תמונה כללית
תמונה כללית

הסיפור האמיתי של כוכבת "חלף עם הרוח"

"אפשר להתגרש גם מאחיות": אוליביה דה הבילנד ואחותה, ג'ואן פונטיין, היו שתיים מהשחקניות המצליחות ביותר של עידן הזהב ההוליוודי - אך את הדרמה מהמסך הגדול הן הביאו גם אל מערכת היחסים שלהן. אלימות, עקיצות ושנים של יריבות מרה - שסיפקו את אחד מסיפורי הרכילות המתמשכים והעסיסיים של הוליווד

עומר דניאל
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

צילום: Getty Imagesהאחיות ניהלו מערכת יחסים סבוכה ופתלתלה. אולביה דה הבילנד וג'ואן פונטיין (צילום: Getty Images)
 

השבוע הלכה לעולמה השחקנית אוליביה דה הבילנד, שהייתה בת 104 במותה ואחד השרידים האחרונים לתור הזהב של הוליווד, אם לא האחרון שבהם. הבילנד טיפחה קריירה קולנועית מרשימה, במהלכה זכתה בשני פרסי אוסקר וכיכבה בכמה קלאסיקות - הידועה שבהן היא "חלף עם הרוח" מ-1939, שם גילמה את דמותה של מלאני המילטון ועליו הייתה מועמדת לאוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה.

 

יחד עם זאת, לדה הבילנד לא היה די בדרמה שסיפקו לה התסריטים וגם בחייה האישיים מצאה לעצמה לא מעט קונפליקטים להתעסק בהם - חלקם מקצועיים, כמו ב-1943, כשתבעה את אולפני וורנר, אצלם הייתה חתומה, על כך שלא נתנו לה תפקידים מעניניים מספיק אך גם לא איפשרו לה לשחק בסרטים של אולפנים אחרים. היא זכתה בתביעה ובכך אף הביאה את סוף עידן הבעלות של האולפנים הגדולים על שחקנים שהיו חתומים אצלם באופן בלעדי (מה שהיום כנראה יחשב אצלנו לחוזה טאלנט בטלוויזיה).

  

הצעד הזה שינה את פני עולם הקולנוע באותם זמנים, אך כפי שדה הבילנד סיפקה נושאים מעניינים לעמודי חדשות הקולנוע, היא הקפידה לספק גם חומרים למדורי הרכילות - ויש שיגידו, הרבה יותר מרתקים ובטח יותר עסיסיים. אך בניגוד לכל כך הרבה כוכבים אחרים לאורך השנים, הדרמות בחייה האישיים של הכוכבת לא היו קשורות לבגידות רומנטיות או אהבות נכזבות, אלא סבבו בעיקר סביב היריבות המרה שפיתחה מול לא אחרת מאשר ג'ואן פונטיין, אחותה הצעירה ממנה בשנה.

 

צילום: Getty Imagesמחייכות עבור המצלמות (צילום: Getty Images)

 

דה הבילנד, שחגגה ממש החודש את יום הולדתה, נולדה ב-1 ביולי 1916 בטוקיו, בת להוריםבריטיים - עורך דין לענייני פטנטים ואם שחקנית. בגיל שלוש עברה המשפחה לקליפורניה על מנת למצוא רופא טוב עבור אוליביה שהייתה אסמטית. הודות להוריהן, הדרמה והשערוריות נכנסו לחייהן של האחיות הצעירה כבר מילדות - פחות משנה לאחר שחזרו לארה"ב, אביהן חזר לטוקיו אל הפילגש שלו, והשאיר אותן ואת אמן לבד.

 

האם התגברה על הנטישה ונישאה מחדש, לגבר שאוליביה לא אהבה במיוחד. אותו איש, ג'ורג' פונטיין, דווקא הצליח ליצור קשר קרוב עם ג'ואן, שלימים אף אימצה את שם משפחתו. ייתכן והצעד הזה רמז על מערכת היחסים ששררה כבר אז בין שתי האחיות - יריבות שהחלה מגיל צעיר מאוד, ולפי ג'ואן - הייתה בעיקר חד צדדית: "אני לא זוכרת אפילו מעשה חביבות אחד מצד אוליביה לאורך כל שנות הילדות שלי. היא כל כך שנאה את העובדה שיש לה אחות וסירבה אפילו להתקרב לעריסה שלי", סיפרה בספר האוטוביוגרפי שלה No Bed Of Roses שיצא ב-1978. בריאיון לטלוויזיה הספרדית סיפרה פעם: "אני חושבת שלא הוצגתי בפניה כהלכה. 'תהיה לך אחות קטנה לשחק איתה'... זה לא קרה. היא הייתה בת 15 חודשים כשנולדתי, מספיק זמן כדי להפוך למפונקת. והרסתי לה את זה". פונטיין הוסיפה שפסיכולוג ילדים אמר לה: "אם לא פתרתן את זה עד גיל 20, כבר לא תצליחו".  

