שתף קטע נבחר

בדרך לסיבוב בחירות רביעי

מאז הוקמה ממשלת החירום בישראל, המדינה בוערת. יריבות עוקצנית בין חברי הממשלה, קושי בהעברת תקציב וחוקים ומבחוץ, מחאה סוערת וגוברת. ניתוח מיוחד

עברו חודשיים מאז כינון ממשלת "החרום הפריטטית" הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל, אך לא עובר שבוע מבלי שהחברות המרכזיות – הליכוד וכחול לבן יריבו על משהו. פעם זה הסיפוח שלא היה ופעם זה חוק זה או אחר. נדמה כי לאחר לבטים רבים ולאחר ששופטי בית המשפט המחוזי בירושלים קבעו כי שלב הראיות במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יתנהל בצורה מרוכזת ולשם כך נקבע כי יתקיימו דיונים ברציפות של שלושה ימים בשבוע, גמר אומר בלבו של בנימין נתניהו ללכת לבחירות. העילה הנבחרת הנה סוגיית תקציב המדינה. בהסכם הקואליציוני עם כחול לבן נקבע כי הקואליציה תגבש ותקדם תקציב דו-שנתי לשנים 2019-2020. סעיף זה נקבע על-מנת להקטין את הסיכוי לפירוק הקואליציה.

 

כמו-כן נקבע כי במידה ולא יועבר התקציב, במידה והדבר יהיה בגלל סרבנות של מי מהצדדים, ראש המפלגה השנייה יכהן כראש ממשלת המעבר. והפלא ופלא, פתאום נתניהו שהשתמש בתקציב הדו-שנתי כדרך למזער סיכונים פוליטיים מספר פעמים, רוצה תקציב לשנת 2019, שכשזור לכולנו נמצאת במחציתה. מה ההיגיון בתקציב לחצי שנה?! התירוץ הרשמי הוא שבגלל הקורונה אי אפשר לתכנן לטווח ארוך. יחד עם זאת, חשוב להזכיר כי בעבר, בכל פעם שהממשלה היתה צריכה כסף לצרכים מיוחדים שלא נכללים בתקציב (מבצעים צבאיים למשל), נמצאו תמיד המקורות התקציביים. על-כן, מתעקש גנץ על תקציב דו-שנתי וכיבוד ההסכם הקואליציוני.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ (צילום: אבי כהן)
בדרך לבחירות? נתניהו בישיבת ממשלה(צילום: אבי כהן)

 

אבל מה קרה בעצם? מדוע מחפש נתניהו דרכים לפרק את הממשלה וללכת לבחירות בדרך הזאת? נתחיל בדרך – נתניהו הוא אשף פוליטי. כבר היום הוא מפזר הצהרות סביב אחריות ומדוע חייבים לאשר תקציב רק לחצי השנה הקרובה, כך שבמידה וגנץ, שנמצא עם הגב לקיר, יסרב, יוכל נתניהו להאשימו בחוסר הבנה למצב ו"להפיל" עליו את האחריות לפירוק הממשלה. איך בדיוק הממשלה תתפרק בגלל אי-אישור תקציב? על-פי חוק, הממשלה מחויבת להעביר תקציב בתוך מאה ימים ממועד השבעתה, או שתפוזר אוטומטית ויתקיימו בחירות. ועכשיו לשאלת ה"למה". נתניהו לא סס ללכת לבחירות.

 

סקרי דעת הקהל מראים כי רוב הציבור רואה בו אחראי למחדלי הטיפול בקורונה ברמה הציבוריות והכלכלית. שורה של החלטות לא ענייניות, היעדר דוגמא אישית של נבחרי ציבור ושינוי מדיניות תדיר ולא ברור, גרמו לשחיקת אמון הציבור בממשלה והעומד בראשה. ואולם, מצבו האישי של נתניהו, ששלב הראיות במשפטיו אמור להתחיל בחודש ינואר 2021, כאשר לוח הזמנים שנקבע הוא של שלושה ימי דיונים בשבוע, גורם לו לשנות את דעתו. לנתניהו אין שום מחשבה לצאת לנבצרות או לוותר על הכח, והמשפט ידרוש ממנו משאבים שאינו מעוניין לכלות.

