הכרה באלימות כלכלית בביהמ"ש: צעד ראשון במאבק בתופעה
אם מנעו מכם לצאת לעבודה, לפתוח חשבון בנק או לקבל החלטה הנוגעת לכספכם - ייתכן שחוויתם אלימות כלכלית. השבוע אושרה הצעת חוק לפיה אלימות זו תוכר כעוולה אזרחית שניתן למנוע באמצעות צו בית משפט ולתבוע בגינה פיצויים. בדקנו מה אומר החוק והאם הוא מהווה פתרון אמיתי לבעיה
| עודכן:25.07.20 , 09:23
תופעת האלימות הכלכלית הופכת בשנים האחרונות למרבה הצער ליותר ויותר נפוצה - והיא לא פחות חמורה מאלימות מסוגים שונים. ועדת השרים לחקיקה בכנסת אישרה בתחילת השבוע את הצעת החוק, לפיה אלימות כלכלית תוכר לראשונה בדין כעוולה אזרחית, שניתן להורות על עצירתה באמצעות צו בית משפט ולתבוע בגינה פיצויים.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההצעה צפויה לעבור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בעוד כשבועיים. מדובר בהצעה שקידם שר המשפטים, אבי ניסנקורן, בשיתוף עם שרת התפוצות, עומר ינקלביץ' (שניהם מכחול לבן), ואליה צורפה גם הצעה פרטית של ח"כ קרן ברק (הליכוד).
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי על פי ההגדרה המוצעת, אלימות כלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגות של אדם כלפי בן או בת זוגו, המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות איסור על יציאה לעבודה או על פתיחת חשבון בנק.
כך למשל, נשללת לעיתים מבן הזוג כל אפשרות לקבל החלטה לגבי כספים שהוא עצמו השתכר וקיבל אותם. עוד נכתב כי האלימות הכלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות המונעת או מקשה על שימוש בנכסים שבהם יש זכות לבן הזוג, לרבות בדרך של מניעת שימוש בכרטיס אשראי, הסתרת קיומם של נכסים ועוד.
"אלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר וכך צריך להתייחס אליה", אומר בשיחה עם ynet שר המשפטים ניסנקורן. "החוק החדש יסדיר הכרה ראשונה מסוגה במשפט הישראלי בסוג כזה של אלימות ויאפשר לבית המשפט לפעול נגד האדם האלים". לדבריו, "מדובר בחוק תקדימי, שכן בפעם הראשונה מגבש המחוקק הסדר ייעודי ומפורש לסוגיה זו, כך שהיא לא תהיה תלויה עוד בהסדרים כלליים. בנוסף, חקיקת החוק היא אמירה ערכית וחברתית חשובה: גם שלילת כרטיס אשראי וגם השתלטות על חשבון בנק משותף הן אלימות".
"מעולם לא הסתכלתי על ענייני הכסף"
אחת הנשים שסבלו מהתופעה היא א' (השם שמור במערכת), שמברכת על קידום הצעת החוק. "התגרשתי מבעלי לאחר לא מעט שנות נישואין", היא מספרת. "אני אמנית ואישה רומנטית ולכן מעולם לא הסתכלתי על ענייני הכסף. הוא איש פיננסי וסמכתי עליו במאה אחוז. הוא הגדיל את המשכנתה של הבית בלי שידעתי. הייתי בשוק שלא ראיתי את זה".
א': "בעלי הגדיל את המשכנתה של הבית בלי שידעתי. הייתי בשוק שלא ראיתי את זה. אני כבר שנים אחרי הגירושין ואנחנו עדיין עם תביעות וערעורים"
לדבריה, "אני כבר שנים אחרי הגירושין ואנחנו עדיין עם תביעות וערעורים. לא הבנתי מספרים, עכשיו נהייתי מומחית. במקום להיות כעוסה עליו, הבנתי עד כמה הייתי רחוקה מהמציאות. לקחתי אחריות מלאה וגדלתי. אני שמחה על החידוש בחוק, באופן הזה שהוא מאפשר לא רק להשיג את מה שמלכתחילה היה שלי, אלא גם על האפשרות שיפצו אותי על העוול ואולי גם ירתיע בני זוג לנהוג באלימות כלכלית".
