מנצ'סטר סיטי | בזכות הגאונות
קווין דה בריינה. השחקן הטוב בעולם העונה, יחד עם לאו מסי. כל מסירה מדודה, כל נגיעה בכדור מרעידה את קו ההגנה. כבר שנים שדה בריינה הוא אחד הטובים בתחומו, אבל העונה עלה מדרגה, וכמו שעל ברצלונה אפשר לומר "אבל יש לה את מסי" גם בתקופה שהיא איננה טובה, אותו הדבר תפס לגבי הבלגי.
התחכום של פפ. במהלך השנים נשמעה לא מעט ביקורת על פפ גווארדיולה בכל הקשור למשחקי נוקאאוט, ולא מעט מהדברים היו נכונים – אבל הוא יודע להתכונן היטב למשחק בודד ואוהב לעשות התאמות. דוגמה טובה קיבלנו במשחק מול ריאל מדריד עם מיקומו של קייל ווקר, שנע מעמדת המגן הימני לקישור האחורי.
משחק הלחץ. רפאל וראן איבד את הכדור, אבל המהלך שהוביל לשער הראשון של סיטי בשישי האחרון היה אמנות משחק הלחץ. כל שחקן זז במסלול הנכון, ואפילו אלופת ספרד בקושי הצליחה לצאת מהרחבה. הלחץ תופס יותר ויותר חשיבות בכדורגל, ואין כמו סיטי בביצוע שלו.
באיירן מינכן | בזכות הגיוון
מולר ללבנדובסקי. תומאס מולר השווה את שיא בישולי הבונדסליגה עם 21. לבנדובסקי הוא מלך שערי הצ'מפיונס עם 13. אין אף שחקן באירופה שבישל יותר שערים העונה לשחקן אחר מאשר מולר ללבנדובסקי (8). מי מסוגל לעצור את זה?
כמות השערים. 100 שערים כבשה באיירן בבונדסליגה העונה, ממוצע של 2.9 למשחק, הגבוה ביותר בליגות הבכירות באירופה. לא פחות מעשרה שחקנים שונים הבקיעו לפחות ארבעה שערים בליגה בלבד.
הגיוון. שימו לב ליופי בבאיירן: השחקן שמוסר הכי הרבה לשליש ההתקפי באירופה הוא דויד אלאבה, בעיקר בלם, וגם ג'ושוע קימיך בחמישייה הראשונה. אלפונסו דייויס העביר בין הרגליים 12 פעמים, שני ביבשת רק למרקוס רשפורד. מולר ההתקפי במקום הרביעי בקבוצה בתיקולים, ותיאגו, קשר מרכזי, הוא מלך הדריבלים של הליגה.
פ.ס.ז' | בזכות העומק
העומק ההתקפי. בטורניר כזה, בטח בימי קורונה עם חמישה חילופים, ספסל הוא דבר חשוב – ולפריזאים יש חתיכת עומק בהתקפה. קיליאן אמבאפה בספק לרבע, והוא השחקן החשוב ביותר, וגם אנחל די מריה מושעה מהמשחק הערב (22.00) מול אטאלנטה, אבל בנוסף אליהם יש את ניימאר, איקרדי, סראביה, שופו־מוטינג ודרקסלר. העזיבה של אדינסון קבאני נבלעת בין השמות.
גאנה גיי. בקישור יש רק אחד שאין לו תחליף. לקבוצה היה חסר שחקן חזק באמצע במשך זמן רב, והפעם יש לה את הסנגלי שחוטף, מתקל ונלחם. מספיק לראות את המשחק מול ריאל בבתים כדי להבין.
ההגרלה. פ.ס.ז' לא עברה מעולם את רבע הגמר, והנה מגיעה ההזדמנות הגדולה. מובן שהיא יכולה לחזור הביתה כבר אחרי רבע הגמר, אבל חשוב לזכור שחוץ מבאיירן וברצלונה, שנמצאות בצד השני של ההגרלה, לא נשארה במפעל אף קבוצה שזכתה בעבר בגביע.
ברצלונה | בזכות מסי
לאו מסי. אין סיבה יותר ברורה מזו – ככה זה כשיש לך את השחקן הטוב בעולם. צפו שוב בשער שלו מול נאפולי.
ההיסטוריה. ברצלונה זכתה בצ'מפיונס ארבע פעמים ב־14 השנים האחרונות. בעשר העונות החולפות באיירן, היריבה שלה ברבע, זכתה פעם אחת, בעוד יתר הקבוצות שנותרו במפעל לא הוכתרו מעולם כאלופות אירופה. בברצלונה יש שחקנים שיודעים לזכות בתארים. לא רק מסי, אלא גם דמויות עתירות ניסיון כמו סרחיו בוסקטס וג'רארד פיקה. אסור לזלזל בחשיבות הניסיון בטורניר מהסוג הזה.
החזרה של דה יונג. כולם דיברו על השער של מסי מול נאפולי, אבל הסיפור של פרנקי דה יונג במשחק הזה היה לא פחות חשוב. הקשר ההולנדי נתן הצגה. הוא שלט בקצב של המשחק, חילק מסירות מדויקות לכל דורש ובעיקר נראה כמו בעל בית במרכז המגרש, דבר שהיה חסר מאוד לברצלונה בזמן שהיה פצוע. איתו הקישור נראה אחרת.
אתלטיקו מדריד | בזכות הניסיון
המצבים הנייחים. אף קבוצה לא כבשה העונה יותר שערים ממצבים נייחים בצ'מפיונס מאשר אתלטיקו. יש לה שחקנים כמו קוקה וסאול, שיודעים גם לבעוט לשער ובעיקר להגביה באמנות, ויש לה נוגחים מעולים. היבט שמכריע משחקי נוקאאוט.
יאן אובלאק. אתלטיקו היא קבוצה ההגנה הגדולה ביותר של העשור, ועדיין, ללא השוער שלה ההגנה לא הייתה נראית אותו דבר. הסלובני, מועמד רציני לתואר השוער הטוב בעולם, עצר העונה 77.4 אחוז מהבעיטות לעברו, יותר מכל שוער אחר שנותר בליגת האלופות.
הניסיון של סימאונה. אפשר לאהוב את הכדורגל שלו ואפשר גם שלא, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שדייגו סימאונה יודע להתקדם עם אתלטיקו במשחקי נוקאאוט. שני גמרים של ליגת האלופות ושתי זכיות בליגה האירופית יעידו על כך.
אטאלנטה | בזכות ההתקפה
כוח אש. כל מי שרואה משחק של אטאלנטה מתאהב, כיוון שמדובר בקבוצה הכי התקפית שיש. 255 בעיטות למסגרת שלחו שחקני אטאלנטה העונה, הכי הרבה באירופה. יוסיפ איליצ'יץ' לא בסגל מסיבות אישיות, אבל גם בלעדיו יש את דובאן ספאטה, פאפו גומס, לואיס מוריאל, מריו פשאליץ' ורוסלן מלינובסקי, השחקן עם הכי הרבה שערים מחוץ לרחבה ביבשת בשנת 2020.
הספסל. כמות השמות נותנת למאמן ג'אן פיירו גאספריני אפשרות לשנות משחקים באמצעות חילופים, ואין מחליף טוב יותר מאשר מוריאל. אין בליגות הבכירות אף שחקן שעלה מהספסל יותר פעמים ממוריאל העונה, וממוצע הכיבושים שלו, 1.29 לכל 90 דקות, הוא הטוב ביותר באירופה, אפילו מעל רוברט לבנדובסקי.
המגינים. משחק עם שלושה בלמים חזר לאופנה, ואטאלנטה מציגה זאת בצורה הטובה ביותר. השימוש שלה במגינים־קשרים – טימותי קסטאן או האנס האטבור בימין, ובעיקר רובין גוזנס בשמאל – יעיל בצורה בלתי רגילה ומסוגל להכניע את היריבות החזקות ביותר.
לייפציג | בזכות המאמן
המאמן. בגיל 33, כשחלק משחקניו מבוגרים יותר, יהיה יוליאן נגלסמן למאמן הצעיר ביותר שמופיע בשלב רבע הגמר. נגלסמן, שלמד מנהל עסקים ומדעי ספורט, הוא ממאמני הדור החדש, זה שלא מאמין במערך אחד אלא במחשבה שהמשימות הפרטניות של השחקנים חשובות יותר משרטוט על הלוח. הוא התחיל כמנתח יריבות, ומהתחום הזה מגיעים רוב הרעיונות שלו. הוא מחפש את הנקודות החזקות של היריב ואז מחפש איך לנטרל אותן.
כריסטופר אנקונקו. "יש לנו מספיק כלים להחליף את טימו ורנר", אמר נגלסמן על החלוץ שעבר לצ'לסי. הבולט ביניהם הוא אנקונקו (22), שישחק ליד החלוץ המרכזי או מאחוריו. הבישולים שלו יכולים לעשות את ההבדל.
החתמות ינואר. לייפציג מתמחה ברכישת שחקנים צעירים והשבחתם. שני ספרדים הצטרפו בינואר – המגן השמאלי אנחליניו שהגיע ממנצ'סטר סיטי, והקשר ההתקפי דני אולמו שעבר מדינמו זאגרב.
ליון | בזכות המהירות
אוואר והצ'מפיונס. חוסם אוואר (22), כישרון ענק, כבר שווה עשרות מיליונים, והמחיר עולה בכל הצגה בצ'מפיונס. הוא בישל בניצחונות מול יובנטוס, לייפציג ובנפיקה.
המהירות. המפגש בין מנצ'סטר סיטי לליון נחשב להכי פחות שוויוני, אבל מדובר במשחק אחד, ובהנחה שסיטי תשלוט רוב הזמן בכדור, לליון יש נשק נגדי מצוין – מכוניות המרוץ האנושיות ממפיס דפאי, מוסא דמבלה, ברטראן טראורה וקארל טוקו־אקמבי.
ברונו גימראייש. האם יש שחקן של ליון שפפ היה לוקח למנצ'סטר סיטי? אם כן, אז מדובר בברזילאי (22) שהגיע בינואר מאתלטיקו פראננשה. כל הקבוצות הגדולות בעולם רדפו אחרי הקשר האחורי, אבל הוא הגיע לליון בזכות ברזילאי אחר, ז'וניניו, אגדת בעיטות חופשיות שהיום משמש כאחד המנהלים הבכירים במועדון. ז'וניניו התקשר לגימראייש ואמר לו שידאג שיהפוך לקשר הטוב בעולם.