 

גם כעת מצבם של נתניהו ומפלגת הליכוד טוב לעין ערוך ממצבן של מפלגות אחרות. הסקרים האחרונים מראים כי אמנם הליכוד נשחק ויורד ל-30 מנדטים, אולם מנדטים אלו נשארים בימין ופשוט עוברים למפלגת ימינה של נפתלי בנט שנכון לעכשיו מקבל 16-18 מנדטים בסקרים. במצב שכזה לנתניהו עשוי להיות חלון הזדמנויות לייצר ממשלת ימין-חרדים כפי שרצה ולא הצליח לעשות בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. מן הצד השני יש וואקום – אמנם יאיר לפיד מתחזק בסקרים וניצב על 18 מנדטים, אולם כחול לבן מתרסקת והעבודה נמחקת – כחול לבן ובני גנץ מקלים על-פי הסקרים 9 מנדטים ביום טוב ואילו עמיר פרץ ומפלגת העבודה (אם יש עדיין דבר כזה) כלל לא עוברים את אחוז החסימה.

 

מאחר ונתניהו הצליח לרסק את האופוזיציה ונפתלי בנט נמצא בכיסו (אין שום חשש שבנט יפנה כנגד ה"בייס" הימני), הוא מעדיף את אי הוודאות הקיימת, על-פני התחלת המשפט בינואר ומעדיף לעשות זאת כאשר הוא יושב בכיסא ראש ממשלת המעבר. כמובן שמדובר בלקיחת סיכון מצד נתניהו, אולם כרגע אין איום משמעותי המאתגר את שלטונו. אמנם ההפגנות הולכות ומתגברות והזעם הציבורי הולך וגדל, אולם, אין מן הצד השני דמות שברמה הפוליטית יכולה לסחוף את המחנה.

 

אם לקחת את הסקרים – מחנה השמאל - "מרכז" מאבד בעצם בין שמונה לעשרה מנדטים של מצביעים פוטנציאלים פשוט אין להם למי להצביע. אלו אנשים שרובם הצביע בעבר למפלגת העבודה וככל הנראה הצביעו לכחול לבן בבחירות האחרונות. מה שהם מזהים כבגידת מנהיגי שתי המפלגות פגע באמונם וכיום הם נטולי בית פוליטי.

 

יאיר לפיד איננו אופציה מבחינתם (עובדה שניכרת בסקרי הבחירות, מאחר ותיאורטית לפיד היה אמור "לזכות" בכל אותם הקולות או לפחות ברובם). מה שמסתמן כרגע הוא שתקום מפלגת עצמאים או מפלגה כלכלית שתהיה סוג של מפלגת מרכז, אך ההיסטוריה מלמדת שמפלגות שכאלה מצטרפות לכל קואליציה, כך שסיכוי סביר שאם תקום מפלגה שכזו, היא תיקח קולות של מצביעי שמאל-מרכז ותכניס אותם לממשלת ימין .

 

מה שדרוש למחנה השמאל-מרכז הוא מנהיגות בעלת עמוד שדרה ואורך רוח. בימים האחרונים מתרבים הקולות הקוראים לגדי אייזנקוט, הרמטכ"ל בדימוס, להצטרף למגרש הפוליטי. גדי אייזנקוט הוא אדם עתיר זכויות ובעל עמוד שדרה ערכי מוכח. יחד עם זאת, מערכות הבחירות מוכיחות פעם אחר פעם שאין פתרון פלא ושאין תחליף לעבודה קשה לאורך זמן. גם אם אייזנקוט יצטרף למגרש הפוליטי, הוא חייב לעשות זאת במחשבה על ריצת מרתון ולא על ריצה למרחקים קצרים. האם באמת נלך למערכת בחירות נוספת בזמן הקרוב? נמשיך לעדכן ולעקוב.

 

ובכל מקרה אני מזמין אתם ומכרים להאזין לפודקאסט החדש שלי – Balagan – Explaining Israeli Politics. הפודקאסט מיועד לאוהבי פוליטיקה ישראלית שמנסים להבין מה קורה. בפודקאסט אני מארח אורחים שונים המביאים זוויות שונות על המתרחש במדינה. הפודקאסט באנגלית ונועד במיוחד כדי להסביר לאחינו היהודים באנגלית איך עובד המערכת הפוליטית בישראל. הפודקאסט זמין באפליקציית הפודקאסטים של אפל ובספוטיפיי.

 

Kobi.cohen@gmail.com

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים