מילווקי, וויסקונסין. שם, ברחוב N Doctor M.L.K. Jr Dr, שוכן לו בית הספר הציבורי לתלמידים מחוננים על שם גולדה מאיר – כן, זו שלנו, ראשת ממשלת ישראל לשעבר. מאיר ומשפחתה היגרו למילווקי בשנת 1906 מרוסיה, בעקבות אבי המשפחה (אשר הגיע לעיר בשנת 1903). לאימה הייתה חנות קטנה בעוד אביה עבד כנגר בעיר, והמשפחה ניסתה להשתלב במסגרת הקהילה היהודית המקומית. גולדה עצמה למדה בבית הספר הקרוי כעת על שמה (לשעבר fourth street school) וסיימה בהצטיינות את לימודיה. במהלכם, התפתחה התודעה הפוליטית שלה יותר ויותר ופעמים רבות היא ארגנה פעילויות צדקה, כדוגמת אספקת חומרי וספרי לימוד לאלו שאין להם. בשנת 1969, הגיעה גולדה מאיר אף לביקור קצר ומרגש בבית הספר ונפגשה עם מורים ותלמידים, בהיותה עבורם – ועבור רבים אחרים - מקור השראה של ממש. העיר מילווקי צפויה הייתה לארח את הכינוס הקרוב של הועידה הדמוקרטית, בין התאריכים 17-20 באוגוסט (נדחה מחודש יולי בשל וירוס הקורונה).

במהלך הועידה, יוכרז באופן רשמי מועמד המפלגה לבחירות לנשיאות, ג׳ו ביידן, כאשר כבר בראשית חודש יוני האחרון חצה סגן הנשיא לשעבר את רף מספר הצירים הנדרש להשגת המועמדות (1991) ובכך בעצם הבטיח את מקומו. למקום השני והמכובד בפריימריז הדמוקרטיים הגיע ברני סנדרס. עם זאת, בלי קשר לקמפיין הבחירות הנוכחי ולמי יהיה המועמד הדמוקרטי, ישראל תעשה טעות חמורה אם לא תשית ליבה אל השינויים החברתיים העמוקים המתחוללים כעת בארה״ב, אשר עתידים לשרטט בעשורים הקרובים את עתידה של ״העיר הבוהקת על הגבעה״ כמאמרו של הנשיא המנוח רייגן.

ג'ו ביידן(צילום: AP)

אחד מעקרונות העל הידועים של השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, אייפאק, היה מאז ומעולם לשמור על ישראל כערך וכיתרון פוליטי הן במפלגה הדמוקרטית והן בקרב הרפובליקנים, אולם יעד זה נחל כישלון צורב בשנים האחרונות. במהלך תקופת ממשל אובמה, בין היתר על רקע מחלוקות רבות בין הצדדים וגם בשל טעויות של ישראל, התקרבה זו יותר ויותר בתודעה לרפובליקנים והפכה לנכס פוליטי במאבקם בדמוקרטים. עלייתו של טראמפ לשלטון הקצינה אף יותר את המגמה.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? כיצד יכולה ישראל להתחבר מחדש ולבנות את כוחה לא רק בקרב מצביעים רפובליקנים, אלא גם למצוא נתיבים אל ליבם של מצביעי המפלגה הדמוקרטית? יכול להיות והתשובה נמצאת במילווקי, שם בבית הספר על שם גולדה מאיר. בשנת 1958 כיהנה גולדה מאיר כשרת החוץ של מדינת ישראל הצעירה. במהלך כהונתה, גולדה הפיחה רוח במפרשיה של מש"ב (המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי), סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל. זו נולדה בשנת 1958 וזכתה לרוח גבית משמעותית משרת החוץ, אשר ביקורה ביבשת אפריקה באותה שנה היה אבן דרך בהפיכתה של מש״ב לשם דבר ומותג של ממש במדינות רבות ברחבי העולם. כמו גולדה עצמה, מש״ב היא סיפור השראה. היא מהווה ביטוי למחויבות של ישראל לשחק תפקיד בונה וחיובי בקרב משפחת העמים ולסייע כמידת יכולתה בתחום הפיתוח הבינ״ל בכל מקום בו מומחיותה נדרשת.

בראייתה של גולדה, מש״ב הינה לב ליבה של המסורת היהודית ״לתקן עולם״ ולאורך השנים סייעה בהכשרתם של מאות אלפי אנשים בכמעט 150 מדינות ברחבי העולם. גולדה הבינה את החשיבות של בניית גשרים אנושיים בכל רחבי העולם, והשכילה ליצור מסד אסטרטגי ליחסים שבין העם בישראל למשפחת העמים על בסיס הפגנת אכפתיות ובהתאם לעיקרון הכרת הטוב. את הבסיס שבנתה גולדה חשים דיפלומטים ישראלים רבים ברחבי העולם כאשר הם מגיעים למלא את תפקידם וסוף סוף לא נתקלים בחומה של עוינות, אלא ברוחות מנשבות של הערכה והוקרה על השינויים שמדינת ישראל חוללה בקהילות ובכפרים רבים ובשיפור חייו של האדם הפשוט לאורך השנים.

אלו הערכים שעל ישראל להמשיך ולהבליט גם בפעילותה הבינ״ל וגם מול קהלים בארה״ב, ובכך לבנות את תדמיתה באופן שיהלום את מהותה – כמדינה מורכבת, לא נטולת בעיות, כמובן, אולם לא שונה בכך ממדינות רבות אחרות אשר גם להן אתגרים שונים. ישראל יכולה לא רק לעמוד לצד ארה״ב בזירה הביטחונית-אסטרטגית וכאומת הייטק משגשגת, אלא גם ככזו שאכפת לה מן האדם הפשוט ושיכולותיה משנות סדרי עולם גם עבור המשפחה הממוצעת ואיכות חייה.

דמיינו לרגע את פניה הזורחות של התלמידה האמריקאית, בוגרת התיכון לתלמידים מחוננים על שם גולדה מאיר, ואת הגאווה ששם זה נוסך בה כאשר היא שמה פעמיה אל העולם. אם נזכור את מילווקי, נוכל לצלוח את הבחירות הקרובות, ולא רק אותן.

שחר עזאני, יועץ אסטרטגי וסגן נשיא בכיר ברשת JBS, לשעבר דובר הקונסוליה בנ״י, אוהב ישראל shaharazani@