שתף קטע נבחר

חוקרים ישראלים פתרו תעלומה מדעית בת 93 שנה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בנו בריכת גלים, שמדמה תופעות קוונטיות, ובאמצעותה הצליחו למדוד תופעה קוונטית שנחזתה ב-1927

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בנו בריכת גלים מיוחדת, באורך חמישה מטרים, שמדמה התפשטות גלים קוונטיים. באמצעות הבריכה, צוות החוקרים בהובלת הדוקטורנט גרי גאורגי רוזנמן, פרופ' עדי אריה, פרופ' לב שמר, מטיאס צימרמן, מקסים אפראמוב, ופרופ' וולפגנג שלייך, צפו לראשונה בתופעה קוונטית בשם פאזת קנארד - נדבך מרכזי בתורת הקוונטים שנחזה בשנת 1927, אבל מעולם לא נמדד במעבדה. מאמרים על התגלית התפרסמו ב-Physical Review Letters וב-Physical Review E-  Rapid Communications.

 

הבריכה הקוונטית (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
הבריכה הקוונטית(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

 

"המטרה של המחקר היא לייצר פלטפורמה שמקיימת אנלוגיה מתמטית שלמה עם משוואת שרדינגר, המשוואה העיקרית של מכניקת הקוונטים, אבל בהתקן ענק שניתן לראותו בעין", מסביר רוזנמן. "הבריכה מייצרת גלי כבידה משטחיים, שמתנהגים באופן דומה לגלי חומר זעירים בעולם הקוונטי, וכך מאפשרת לנו למדוד תופעות קוונטיות במערכת מקרוסקופית. מבחינה תיאורטית יש תופעות במכניקת הקוונטים שקשה מאוד למדוד, ואנחנו מצאנו דרך לעקוף את המגבלה הזאת".

 

מכניקת הקוונטים היא שמה של תיאוריה מדעית המתארת את עולם החלקיקים ברמה התת-אטומית. אחת מאבני היסוד בתורת הקוונטים היא התיאור הכפול של גופים פיזיקליים - הן כחלקיקים והן כגלים. בדומה לגלים בים, גלים קוונטיים מתארים תנודות מחזוריות במרחב ובזמן, ומתאפיינים בפאזה, או מופע. הפאזה של הגל קובעת האם בנקודה מסוימת במרחב ובזמן יהיה הגל בשיא המשרעת שלו, בשפל המשרעת או בכל מצב ביניים אחר.

הבריכה הקוונטית (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
הבריכה הקוונטית(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

 

בשנת 1927 חזה הפיזיקאי התיאורטי ארל הסה קנארד כי חלקיק קוונטי שמופעל עליו כוח קבוע, כמו כוח כבידה על גוף בעל מסה, או שדה חשמלי קבוע על חלקיק טעון חשמלית, יצבור פאזה הקרויה כיום על שמו - פאזת קנארד. ב-93 השנים שחלפו מאז, פיזיקאים ניסו לחשוב על ניסויים יצירתיים שיאפשרו להם למדוד את הפאזה של קנארד - אך עד כה ללא הועיל.

הבריכה הקוונטית (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
הבריכה הקוונטית(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

 

"אנחנו זיהינו את השקילות בין מערכת קוונטית שמקיימת את משוואת שרדינגר לבין מערכת הידרודינמית של גלים שמתקדמים על פני מים", אומר רוזנמן. "בשלב השני, לקחנו את הקשר הזה שלב אחד קדימה ובנינו מערכת שמקיימת את משוואת שרדינגר וגם מפעילה כוח קבוע על הגל. על ידי שינוי הכוחות, אנחנו יכולים לראות במו עינינו כיצד חלקיקים צוברים את הפאזות שנחזו על ידי קנארד באופן תאורטי. צריך להבין שלפאזת קנארד עשויים להיות גם שימושים מעשיים, למשל במדידה רגישה של כוחות. בימים אלה אנחנו משתמשים בבריכת הגלים כדי לצפות לראשונה באפקטים פיזיקליים אחרים, כמו צבירת הפאזה של גלים הנעים בסמוך לחורים שחורים".

 

המחקר נערך בין היתר על ידי חוקרים מבתי הספר לפיזיקה, הנדסה מכנית והנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פעולה עם חוקרים מהמכון לפיזיקה קוונטית באולם שבגרמניה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוניברסיטת תל אביב
הבריכה הקוונטית
צילום: אוניברסיטת תל אביב
מומלצים