בסוף חודש יוני, בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית בניו יורק, הביס המועמד הטרי, ג׳מאל בוומן, מנהל חטיבת ביניים לשעבר וללא כל ניסיון פוליטי של ממש, את חבר הקונגרס הוותיק, אליוט אנגל, המכהן כיו״ר ועדת החוץ של בית הנבחרים. תבוסתו של אנגל היוותה סממן נוסף של השתלטות האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית על האג׳נדה של המפלגה, תוך דחיקת ״הממסד״ הדמוקרטי המיוצג על ידי יו״ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, הסנאטור הוותיק, צ׳ארלס שומר, והילארי קלינטון, שלושה אשר גם פעלו לבחירתו של אנגל. אחד הסממנים הבולטים של מה שמכונה ״האגף הרדיקלי״ של המפלגה הדמוקרטית הוא חברת הקונגרס אלכסנדרה אוקסיו-קורטז. קורטז נבחרה בשנת 2018 (חברת הקונגרס הצעירה ביותר אי פעם בארה״ב) לאחר פעילות בקמפיין של ברני סנדרס לנשיאות בשנת 2016, והיא ידועה כמבקרת חריפה של ישראל. מציאות זו אינה מתרחשת רק בחוף המזרחי. בעיתון סאן דייגו טריביון שבחוף המערבי, למשל, מתרחש בימים אלו קרב תודעתי של ממש. שורה של מאמרי דעה שפורסמו בעיתון קראו לניתוק הקשר עם ישראל ״אשר מהווה את ההשראה למיליטריזציה של המשטרה״ בארה״ב, ופרופ׳ מאונ׳ סאן דייגו אף דחק בהנהגת העיר לפעול כפי שפעלה מועצת העיר דורהם שבצפון קרולינה, אשר אסרה על משטרת העיר לקיים הכשרות בשת״פ עם ישראל כבר ב-2018. 

בראשית יולי נבחרה מדינת ישראל למועצת המנהלים של סוכנות המזון והחקלאות של האו״ם (UNFAO) ברומא. במועצה חברות 49 מדינות, מתוך סך 194 המדינות החברות בארגון, וישראל תכהן בתפקיד למשך שלוש שנים. בנוסף, החל מחודש ינואר 2021, שגרירת ישראל למוסדות האו״ם ברומא, גב׳ יעל רובינשטיין, תעמוד בראש הקבוצה האירופית בארגון למשך שישה חודשים. 

אתם עשויים, ובצדק, לתהות מה הקשר בין שני האירועים. 

ישראל נמצאת מזה עשרות שנים בקרב מתמיד על דעת הקהל, ואחת הזירות המרכזיות – אם לא המרכזית שבהן – היא ארה״ב. לכל אורך הדרך, מחנה החרם כנגד ישראל ומתנגדיה הקיצוניים מציירים את המדינה היהודית ככזו שעצם קיומה נעדר לגיטימיות. תחת כל עץ רענן הם מכנים אותה ״ישות קולוניאליסטית״ זרה במזרח התיכון, ומדגישים שכל תמיכה בה, בכל היבט שהוא, סותר את עצם הרעיון של ״צדק חברתי״. כך, בשנת 2017, כשפעילים למען ישראל נשאו דגל גאווה עם מגן דוד במפגן סולידריות עם הקהילה הגאה בשיקאגו, הם גורשו בבושת פנים מהמקום. עבור מארגני ההפגנה, עצם קיומו של סממן ישראלי סותר את מהות הרצון בצדק חברתי ושוויון, מונחים אשר לדידם לא יכולים לדור בכפיפה אחת עם מהותה של מדינת ישראל. 

חשוב להדגיש – תפיסות אלו ניזונות אך ורק מהעיסוק החדגוני במדינת ישראל, אשר מתמקד בסכסוך והשלכותיו העיתיות (כדוגמת הדיון הנוכחי בסיפוח). מתנגדי ישראל בוודאי מבקשים להתמקד אך ורק בביקורת על ישראל ויחסה לפלסטינים, אולם התוצאה הבלתי נמנעת היא שגם הרוב השקט, אשר אינו מעודכן ומיודע בכל פרטי הסכסוך ואינו מכיר את מדינת ישראל, נחשף אך ורק לביקורת זו, המעצבת את תפיסתו הכוללת ביחס לישראל. הדבר נכון גם בכל הנוגע לסטודנטים בקמפוסים שונים ברחבי היבשת, אשר גם אם אינם נוטלים חלק במחאות עיתיות נגד ישראל, הם ערים לקיומן כאילו הן אלו המגדירות את עצם מהותה ונשמתה של המדינה היהודית. 

