אם מעולם לא הייתם במגדל העמק, אתם כנראה לא מכירים את פלאפל קופת חולים. בתור בן אדם לא קטן - ואפילו שמנמן בהכחשה - נקודות הציון שלי בארץ תמיד היו ויהיו קשורות לאוכל, אבל לא כזה של "קניוני אוכל" ייצוגיים ולא מקומות שבהם מתנהלת חוויית אכילה יוקרתית, אלא דווקא אותם מקומות שכל המקומיים באזור מכירים, וחוזרים לאכול בהם שוב ושוב כי באמת מקבלים שם תמורה לכל שקל שמוציאים - גם אם מדובר על שקלים בודדים בלבד.
אם לא היו מספרים לי על פלאפל קופת חולים, לרגע לא הייתי מאמין שמדובר במקום אמיתי: כשהגעתי למגדל העמק שאלתי איפה כדאי לי לאכול, עצרתי ליד דוכן פיס והמוכר סימן לי להמשיך ישר וימינה לפלאפל קופת חולים. מיד נפלט לי פרצוף של "אתה מסתלבט עלי?", הוא החזיר לי פרצוף של "כן-כן" יחד עם תנועת ראש של "תמשיך אחי, זה שם", אז המשכתי.
לא צריך להיות קופירייטר גאון בשביל להבין שזה השם הכי נכון למקום שנמצא ליד קופת חולים. הגעתי למקום והסתכלתי על השלט, תוך כדי שאני מביט ולא מאמין שמקום כזה באמת קיים.
מסתבר שהפלאפלייה הזאת נפתחה לפני בערך 50 שנה. פעם המקום היה פתוח עד אחרי ארוחת צהריים - או עד שהגיעה שעת הסגירה או עד שהיה נגמר - מה שבא קודם. השנים עשו את שלהן, ולפני 12 שנים דור ההמשך של הפלאפל לקח את המקום ונשאר עם אותו מתכון קבוע ומוכר של פלאפל צהוב ומלא חומוס עם קמצוץ כוסברה, המגיע בתוך פיתה ענקית שאליה רועי, בעל המקום, מכניס יותר מדי כדורים. בשלב הזה כבר ברור לך לגמרי שרעב לא תצא מכאן, לא משנה מה.
אם אתם לא אכלנים גדולים, אבל עדיין רעבים לפעמים באמצע הדרך למנה של פלאפל, חשוב שתזכרו שאם הגעתם לפלאפלייה וכדורי הפלאפל מחכים לכם במגש - ולא אתם מחכים להם, כנראה אתם הולכים לאכול פלאפל קר, כי פלאפל, כמו כל דבר מעולה בחיים, אם לא מחכים לו - אז הוא כנראה לא שווה את הסבלנות.
כאן, בפלאפל קופת חולים, רועי לא מכין כדורים אם אין הזמנה, ולכן אתם צריכים לחכות לכדורים כמו שצריך, ולהמתין בתור. אלה החיים.
אז אחרי ההמתנה הגיע שלב ההכנה של המנה: בר הסלטים מאחורי הדלפק הוא צנוע ולעניין: יש בו מלפפון חמוץ, סלט ירקות (מה הקטע שלכם בצפון לאכול עגבניות פרוסות? ככה הם אוכלים את זה כאן), סלט כרוב חמוץ, פרוסות עבות של חציל מטוגן - וכאן הגיעה הפצצה - רצועות של פלפל ירוק חריף. וואו.
הכנסתי כמה רצועות לאורך הפיתה עם כל מה שכבר דחפתי לשם קודם לכן. הכדורים הרותחים בתוך הפיתה לא הספיקו להתקרר לפני הביס הראשון, והם היו חמים ונעימים. אלו היו כדורים גדולים, מלאים בחומוס שלא היה כתוש דק מדי, עם ציפוי לא עבה של הכדור. רצועות הפלפל החריף נתנו לטעם סיבוב למעלה, ואני נגסתי ביס אחד מהחלק העליון והחריף של הפלפל, וביס אחד מהחלק התחתון שלו שהייתה לו מתיקות קלה.
אז כאן, במקום עם השם הבלתי אפשרי, פלאפל קופת חולים, תוכלו לאכול את הגרסה הראשונית והקדומה של פלאפל של פעם, אבל בדיוק כמו פעם.
