תמונה כללית

המונה טועם: פלאפל ב-6 שקלים במרכז תל אביב

נהג המונית עם הג'וב הכי טוב בעולם, מבקר אוכל רחוב, מגיע ל-ynet: המונה טועם יתור את רחבי הארץ במונית, יתחקר נוסעים וזללנים מקומיים, ויביא לנו מדי שבוע את ההמלצות הכי טובות (וזולות!) לאוכל רחוב. בטבילת האש שלו הוא מגיע לפלאפל רצון בתל אביב ומגלה שאין שם חצאי מנות, אין צ'יפס, אין בלבולי מוח, אבל כן יש חריף שורף וכדורי פלאפל בצבע ירוק בהיר שמתובלים במתינות, ועל אף המחיר השערורייתי - אף אחד לא יוצא משם רעב

קובי רובין
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

אפשר כבר להגיד שפלאפל רצון הוא חלק אינטגרלי מרחוב קינג ג׳ורג׳ בתל אביב. לא מעט עסקים מתחומים שונים לא שרדו את הרחוב, במיוחד בתקופה כל כך מאתגרת. אפילו שוק בצלאל, אחד מסמלי הרחוב, כבר לא דומה למה שהיה. אבל פלאפל רצון, עם השלט הצנוע והחלל הקטן, ממשיך להשביע רעבים כבר שמונה שנים, במחיר שלא התעדכן שנים ארוכות.

כל יום על הבוקר מתארגן תור רציני מחוץ לפלאפל. מה שמפריד בין הלקוחות לבין המנה הוא רק שש מטבעות קטנים של שקל. ללא ספק, בדיקת המציאות הכי זולה באזור תל אביב רבתי.

צילום: קובי רוביןכך נראית מנה ב-6 שקלים (צילום: קובי רובין)

כשמגיעים לדוכן של רצון מצטרפים לתור המנומס במקום. למתעבי העמידה בתור - אל דאגה, לא תתעכבו כאן יותר מדי, בעיקר כי המנות עפות החוצה במהירות, בדיוק כמו שכתוב על השלט - לא לשגע את המוכר. ומה זה אומר בעצם? כאן לא חוצים מנה ב-6 שקלים לחצי, וכדאי לכם מאוד להגיע כבר עם מסכה על הפנים ובמרחק של זרוע מזה שלפניכם בתור (עדיף פעמיים זרוע בשביל ללכת על בטוח). ועוד טיפ חשוב מאוד - עשו לכולנו טובה ונסו להגיע עם הסכום המדויק, ובכלל, לא לשאול את המוכר יותר מדי שאלות ולא לעכב את המציאות, אתם לא רוצים להיות אלה שכל התור שונא. קחו ולכו.


תמונה כללית

אבל לאן תלכו? עד לפני כמה חודשים אנשים עוד היו עומדים עם המנה שלהם בכניסה ונהנים לנגוס בה ולהוציא את העיניים לכל מי שמחכה בתור, אבל עכשיו, מי שאין לו מונית ממוזגת לשבת בה ולאכול, לרוב לוקח את המנה ומחפש נקודה נחמדה לשבת בה, ולא חסר כאלה באזור. אני לקחתי את המנה שלי והלכתי למונית בשביל לצלם את המנה הכי זולה בעיר הכי יקרה בארץ.

ואיך הטעם? הפלאפל של רצון טעים, חד וחלק. הוא שווה כל שקל ששילמתי עליו - ולא שילמתי הרבה, אבל בכל זאת. כדורי הפלאפל כמעט שלא מספיקים לחכות על המגש אחרי שהם נחלצים מהשמן הרותח, ואתם מקבלים מנה של פלאפל בצבע ירוק בהיר, מתובל במתינות, מה שלא פוגע בטעם. הפיתה מעולה, אמנם לא גדולה מדי, אבל אחרי שמכניסים פנימה את הסלטים היא מתעגלת לה למנה די מכובדת ולא קטנה בכלל. 

צילום: קובי רוביןהתור המנומס בפלאפל רצון (צילום: קובי רובין)

שלא תחשבו שמה שמחכה לכם פה זה דוכן פלאפל שמשופע אפשרויות מריחה או בר סלטים מפואר: באתם לאכול כאן פלאפל ב-6 שקלים, אז כדאי שגם הציפיות יהיו בהתאם. ורק שתדעו - אין צ׳יפס ולא יהיה כאן צ'יפס, אבל כן יש סלט ירקות בצבע של הירק הכי זול בשוק. סלט ירקות מעולם לא היה הצד החזק שלי, אז עליו כבר ויתרתי מראש. הכנסתי לפיתה שלי מלפפון חמוץ שחתכו אותו לחלקיקי ריבוע קטנים וסלט בצל שנפרס לרצועות ועורבב עם פטרוזיליה, וזה היה טעים ופשוט.

צילום: קובי רוביןווליו פור מאני זה כאן (צילום: קובי רובין)

לפני שאתם יוצאים מהמקום אל תשכחו להוסיף עמבה וחריף "מסיר חלודה" (מה שאומר - שורף את הנשמה). האמת שהזהירו אותי לפני ששמתי, אבל לא הקשבתי, מה חדש? אחרי הביס הראשון איבדתי לרגע תחושה בשפתיים, רגע שנמשך דקות ארוכות, אבל כשהתאוששתי מהתקרית ירדתי על הפיתה ולא השארתי זכר למנה. 

בשורה התחתונה אני יכול להבטיח לכם שלא תהיו רעבים אחרי מנה של פלאפל רצון, והכי חשוב - לא תרגישו שזה הזיז לכם יותר מדי בכיס, כי הסועדים של היום - כמוני וכנראה גם כמוכם - קונים קודם כול את המחיר.