרט. כשנבדקו הכרטיסים במחשבי החברה, התברר כי הכסף לא נרשם והועבר לסליקים סודיים. האיש פוטר מעבודתו. אחר כך נשכר אזערי לשורת תיקים שהחברה ביקשה לחקור באירופה. מתיאטראות ישראל נמסר: "אין תגובה".
במקרה אחר, הגיע לאזערי תיק חקירה אמריקאי: חשד שיהודי שביצע הונאה של שמונה מיליון דולר נמלט לישראל. "אמרו שהוא כנראה בארץ", משחזר אחד מהשותפים של אזערי לחקירה, "אבל אף אחד לא ידע איפה הוא באמת. הגישו תלונות במשטרה, ובאינטרפול, והפעילו חוקרים בכל העולם. ו... נאדה". אזערי העלה את הרעיון כי ייתכן והאיש מתחבא כחרדי באחד מריכוזי החרדים בארץ. זה היה נכון: מחופשים כחרדים ברחובות בני־ברק ומאה שערים, נץ ואנשיו איתרו את היעד.
אדם אחר שעבד עם אזערי מספר כי נץ נשכר גם בידי מקורבי משולם ריקליס המנוח, לחקירה רגישה מאוד בנוגע לאוסף אמנות יקר, שהועבר למוזיאון. אזערי, כך לפי העדויות, נשכר כדי להוכיח שהאוסף הושאל זמנית לתצוגה, ולא נתרם באופן קבוע. טלי ריקליס, אלמנתו, סירבה השבוע להגיב או לפרט מעבר לכך.
אבל פריצת הדרך הגדולה של אזערי הייתה כשהאוליגרכים - בהתחלה היהודים, אחר כך גם השאר - גילו את שירותיו. אזערי עצמו אמר לחבר: "לכל אחד מאלה יש תמיד סכסוך אחד חמור עם שותף לשעבר, וסכסוך אחד חמור עם אישה או מאהבת לשעבר. לפחות אחד מכל סוג. לכן הם צריכים את השירותים שלי".
"הוא יכול למפות לך את כל מפת האוליגרכים לדורותיהם, ומי עשה מה למי", אומר אחד מעמיתיו. "מאוד־מאוד בקיא בשוק הזה. החבר'ה האלה הם צרכנים אדוקים, אם לא אובססיביים, של מידע, ואבירם, איך לומר, הבין לליבם". למשימות שקיבל מאוליגרכים היה אזערי מצרף שותפים מהשב"כ, המוסד או "הסמויה" לשעבר. כדי לייעל את פעילותו הבינלאומית, הקים אזערי מערך חברות בקפריסין, בפנמה ובאוקראינה.
אזערי, למשל, נשכר כדי לסייע לאוליגרך מפורסם, שחשד כי שותפיו בחברת תשתיות אירופית גדולה גונבים ממנו, אחרי שהשקיע בה סכומי עתק. בפרשה אחרת טען אוליגרך מפורסם לא פחות, כי נפל קורבן להונאות חפצי אמנות בגובה של כמה מאות מיליוני דולרים. אזערי ניהל אחרי החשוד בעוקץ מעקב מורכב ברחבי שווייץ. איך הפרשות האלו נגמרו? נאמנים לקוד השתיקה של המקצוע, החוקרים עימם שוחחנו מסרבים לגלות.
× × ×
לפני כעשור החל אזערי להעניק גם שירותי סייבר ללקוחותיו. "הסוכנות מיומנת בחקירות מחשב מורכבות, לרבות איסוף ראיות דיגיטליות ומודיעין עסקי, חקירות אינטרנט ומניעת ריגול תעשייתי", מסביר נץ ללקוחותיו באתר.
אזערי מדגיש כי "הראיות מושגות אך ורק על פי המותר בחוק וניתן להשתמש בהן בבית המשפט", אך עולות גם עדויות שונות לכאורה. כמה חוקרים פרטיים עימם שוחחנו, אומרים כי שמעו שאזערי מציע שירותי איסוף מידע, שיגיע מגורם אותו כינה אזערי "ההודי". לדבריהם, אזערי טען כי "ההודי" הוא גורם בעל יכולות טכנולוגיות גבוהות, והוא סיפר כי הוא פוגש אותו מדי פעם בהודו ובמקומות אחרים.
מנכ"ל של חברת מודיעין מספר כי ב־2014 נפגש עם אזערי. "הוא הציע לי שירותי סייבר, שלפי מה שהסביר, לא הוא מבצע, אלא חברה הודית. ההודים, כך אמר, יכולים לפרוץ ולהשיג מיילים ותוכן של מחשבים". המנכ"ל מספר, כי הבין מאזערי שתמורת השירותים האלה הוא גובה סכומים של עשרות אלפי דולרים לכל מבצע. "הוא דיבר על העניין כמו כעל מתן שירות רגיל ללקוח, לא ביג־דיל, כאילו משהו סטנדרטי לחלוטין, ולגיטימי לגמרי". המנכ"ל אומר כי סירב להצעה ואינו יודע אם אזערי סיפק למישהו שירותים מהסוג הזה, אבל כי הוא מכיר, "חברת מודיעין אחרת שלחבר'ה שם רועדות הביצים מרגע שנודע להם על המעצר".
"אבירם היה בין הראשונים בארץ שהקים יחידת סייבר בישראל", אומר חבר קרוב שלו. "בשנים האחרונות, יש חוקרים פרטיים שהפכו להיות מתווכים בין הלקוחות לחברות שיודעות לעשות את עבודות הסייבר. אבירם לא יודע לפרוץ למחשב, הוא בקושי יודע לשלוח מייל, אבל יש חברות שיודעות, אז מתווכחים בינן לבין הלקוח וגוזרים על זה עמלה".
לדעתך הוא קשור לפריצות סייבר שהתרחשו בישראל? נגיד לסלולרי של בני גנץ?
"לא. אין סיכוי. הוא אמר לי שהוא לא עובד לא בישראל ולא בארצות־הברית. הוא לא מיירט מיילים, לא בארץ ולא בצפון אמריקה. בכל זאת האמריקאים תפסו אותו. כנראה שהוא בכלל לא היה מודע שהמידע שהוא יירט עובר דרך שרתים אמריקאיים".
אז עבור מי הוא עבד? חברות מסחריות גדולות?
"למה אתם לא הולכים יותר גבוה מחברות? תטפסו גבוה יותר".
מנהיגי מדינות?
"כן".
באיזה אזור של הגלובוס?
"שאלה הבאה. אבל הוא לא עשה שום דבר שקשור לישראל. כלום".
× × ×
במבט ראשון, סומיט גופּטה הוא איש מחשבים הודי חביב, שמתגורר באחד מפרברי ניו־דלהי. גופטה הקים ב־2012 חברת סייבר בשם 'בלטרוקס', שבאתר שלה נכתב כי מטרתה לסייע ל"חוקרים פרטיים, עורכי דין מסחריים, חוקרי תאגידים, תאגידים, ידוענים ופוליטיקאים". איך לסייע? זה לא מפורט. אבל ב־2015 הוגש נגד גופטה בקליפורניה כתב אישום על שורת פריצות למיילים. שני חוקרים פרטיים מסן־פרנסיסקו ששכרו את שירותיו, הועמדו לדין. ממשלת ארצות־הברית ניסתה לבקש את הסגרתו של גופטה, אבל עד כה ללא הצלחה.
לפני כשלוש שנים, עיתונאי אמריקאי החל לחשוד שמישהו פורץ לו למייל. הוא פנה לקבוצה בשם 'סיטיזן לאב', כדי שתבדוק האם החשש שלו מוצדק. סיטיזן לאב היא קבוצת חוקרים מאוניברסיטת טורונטו, שחוקרת חשדות לפשעי סייבר שונים, בעיקר כאלו שלמשטרות אין יכולת - או רצון - לבדוק. סיטיזן לאב, למשל, פירסמה דוחות ביקורתיים על פעילויות החברות הישראליות 'בלאק קיוב' ו־NSO, שעוררו הדים בעולם.
חוקרי הקבוצה חשדו שהעיתונאי צודק, ושהוא כנראה לא לבד. "זה היה כמו למשוך חוט אחד", אומר ג'ון סקוט־ריילטון, חוקר בכיר בסיטיזן לאב בשיחה עם 'ידיעות אחרונות'. "ואז לראות את הפקעת האדירה שנמצאת מאחוריו".
החשד של ריילטון וחבריו הוא שקבוצת האקרים להשכיר - סיטיזן לאב מכנה אותה 'האגן האפל' - פרצה למיילים של כ־10,000 אנשים בשש יבשות, כולל פוליטיקאים בכירים, תובעים ממשלתיים, מנכ"לים של חברות, אנשי כספים וכלכלה, עיתונאים, עורכי דין ופעילי זכויות אדם וטבע. וכן, ריילטון מספר שגם כמה משרדי עורכי דין גדולים בישראל ואנשי עסקים בכירים היו מטרה לפריצות הללו.
השיטה לגניבת הסיסמה למייל הייתה בעיקר בשיטת "פישינג": היעד לפריצה מקבל מייל מאדם שהוא מכיר או בנושא שמעניין אותו. הוא לוחץ על לינק שמוביל לעמוד כלשהו, שבסופו של דבר מבקש כניסה מחדש לשירות המיילים. רבים הקישו את שם המשתמש והסיסמה, מבלי לדעת שהם פשוט מעניקים לפורצים את המפתח למייל שלהם. "תחילה חשבנו כי מדובר על מערך בחסות מדינה", אומר ריילטון, "אבל מהר מאוד עלה ממגוון היעדים והשוני ביניהם, כי המערך הזה הוא גורם פרטי להשכרה".
