הפיצוצים המסתוריים באיראן ממשיכים להתבהר: גורמי מודיעין אמרו לניו יורק טיימס כי הפיצוץ שאירע בתחילת החודש במתקן להעשרת אורניום בנתנז עשוי לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית בכשנתיים. העיתון אף ציטט מחקר שלפיו תעבור שנה לפחות עד שכושר ייצור הצנטריפוגות של איראן יחזור למצבו מלפני הפיצוץ. רק השבוע פרסם העיתון ש"גורם מודיעיני במזרח התיכון" אמר כי ישראל אחראית לפיצוץ בנתנז, אך לא לפיצוצים אחרים שהמשטר האיראני כינה "תקלות".
8 צפייה בגלריה
תמונה מ-29 ביוני 2020, לפני הפיצוץ בנתנז
תמונה מ-29 ביוני 2020, לפני הפיצוץ בנתנז
תמונה מ-29 ביוני 2020, שלושה ימים לפני הפיצוץ בנתנז
(צילום: EPA)
8 צפייה בגלריה
תמונה מ-8 ביולי 2020, אחרי הפיצוץ בנתנז
תמונה מ-8 ביולי 2020, אחרי הפיצוץ בנתנז
תמונה מ-8 ביולי 2020, כשבוע לאחר הפיצוץ בנתנז
(צילום: EPA)
8 צפייה בגלריה
תמונה מ-29 ביוני 2020, לפני הפיצוץ בנתנז
תמונה מ-29 ביוני 2020, לפני הפיצוץ בנתנז
תמונה מ-29 ביוני 2020, שלושה ימים לפני הפיצוץ בנתנז
(צילום: EPA)
8 צפייה בגלריה
תמונה מ-8 ביולי 2020, אחרי הפיצוץ בנתנז
תמונה מ-8 ביולי 2020, אחרי הפיצוץ בנתנז
תמונה מ-8 ביולי 2020, כשבוע לאחר הפיצוץ בנתנז
(צילום: EPA)
8 צפייה בגלריה
שריפה מבנה מתקן גרעיני נתנז איראן
שריפה מבנה מתקן גרעיני נתנז איראן
מתקפה שדומה במורכבותה לתולעת "סטוקסנט". הפיצוץ בנתנז
(צילום: AP)
צילומי לוויין חדשים מהמתקן בנתנז, שפורסמו בניו יורק טיימס, מצביעים על כך שהנזק שנגרם למתקן חמור בהרבה מכפי שטענו תחילה האיראנים. לפי העיתון, גורמים במערב צופים שאיראן תגיב בדרך כלשהי לפיצוצים, שהאחרון שבהם אירע בלילה שעבר (בין חמישי לשישי). לפי הדיווח, התגובה עשויה להיות מתקפת טילים נגד כוחות אמריקניים ובעלי בריתם בעיראק - או מתקפת סייבר נוספת, בדומה לזו שכוונה נגד מאגרי המים בישראל ונחשפה ב-ynet.
העיתון הוסיף כי גורמים הבקיאים בפרטי הפיצוץ בנתנז משווים את מורכבותו למתקפת הסייבר מ-2011 נגד המתקן, אז הושתלה תולעת "סטוקסנט" במערכות האיראניות ששלטו בצנטריפוגות ושיבשה קשות את פעילותן. מתקפת הסייבר הזו יוחסה לארה"ב ולישראל.
הפיצוץ בנתנז פגע ככל הנראה במכונות המתקדמות לייצור צנטריפוגות, שפועלות הרבה יותר מהר מאשר המכונות ששימשו את איראן בטרם הסכם הגרעין ב-2015. ההסכם התיר לאיראן לערוך מחקר על מכונות אלה, אך לא לפרוס אותם - והחלטתה של איראן לייצרן נועדה להוכיח לארה"ב שהיא יכולה להגיב למהלכיה.
