נכנסנו לשדה דב הנטוש וכך זה נראה

סגירת שדה דב הייתה מהלך דרמטי עבור לא מעט ישראלים. מאז לא נותר ממנו הרבה, מלבד מגדל הפיקוח הנטוש, משרדי טייסת חיל האוויר וכמה רמזים על החיים שהיו כאן פעם. כתבינו אסף קמר ואיתי בלומנטל, יחד עם הצלם ניצן דרור, השתחלו בנחישות לביקור היסטורי שמומלץ לצפייה

אסף קמר, איתי בלומנטל
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית
הצצה נדירה אל השדה המוכר כפי שטרם ראיתם (צילום: ניצן דרור, כתבים איתי בלומנטל ואסף קמר)


שדה התעופה המפורסם של תל אביב - שדה דב שנקרא על שמו של דב הוז, חלוץ התעופה הציונית בתקופת המנדט הבריטי - נפתח לטיסות ולנוסעים כבר בשנת 1938. 

טיסת הנוסעים הראשונה שיצאה ממנו הייתה לחיפה ומשם לביירות. במלחמת העולם השנייה חיל האוויר הבריטי המלכותי השתלט עליו. במלחמת העצמאות שדה התעופה הקטן שימש את מטוסי חיל האוויר הישראלי, ובהמשך ובמקביל הוא הפך לנמל התעופה האזרחי של תל אביב, עם הטרמינל הקטן והחביב שממנו יצאו הטיסות לאילת. 

צילום: אסף קמרזה לא כל כך נעים לראות שדה נטוש (צילום: אסף קמר)

בשנה שעברה ובהמשך לוויכוח ציבורי נוקב, לאחר 81 שנות פעילות אווירית, אזרחית וצבאית, שדה התעופה נסגר ונהרס על ידי דחפורים. 

תחושה כבדה של מועקה וצער

בחזרה להווה. שעת בוקר מוקדמת בחודש יולי שנת 2020, אנחנו מחפשים את הפרצה בגדר שתאפשר לנו להיכנס לתוך מה שנשאר משדה התעופה הנטוש. איתי בלומנטל, כתב ynet וחובב תעופה מושבע שסיקר במשך שנים את הפעילות בשדה הידוע - כולל את הריסתו - התרגש מאוד לאחר שאיתר את החור בגדר שתושבי רמת אביב פרצו, כדי לקצר את ההליכה לחוף הים והכניסה מהצד השני והמרוחק.

צילום: אסף קמרזוכרים אותה? הכניסה הידועה לשדה (צילום: אסף קמר)
צילום: אסף קמראסף קמר, איתי בלומנטל והצלם ניצן דרור. מתארגנים לכניסה אל המקום הנטוש (צילום: אסף קמר)

צילום: אסף קמרהצלם האמיץ, ניצן דרור (צילום: אסף קמר)

מדובר בשטח נדל"ני עצום בגודלו הצמוד לקו החוף הפראי, שהדחפורים שיטחו ורמסו בניסיון עיקש לא להשאיר כל זכר להיסטוריה המפוארת של המקום. 

בלומנטל מוביל אותנו דרך החולות, הקוצים וסימני עקבות של נחשים, אל מה שהיה קצה מסלול ההמראה השחור עשוי האספלט - שנהרס לחלוטין. צריך הרבה דמיון, ולפעמים גם יכולות של גשש בדואי, כדי לזהות את שרידי המסלול הנטוש וללכת לאורכו דרומה - לכיוון הטרמינל.

אנחנו צועדים בתוך שדה הקוצים הענק, ומי שלא היה כאן בימים היפים והעליזים של שדה דב יתקשה להאמין שרק לפני שנה נחתו והמריאו כאן מטוסים. 

צילום: אסף קמרחתיכות אספלט ממסלול ההמראה. פריט חשוב לאספנים (צילום: אסף קמר)
צילום: אסף קמרמזוודה אחרונה מישהו? (צילום: אסף קמר)
צילום: אסף קמר (צילום: אסף קמר)

לפי צורת העצים, הזווית של הגדר ואולי גם לחישת הרוח הקלילה, בלומנטל טוען שאנחנו עומדים בדיוק איפה שהיה ממוקם הטרמינל של שדה דב. מכיוון שלא נשאר שריד וזכר למבנה האהוב והמוכר, עולה בנו תחושה כבדה של מועקה וצער.

בין המציאות: דפי תלונות על מנועי מטוסים ודפי תדריך שוביניסטיים לדיילות

אנחנו מתחילים לחפש שרידים וזיכרונות בחולות, חופרים קצת, מזיזים אבנים וחלקי מתכת ומוצאים אוצר בלום לאספנים כפייתיים בתחום התעופה: דפי תלונות על תקלות במנועים של מטוסים, דפי תדריך שוביניסטיים לדיילות משנות ה-90, סידורי טיסה והוראות לסבלים - ממש "גניזת קהיר". 