 

 

אחד הסיפורים המעניינים בספר, התרחש כשאחותה הייתה בת תשע וקיבלה מבית הספר מטלה במסגרתה הייתה צריכה להוריש משהו לאחר ממכריה. לפי ג'ואן, כך כתבה אוליביה בחיבורה: "אני מורישה את כל היופי שלי לאחותי ג'ואן, מכיוון שאין לה כזה כלל". כפי שניתן לראות, השנינות וקור הלב הלכו אצל האחות הבכורה יד ביד. ג'ואן סיפרה שהיחס של שקיבלה מאחותה לא הסתכם בהעלבות אלא גם בתקיפות פיזיות שכללו משיכות בשיער וקריעת בגדים. באחד מסיפוריה היא אף מתארת איך אוליביה בת ה-17 דחפה אותה לרצפה וקפצה עליה - מה שגרם לג'ואן לסדוק את עצם הבריח.

 

עם השנים, אוליביה וג'ואן הפכו לשחקניות מצליחות, והעובדה ששתיהן נכנסו לתחום עיסוק תחרותי וקשה בפני עצמו רק החמירה את המצב - בעיקר כשב-1942 שתיהן מצאו את עצמן מועמדות אחת נגד השנייה בקטגוריית השחקנית הטובה באוסקר - ואחת מהן גם זכתה. הייתה זו ג'ואן שקיבלה את הפרס הנכסף (על תפקידה בסרט "חשד" בבימויו של אלפרד היצ'קוק), מה שסביר להניח לא עזר לקירוב הלבבות בין השתיים.

 

צילום: Getty Imagesג'ואן פונטיין וגארי קופר בטקס האוסקר 1942 (צילום: Getty Images)

 

דה הבילנד סיפרה מאוחר יותר על ההפסד: "חשבתי לעצמי, 'אלוהים אדירים, אחותי במעמד גבוה ממני עכשיו'. וזה היה נכון, היא הפכה ליהירה כלפיי לאחר מכן". ג'ואן מצידה סיפרה שהייתה המומה מהזכייה, ובו בעת גם חששה מתגובת אחותה. באותם זמנים טקס האוסקר נערך במהלך ארוחת ערב, ושתי האחיות ישבו סביב אותו שולחן: "הייתי משותקת, הייתי בטוחה שאוליביה תזנק עליי ותמשוך לי בשיער". ב-2013 סיפרה ג'ואן לכתב "הוליווד ריפורטר": "פחדתי ממנה. אני עדיין פוחדת ממנה! זה היה מעשה נוראי מצידי לעשות", אמרה בחצי הלצה.

 

יתכן ובסופו של דבר אוליביה מצאה נחמה בכך שבכל זאת הצליחה לעקוף את אחותה במספר הפסלונים המוזהבים שקיבלה - בעוד זה היה האוסקר היחיד שג'ואן קיבלה, אוליביה זכתה בשניים: ב-1947 על הסרט To Each His Own וב-1949 על תפקידה ב"היורשת". היא אף הייתה מועמדת לאוסקר יותר פעמים מאשר אחותה (חמש פעמים לעומת שלוש בלבד של פונטיין).

 

צילום: GettyImagesעקפה את אחותה במספר הזכיות. אוליביה דה הבלינד עם שני האוסקרים שלה (צילום: GettyImages)

 

ג'ואן סיפרה בספרה שניסתה לברך את אחותה לאחר זכייתה הראשונה, אך ללא הועיל: "היא העיפה בי מבט אחד, לפתה את הפסלון והתרחקה במהירות". העיתון "דיילי וראייטי" דיווח אז שג'ואן נשארה עומדת המומה לרגע, משכה בכתפיה והלכה. אוליביה מצידה, נשמעה אומרת ליחצ"ן הנרי רוג'רס: "אני לא מבינה למה היא ממשיכה לעשות את זה, כשהיא יודעת איך אני מרגישה". רוג'רס סיפר אחר כך לכלי התקשורת: "הן לא דיברו אחת עם השנייה במשך ארבעה חודשים. זה משהו שנמשך שנים על גבי שנים, מאז שהיו ילדות. מקרה של שתי אחיות ללא הרבה במשותף".