ניסינו להבין מהי חשיבותה של הצעת החוק ועד כמה היא מספקת מענה כולל למצוקות של האנשים הסובלים מהתופעה. זאת בעזרת עורכות דין ותיקות בתחום דיני המשפחה המייצגות נשים וגברים הסובלים מאלימות כלכלית.
"צעד ראשון במאבק בתופעה"
עו"ד רות דיין וולפנר, בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה וירושה, מסבירה בהרחבה על מקרים שיכולים להיחשב כאלימות כלכלית לפי הצעת החוק: "הצעת החוק מגדירה אלימות כלכלית כהתנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן/בת זוגו, תוך הטלת אימה, הפעלת כפייה או הפעלת שליטה עליו, המתבטאת באחת מאלה - התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות על יציאה לעבודה ופתיחת חשבון בנק".
לדבריה, "בנוסף, התנהגות המונעת או מקשה על שימוש בנכסים בהם יש זכות לבן הזוג או גישה אליהם, לרבות בדרך של מניעת כרטיס אשראי, הסתרת קיומם של נכסים, של פעולות ביחס אליהם ושל התחייבויות לגביהם וכן מניעת גישה למידע על נכסים, פעולות והתחייבויות, וכן התנהלות כלכלית המונעת ניהול סביר ותקין של חייו של בן הזוג, לרבות בדרך של שליטה על התנהלותו הכלכלית של בן הזוג בחיי היומיום".
החוק, כאמור, לא רק מגדיר מהי אלימות כלכלית אלא גם מאפשר לבית המשפט להוציא צווים להפסקתה, או לעשיית מעשה ספציפי כדי להפסיק את האלימות הכלכלית, וכן להוציא צווים לבנקים ולחברות האשראי לתת מידע. בנוסף, קובע החוק כי אלימות כלכלית היא עוולה נזיקית, כלומר ניתן להגיש בגינה תביעת פיצויים.
מהי חשיבות הצעת החוק?
"גם צד לנישואין, שנחשב מצליח, נבון ומתוחכם, עשוי למצוא עצמו בעמדת נחיתות כלכלית בעקבות מעשי הצד השני, ולצערנו לרוב עדיין מדובר בנשים"
"גם צד לנישואין, שנחשב מצליח, נבון ומתוחכם, עשוי למצוא עצמו בעמדת נחיתות כלכלית בעקבות מעשי הצד השני, ולצערנו לרוב עדיין מדובר בנשים", מסבירה עו"ד יהודית מייזלס, המתמחה בדיני משפחה ומרצה לדיני משפחה בפקולטה למשפטים במכללה למנהל.
לדבריה, "חשיבותה של הצעת החוק היא בעיניי אולי פחות אופרטיבית ויותר בבחינת מתן תוקף לקיומה של התופעה, ויציקת תוכן ומאפיינים ברורים שלה, שגברים רבים ונשים רבות כלל אינם מודעים לכך שהם סובלים ממנה. כעת, ואולי לראשונה במשפט הישראלי, יש שם חוקי לתופעה, וכאשר יש לה שם - קל יותר להיאבק בה. כל מהפכה מתחילה במתן שם למאבק, ובתיקים רבים שבהם אני עוסקת, יש כמעט תמיד מידת מה של הברחת רכוש והסתרתו בנאמנויות, מניעת גישה לרכוש, הטעיית שווי, מניעת סיוע מחברים, עצירת תשלומים שכעת רובצים לפתחי הצד השני ועוד. בשנים האחרונות התופעה אף מקבלת ממד בינלאומי, כאשר נכסים רבים ניתנים לרכישה ולהסתרה בחו"ל".
