למשפחות אין כסף לקנות ילקוטים לילדים
(באדיבות עמותת מפעל החסד יד ביד)
בעוד פחות מחודש תיפתח שנת הלימודים, אך המשבר הכלכלי שהגיע בעקבות הקורונה מציב משפחות רבות שאיבדו את פרנסתן במצב אבסורדי, שבו הוצאות על בית הספר עבור ילדיהן הפכו למותרות. המציאות הזו מורכבת שבעתיים עבור אמהות חד-הוריות שנאלצות להתמודד לבדן עם הקושי. "אין לנו כסף לקנות אוכל, אז איך נקנה ילקוט לילד?", הן שואלות בכאב.
עד שהתחיל משבר הקורונה עבדה אסתר, אם חד-הורית ממרכז הארץ, כמטפלת סיעודית בקשישים. עם תחילת הסגר בגל הראשון היא נאלצה לוותר על מקום עבודתה כיוון שלא היה מי שיישאר עם ילדיה הקטנים בבית. מאז ועד היום היא לא מצליחה לחזור למעגל העבודה ולפרנס את משפחתה.
"אני כבר כמה חודשים לא עובדת ומאוד קשה לנו כלכלית", היא מספרת, "אין לנו כסף בכלל, אני צריכה עזרה באוכל ובבגדים לילדים. עיקלו לנו את חשבון הבנק, אני בחובות כי לא שילמתי ארנונה וחשמל כבר חודשים".
לאסתר ילד שעולה לכיתה ב' ועוד שלושה ילדים קטנים שהולכים לגנים. "אני צריכה לשלם 280 שקל על ספרי לימוד, 500 שקל על דמי רישום ו-1,000 שקל על הסעות. זה עוד לפני שקניתי ציוד לבית הספר. לגנים אני משלמת 500 שקל לשנה לכל ילד. אין לי דרך לשלם את הכל. זה לא קל כאמא. כואב לי, אני לא ישנה בלילות. הילדים מאוד מאוכזבים שאין להם דברים כמו לשאר החברים בגיל שלהם".
גם ליטל, אף היא אם חד-הורית, מתמודדת עם מציאות דומה. לפני הקורונה היא עבדה במפעל ועם תחילת המשבר פוטרה. מאז, היא לא מצליחה למצוא עבודה חדשה. "יש לי שני ילדים שאני צריכה לשלוח לבית ספר אבל אני במינוס גדול בבנק. זה אלפי שקלים. איך אפשר לחיות ככה?
יש לי ילדה שעולה לחטיבת הביניים ואין לה כלום, כלום לא קניתי לה. היא בוכה לי, שואלת למה לחברות שלה יש ילקוט חדש, כלי כתיבה חדשים, שמלות חדשות לתחילת השנה ולה אין. זו הרגשה קשה בתור אמא. אני רוצה שיהיה להם טוב בבית ספר, שלא יחסר להם כלום".
ליטל, שחוותה אלימות מצד בעלה, מתמודדת כעת לבדה עם ארבעה ילדים. "אין לי פה משפחה, אין לי חברים, אף אחד להישען עליו, הכל עליי", היא מספרת בעצב, "זו הרגשה מאוד קשה להגיד לילדים שאין לי. לפעמים אין לי כסף לקנות להם אוכל. כל הריהוט שיש לי בבית זה ריהוט שאנשים נתנו לי, אני חיה עם שידה שבורה, ארון מלא עובש. אני מרגישה חסרת אונים, ממש בדיכאון".
עמותת החסד יד ביד מחלקת כבר 20 שנה ילקוטים וציוד לבית הספר למשפחות מעוטות יכולות. אבל השנה, לדברי אנשיה, כמות הפניות קפצה באופן משמעותי בגלל הקורונה. "היום ילקוט עולה 250 שקל לפחות. יש הרבה ילדים שהולכים עם שקיות ניילון לבית הספר. אני לא יודע אם נוכל לעמוד בכל כך הרבה פניות, אבל אנחנו מנסים", אמר הרב יעקב גלויברמן, מייסד העמותה.
יעל אקשטיין, נשיאת הקרן לידידות, הוסיפה: "מי שלא נפגע מהמצב חייב לחשוב על מי שכן ולעשות כמיטב יכולתו לסייע. זו הערבות ההדדית שאיפשרה לעמנו לגבור על מכשולים קשים לאורך כל ההיסטוריה. מרגע התפרצות הקורונה הקרן לידידות הקימה מערך לסיוע שבין היתר מספק צרכים בסיסיים כמו מזון, תרופות, תחליפי חלב ועוד לאלפי משפחות עניות".
