מקבלי ההחלטות בקורונה סופרים את המדע?

קבלת החלטות מושכלת תלויה, כמובן, בנתונים מהימנים - אך נראה שקיים מחסור במידע כזה בישראל. מומחים מסבירים מה חסר בתהליך קבלת ההחלטות ולמה הנתון ש-67% נדבקו בבית - בעייתי

רחלי ווקס, זווית | פורסם:23/07/2020
אין ספק שהמדע המודרני קידם את תחום הרפואה לבני אדם יותר מכל גורם אחר, ואותה התבססות של המדע על ניסויים קליניים איפשרה את פיתוחן של תרופות, חיסונים וטיפולים יעילים במחלות ובמניעתן, הצילה את חייהם של אינספור בני אדם ושינתה מהקצה אל הקצה את פני ההיסטוריה האנושית. כיום, נוכח איום נגיף הקורונה החדש (SARS-CoV-2) שמשבש את שגרת חיינו מזה כחצי שנה, הרופאים מככבים בכותרות העיתונים ו"אפידמיולוגיה" היא כבר לא מילה גסה, אך לרבים נדמה שהמדע לא תופס מקום מספיק חשוב בקבלת ההחלטות, וההיגיון מאחורי חלק מהמגבלות החדשות מוטל בספק אפילו על ידי גורמים מקצועיים.
השר אדלשטיין על מינוי פרופ' גמזו לפרויקטור (צילום: גילי מייזלר )
על מה מסתמכות החלטות הממשלה בנושא מדיניות ההתמודדות עם הקורונה, ובכללן ההגבלות המשתנות על האזרחים והעסקים? "זו שאלה נהדרת, שהתשובה אליה לגמרי לא ברורה", אומר ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת "מדעת" לקידום בריאות הציבור. "אין הרבה קשר בין ההחלטות שמתקבלות לבין מה שאנחנו רואים בעולם".
"לא ברור מאיפה חברי הממשלה מקבלים את המידע שעליו הם מסתמכים בקבלת ההחלטות", אומר ד"ר אורי שרון, סמנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מרצה למשפט ולמדיניות סביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.
גוף ששמו עולה רבות כמקור למידע בנושא הוא המטה לביטחון לאומי (מל"ל). "מדובר בגוף שתפקידו לבנות את מדיניות הביטחון האסטרטגית של מדינת ישראל, זה גוף ביטחוני ולא רפואי ואין לאנשיו שום הסמכה להתמודדות עם בעיות רפואיות כמו הקורונה – אבל הוא נמצא במשרד ראש הממשלה, ולכן יש לראש הממשלה שליטה מלאה עליו", אומר ד"ר שרון.