עם זאת, עו"ד מייזלס סבורה כי "ההחמצה היא שהחוק אינו מעגן את הכלי המשפטי שאני מכנה 'מימון הביניים', שהוא בעיניי סוג נוסף של אלימות כלכלית: צד שסובל מחנק כספי מתקשה לממן הליך משפטי, לרבות חקירה כלכלית שבמסגרתה ייחשף הרכוש. ועדיין, הצעת החוק מחזקת את בית המשפט כשומר סף שמבהיר לבני זוג שלא ניתן להפר באופן חד-צדדי חוזה משפחתי המושתת על אמון, הגינות ויושר. חשיבותו של החוק היא במתן הלגיטימיות לבתי המשפט להיאבק בתופעה, והעובדה שהצעת החוק מעניקה לאלימות הכלכלית שם, צורה ותוכן, היא צעד ראשון למלחמה בה".
האם החוק משנה את המצב המשפטי היום?
למערכת המשפט יש כלים להתמודד עם אלימות כלכלית גם היום, במסגרת סכסוכי גירושין ופרידה. לדוגמה, מציינת עו"ד דיין וולפנר, כמה ממקרי האלימות הכלכלית השכיחים עם פרוץ המשבר המשפחתי הם נטילת כרטיס האשראי, הגבלת הפעילות בחשבון המשותף על ידי מתן הוראה לביצוע חיובים בשתי חתימות, נטילת הרכב המשמש את בת או בן הזוג, פתיחת חשבון בנק נפרד והפסקת הפקדת כספים לחשבון המשותף ממנו מתנהל משק הבית.
"מערכת המשפט מתמודדת עם מקרי אלימות כלכלית אלו על דרך של מתן צווי מניעה או צווי 'עשה', שנועדו לשמור על סטטוס קוו", היא מציינת. "צווים אלה מצויים בסמכותו של בית המשפט מכוח החוק להסדר התדיינויות במשפחה ומכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט, כך שהחוק אינו מביא עימו בשורה אמיתית בהיבט זה.
"אלימות כלכלית ממושכת עלולה ליצור נכות רגשית וכלכלית ותלות כלכלית שתקשה על הצד הנפגע להתקיים לאחר הגירושין. הגדרת אלימות כלכלית כעוולה נזיקית יכולה לתת לביהמ"ש כלי לפצות את הצד הנפגע"
"בנוסף, במסגרת צווים לגילוי מסמכים או במסגרת ההליך המשפטי עצמו, בתי המשפט נותנים לא אחת צווים המורים על חשיפת כל המסמכים הבנקאים ופירוט כרטיסי האשראי, כך שגם בהיבט הזה החוק אינו נושא עמו בשורה משמעותית. נראה שהחידוש הגדול בחוק מצוי דווקא בסעיף שרואה באלימות כלכלית עוולה אזרחית לפי פקודת הנזיקין. אלימות כלכלית ממושכת עלולה ליצור אצל מי שנתון לה נכות רגשית וכלכלית, ותלות כלכלית שתקשה על הצד הנפגע לנהל שגרת חיים תקינה או להתקיים בזכות עצמה לאחר הגירושין. הגדרת אלימות כלכלית כעוולה נזיקית, יכולה לתת לבתי המשפט כלי לפצות את הצד הנפגע, ולתקן את העוולה, ולכן סביר שיוגשו לבתי המשפט יותר ויותר תביעות לפיצויים בשל אלימות כלכלית".
האם הצעת החוק היא פתרון אמיתי לבעיית האלימות הכלכלית?
אלימות כלכלית היא אכן אלימות לכל דבר, אך לדברי עו"ד רות דיין וולפנר, "נראה כי מקומה הוא בחוק נפרד, שיתמודד לעומק עם הבעיה ולא בדרך של תיקון החוק למניעת אלימות במשפחה. החוק למניעת אלימות במשפחה מקנה לבתי המשפט סמכות להוציא צווי הגנה, במטרה להרחיק בן זוג אלים פיזית מבת זוגו. אלא שהטיפול באלימות כלכלית אינו דומה לטיפול באלימות פיזית. אלימות כלכלית היא מתוחכמת הרבה יותר, לא תמיד גלויה לעין ולא תמיד ניתנת להוכחה. ספק רב אם החוק, כפי שמוצע כיום, יאפשר לבתי המשפט להתמודד באמת עם התופעה, ולתת לה פתרונות משמעותיים".