וזה הזמן להזכיר שאת מה שאנחנו מוצאים בשטח בכל סדרת הכתבות שלנו, "מקומות נטושים", אנחנו משאירים בשטח לדורות הבאים.

משם אנחנו מתקדמים למה שהיה שער הכניסה הרשמי לשדה התעופה. השער סגור על מנעול, ושרידי שלט שבור ודהוי מברכים את הנוסעים ואת הצוות האווירי - שהפסיקו להגיע. קצת מוזר לעמוד ליד השין-גימל הנטוש - אין אבטחה, אין מוניות ומגרש החניה הצמוד - שהיה משרת בעיקר את הטסים לאילת בסופי שבוע - הפך לשכונת קרוואנים פסטורלית במיקום שקט ומנצח.

כיצד הפך שדה דב לשדה עגבניות?

מסתבר כי המקום היחיד בשדה התעופה ההרוס והנטוש שעומד על תילו הוא מגדל הפיקוח. מדובר במגדל בטון גבוה ומוזר, ולשם בדיוק מוביל אותנו בלומנטל הנחוש. באופן מפתיע, השדה המאובק שבו אנחנו צועדים מלא בשיחי עגבניות אדומות-ירוקות ומתוקות, ואנחנו אוכלים ומשעשעים את עצמנו בפיתוח תיאוריות קונספירציה הזויות בתשובה לשאלה המתבקשת - כיצד הפך שדה דב לשדה עגבניות?

צילום: אסף קמרכך נראה כיום שדה דב הנטוש (צילום: אסף קמר)

מגדל הפיקוח המפורסם של שדה דב מוקף גדרות תיל גבוהות, ורגע לפני שאני מנסה לטפס מעליהן ומסתכן בקריעת הבגדים והבשר, בלומנטל מזהה פרצה מפנקת בגדר וללא עיכובים - אנחנו בפנים. קומת הקרקע של מגדל הפיקוח מלאה בגרפיטי טרי ובשרידי ריהוט, שהיה בשימוש של חיילי חיל האוויר ופקחי הטיסה הצבאיים שעבדו במקום עד שהוא ננטש לאנחות. 

צילום: אסף קמרמשדה דב לשדה עגבניות (צילום: אסף קמר)
צילום: אסף קמרמשרדי מגדל הפיקוח בקומה הראשונה (צילום: אסף קמר)

במטבחון הגדול ששרד כמעט במלואו ניתן לדמיין בקלות את הפקחים שותים קפה עם הטייסים והדיילים. במגורי החיילים נשארו מיטות, ואוצר נדיר ובעל ערך היסטורי הכולל: בריסטול קשיח עם הקדשה מרגשת, ועליו מודבקות תמונות של חיילות חייכניות בזוויות שונות, המספרות על אופי השירות הפריבילגי בבסיס שדה דב.

ופה אנחנו גם יוצאים בקריאה אליכם, גולשים יקרים: אם יש לכם תמונות מהימים הטובים של שדה דב וממגדל הפיקוח כשהיה פעיל - אנא שלחו לנו במייל האדום.

צילום: אסף קמרחיילות במגדל הפיקוח בימים פעילים יותר. תמונה שנמצאה על רצפת המגדל (צילום: אסף קמר)
צילום: אסף קמרהמטבח של הטייסת (צילום: אסף קמר)

דלת הכניסה לחדר המדרגות העולה לגג המגדל סגורה ומרותכת לקיר, אבל פרטים מסוג זה לא יעצרו את בלומנטל הקשוח, שהורה לנו מבעוד מועד להביא סולם מתקפל וחבל אישי. הכתב הנעול על המטרה, שהיא כמובן לעלות אל מגדל הפיקוח בכל מחיר, מצליח לרתום אותנו למשימה.

מה התוכנית? לעלות בטיפוס דרך הקיר החיצוני לגג של הקומה הראשונה, ומשם נחליט על תוכנית המשך. וזה הזמן להזהיר את הקוראים שלנו לא לנסות בשום אופן לטפס אל מגדל הפיקוח - מדובר בסכנת חיים!

"כל מה שהיה פעם מסלולי המראה הפך לחול"

מסתבר שהסולם שהבאנו קצר מדי, אבל בלומנטל לא מתייאש, הוא מביא תנור בישול כבד מהמטבח הנטוש, שעליו הוא מציב את הסולם, ובאמצעות טכניקה של טיפוס צוקים, לאחר כמה רגעים לא נעימים, אנחנו מצליחים לטפס על הגג של הקומה הראשונה. הנוף מהגג מרשים, הים כחול, הרוח מקררת את הזיעה והפחד ואנחנו מוצפים בזיכרונות נעימים הקשורים לטיסות דרך שדה דב. 