 

  

יחד עם זאת מעניין לשמוע שדווקא את ההצלחה הכי גדולה שלה, תפקידה ב"חלף עם הרוח", דה הבילנד חייבת לאחותה - שלטענתה קיבלה מבמאי הסרט, ג'ורג' קיוקור, את ההצעה לשחק בו ראשונה: "הייתי לבושה בבגדים מודרניים, והוא אמר שיש לי יותר מדי סטייל עבור התפקיד. שאלתי אותו מה לגבי אחותי. הוא ענה: 'מי זו אחותך?', הסברתי לו והוא הודה לי. ככה היא קיבלה את התפקיד". פונטיין הצליחה בו זמנית להמליץ ולעקוץ את אחותה - והשאר כאמור, היסטוריה. אבל אם חשבתם שהיא הרגישה טוב עם עצמה בעקבות הצעד, אז ממש לא כך הדבר: "עשיתי טעות ענקית, ואני מתחרטת עליה עד היום", כתבה בספרה.

 

האחיות מעולם לא עבדו על פרויקט משותף (לא פלא, בהתחשב במערכת היחסים העכורה שהייתה להן), אך זה לא מנע ממפיקים לנסות ללהק אותן יחד: "היו הרבה שניסו, אבל זה היה יוצר הירושימה נוספת, אם היינו עושות את זה", סיפרה ג'ואן בריאיון.

 

צילום: Getty Imagesהשאלה הגדולה: למי היה יותר סטייל? (צילום: Getty Images)

 

ב-1955 דה הבילנד עברה להתגורר בפריז לאחר שנישאה לעורך מגזין צרפתי בשם פייר גלאנט, ושם העבירה את שארית חייה (למרות שהמשיכה להופיע בסרטים הוליוודיים, אם כי בתדירות נמוכה יותר ולרוב בפרויקטים הרבה פחות זוהרים ומצליחים ממה שהייתה רגילה אליהם). השניים התגרשו ב-1979 והביאו יחד בת, ג׳יזל גאלנט (כיום בת 64).

 

גלאנט היה בעלה השני של אוליביה, לאחר שנישואיה הראשונים, לסופר מרקוס גודריץ', החזיקו מעמד שבע שנים בלבד עד שהסתיימו ב-1953. הם הניבו ילד אחד, בנג'מין שנולד ב-1949 (הוא הלך לעולמו בגיל 42 עקב מחלת לב - שלושה שבועות לפני שאביו מת גם הוא).

 

צילום: Getty Imagesדה הבילנד וילדיה בנג'מין וג'יזל (צילום: Getty Images)

 

לפני שהתחתן עם אוליביה, גודריץ' היה נשוי ארבע פעמים נוספות. לקראת תום נישואיו לאוליביה, ג'ואן נשמעה אומרת: "חבל שיש לו כל כך הרבה נשים לשעבר ורק ספר אחד" (עד 1969 אגב, היא עצמה הספיקה להתחתן ולהתגרש ארבע פעמים, ולא התחתנה שוב לאחר מכן). באופן מפתיע, דה הבילנד לקחה ללב את העקיצה של אחותה. ב-1957 אמרה בראיון: "ג'ואן נבונה וחריפה, יש לה חוש הומור חד מאוד. היא אמרה על מרקוס דברים שפגעו בי מאוד. היא ידעה שהיחסים בינינו כבר לא טובים במיוחד". זה כמובן לא עזר ליחסים בין האחיות. אוליביה חיכתה להתנצלות וג'ואן לא ממש מיהרה לתת לה אחת כזאת.

 

יחד עם זאת, אוליביה סיפרה שבסופו של דבר סלחה לאחותה על האמירה: "נשבעתי שלא אדבר איתה עד שתתנצל, אבל אחרי הגירושים היה כבר נראה לי מטופש לדרוש את זה ממנה". כאמור, ב-1955 אוליביה עברה בעקבות בעלה השני לצרפת. ייתכן והמעבר שלה ליבשת אחרת ריכך את ליבן של השתיים ונתן להן מרווח נשימה זו מזו, שכן במשך קרוב לשני עשורים, עד אמצע שנות ה-70, השתיים היו מיודדות ואף ביקרו אחת את השנייה ובילו חגי מולד יחד. אך הפסקת האש ואחוות האחיות היו זמניות בלבד.

 

ב-1975 מתה אימן ובאותה תקופה הן כבר היו שוב מסוכסכות, עד כדי כך שאוליביה סירבה להזמין את ג'ואן לטקס האזכרה (האם ביקשה לשרוף את גופתה), וחזרה בה רק לאחר שזו איימה לעשות סקנדל בתקשורת. ג'ואן סיפרה בספר הזכרונות שלה: "אוליביה השתלטה לחלוטין על הטיפול בגופה של אמא, מבלי להתייעץ איתי בשום דבר". בטקס עצמו השתיים התעלמו אחת מהשנייה, מלבד תקשורת מינימלית בזמן שאוליביה העבירה לג'ואן את כד האפר של אמן. בספרה שיצא כאמור כשלוש שנים לאחר מות האם, ג'ואן כבר הייתה נחושה שלא לדבר יותר לעולם עם אחותה: "אפשר להתגרש מאחיות בדיוק כמו מבעלים. אני לא בקשר איתה וגם לא מתכוונת להיות".