חוקר אחד ל-300 אלף איש

קבלת החלטות מושכלת תלויה, כמובן, בנתונים מהימנים - אך נראה שקיים מחסור במידע כזה בישראל. "לא מתפרסמים נתונים על מקומות ההדבקה", אומר ד"ר לרנר. "משרד הבריאות מפרסם קצת נתונים, שכוללים התפלגות תחלואה לפי גילאים ויישובים, אבל אין פירוט של כמה מההדבקות התרחשו במסעדות, כמה בגני אירועים וכמה במערכת החינוך, למשל. אין פילוח של הנתונים שיכול לאפשר להשיג איזושהי תובנה אפידמיולוגית".
צילום: AFPבדיקת קורונה (צילום: AFP)
לאחרונה העביר משרד הבריאות לוועדת הקורונה של הכנסת נתונים מסוימים על מיקומי ההדבקה, שמהם עולה שמקור ההדבקה המשמעותי ביותר הוא דווקא בבית. לדברי ד"ר שרון, גם נתונים אלה לא מספקים. "צריך לשים לב למספר המשתתפים בקבוצת המחקר: 2227", הוא אומר. "זה כמעט מספר הנדבקים ביום אחד. איך אפשר לגזור מזה משהו?"
לדברי ד"ר לרנר, נתונים אלה, שלפיהם 67 אחוז מהחולים נדבקו בבית, חסרים מיסודם. "ההדבקות בבית הן לא המידע החשוב", הוא אומר. "לשם המחשה, נאמר שיש פגישה בעבודה ואדם אחד מגיע אליה חולה ומדביק ארבעה נוספים, וכל אחד מהעובדים האלה מדביק ארבעה בני משפחה. כך יש 20 נדבקים, מהם ארבעה במקום העבודה ו-16 בבית, אבל יש פה הטיה מובנית – צריך להבין מאיפה ההדבקה הגיעה הביתה, זו הדרך לעצור את ההדבקה". על פי אותם נתונים, מקום ההדבקה של מעל מחצית מהנדבקים לא ידוע. "זה נובע מהיעדר חקירות", אומר ד"ר לרנר. "אין לנו נתונים על כמה חקירות עשו עד תגבור המערך, וחקירה אפידמיולוגית לא מספיק טובה תגרור פערים בחקירות הבאות".
חלק משמעותי מהמחסור בנתונים נובע מכך שכמות החוקרים האפידימיולוגיים בישראל מצומצמת מאוד בהשוואה לעולם: על פי דו"ח שפרסם אמ"ן, בישראל פעל חוקר אחד לכל 300 אלף איש (1:10,000 לאחר התגבור שהתבצע לאחרונה), זאת בהשוואה ל-1 ל-4,000 בגרמניה, 1 ל-6,200 בניו יורק ו-1 ל-2,200 באנגליה. "במדינות אחרות, שבהן כמות החוקרים האפידמיולוגיים גבוהה מאוד, מצליחים לזהות מוקדי הדבקה במהירות ולקבוע כללים לגביהם", אומר ד"ר שרון. "מקומות כמו בריטניה חטפו גל ראשון קשה מאוד כי הם לא סגרו את המדינה מהר כמו ישראל - אלא שלא כמו ישראל, הם הקימו מערך אפידמיולוגי מהר מאוד. אנחנו לא עשינו זאת, ולכן הדרך היחידה שלנו להילחם בקורונה נותרה סגר, בעוד הם יכולים להתמודד עם הדבקות חדשות באמצעות קטיעת שרשרת ההדבקה".
כך לדוגמה, על פי דו"ח אמ"ן, ב-12 ביוני אותרו בעיר גונטינגן שבגרמניה שתי חולות שגרות באותו בניין, ובעקבות כך נערכו בדיקות קורונה לכל 700 דיירי הבניין. בבדיקות נמצא שלפחות 100 דיירים נדבקו, והוטל סגר על הבניין כולו. עד תחילת יולי ההתפרצות הוכלה לחלוטין.
על פי נייר עמדה שנשלח על ידי איגוד רופאי בריאות הציבור לוועדת הקורונה בכנסת, הנתונים הגולמיים ותוצאות החקירות האפידמיולוגיות שכן קיימות לא מועברות כראוי לציבור ולגורמים הרלוונטיים: "דרשנו שוב ושוב לפרסם לציבור ולמסור לאפידמיולוגים בישראל את הנתונים הגולמיים ותוצאות החקירות האפידמיולוגיות על מנת שניתן יהיה לנתח את מגמות התחלואה וגורמי הסיכון", נכתב בנייר העמדה. "עד היום לא נמסרו הנתונים הללו".
צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסתדיון בוועדת הקורונה בכנסת (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
לדברי ד"ר לרנר, במדינות אחרות גם הנגשת המידע לציבור טובה הרבה יותר מבישראל. "בסינגפור, למשל, יצרו מפת הדבקות מפורטת מאוד, שבה הציבור יכול לראות את שרשרת ההדבקות, ולהבין איפה בדיוק אנשים נדבקו ובאילו אתרים היו יותר הדבקות מאשר באחרים", הוא אומר.

"חצי שרירותי, חצי פוליטי"