אנאליסט שוקי ההון ובעל חברת השקעות מת'יו ארל היה אחד היעדים האלו, ואף מסר עדות לאף־בי־איי בפרשה. ארל פירסם דוחות בנושא חברת הסליקה הגרמנית 'ווירקארד' מאז 2016. "במשך שנים ארוכות החברה ביצעה סליקה של כסף מהימורים לא חוקיים בארצות־הברית וכנראה הרוויחה הרבה מאוד כסף", טוען ארל. "החגיגה הזו נגמרה באפריל 2011, כשמשרד המשפטים האמריקאי סגר את חברות ההימורים אונליין הגדולות בארצות־הברית".
ארל מספר כי אחרי שפירסם את הדוחות נגד ווירקארד, הוא החל להיות מופצץ בהודעות פישינג. "להערכתי קיבלתי בסך הכל כ־3,000 הודעות כאלו", הוא אומר. "המיילים כללו ידע נרחב עליי ועל משפחתי. כך, למשל, הם ידעו לפברק מייל שהגיע כביכול מאחותי, תוך שהם משתמשים בשם נעוריה ולא בשם נישואיה. צריך לעשות לא מעט עבודה כדי לדעת את כל הפרטים האלו".
ווירקארד הכחישה כי שכרה את שירותיה של החברה ההודית או ביצעה עבירות סייבר כלשהן. אחרי שמנכ"ל החברה נעצר, הסמנכ"ל יאן מרסלאק, מי שעסק באיסוף המודיעין בחברה, נמלט ומצוד בינלאומי מתנהל אחריו.
אז מי עומד מאחורי קבוצת ההאקרים המסתורית 'האגן האפל'? העקבות שזיהו סיטיזן לאב הצביעו לעבר - ניחשתם נכון - חברת בלטרוקס, של גופטה. אשתו של גופטה הכחישה ב'בלומברג' כל קשר וטענה שבעלה בכלל עובד בקונדיטוריה. אולי. אבל בסיטיזן לאב מתעקשים שהקשר הוא "בוודאות גבוהה" לגופטה.
איכשהו, חלק גדול מהעיתונאים, עורכי הדין והפעילים החברתיים שהמייל שלהם נפרץ על ידי 'האגן האפל', עסקו בשני נושאים גדולים: הקמפיין נגד תאגיד הנפט 'אקסון', והחשדות נגד חברת הסליקה הגרמנית ווירקארד.
השאלה הגדולה היא מי הזמין את הפריצות הללו. כאמור, אין כל ראייה נכון לעכשיו של'אקסון מובייל' או לווירקארד יש קשר ל'אגן האפל' ולגופטה. אז מי? אם תשאלו את האף־בי־איי, מי שיודע חלק מהתשובות לכל אלו הוא אזערי. החוקרים האמריקאים טוענים כי שמו מתנוסס על פני חלק מהזמנות העבודה ששוגרו להודו. לטענת האמריקאים, אזערי אף הוזמן באוגוסט 2016 להודו, ונפגש עם ההנהלה הבכירה של בלטרוקס. שאר התכתובות מפרטות לכאורה כיצד העביר אזערי לחברה את שמות היעדים, וקיבל עדכון שוטף על הפריצות והמידע שלכאורה התקבל מהן.
האם האף־בי־איי ילך עד הסוף עם האישומים הללו? האם כל זה נועד פשוט לגרום לאזערי להתחיל לספר מה ידוע לו? אם זה יקרה, הרבה מאוד אנשים בכל העולם - בתוכם גם כמה בכירים ישראלים - צריכים להיות מודאגים. אפילו מאוד.
בינתיים מגי, אשתו של אזערי, חזרה עם ילדיהם לישראל. אחת הבנות התגייסה מאז לצה"ל. האווירה בבית לא פשוטה, אבל המשפחה מקווה שהפרשה תסתיים. ג'ואי אש, לשעבר ראש המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה וכיום עורך דינו הישראלי של אזערי, אומר ל'ידיעות אחרונות': "אבירם מכחיש את המתואר בכתב האישום. לאחר שיחה ארוכה איתו במקום מעצרו, אני מאמין שלאחר קבלת כל חומר החקירה נצליח להאיר את עיני הרשויות האמריקאיות לתמונת המצב לאשורה, ולשכנען בחפותו. הלב דואב למראה אזרח ישראלי תורם, ששירת במילואים כצנחן ואף השתתף במלחמת לבנון השנייה, מוחזק בתנאים לא פשוטים. אנחנו עושים כל שאפשר כדי להביא לסיום מעצרו מהר ככל שניתן".