יחד עם זאת, מציינת עו"ד וולפנר כי "הצעת החוק קובעת כי אלימות כלכלית הינה עוולה נזיקית, ונראה כי דווקא כאן יש איזשהו פתרון למקרים של אלימות כלכלית ממושכת ומהותית, שעשוי להימצא במסגרת תביעה נזיקית ולא במסגרת צו ארעי בן שישה חודשים, שיורה לבן הזוג לאפשר לבת זוגו למצוא עבודה או לפתוח חשבון בנק.
"עוד ראוי לציין כי בקשות במסגרת החוק ניתן להגיש בנפרד ולא בהכרח בשלב של פירוק התא המשפחתי ולכן הוא עשוי להיות אפקטיבי דווקא בין זוגות שמצויים בסכסוך שאינו מוביל לגירושין, ומטרת הצו למניעת אלימות כלכלית היא להפסיק התנהלות זוגית הרסנית. במקרים כאלו, ייתכן שהצו יזעזע את המערכת הזוגית או יציב גבולות ברורים להתנהלות במסגרתה, ועל כן יביא תועלת".
עו"ד שירי זיידמן, המתמחה בדיני משפחה וייצוג נפגעי עבירה, מוסיפה כי נשים אשר סובלות מאלימות כלכלית, בראש ובראשונה, לרוב יסבלו גם מסוגים נוספים של אלימות ובעיקר מהתעללות רגשית. "תביעה נזיקית, כפי שמציע החוק החדש, לא תיתן מענה מיידי ובוודאי לא תשרת את רוב אוכלוסיית הנשים. הרי מדובר בתביעה הכרוכה בייצוג של עורך דין, מלווה בעלויות כלכליות ובעיקר בהשקעה רגשית רבה מאוד ובתהליך ארוך טווח. אלימות כלכלית, בדומה לאלימות פיזית חייבת מענה מיידי, מלבד צו למניעתה".
פרסום ראשוני: 08:47 , 24.07.20
של המדינה עצמה.. אני לא אומר שזה פאייר להסתיר נכסים , אבל יש המון אפור, אתם קולטים כמה עבודה זה נותן לעוכרי הדין ? רק רוצים לתת עבודה לחסרי מעש שיושבים ולא עושים שום דבר פרודוקטיבי , וזאת אשכרה אלימות כלכלית לפגוע במישהו/י רק בגלל ש"הסתיר" נכסים מהבן/בת הזוג שלו, מה עם העצמאות של בן אדם לעשות כרצונו, אלימות כלכלית לכל דבר וגניבה מהאדם הפשוט, מי שלא מבין את זה אידיוט.
מפקחת במחוז ת״א- נקטה אלימות כלכלית (וגם מילולית, נפשית ופיזית ממש- הכתה מורה) הלנות שכר מכוונות, אי תשלום גימלה עם יציאה לגימלאות- דחיית התשלום ל 4 חדשים, אי תשלולמי שכר עבודה. צמצום משרה ללא הודעה מוקדמת בניגוד לחוק- 3 ימים לאחר פתיתת שנת הלימודים.
אני פשוט לא מאמין, אז עכשיו, אם אשתי מחליטה שהיא שוברת את החיסכון של הילד שלנו כדי לקנות עוד פעם חופשה בגרמניה, אני לא יכול לפתוח חשבון בנק אישי ולחסוך לו שם? וגם אני חייב לדווח לה כמה חסכתי שם כי אחרת אני מסתיר נכסים?? בטח שאני מסתיר למה אחרת ילך כל הכסף. איזה שר משפטים תמוה וקצר רואי חוקק את הסעיפים האלו? לא יודע מה נראה להם, אבל כן, החיסכון לטווח ארוך שלנו הוא תחת אחריותי ואחריותי בלבד.
