מאז תחילת חודש יוני נכנסו לישראל כ-400 עובדים זרים לעבודה בענף הבניין, ועד סוף החודש צפויים להיכנס 400 עובדים נוספים. כך עולה מנתוני רשות האוכלוסין. כניסת העובדים התאפשרה בעקבות מתווה של הרשות ושל משרד הבריאות, שכולל כניסה של העובדים לבידוד של 14 יום באחריות המעסיק. בנוסף, מומחים ייכנסו בכפוף לקבלת המלצה של משרד ממשלתי רלוונטי.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כ-100 מהעובדים הובאו על ידי חברת יילמזלר הטורקית ויצטרפו ל-100 עובדים שהגיעו לפני כחודש, סיימו בידוד וכבר עובדים באתרי החברה. בחברה ציינו כי בהתאם לתקנות להכנסת עובדים זרים לישראל בעידן הקורונה, התאחדות בוני הארץ ורשות שדות התעופה הכשירו והטיסו לארץ את העובדים שישתלבו בענפי הבנייה השונים. "ענף הבנייה בישראל המשיך לעבוד בכל תקופת הקורונה ונקלע למחסור בידיים עובדות. בחברת יילמזלר ביקשו בחודשים האחרונים להביא לישראל עובדים חדשים שיחליפו את העובדים שסיימו את תקופת אשרת העבודה שלהם ושבו לתורכיה ערב פרוץ משבר הקורונה ובחודשים האחרונים".
בנוסף, הגיעו כ-90 עובדים לעבודות תשתית של נת"ע, 300 עובדי סיעוד וכמה מאות מומחים. בחקלאות לא נכנסו כלל. סך כל העובדים הזרים שהגיעו לארץ ברישיון עבודה מיוני עומד לפי נתוני הרשות על כ-1,200.
"עיכוב בהבאת עובדים זרים גורר איחורים במסירת דירות"
המספרים רחוקים מלספק את העוסקים בתחום הבנייה. בהתאחדות בוני הארץ מציינים שבעקבות משבר הקורונה מספר העובדים הפלסטינים בענף הבניין צנח לכ-37 אלף, לעומת כ-60 אלף טרום המשבר, וכן הגעת כ-1,000 עובדים מסין נדחתה למועד לא ידוע.
יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר כי "קיים מחסור חמור בעובדים זרים, גם כהשלמה לכ-25 אלף עובדים פלסטינים שלא מגיעים לעבודה בישראל. עלויות הבאת והחזקת העובדים הזרים אדירות, בעיקר היום בעידן הקורונה, שהביאה לייקור העלויות בצורה משמעותית - יש צורך בהלנת העובדים ובידודם על פי תנאי והוראות משרד הבריאות.
"ההתאחדות לוחצת על הרגולטורים לקבלת סיוע בעניין הבאת העובדים הזרים, אך עדיין משרד העבודה מתנגד כיוון שהוא מעוניין שישראלים יעבדו בעבודות הרטובות. מדובר בעבודות שהן הבסיס לכל הבנייה ובלעדיהן הפרויקט לא יכול להמשיך בבנייה. בפועל הישראלים לא מסכימים לעבוד בעבודות האלה ומעטים הישראלים בעלי יכולות וסיבולת בתחום העבודות הרטובות. כיום יש כ-18 אלף שעובדים בעבודות הרטובות אבל זו כמות מאוד מצומצמת ביחס לצורך. יש דרישה לתוספת של כ-30 אלף עובדים זרים שאנחנו מבקשים להביא לארץ.
"יש תשתית מוכנה להכשרת עובדים ישראלים לעבודות"
"הקורונה בנוסף גם עיכבה את הגעתם של עובדים זרים רבים שכרגע תקועים בסין, אוקראינה ומולדובה שמויינו על ידינו. לאחרונה התחלנו לקבל מאות בודדות של עובדים זרים. האיחורים והעיכובים בהגעת העובדים הזרים יוצרים בסופו של דבר איחורים במסירת הדירות ופרויקטים ציבוריים רבים שיגרמו לעלייה במחירי הדירות. לאור האבטלה הגואה ההתאחדות תשמח לעודד העסקת עובדים ישראלים לעבודה בעבודות הרטובות ותפעל ביחד עם המדינה להכשיר את אותם עובדים בצורה מיטבית. זה אינטרס של המדינה לאפשר למובטלים כתוצאה מהמצב לעבוד בעבודות הללו ומדובר בהכשרות יקרות מאוד ולכן יש צורך בסיוע של המדינה. יש להתאחדות הקבלנים בוני הארץ תשתית מוכנה להכשרה של העובדים".
אלדד ניצן, יו"ר תאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניין, שאמונים על הבאת העובדים, טוען כי קיים כיום מחסור של כ-3,000 עובדים למילוי מכסת העובדים הזרים המותרת להעסקה בענף הבניין, העומדת על כ-15,500 עובדים. יש לציין כי נתונים אלו אינם תואמים את נתוני רשות האוכלוסין לפיהם קיים מסחור של 1,000 עובדים בלבד. ברשות מציינים כי ייתכן שהפער נובע מעובדים זרים שהיו אמורים לעזוב את הארץ ושהאריכו את שהייתם בעקבות הקורונה.
ניצן טוען לעומת זאת כי "הנתונים של רשות האוכלוסין לא מעודכנים. יש לנו בעיה חמורה, כי עובדים עוזבים את הארץ ולא מגיעים עובדים אחרים במקומם. כבר 1,000 עובדים ממולדובה עזבו את הארץ". עוד הוא מציין כי "בלי קשר לקורונה, המכסה לא מספיקה בכלל. יש מצוקה עצומה - חסרים עוד 20 אלף עובדים למלא את המחסור בידיים עובדות בעבודות רטובות בענף".
מנכ"ל יילמזלר ישראל, אריק אחמט, הוסיף כי "אנו משקיעים מאות אלפי שקלים כדי להביא לישראל עובדי בנין מקצועיים, תוך עמידה בכל ההנחיות של הרשויות בישראל".