8 צפייה בגלריה
מערך שפותח במשך שנים. הצנטריפוגות בנתנז, כפי שצולמו ב-2019
מערך שפותח במשך שנים. הצנטריפוגות בנתנז, כפי שצולמו ב-2019
מערך שפותח במשך שנים. הצנטריפוגות בנתנז, כפי שצולמו ב-2019
(צילום: AP)
8 צפייה בגלריה
מכונית שבה נסע מפקד כוח קודס קאסם סולימאני חיסול בגדד עיראק
מכונית שבה נסע מפקד כוח קודס קאסם סולימאני חיסול בגדד עיראק
חיסול סולימאני בעיראק, ינואר 2020. גם הפעם לא צפויה תגובה איראנית משמעותית
לטענת חלק מהגורמים, וכפי שכתב פרשננו רון בן ישי בטור אתמול ב-ynet, ישראל וארה"ב פועלות בתחום המבצעי כדי לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית ולמנוע מטהרן אפשרות לפריצה מהירה לעבר הגרעין. לפי הדיווחים הן עושות זאת על-ידי תקיפות חוזרות ונשנות נגד בכירי משמרות המהפכה ומתקני הגרעין. נציין כי מומחים מזהירים שתקיפות אלה עשוית דווקא לשבש את התוכניות הישראליות - שכן איראן עשויה להעביר את כל מתקני הגרעין אל מתחת לאדמה, ובכך להקשות על איתורם.
בניו יורק טיימס נכתב גם כי בישראל ובארה"ב מאמינים שבטווח הקצר איראן תגביל את תגובתה על המתקפות - כפי שלא שברה את הכלים גם לאחר חיסולו של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני בעיראק. בעוד שבכירים אמריקנים האמינו שהחיסול יוביל למלחמה בין איראן לארה"ב, ראש ה-CIA ג'ינה הספל העריכה אז שאיראן תגיב רק באמצעות מתקפת טילים מוגבלת נגד יעדים אמריקניים בעיראק - הערכה שהתבררה כנכונה.
לפי חלק מההערכות, האיראנים ממתינים לבחירות לנשיאות בארה"ב, שיתקיימו בנובמבר 2020. המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן, שהיה סגנו של ברק אובמה בזמן שנחתם הסכם הגרעין ב-2015, מוביל בפער ניכר על הנשיא דונלד טראמפ בסקרים. בעוד ממשל טראמפ נוקט בגישה של "לחץ מקסימלי" על איראן, המדיניות של ביידן צפויה להיות שונה לחלוטין - ועל כן האיראנים מעדיפים להמתין חרף מצבם הקשה.

האירועים שעשויים לגרום למלחמה

ניו יורק טיימס ציטט מחקר שפרסם מכון "מדע וביטחון בינלאומי", שלפיו הפיצוץ אמנם לא ביטל את יכולתה של איראן לפרוס צנטריפוגות מתקדמות, אך פגע משמעותית במערך שפיתחו האיראנים במשך שנים.
8 צפייה בגלריה
מייק פומפאו מזכיר המדינה של ארה"ב
מייק פומפאו מזכיר המדינה של ארה"ב
"נמצא בקשר הדוק עם ראש המוסד". פומפאו
(צילום: AFP)
מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, סירב לאחרונה להשיב לשאלות בעניין הפיצוצים באיראן. עם זאת, בכתבה של ניו יורק טיימס צוין כי פומפאו, ששימש בעבר כראש ה-CIA תחת טראמפ, נמצא בקשר הדוק עם ראש המוסד הישראלי יוסי כהן. "השניים מדברים לעיתים קרובות", נכתב, "כך שאם מדובר במתקפה ישראלית, קשה להאמין שפומפאו לא ידע מה עומד לקרות".
מאחר שטראמפ מעוניין לצמצם את הנוכחות האמריקנית במזרח התיכון, בארה"ב לא מעוניינים במלחמה עם איראן שתוביל להסלמה משמעותית באזור. עם זאת, בפנטגון מעריכים כי ישנם שני דברים שעלולים להביא את ארה"ב ואיראן להתנגשות צבאית. הראשון - מכליות נפט איראניות שאמורות להגיע בקרוב לוונצואלה חרף הסנקציות האמריקניות. ארה"ב צפויה למנוע את ההעברה, ולא ברור איך איראן תסתיר את המכליות או תגיב לניסיונות אמריקניים למנוע את העברת הנפט.
שר הנפט האיראני, ביג'אן זנגנה, חזר על המסר לפיו טהרן נחושה להמשיך ולפתח את תעשיית הנפט שלה "למרות הסנקציות".
הדבר השני שעשוי להוביל להתנגשות צבאית הוא המצב בעיראק, שם לפי ההערכות מיליציות פרו-איראניות אחראיות לשיגורי רקטות חוזרים ונשנים נגד השגרירות האמריקנית בבגדד ונגד כוחות הקואליציה האמריקנית. עם זאת, בשלב זה מדובר ברקטות שמהוות מטרד יותר מאשר גורמות לנזק ממשי.