"הגבלת הפעילות בחשבון המשותף על ידי מתן הוראה לביצוע חיובים בשתי חתימות" - ברגע שהחוק מגדיר פעולה כזו כאלימות ברור לכולם שהחוק הזה לא נועד להגן על אף אחד, אלא לתת כח בידי צד אחד - הנשים בדרך כלל. מה שקורה לא מעט בגירושים הוא שעורך הדין של האישה ממליץ לה לרוקן את חשבון הבנק המשותף ובנוסף *להעמיס עליו הלוואות*. הגרוש כבר לא יראה את חלקו בכספים אלה, וההלוואות יכולות לסבך אותו כלכלית. הדרך למנוע מעשים כאלה היא בדיוק הגבלת החשבון המשותף ל-2 חתימות. אם הגבלה כזו נחשבת לאלימות, לי לפחות ברור את מי בדיוק החוק הזה בא לשרת.
האלימות הכי קיצונית זה הצעדים שננקטים כנגד אבות גרושים על ידי מערכת הרקובה של בתי המשפט למשפחה וע"י ההוצל"פ. הריביות שנגבות שם זה יותר משוק אפור. לגבר גרוש אין זכויות בסיסיות לקיום. עדיף כבר להתאבד מאשר לחיות ככה. טרור בחסות המדינה ועל ידי המדינה. אני יושב וצופה בהנאה איך המדינה הזו הולכת לעזאזל. מגיע לכולם פה.
בעת תחילתו של סכסוך גם האשה עשויה להבריח נכסים מהחשבון המשותף, הגבלת החשבון לשתי חתימות היא צעד מתבקש שנועד להגן על שני הצדדים. כמובן שאם לגבר יש חשבון נפרד והכנסה קבועה ולאשה לא אז הצעד אכן רק נותן לו כח עליה והוא לא לגיטימי. אבל כל מקרה לגופו
פעם לקחו הלוואות בשביל לכסות על המינום עכשיו יכנסו למינוס בבנק אחר לשלם את ההלוואות , או שיילכו לערבים.
כל הכבוד! בדיוק מה שאני עוברת לצערי בימים האלה. שמחה לראות שמישהו לוקח יוזמה ועושה משהו!br/אותי ניטרלו כלכלית שנים! היום,אחרי פיטורי קורונה עוד הוסיפו והשאירו אותי ללא יכולת התנהלות כלכלית בכלל!
כולל הוצאת משכורות של בח הזוג מהחשבון המשותף!
יאללה,שיהיה סדר פה. הגיע הזמן
אם אישה אישה אתה מתחתן...
בין התמכרות לבזבוזים והוצאות סתמיות לבין החלטות הגיוניות.br/אני בתור גבר שמפרנס לבד את משפחתי, לא פעם מוצא את עצמי בריבים וויכוחים עם אישתי, על בזבוזים של קניות ברשת והוצאות לא מתואמות שהיא מבצעת בלי להודיע (חשבון משותף לכל אחד מאיתנו יש כרטיס אשראי). היא לא עוסקת בתכנון הכלכלי, ולא מסוגלת להבדיל בין רוצה לצריכה וגורמת לנו לא פעם לסיים חודשים בגרעון, בעיקר בהוצאות על שטויות. אם אני מצר את צעדיה או פה ושם זורק שהייתי מבטל לה את הכרטיס כי היא לא מסוגלת להבדיל בין רוצה לצריכה ולא מתאמת איתי הוצאות, זה לא הופך אותי לאלים כלכלית, זה הופך אותה לילדה לא בוגרת שמכורה להוצאות
זאת אומרת, מעכשיו אוכל לקבל החלטות על כסף שהרוותי ללא אישורה של אישתי ??
מה עם העיריות מס הכנסה ביטוח לאומי ועוד שבעקבות חוב מטילים עיקול על חשבון בלי לשאול ובלי להתחשב בהשלכות ?
את בעלי לשעבר ייצגת - אותו גבר אלים שחנק אותי כלכלית בהליכי משפט, שחסם את כרטיסי האשראי, שהחביא כספים בנאמנות. ידעת ולקחת חלקך באלימות. את לעולם לא תייצגי אותי כאישה. בזה לך!