ולא היא. הצטרפותה של ישראל לסוכנות האו״ם למזון וחקלאות הינה חלק ממדיניותה רבת השנים לחלוק את מומחיותה בתחומים שונים עם העולם, ולשחק תפקיד בונה במשפחת העמים, מאז הוקם המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ, מש״ב, בשנות החמישים של המאה הקודמת. לישראל יידע ייחודי נרחב בתחומים של פיתוח בר קיימא, וכמובן חקלאות ומזון, ורבים בעולם – המכירים היטב את יכולותיה – ששים לקבל המידע ולהסתייע בו על מנת לפתור בעיות מקומיות במדינותיהם. יתרה מזאת, גם מעמדה של ישראל במוסדות האו״ם העוסקים בתחומים אלו אינו דומה כלל וכלל לעיסוק בה ב״סוכנויות היח״צ״ של האו״ם כדוגמת מועצת הביטחון בניו יורק והמועצה לזכויות אדם בג׳נבה. בניגוד לשתיים האחרונות, ישראל זוכה לעדנה במטות או״ם ייעודיים כדוגמת רומא וניירובי, שם יושבים ארגון האו״ם לאיכות הסביבה וארגון האו״ם לשיכון, היות ושם פוגשים הדיפלומטים את הצורך הקיומי בעבודתם על בסיס יומיומי, לעיתים בדרכם ממש למשרד וחזרה הביתה, מפגש היוצר מחויבות אמיתית לפתרון בעיות, על פני הצהרות ריקות לתקשורת.

כך, למשל, אחת מתוכניות הדגל של המשלחת הישראלית לארגוני האו"ם ברומא היא תוכנית ISDG Israel – Sustainable Development Goals פרויקט חדש וייחודי לישראל, בשיתוף עם קק"ל ומשרד החינוך. התוכנית הוקמה במטרה לשתף את תלמידות ותלמידי ישראל במערך הבין-לאומי להשגת יעדי הפיתוח בר-הקיימא (SDG) של האו״ם לשנת 2030, ובכך לסייע לעולם כולו בהתמודדות עם האתגרים העומדים בפנינו. במהלך התוכנית, התבקשו התלמידים, בכיתות ז׳-יב׳, להציע מיזם שיסייע במימוש אחד או יותר מ-17 היעדים של האו״ם במדינה מתפתחת שיבחרו מראש. מבין מאות בתי הספר נבחרו שלושה, אשר יטוסו לרומא להציג בפני בכירי סוכנות האו״ם את המיזם שלהם: תיכון ברנקו וייס בית חשמונאי, מדרשיית אמי"ת קמה ירוחם ואשכול

למדעים ואומנויות רמת גן יחד עם תלמידי תיכון אוהל שם רמת גן. גאווה ציונית אמיתית.

על ישראל לבנות גשרים לקהלים שונים ברחבי העולם, ואבני הבניין מונחות כאן ממש בפנינו. על מנת לעשות כן, אסור שנחטא גם אנו ונתמקד אך ורק בהיבט אחד – בעייתי ככל שיהיה – של מדינת ישראל. כוחה של ״אומת הסטארט אפ״ איננו רק בטכנולוגיה ויכולותיה משפרות את חייהם של רבים בארה״ב ובכל רחבי העולם. אם רק נשכיל אנחנו לדעת – וגם לספר - את סיפורה של ישראל כראוי, נוכל למצב את ישראל ולוודא שהתמיכה בה לעולם לא תהיה על בסיס מפלגתי בלבד, אלא תישאר עניין ערכי ראשון במעלה, כפי שצריך להיות.

יעל רובינשטיין הינה שגרירת ישראל למוסדות האו״ם ברומא

שחר עזאני הינו דובר הקונסוליה הישראלית בנ״י לשעבר וסגן נשיא רשת JBS