שמייחצ"נים משבר במקום לנהל אותו
כיצד הפכה מדינת ישראל מ"מדינה שכל העולם לומד ממנה כיצד להילחם בנגיף" למדינה אדומה, שלישית בקצב ההדבקה רק לברזיל וארצות הברית
השבוע האחרון הוכיח עד כמה נבחרי הציבור מנותקים מהציבור – שר איחד כינה את מצוקת הרעב של אזרחים "חרטא", שרת תחבורה שבחרה להמשיך ולקיים אירוע למרות מגבלות הקורונה (ואף אמרה זאת מעלה הבמה), שר בריאות שמשתתף במסיבת יום ההולדת של רעייתו (מספר שעות טרם כניסת ההגבלות החדשות לתוקף), שר לבטחון פנים שנפגש עם בכירי המשטרה ללא כל הקפדה על ריחוק חברתי או חבישת מסיכות ועוד. ברקע, תכנית כלכלית שלא באמת מיושמת מלאת חורים וללא מענה אמיתי למצוקות הציבור – עצמאים ושכירים כאחד.
כיצד הפכה מדינת ישראל מ"מדינה שכל העולם לומד ממנה כיצד להילחם בנגיף" למדינה אדומה, שלישית בקצב ההדבקה רק לברזיל וארצות הברית?! ובכן, העדר מנהיגות והעדר אכפתיות.הניתוק של נבחרי הציבור מהציבור שובר כל יום שיאים חדשים.
חשוב להזכיר מה היה סדר העדיפויות של הממשלה והעומד בראשה בשבועיים שעברו – סיפוח (ללא תכנית ודיונים כמובן), מתקפות חדשות על היועץ המשפטי לממשלה, קידום חוק הקלות מס רטרואקטיבי עבר אדם אחד (שלא יהיה נכה כלכלית חס וחלילה), קידום חוק הקורונה המבטל את הכנסת ומתיר מעקב הפוגע בזכויות הפרט, קידום חוק "וועדת החקירה הממלכתית לבדיקת ניגודי העניינים של שופטים בבית המשפט העליון", קידום סגר על בסיס פוליטי ואי קיום הנחיות שהושתו על הציבור עצמו.
ראש הממשלה נאלם דום. אם בגל הראשון, עמד נתניהו ערב ערב והטיף לציבור מה לעשות (ללא ביסוס ממשי והסברים סביב קבלת ההחלטות), בגל השני הייתה מסיבת עיתונאים אחת וקולו של ראש הממשלה נאלם. ראש הממשלה הוא מומחה תקשורת ויודע כי רמות החשיפה צריכות להיות לפי אינטרסים (שלו) ולא לפי צרכי הציבור. כראש אופוזיציה, תמיד הגיע לזירות פיגועים ונפילות רקטות כדי להצטלם על רקע "מחדלי הממשלות", דבר שלא עשה ולו פעם אחת כראש ממשלה. כמו אז כך עכשיו. ברגע שנעשה קשה וצריך לספק תשובות לציבור הוא משאיר את הזירה לאחרים.
הציבור שנקעה נפשו מתחיל לשאול שאלות ולדרוש פתרונות. כשאין אוכל במקרר, גם נתניהו חשוף לביקורת מימין, במיוחד כאשר נבחרי הציבור שמים פס על אותן הנחיות וגזרות שהם עצמם גוזרים על הציבור. במדינות אחרות התפטרו שרים ונבחרי ציבור על רק התנהגות פחות ראויה. ראש ממשלת הולנד נמנע מלבקר את אימו הגוססת, מאחר והציבור נתבקש לשמור על ריחוק חברתי. ואצלנו? כשקשישים נותרו לבדם בליל הסדר, חגגו ראש הממשלה ובני משפחתו ביחד, שרת הבריאות אומרת קבל עם ועדה כי טקס חנוכת המחלף בו השתתפה אינו עומד בכללים וכי היא ושאר משתתפי הטקס "לא נמצאים בדיוק במגבלות שמשרד הבריאות הנחה. בפעם הבאה זה לא יקרה" ושר הבריאות עצמו לוקח חלק באירוע שאינו עומד במגבלות שהוא משית על הציבור. בעוד הציבור נדרש להתייצב מתחת לאלונקה, נבחרי הציבור אינם מראים כל הזדהות עם הציבור וכל דוגמה אישית.