ייצגת את בעלי שחנק אותי כלכלית בתמיכתך בזמן ניהול הליכי משפט. למזלי האלימות שלו בעידודך לא צלחה. אבל אני מכירה נשים רבות שסבלו קשות מההתנהלות שלך בייצוג הגבר האלים. פיך מפיק מרגליות, אך התנהגותך אלימה לא פחות מאלה אותם את מייצגת.
עילה לתבוע את בן הזוג על אלימות כזו.
מה, זה לא אלימות כלכלית?
שמנה פס על הדיינים הפרמיטיבים-br/תנסנה להקדים במירוץ הסמכויות ולפתוח את התיק בבית המשפט למשפחה- ובכל מקרה- המשכנה בחייכן ען בני זוג חדשים- ותלדנה ילדים עם מי שאתן רוצות!
כן יירבו _talkback_contentquot; ממזרים_talkback_contentquot; בישראל!
לתבוע את המדינה על אלימות כלכלית ומניעת התפרנסות עקב חוק הזנות החדש שנכנס לתוקף בהובלת ארגוני שנאת הגברים
האישה זו היא ..האלימה כלכלית לבעל br/ללא הבעל לאישה לא היה נשאר מה לאכול בסוף
בנוסף ללא בעל היא בתחתית ואז היא תתנהל
כמו בעלה שניהל כלכלית בחוכמה !!
פמיניזים לכו כבר לעולם אחר אתם הורסים אותנו
כשאשה בוגדת ורוצה לצאת ברכוש שלא מגיע לה,היא מתחילה בעלילות גם של אלימות פיסית. אם לא הולך עוברים לאלימות מילולית שפשוט לא צריך הוכחות עבורה. ואז מוסיפים אלימות כלכלית. שפירושה שהבעל הביע התנגדות לביזבוזים חולניים של אישה שלא עובדת ומכניסה הזוג לחוב גבוה. מי שמתחתן בלי הסכם ממון הוא מתאבד שיעי.
אם אשתך מגהצת 30 אלף שקל בחודש על שטויות ומחריבה את משק הבית, האם לעצור את זה ע_talkback_contentquot;י לקיחת כרטיס האשראי מידיה, זו אלימות? או שאולי ההתנהגות שלה היא האלימות בהתגלמותה? שואל ברצינות, כי זה קרה לי והיה טריגר לתהליך שהוביל לגירושין בסופו של דבר.
אני קורבן של אלימות כלכלית מצד גרושתי. מקווה שאזכה להכרה מהחוק..או שהוא חד צדדי?
מה עם נשים שמוציאות כספים כהתמכרות? או בלי שום אחריות וחשיבה? גוררות משפחות שלמות למינוסים בשביל בולשיט. הן כמובן המפרנס המשני לחלוטין אם בכלל. נסיונות להגביל בטוב, נתקלים בבוז. כשאדם הורג מישהו שתוקף אותו כדי להציל את עצמו זה נקרא _talkback_contentquot;הגנה עצמית_talkback_contentquot;. איפה סעיף ה_talkback_contentquot;הגנה העצמית_talkback_contentquot; פה?
עכשיו גבר שאומר לאשתו להפסיק עם חגיגת הביזבוזים כי מצב כלכלי קשה - עבריין והיא יכולה לתבוע אותו על אלימות כלכלית... לאן הגענו?
מישהו צריךתלהיות המבוגר האחראי בבית , אחרת לא תהיה שליטה בכלכלת הבית , מה שנשים פחות מבינות ופחות שולטות ביצרים , עכשיו יהיו להן עוד תלונות נגד הגבריםbr/כתבה וחוק פמיניסטי , בכייניות ,תתחילי להסתדר לבד
הסיכוי שהתגובה הזאת תעלה שואף ל0
מדינת ישראל מתנהלת על ידי צברון לבן כי מבלי לידע אתת הלקוח (אזרח תמים) מבטלים לו כרטיס אשראי , מסגרת אשראי , צ'קים ובסוף מכניסים אותו להליך משפטי מסכרר שבוא אין אפשרות להגש תלונה על הונעה במשטרה כאשר פקידי בית משפט עסוקים מלייצג את קבוצות צווארון לבן מסליפם במתן החלטות שופט בשימוש חתימה אלקטרוני, פקידי הלשכה להוצאה לפועל הם לא מציגים את תיק תביע במלא אלמנת לשבש לטובת משרד עורך דין הטורף את החלשים כולם גוזרים קופון. מזה 12 שנה בנק הפועלים מסרב להציג לי דפי עו"ש גם בנק ישראל ומבקר המדינה לא עזרו כלל. המדינה שלנו מתנהלת בשיטה אפרטאהייד כלכלי!