 

צילום: Getty Images"אני לא בקשר איתה, וגם לא מתכוונת להיות". ג'ואן פונטיין (צילום: Getty Images)

 

האחיות לא ניסו להסתיר במיוחד את האיבה ששררה ביניהן - בטקס האוסקר של 1979 הן אילצו את המארגנים להושיב אותן בשני צדדים מנוגדים של האולם. לקראת טקס האוסקר שנערך ב-1985 הן גילו ששכרו עבורן חדרים באותו בית מלון בבוורלי הילס. ג'ואן מיהרה לעבור מלון והצהירה שלעולם לא תגיע לטקס אוסקר נוסף (הבטחה שאכן עמדה בה).

 

כשנשאלה פעם על הריב המתמשך ביניהן, דה הבילנד ניסתה שלא לייחס לו חשיבות: "כמובן שאנחנו רבות. יש אחיות שלא נאבקות?". ב-2016 סיפרה בריאיון לסוכנות AP שבתחילה לא הבינה על מה כל המהומה: "מבחינתי, הקשר תמיד היה אוהב, אבל לפעמים מרוחק. בשנים המאוחרות יותר הוא החמיר". דה הבילנד אף סיפרה על הכינוי שבו כינתה את אחותה: "אשת הדרקון, כפי שבחרתי לכנות אותה, הייתה שחקנית נהדרת, מוכשרת מאוד, אבל עם תפיסה בעייתית של אנשים ואירועים, שגרמה לה לא פעם להגיב באופן לא הוגן ולפעמים אפילו פוגעני".

 

באוטוביוגרפיה שלה ג'ואן התבדחה שהיא אמנם האחות הצעירה אך הצליחה תמיד להקדים את אחותה: "אוליביה תמיד אמרה שהייתי הראשונה לעשות הכל. התחתנתי ראשונה, זכיתי באוסקר ראשונה, ילדתי ראשונה. אם אמות, היא תזעם, בגלל ששוב, עשיתי זאת ראשונה". ג'ואן אכן הלכה לעולמה ראשונה, ב-2013. בת 96 הייתה במותה.

 

צילום: Getty Imagesחוץ מבלידתן, ג'ואן הצליחה להקדים את אחותה בכל דבר (צילום: Getty Images)

 

במשך השנים ג'ואן דיברה בפתיחות על היריבות המתמשכת בינה ובין אחותה: "היא לביאה ואני נמרה. חיות שלא מסתדרות", אמרה פעם. יחד עם זאת, זמן קצר לפני מותה התראיינה ל"הוליווד ריפורטר" וטענה שהיריבות המתמשכת והמפורסמת כלל לא היתה ולא נבראה: "לי ולאוליביה מעולם לא היה סיכסוך. זה תמיד עיצבן אותי, כי לא היה לזה בסיס. עד היום אין לכך שום בסיס. מעולם לא היה בינינו חוסר חיבה. לא החלפנו מילים קשות. את כל זה המציאה התקשורת. סיפורים על שתי נשים שמחבבות אחת את השנייה לא עוזרים למכור עותקים… אני לא יודעת למה אנשים מאמינים לזה, זה נוראי". כשנשאלה אם היא ואחותה חברות, ענתה: "כמובן".

 

לאחר מותה, שיחררה אוליביה הצהרה קצרה בה נאמר: "הייתי המומה ועצובה לשמוע על מותה של אחותי. אחייניתי דבורה ואני מעריכות את המילים החמות שקיבלנו".

 

בשנים שלפני מותה הספיקה דה הבילנד להיות מעורבת בסכסוך נוסף אחרון - מול היוצר והבמאי ריאן מרפי, שהסדרה שלו "אויבות" סיפרה את סיפור היריבות האמיתי של השחקניות בט דיוויס וג'ואן קרופורד, וכללה גם את דמותה של דה הבילנד (שגולמה על ידי קת'רין זיטה ג'ונס). דה הבילנד טענה שלא הוצגה בסדרה באופן ראוי ונכון (ובמיוחד כעסה על כך שהחליפו את הכינוי 'אשת הדרקון' שנתנה לאחותה בכינוי הנפוץ יותר: 'כלבה'), וכי העניין גרם לה למצוקה רגשית. בית המשפט דחה את תביעתה.

  

 

צילום: Getty Images"את קורעת מצחוק, אני מתה עלייך" (צילום: Getty Images)

צילום: GettyImagesאחרונת כוכבי תור הזהב של הוליווד. אוליביה דה הבילנד (צילום: GettyImages)