צילום: ניצן דרורשני כתבים, מגדל פיקוח וסולם (צילום: ניצן דרור)
צילום: אסף קמרמשרדי הטייסת של חיל האוויר (צילום: אסף קמר)

התוכנית המקורית של בלומנטל, לטפס מהגג של הקומה הראשונה אל הגג העליון, לא יוצאת לפועל - אבל הכתב, שלא מכיר את המילה "לא", לא יוותר כמובן ומגיח עם תוכנית חדשה.

בחזרה לקומת הקרקע, אנחנו מכינים לבלומנטל מדרגה קטנה מאבנים, והוא מנסה לדחוס את עצמו כמו תמנון דרך החלון הקטן והעגול שבדלת הברזל הסגורה והמרותכת של גרם המדרגות למגדל. לאחר כמה ניסיונות הזויים, שריטות ומכאובים - ולקול מחיאות הכפיים שלנו - נער הגומי של טמקא מצליח להזדחל פנימה אל חדר המדרגות. מלאים בהתרגשות ובאדרנלין אנחנו מעבירים לו את מצלמת הווידאו המקצועית של הצלם, ניצן דרור, וכך עולה הוא לבדו למעלה - לתעד את מה שנשאר ממגדל הפיקוח.

צילום: אסף קמרהרגע שגילינו שהדלת למגדל הפיקוח סגורה (צילום: אסף קמר)
צילום: אסף קמרדלת סגורה לא תעצור אותנו מלעלות למגדל (צילום: אסף קמר)

צילום: אסף קמרו... הצלחנו (צילום: אסף קמר)

"זה מקום מדהים, אתה מגיע למעלה ורואה את כל הים. כל מה שהיה פעם מסלולי המראה שחורים הפך לחול. במגדל הפיקוח לא נשארו מכשירים ומכ"מים, ויש כתובות גרפיטי על הקירות. על הרצפה נשארו קונפטי וסימנים של מסיבת יום הולדת של בני נוער. מדובר במקום עוצמתי, רק חבל שלא עבר שימור ושככה נראה סופו של המגדל".

צילום: אסף קמרנשאר עומד על תילו. מגדל הפיקוח הנטוש (צילום: אסף קמר)

הסיור המצולם בשדה התעופה הנטוש של תל אביב היה נוסטלגי ומרגש, והסיום היה מלא בדפיקות לב ובאדרנלין. שדה התעופה שהפך לשדה עגבניות הוא דוגמה מוחשית לכוחו של הזמן. משדה תעופה עמוס במטוסים אזרחיים וצבאיים, במסוקים ובטרמינל מלא בנוסעים, בדיילים ובמאבטחים נותר שדה קוצים שמצהיב בשמש. להתראות שדה דב, נזכור אותך - ונאהב אותך לעד.

תגובת עיריית תל אביב-יפו: שטח שדה דב הינו בבעלות רשות מקרקעי ישראל, אשר מקדמת יחד עם העירייה תוכנית בינוי לשטח הכוללת אלפי יחידות דיור, בהן גם יחידות לדיור בר השגה. העירייה צפויה להתחיל בביצוע פיתוח התשתיות החל מעוד כשנה וחצי. 

בטווח הקרוב ועד שיתחילו עבודות התשתית, בכוונת העירייה לסלול שבילים בשטח השדה, אשר יאפשרו לתושבי השכונות בצפון-מערב העיר מעבר ישיר ברגל ובאופניים לטיילת ולחוף הים, בקלות ובנוחות. נדגיש כי עבודות ההריסה ופינוי השטח אשר בוצעו בשנה האחרונה התבצעו על ידי רשות מינהל מקרקעי ישראל. כמו כן, מגדל הפיקוח הוא באחריות רמ"י, וכל שאלה בנושא יש להפנות אליהם. 

תגובת מנהל מקרקעי ישראל: התוכנית המתארית אושרה סופית וקיבלה תוקף, והתוכנית המפורטת הראשונה צפויה לקבל אישור בשבועות הקרובים. 

רשות מקרקעי ישראל פועלת תמידית לשמירה על השטח, על מנת שלא ייעשה בו שימוש שלא לטובת הציבור, וכן פועלת בתיאום עם עיריית תל אביב לאפשר מעבר של שבילים מסודרים לים. 

מגדל הפיקוח אכן מיועד לשימור. באשר לצמיחת העגבניות, התופעה אינה מוכרת לנו ואין בידינו מידע לסיבות לצמיחתן בשטח.


צילום: אסף קמראין בכתבה המלצה להיכנס לשטח הסגור (צילום: אסף קמר)

אזהרה: הביקור בשדה התעופה הנטוש שדה דב מסוכן! באתר יש בורות ונחשים, והטיפוס למגדל כרוך בסכנת חיים. אין בפרסום הכתבה המלצה לציבור לבקר במקום