נשים משתמשות בכוח שלהן ומונעות מבני זוגם יחסי מין
בהתנהלות הכלכלית שלה? באמת?
כדי לאזן את החוק צריך להוסיף כי חובות שנוצרו ע"י בן זוג אחד בניגוד לרצון שותפו יחיבו רק את יוצר החוב.
ככה שבמקום שאזרחים יחשבו טוב מאוד על מי הם רוצים שיחייה איתם עשרות שנים, הם ייכנסו לזוגיות, ובמקרה שלא ילך, יסתמכו על חוקים כאלה שיחלצו אותם במצב טוב.
למה רק אלימות כלכלית בתוך משפחה? מה עם הוצאה לפועל, הבנקים, מוסדות שונים ובעיקר המדינה. לא אחת משתמשים פקידים סדיסטיים במרחב שיש להם בחוק, כבייכול לבצע את עבודתם, כדי להרוס אדם.
מתי נבין? פמניזם שובניזם, זה אותו דבר: הפרד ומשול שנועד לייצר ריבים ומחלוקות כדי לבנות מערכת חוקים מעוותת הבוזזת גברים ונשים כאחד
אבל לגרום לגבר לעבוד בשביל הגרושה והילדים שלו זה בסדר גמור. גבר הרי לא צריך להתקיים לאחר גירושין, גבר הוא רק כספומט וכשהוא לא משמש ככזה הוא חסר ערך. רק לאישה צריך לדאוג.
כן, אבא צריך לעבוד ולפרנס את הילדים שלו. ממש נורא.
הבעייה היא שהילדים חצי הזמן אצל האב ועדיין האב נדרש להעביר כספים לאם האם אף פעם לא מפרנסת את ילדיה כם אם היא מרוויחה יותר מהאב וגם אם הילדים נמצאים רוב הזמן אצל האב, עוד לא קרה במדינת ישראל שאמא תעביר כספים לאב לפרנס את ילדיה. כל הנושא הוא מאוד לא שיוויוני ומאוד מוטה לטובת הנשים שמשום מה נדבקות לסטריוטיפים פאטריאכלים מלפני 50 שנה כמו לדוגמה: רק האבא צריך/יכול לסוע באוטו להביא את הילד ולקחת אותו , האמא בבית עם הילדים האבא עובד ומפרנס וכו ...
אבל לא בשביל גרושתו, היא אדם בפני עצמו. אתן רק פמיניסטיות כשבא לכן. והוא גם לא אמור לפרנס ברמה שלא נשאר לו ממה לחיות. האישה היא תמיד הקורבן, ולה צריך תמיד לדאוג. הגבר, כאמור, הוא רק כספומט, אחרת שיפטור את העולם מנוכחתו.
נשים מובטלות בחסות החוק המחייב גברים לפרנס אותן. למה ארגוני הנשים מסכימים עם זה?
די להשתלטות הפמינאציזם על כל חלקה טובה.
נחש ביד עדיף על נחש במיטה.
אפשר סטוצים בהסכמה כנה, ונסיעות לחול אחרי הקורונה, וגם אוננות בעידן האינטרנט זה כיף מאוד. רק לא להתמכר. באקלים כזה עדיף לא להתחתן. לא נעים לא נורא. חיים מספר עשורים קצר שכל אחד יעשה את החשבון. ילדים יש מספיק בעולם.
ועד ששכר הנדים לא יושווה לשכר הגברים נישאר הרחק מאחור. אבוי לחברה שכך נוהגת. אפליה נטו
רבנים בבתי הדין נותנים הכשר לאלימות כלכלית נגד נשים!!