"אחת הבעיות בישראל היא שלא הדרג המקצועי מנהל את השיח המקצועי אלא הדרג הפוליטי", אומר ד"ר שרון.
"כל עוד המידע על ההדבקה בקורונה לא קיים כראוי, ההחלטות הן חצי שרירותיות וחצי פוליטיות", אומר לרנר. "העיכוב הגדול בהחלטה לסגור את בתי הכנסת היה פוליטי. לקח גם הרבה זמן עד שחייבו את מי שהגיע מארה"ב בבידוד - גם זה פוליטי". במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב נמצא שמקורם של 70 אחוז ממקרי הקורונה בגל הראשון היה בזנים של הנגיף שהגיעו מארה"ב (יש לציין שמחקר זה טרם עבר ביקורת עמיתים).
שאלת ההסתמכות על נתונים הובילה לאחרונה לוויכוח בתוך המערכת הפוליטית. כזכור, ח"כ יפעת שאשא ביטון (הליכוד), יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת, הטילה ספק בהחלטת הממשלה לסגור את חדרי הכושר והבריכות הציבוריות, ודרשה ממשרד הבריאות נתונים רלוונטיים עדכניים. לבסוף החליטה הוועדה בראשותה שלא לאשר את הגבלות הממשלה בנושא. "בפני הוועדה הוצגו נתונים ברורים על אי תחלואה בבריכות", כתבה אז שאשא ביטון בחשבון הטוויטר שלה. "גם בנוגע לחדרי הכושר אין עדות לכך שהם מוקדי התפרצות".
"בתגובה, יו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר, הודיע שהיא תפוטר ושהעברת ההחלטות לוועדה תופסק", מזכיר ד"ר לרנר. "זה בהחלט לא נראה טוב".

אין הצדקה אפידמיולוגית

המגבלות החדשות שעליהן הודיעה הממשלה, שכוללות בין השאר את הפסקת פעילותן של המסעדות ואת סגירתם של מקומות שונים בסופי השבוע, עוררו מחאה בקרב גורמים מקצועיים מתחום בריאות הציבור. "לא סופק שום מראה מקום, הסבר, חוות דעת או נתונים התומכים דווקא בצעדים הללו והמוכיחים את תועלתם", נכתב בנייר העמדה שנשלח על ידי איגוד רופאי בריאות הציבור. "נראה כי חלק מהצעדים שנבחרו עלולים אפילו להגדיל את הסיכון להדבקה". עוד נכתב כי "נראה כי החלטת הממשלה נעשתה בחופזה, ללא התייעצות מספקת ושיקול דעת מתאים, ללא עבודת מטה סדורה, ללא שקיפות ולא על בסיס נתונים. מבחינה אפידמיולוגית איננו רואים הצדקה לתהליך קבלת החלטות חפוז ולא מבוסס".
"זה נכון שיש הרבה אי-ודאות מדעית לגבי דרכי הדבקה בקורונה, אבל כן יש לנו מידע על דרכי הדבקה עיקריות, מידע שיכול להוות בסיס למדיניות מושכלת יותר", אומרת ד"ר מיה נגב, ראשת מגמת מנהל מערכות בריאות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.
צילום: יאיר שגיאחוף הים בהרצליה (צילום: יאיר שגיא)
ד"ר נגב מביאה כדוגמה את ההחלטה לאסור על ביקור בחופי הים בסופי השבוע. "אין הגיון באיסור על שימוש בשטח הפתוח, הסיכויים להידבק במחלה קטנים מאוד בחוץ בהקפדה על מרחק של 2 מטר", היא אומרת. "המניעה לצאת לשטחים הפתוחים פוגעת הן בבריאות הפיזית, עקב היעדר פעילות גופנית, והן בבריאות הנפשית, שהשהות בטבע תורמת לה מאוד – במיוחד בתקופה כזו של מצוקה חברתית וכלכלית".

