שתף קטע נבחר

ילדים מגלים מה באמת קורה בשיעורים בזום

עושים טיקטוק, משחקים במחשב, מפעילים את המצלמה וחוזרים לישון. רגע לפני ועידת החינוך שתועבר בשידור חי מאולפן ynet ביום רביעי - לילדים יש מסר מאוד ברור: "אי אפשר להבין ככה את החומר"

 

 

תקופת הקורונה תפסה את כולנו לא מוכנים, ובפרט את מערכת החינוך. מאז נחיתת הנגיף בארצנו, עשרות פתרונות הוצעו והוחלפו: בידוד לבתי ספר מסוימים, סגירת כל בתי הספר, סגירת כל מערכת החינוך, מעבר למערך שיעורים בזום, חזרה ללימודים בקפסולות - וחוזר חלילה.

 

חוזרים ללימודים בצל הקורונה - יום שידורים מיוחד: ביום רביעי הקרוב, 12 באוגוסט, ייערך כנס וירטואלי של "ידיעות אחרונות" ו-ynet שיתמקד באתגרים הייחודיים שאיתם מתמודדת מערכת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים, ובו ישתתפו שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר החינוך יואב גלנט, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס ועוד רבים. הראיונות, הדיונים וההרצאות יועברו בשידור חי מאולפן ynet החל מהשעה 11:00.

 

לקראת הכנס, רצינו לשמוע איך התלמידים חוו את שנת הלימודים הזו שהם לא ציפו לה בכלל. האם באמת חלומו של כל ילד הוא לא ללכת לבית הספר? תופתעו לגלות שלא.

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

"אני זוכרת שהרכזת נכנסה לכיתה ואמרה שיש דבר כזה שקוראים לו קורונה, באותו זמן לא ידעתי כל כך מה זה קורונה", מספרת גפן ליבנה גולן (13) מתל אביב. "אחרי כמה שעות ההורים קיבלו הודעה ואמא שלי התקשרה אליי ואמרה לי שלא לומדים יותר.

 

"קמתי חמש דקות לפני השיעור, שמתי מצלמה כבויה ופשוט חוזרתי לישון", משחזרת גולן. "וחוץ מזה אפשר לדבר עם חברים בווטסאפ, לשחק במחשב. זה יותר כיף מללמוד בכיתה, לשבת בשיעור ולא לעשות כלום".

 

שיעורי זום ( )
גפן ליבנה גולן: "אף אחד לא מקשיב"

אבל מסתבר שזה לא כל כך משמח כמו שחשבה ליבנה גולן. "בהתחלה חשבתי שמעבר לזום זה יהיה ממש כיף, יהיה מעניין ואני לא צריכה לקום לבית ספר ולהיות שם, אבל זה לא כיף. לא באמת לומדים. אחרי שחזרנו לקפסולות היה ממש קשה לעכל את כל החומר שנלמד בזום ואת כל הפער שנוצר, כי לא באמת למדנו", היא מספרת.

 

"מיציתי מהר מאוד"

גם אביגיל מרום (13) מתל אביב לא ממש מרוצה מהסידור של לימודים בזום. "בהתחלה זה היה נשמע כיף כי אפשר לקום מאוחר, אבל לא ציפינו שזה יהיה כל כך ארוך", משתפת מרום.

 

"נכון, יש יותר חופש ואפשר לאכול ולדבר עם חברים אבל בסופו של דבר אין לך איך לפגוש חברים וזה כבר לא כיף. בדרך כלל אין לנו שיעור רציני. או שעושים מלא רעש או שמציירים על תמונה שהמורה מראה את התרגילים ואז היא מתעצבנת ונהיה בלגן", היא מספרת.

 

"מיציתי את הלימודים מרחוק מהר מאוד וממש רציתי לחזור לבית ספר", מספרת עדי זיסמנוביץ' (13) מגן יבנה. "כמובן שיש את היתרונות, שלא צריך תמיד להיות בלחץ אם שכחת מחברת או ספר, שהמורה לא תרשום שלא הבאת ציוד ושלא הגעת לשיעור", היא אומרת.

שיעורי זום ( )
עדי זיסמנוביץ': "אי אפשר להבין ככה את החומר"

למרות כל היתרונות, זיסמנוביץ' מספרת שהיו ימים שהיא כבר לא יכלה להקשיב יותר כי זה קשה. "אני לא חושבת שיש שיעור זום שהולך חלק, תמיד יש בעיות טכניות. חוץ מזה, יש מלא רעשים מסביב, מהשכונה ומהבית. אי אפשר להבין ככה את החומר, חייבים פנים מול פנים. צריך את התקשורת של המורה והתלמיד".

 

מה המורה עושה אם תלמיד מפריע?

"היא מוציאה אותו מהזום או שהיא שמה את כולם על מיוט כדי לדבר ואז צריך להרים אצבע. זה מאוד מוזר, ב-2020 חשבו שיהיו מכוניות מעופפות, מי היה מאמין שנגיע למצב הזה?"

 

קראו עוד:

יומני הקורונה של ההורים: תסכול לצד אהבה

"התביישתי להביא חברות הביתה"

הכנה לכיתה א' - כל מה שצריך לעשות

 

ליבנה גולן מוסיפה: "חלק מהמורים אומרים שזה הרבה יותר כיף לדבר בזום כי הם פשוט שמים אותנו על השתק. והם פשוט מדברים, אבל הם לא מבינים שאף אחד לא מקשיב להם אבל אם לא היה את האופציה הזאת של 'מיוט', לא היה שיעור".

 

"סיוט ללמוד עם מסכה"

אחרי פתרון הזום, הגיע פתרון החזרה לבתי הספר בשיטת הקפסולות. התלמידים שמחו מאוד לחזור אבל גילו שיש דברים שהם כבר לא יכולים לעשות בבית הספר כמו שהיו רגילים לפני הקורונה.

 

"התגעגעתי מאוד לחזור לבית הספר, התגעגעתי לחברים, לראות אותם פנים אל פנים, ללמוד בצורה יותר נוחה", מספר עומר גרינברג (13) מגן יבנה. "אבל ההפסקה למשל הייתה מאוד שונה, במקום שכל הכיתות ייצאו באותו זמן, הוציאו אותנו לפי כיתות. אי אפשר לצאת עם האוכל בהפסקה, כשרוצים לאכול אז צד אחד של השולחן בכיתה אוכל ורק כשהוא מסיים, הצד השני יכול להתחיל לאכול".

  

שיעורי זום ( )
עומר גרינברג: "התגעגעתי לבית הספר"

"זה סיוט ללמוד עם מסכה", משתפת ליבנה גולן. "וכשאנחנו מורידים את המסכה, אפילו המורה שהוא בלי מסכה מתחיל להמציא לעצמו תירוצים ואומר 'אני מדבר ואת לא'". מרום מוסיפה - "רק מחכים שהשיעור יסתיים. לא יכולים להקשיב מרוב חום".

  

"מאוד חם וקשה להתרכז", אומרת זיסמנוביץ'. "אם אתה מוריד לשנייה את המסכה המורה כועסת, צועקת ויכולה לשלוח אותך הביתה. פעם היה אפשר להתחבק, היה אפשר להיות בלי מסכות, היה אפשר לאכול עם כולם ביחד, היה אפשר להוציא את האוכל להפסקות, היה אפשר לעשות מלא דברים שעכשיו בגלל הקורונה אי אפשר".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים