צפו בריאיון באולפן ynet עם קטי בר - מקימת התנועה לאמהות נגד אלימות המשטרה:


על רקע השיח סביב אלימות משטרתית נגד מפגינים, צצה ועלתה מהשטח תנועה חדשה של אמהות שיוצאות חוצץ בגופן ומפרידות בין ילדיהן המפגינים הצעירים ובין השוטרים שמאבטחים את ההפגנה.
קטי בר, מקימת התנועה לאמהות נגד אלימות המשטרה, ליקטה סביבה אמהות נוספות ויחד הן לובשות אפודים זוהרים ונעמדות מול השוטרים כשילדיהן מוחים מאחור. בר מספרת שהחליטה להקים את התנועה בעקבות השתתפותה בהפגנות במשך שלושה ערבים רצופים תוך התבוננות בהתנהלות המשטרה."זה מכוון ומתוכנן", היא טוענת.
3 צפייה בגלריה
הפגנה מול מעון רה"מ בירושלים
הפגנה מול מעון רה"מ בירושלים
אמהות באפודים צהובים בהפגנה מול מעון רה"מ בירושלים
(צילום: אלכס קולומויסקי)

"האלימות מתחילה מהגדרת הנוכחות של המשטרה שם. להביא כוחות וצבא וכלים צבאיים שמגיעים ושייכים לעולם התוכן הוויזואלי בשטחים הכבושים. משמר הגבול עם נשקים דרוכים, כמויות אדירות של צבא ומשטרה שכבר מעצם הנוכחות שם זה איום והגדרת כוח, של מי אני ומה אני לעומתכם? אני הממסד ואני בא לשלוט בכם", היא מסבירה.

"פועלים תחת מדיניות, תחת פקודה, תחת הסתה"

"גם הנושא של הצבת מחסומים, הדחיסה שלנו לתוך מקומות צרים בלי יכולת לצאת", היא מרחיבה. "נוצר מצב שכל הזמן לוחצים עלינו על מנת שנהיה בסטרס. היתרון הגדול ביותר של החברים והצעירים והאימהות המתנדבות, זה שאנחנו איתם ואין שום אלימות מצד הקהל שלנו".

3 צפייה בגלריה
הפגנה מול מעון רה"מ בירושלים
הפגנה מול מעון רה"מ בירושלים
הפגנה מול מעון רה"מ בירושלים
(צילום: AP)
האם לא באים בביקורתיות יתר כלפי המשטרה? כי בסוף הם מתמודדים גם עם קורונה, גם עם אתגרים ביטחוניים, המשטרה צריכה להפעיל כוח, לא?
"הנה עוד פעם אנחנו שומעים, גם מהפה שלך, את נרטיב המשטרה", עונה בר. "המשטרה באה להיות אלימה באופן מדיניותי. אין לי בעיה עם השוטרים, אבל הם פועלים תחת מדיניות, תחת פקודה, תחת הסתה, אם בהתחלה קראו לנו שמאלנים ואנרכיסטיים, אחר כך אתה שואל את משמר הגבול למה כל ההתארגנות הצבאית הזאת בלב ירושלים בכיכר פריז, אז אומרים, 'באנו למנוע אירוע פח"ע (פעילות חבלנית עוינת)", היא מלינה.

"גם השוטרים הם קורבנות של הממסד"

"יש דיסאינפורמציה לגבי מה שקורה שם, מדובר ב-3,000-2,000 נערים, בחורים צעירים, אנשים שאיבדו את מקור הפרנסה שלהם, שאיבדו את האופק הכלכלי שלהם והם באים למחות. מה שאנחנו מקבלים שם זה אלימות של משטרה שהיא מכוונת מלמעלה". היא חורצת.
"צר לי על השוטרים", מוסיפה בר. "צר לי שהם צריכים לעשות את זה לחברים שלהם. גם את השוטרים אני רואה כקורבנות של הממסד. ילדים שהעלו אותם על מדים וסימנו אותם כאויבים. אז בואו נראה את הדברים בפרופורציה: 99% מהדוחות שקריים, וראינו את זה בקהילה האתיופית", היא מרחיבה. "תמיד מאשימים את המפגינים כשמי שמפר את החוק זה המשטרה, ואני חושבת שאנחנו בגדול איבדנו כל קשר וכל אמון בכל מה שהמשטרה עושה באופן שמוכתב מלמעלה".
3 צפייה בגלריה
מחאה
מחאה
מחאה
(צילום: AFP)

"זה כבר מיליציות של אוחנה", היא טוענת. "כי הייתי לאורך 50 השנים האחרונות שלי באין-ספור הפגנות, הפגנות כמו אלה שאנחנו רואים בכיכר פריז, אם היו עשרה שוטרים עם משרוקית היינו עוברים את זה בלי טיפת אלימות".
אולי לא היית בהפגנות של חרדים וערבים, גם שם יש אלימות.
"לא, הייתי גם בהפגנות של ערבים וחרדים. נכון, סגרו את הכביש. אני מדברת על הפגנות כרגע שיש מידה מסוימת של אלימות שהושרשה בנו ואנחנו רואים את זה לכל חתך הרוחב, כל מי שראינו אתמול בלילה בטלוויזיה, כל האלימות על הכבישים, יש משהו מאוד מושרש בתרבות שלנו והמשטרה מנקזת הכול בתוכה".