להתגייס כמו במלחמה

"הנזקים שהקורונה גורמת לנו לא פחותים מנזקים שנגרמים לנו במלחמה, ואולי אף גדולים יותר", אומר ד"ר שרון. "החלק העצוב הוא שבעוד שבמלחמה תמיד יש התגייסות של כל המערכת הפוליטית כחץ אחד, המוזות שותקות וכולם נכנסים מתחת לאלונקה, הפעם זה לא קורה". לדבריו, הפתרון הוא לנקות את קבלת ההחלטות בנושאי הקורונה מפוליטיקה. "חייב להיות גוף מקצועי שינהל את נושא הקורונה, שיכלול את כל המדענים הרלוונטיים ושיקבל מספיק משאבים".
צילום: עמית שאביהפרויקטור. פרופ' רוני גמזו (צילום: עמית שאבי)
האם פרופ' רוני גמזו, שמונה לפרויקטור הקורונה, ימלא את התפקיד הזה? "רק אם יתנו לו את כל הסמכויות ויכפיפו תחתיו את כל הגופים", אומר ד"ר שרון. "חייבים לאסוף בצורה ראויה את המידע הרלוונטי וליצור תיעוד מסודר שניתן יהיה להבין ממנו בסבירות גבוהה איפה אנשים נדבקים", אומר ד"ר לרנר. "כך אפשר יהיה לדייק את הגדרות התו סגול למקומות כמו בתי עסק, מקומות עבודה ותחבורה ציבורית – למשל, לא לקבוע איזה אחוז של העובדים יגיע למקום העבודה, אלא להבין איזה מרחב אישי דרוש לכל עובד כדי שהסיכוי להדבקה יפחת. עם הנחיות כאלה ניתן יהיה לאפשר לעסקים להתקיים ולהניע את הכלכלה – בלי להעלות את הסיכון לחשיפה".
לדברי ד"ר לרנר, קבלת החלטות המבוססת על נתונים ושקיפות היא הדרך להשיג את שיתוף הפעולה של הציבור בנושא. "זו תובנה מוכרת היטב גם בלי קשר לקורונה: כשהציבור לא מבין למה החלטה מסוימת התקבלה, הוא לא יקשיב לה", הוא מסכם.
64

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
38.

37.

הכנסת והממשלה לא עושים כלום כבר כמה עשורים, רק מחוקקים חוקים מטופשים שלא נאכפים, שורפים תקציבים ומשרתים את הטפילים באוכלסיה.

36.

הם לא עשו שום טוב, רק רע, לא מספיק כדי למוטט את ישראל אבל הנה הם בערומיהם: חבורה של חדלי אישים שמקבלים החלטות בלי נתונים, בלי ידע, ללא יועצים מומחים, פשוט סתם החלטות.

35.

34.

33.

32.

31.

איש לא אמין חשוד בשחיתות משחית כל מה שנוגע בו.

30.

הרי מדע הוא לא אמת מוחלטת. מלכות ביבי היא מוחלטת והיקום צריך להתיישר.

29.

28.

27.

comment-2-comment

26.

כולם יודעים שיש בעיה עם קבלת ההחלטות, לא צריך את הכתבה בשביל זה, אפילו בתוכניות סטנדאפ כבר צוחקים על שרירותיות בפתיחה סגירה פתיחה סגירה של מסעדות. הבעיה היא שלמרות שכולם יודעים שיש כאן בעיה לאף אחד בממשלה לא אכפת.

25.

24.

comment-2-comment

מספיק עם הפניקה

23.

22.

.בקיצור, ההדבקה תימשך עד שיהיה חיסון נגד קורונה, למה ואיך? הם סתם דיבורים. בכל פעם, בא איזה גאון תורן ומציע, תעשו ככה ואחר ככה ולפעמים גם ככה... רק חיסון יפתור את בעיית הקורונה.

21.

אלוהים ישמור שבתי הכנסת יסגרו ואנשים יתפללו בביתם. בואו נסגור חדרי כושר, אבל לא בתי כנסת, הגיוני, אין נתונים שאומרים אחרת (למרות שיש).

20.

לא היה להם זמן ללמוד נתונים. (טיפולי המרה שווה ערך לצייד מכשפות, פעילות לגיטימית במסגרת דתית פנאטית, שכולנו חשבנו שעברה מן העולם לפני מאות שנים)

19.

ביבי טוב בזה

18.

ד"ר לרנר, אומרת כי "קבלת החלטות המבוססת על נתונים ושקיפות היא הדרך להשיג את שיתוף הפעולה של הציבור בנושא". ומה לעשות שהנגיף המתעתע הזה אינו מסגיר את נתוניו... מה לעשות שמספר עצום מן הנדבקים הוא נטול סימפטומים ועל כן אין דרך! אין דרך! לבצע חקירות אפדימיולוגיות יעילות שיספרו לנו איפה נדבק אדם זה או אחר. ובכלל, איזה נתונים יוצגו לציבור כשהמחלוקות בין החוקרים כה גדולות? על כן יש רק עקרון אחד שצריך להציג לפני הציבור (בלי נתונים שאין בנמצא) והוא: עיקרון הריחוק והמסכה. ככל שנפגש פחות נדבק פחות נקודה! לא מסעדות ולא חדרי כושר, לא שפת הים ולא הפארק. לשנה הקרובה סגר מרצון ורק מקומות עבודה חיוניים פועלים. עצוב, אך אין דרך אחרת.

comment-2-comment

17.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

למה כשהכל טוב אז זה בזכות נתניהו אבל כשרע זה לא אשמתו? אתה יודע מה המסקנה? שנתניהו הוא אפס שלא עושה כלום, ורק לוקח קרדיט על הישגים של אחרים.