המשק נפתח ללא מתן פתרונות לציבור. קחו את התחבורה הציבורית כמשל – באוטובוסים אין כל אפשרות לריחוק חברתי, אלא גם כן תגביל מראש את מספר הנוסעים ותציב מישהו שיפקח על מספר העולים והיורדים מהאוטובוס במקביל להגברת מספר האוטובוסים העומדים לרשות הציבור. בישראל פשוט אמרו לציבור "שימו מסיכה ושימרו על ריחוק חברתי". שיטת ה"סמוך" במיטבה כאשר גוזרים גזירה שידוע מראש שציבור משתמשי התחבורה הציבורית לא יכול לעמוד בה.
החמרת ההגבלות השבוע הביאו עמן פארסה נוספת כאשר בתי הכנסת הוחרגו מסגירת מקומות ציבוריים, לאחר לחצים מצד משה גפני ונציגי אגודת ישראל. בעוד בריכות, חדרי כושר, אולמות אירועים ומקומות בילוי גדולים נסגרים דווקא בתי הכנסת, בהם קשה הרבה יותר לשמור על ריחוק חברתי יישארו פתוחים. איפה האינטרס הציבורי כאן? האם בריאות הציבור לא חשובה יותר?! מה קרה ל"ונשמרתם לנפשותיכם"?!
נתניהו בהצהרה על מענק מידי לנפגעי קורונה. השבוע(צילום: לע"מ)
היו לממשלה ולגופים השונים מספר חודשים להתכונן לגל השני, אך שום תכנית פעולה אמיתית לא נרקמה וכל ההחלטות היו בשליפה מהשרוול לפי אינטרסים פוליטיים. היחיד שגילה רצינות ועקביות מתחילת המשבר היה דווקא נפתלי בנט שגם בשבתו כשר בטחון הציע הצעות הגיוניות וגם כעת מכתת רגליו ומציע הצעות. לגנותו של בנט נאמר כי לרוב הוא מגלה שטחיות ונטייה לפופוליזם זול ולביטול עצמי מול אחד בנימין נתניהו, אולם פעמים רבות הוא הוכיח כי יש לו דברים פרקטיים להציע – בשנת 2014, כשר בקבינט הוא היה היחיד שהתייחס לסכנת מנהרות החמאס, בעוד נתניהו ושאר חברי הקבינט התעלמו מהבעיה עד שהבעיה נחשפה במלוא חומרתה במבצע "צוק איתן". כשר בטחון, כשרק החל משבר הקורונה הוא היה הראשון להציע לקיים בדיקה מאסיבית, לסגור גבולות ולבחון את התפשטות הנגיף כדי לראות כיצד לכלכל את צעדינו מבלי לחנוק את הציבור. כמו אז גם היום, נתניהו, מסיבות פוליטיות מתעלם מבנט.
כרגע גם איום הבחירות מתרחק. הפופולריות של ראש הממשלה נשחקת ובמצב שכזה אין לו אינטרס לפרק את החבילה. כבר כתבתי כאן, כי נתניהו הבין עוד קודם כי חוסר הוודאות סביב התפשטות הקורונה הוא סיבה טובה להמשיך עם ההסדר הנוכחי, בו גנץ הוא שק חבטות נוח ומעמדו הציבורי נשחק. אולם הציבור בישראל גם עשוי לשנות את דעתו לאור המתרחש. האם גנץ יזכה לתקומה? קשה להאמין. ועדיין – חשוב שיהיה מי שירסן את הממשלה וינסה להחזיר אותה אל קרקע המציאות.
עוד רחוק היום בו נחזור לשגרה אמיתית. נגיף הקורונה כאן כדי להישאר. במדינות בהן קיימת מנהיגות ודוגמא אישית של נבחרי הציבור, רמת האמון של הציבור והמשמעת העצמית שהוא מגלה גבוהה. במדינה בה הכל "חרטא", הממשלה מנופחת ולא מתפקדת והאירועים מיוחצ"נים במקום להיות מנוהלים, הציבור עייף מהפחדות וספינים וכמה לפתרונות. נקווה שגם הפתרונות יגיעו.
נמשיך לעקוב ולעדכן.
Kobi.cohen@gmail.com
נתניהו.
צילום: קובי גדעון לע"מ
מומלצים