16.

והבידוד? בחתימה בלבד ללא אכיפה.

comment-2-comment

comment-2-comment

מישהו יודע? אני מניח שקרוב לאפס.

15.

כולנו מרגישים טוב טוב את משמעות השקרים

14.

תשובה: כי כאן הנכדים של סלאח שבתי אוחזים בהגה, ולכן תרבות של קמעות, התלהמות, אמוציונאליות ורעות חולות אחרות של העמים הלא מפותחים של המזרח התיכון החליפו את החשיבה המסודרת, השיטתית עם השליטה העצמית של מדינות מפותחות. יאללה כפיים!!! מישהו רוצה עוד סידרה על אוכל? מנגל מישהו?

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

13.

12.

כמה שמדינה מתקדמת יותר, ככה החלטות ושיטות לקבלת החלטות יותר מקצועיות, שקולות ואיכותיות.

comment-2-comment

אננחו עובדים אל רק בשביל ביבי. גם בשביל הביביסטים. והחרדים.

comment-2-comment

על אדי הגדולים מהעבר, עוד שני דורות ולא ישאר מהם זכר, ישראל תהיה מדינה ערבית.

11.

את הרוסי המספרים לא מעניינים. העיקר לפגוע במדינה, שנתנה לו בית, והוא מנסה להחריבה. התחיל בזה, שביזה פסיקת בג״צ, והמשך בטיפול בקורונה. שר הפנים בסמכותך לבטל לרוסי האזרחות הישראלית, ולהחזירו למולדתו.

comment-2-comment

10.

9.

ההנחיות החדשות לגבי קיצור הבידוד וההקטנה במספר הבדיקות תאפשרנה הגדלת ההדבקה מאחר ותבאנה לשחרור למרחב הציבורי של אנשים שלא הוכח ע"י בדיקה שאינם נושאים את הנגיף והם עלולים להמשיך להדביק אנשים נוספים. להסתמך על חוות דעת של רופא משפחה ללא בדיקה הינה כשל לוגי ואני מקווה שרופאי המשפחה לא ייקחו על עצמם את האחריות הזו. לא ייתכן להסתמך על שיחה טלפונית או בזום כדי לקבוע החלמה מאחר וכולנו יודעים שגם רק נשאים או חולים אסימפטומטיים עלולים להדביק. החיסכון בבדיקות עלול לגרום להמשך ההדבקה. נא להתעשת, לחשב מסלול מחדש, ולצאת עם הנחיות המבוססות על מדע הרפואה ולא על תחושות בטן ואילוצים כלכליים או פוליטיים.

8.

comment-2-comment

האגודה הישראלית לאקולוגיה מובלת כבר שנים על ידי מדענים (מעולים) מתחומים שאינם סביבה. התפיסה שהכל נוגע בסביבה ולכן כולם יכולים לבחוש בתבשיל, מונע כל אפשרות להשמעת כל מקצועי בענייני סביבה בארץ. אם רוצים להבין לעומק, כדאי לראות את הפופוליזם הזול של כתבות "זוית" מול מקורות מדעיים אחרים

comment-2-comment

7.

למה להיות ילדותיים ולדרוש נתונים????????? שרים פח

6.

אז למה מדינות רבות חוזרות לסגר? אני מיפרסמים מה שנוח למדיניות שלכם היינה הכי מדויק היינה הכי אמין

5.

עצוב מאוד. אנשים שיושבים בכנסת יחד עם השרים נמצאים שם בטעות גורלית. לעולם לא הייתה כנסת כזו לא קשורה לעם. חייבים להחליף את כולם.

4.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

כי אתם לא עושים עבודה טובה

comment-2-comment

מהקורונה, נדע שוב שזה בזכות קורבנות האדם.

comment-2-comment

3.

2.

1.

וגם הפרופסור המהולל חזי, מה כתב? מה חקר? והיכן פירסם?

comment-2-comment

לכל התגובות
0