ידיעות אמריקה

זר לא יבין זאת

מיזם חדש מחבר בין מטפלים ישראלים לישראלים המתגוררים בארה״ב בכדי לסייע להם, בשפה מוכרת, להתמודד עם הלחצים הנפשיים הגוברים בימי הקורונה

עדי גרינברגר
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

אחת מן ההשפעות הבולטות ביותר של הקורונה היא כמובן הפגיעה בבריאות הנפש. סיבות לא חסר, מאובדן הפרנסה, הכניסה למעגל האבטלה, התחלואה והשינויים התכופים שמסביב, כל אלו מעוררים את סף החרדה שסביבנו לנסוק לבלי הכר. נוסיף לכך את האתגר הכפול של היותינו ישראלים המתגוררים בחו"ל בעידן הקורונה, אתגר שהוא כשלעצמו איננו פשוט: המרחק מן הבית, המשפחה והמנטליות המוכרת לנו בעת שבסביבנו מתרחשת מגיפה עולמית. בתוך המציאות הכאוטית הזו, גם עולם הטיפול בבריאות הנפש עובר רפורמה לא קטנה; מן 'החדר האינטימי של הפסיכולוג' אל שיחות מעבר למסך קר, לעיתים גם מן הצד השני של העולם.

 

ומכאן עולה השאלה המתבקשת: כיצד פונים בתקופה כזו לסיוע נפשי במדינה זרה? היכן מוצאים מטפל דובר עברית שיוכל להבין אותנו ואת צרכינו? בדיוק בשביל לענות על הצורך הזה, הוקם המיזם "רוח גבית": מיזם המחבר בין מטפלים ישראלים דוברי עברית המתגוררים בארץ או בחו"ל, לישראלים הנמצאים בתפוצות לצורך קבלת טיפול נפשי בשלט רחוק. בראיון ל"ידיעות אמריקה", מספרת לנו ימית אורבין, מנהלת "קהילת המטפלים הישראלית בארץ ובתפוצות", וקהילת "אמא יקרה" לדיכאון אחרי לידה, כיצד הבינה את הצורך של ישראלים בחו"ל למצוא דווקא מטפלים ישראלים: "עשרות אלפי ישראלים שגרים בחו"ל עדיין רואים בעצמם ישראלים וממשיכים לקיים אורח חיים ישראלי לכל דבר", היא אומרת. "זה מתבטא באוכל שהם אוכלים, בתרבות שהם צורכים, בקהילות הפייסבוק שלהם וגם באנשי השירות המועדפים עליהם: מבייביסיטר ועד שרברב. אך מה קורה כשמגיעים לדבר האינטימי ביותר, טיפול נפשי? ישראלים יעדיפו לשוחח כמובן עם מטפל דובר עברית. באופן טבעי לישראלים יהיה קל להם יותר לחלוק דברים אישיים עם אדם אשר דובר את שפתם", היא מסבירה. יש חשיבות לכך שמטפל יהיה אדם אשר מבין את השפה, המוצא, והרקע של המטופל שלו", היא מסבירה "קיימת גם התחושה המאוד ישראלית של 'זר לא יבין'. בתקופת הקורונה למשל, יצא לי לטפל בבחורה ישראלית ששהתה באיטליה בזמן הסגר הגדול. לא היה לי עם מי לדבר, והיא שקעה בדיכאון עמוק. לדבר עם מטפלת ישראלית היה ממש קרש הצלה עבורה״.

 

 

 

קהילת ״רוח גבית" אותה מנהלת אורבין, מונה כיום כ-3,000 מטפלים ומטפלות מרחבי הארץ והעולם אשר עם מומחים מתחומים שונים החל מעבודה סוציאלית ועד לרפואה סינית. חלקם אף נותנים שירות גם למטופלים במדינות כמו: ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, שוויץ ואף אוסטרליה. "אנו עדיין בתחילת הדרך ומחפשים להרחיב את המיזם עד כמה שניתן".

 

הפוטנציאל של המיזם לדבריה, יכול להגיע לכעשרות אלפי מטופלים ישראלים בכל העולם. דרך האתר שהמיזם מציע, ניתן לקבוע סשן אונליין, וגם להגיע למטפלים הנמצאים בקרבת המטופל עצמו.

 

עולם הטיפול עובר למסך

למצוא מטפל ישראלי בחו"ל זו אמנם משימה לא קלה, אך לא כאן תמו האתגרים: תקופת הקורונה כופה על עולם הטיפול חישוב מסלול מחדש ומעבר ממסגרת אינטימית בארבע עיניים לאונליין. ימית מעידה שפריצת הזום בתקופת הקורונה הפכה את נושא הטיפול מרחוק להרבה יותר אופנתי ונגיש.

 

שוחחנו עם רונה לנגר-זיו, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית CBT עם הכשרה בתחום של ייעוץ נפשי למטופלי פוריות. טיפול רגשי וייעוץ במעגל הפוריות IVF, הריון ולידה, המטפלת בישראלים בחו"ל בין היתר המיזם על המעבר של עולם הטיפול לאונליין: "אני בעצמי מנהלת קהילת אונליין למטופלות פוריות ישראליות שגם חיות בארה״ב, כך נוצר החיבור שלי לישראלים שחיים בחו"ל. אני מלווה ישראלים כאלה בייעוץ, תמיכה, טיפול רגשי. להביא ילד לעולם באמצעות טיפולי פוריות זה הליך רפואי ממושך שגם מעלה סוגיות רגשיות, סוציאליות, המון מתח וסטרס בניהול הטיפול עצמו וגם בקשר מול הרופאים. במקרה של אנשים שגרים בחו"ל על אחת כמה וכמה", היא אומרת.

 

רונה מתארת את האתגרים שחווים המטפלים בטיפול מרחוק: "זה אתגר מורכב במיוחד לטפל מרחוק. אין תחליף למפגשים פיזיים, להיכרות, ולמפגש הבלתי אמצעי באמצעות שפת הגוף, החיוכים והדמעות. יחד עם זאת, אנחנו ב-2020 ולכן, זה הרע במיעוטו״. המצוקות הרגשיות ברחבי העולם הולכות ונערמות: תלונות על חרדות נמצאות בעלייה גם בקרב האוכלוסיה הכללית הבריאה בדרך כלל. מחרדות של פרנסה, עד קושי להתמודד עם הילדים שנמצאים בבית, מתחים בזוגיות. חרדה יכולה להתבטא בחשיבה, בקושי לישון, באובדן תיאבון, ובעוד הרבה סימפטומים שכולנו חווים. אנשים שלא פונים לסיוע נפשי בגלל הקורונה יכולים להעמיק את הבעיה. ״אנחנו חייבים ללמוד להתיידד עם עולם הוידיאו בימי הקורונה״, היא מסבירה, ״אך למרות הקשיים בטיפול מרחוק, גם רואים את האור בקצה המנהרה: עוד טרם קיימים מחקרים בנושא, אך מהניסיון הקליני שלי כבר ניתן לראות מספר פריצות דרך גם בטיפולים מרחוק. לפעמים דווקא המרחק הגיאוגרפי הוא זה שמאפשר איזושהי קרבה או אינטימיות שלא הייתה מתאפשרת דווקא במקרה של מפגש פנים מול פנים. אני עדה לכך גם בקבוצות של הנשים שאני מנחה. המעבר לא היה קל מהמפגש הפיזי לאונליין במובן החברתי, אך דווקא בוידיאו נעשה איזשהו סדר באופן טבעי, ויסות של השיחה, ונתן יותר מקום להתבטא", כך מתארת. "קיימות היום הנחיות ופרוטוקולים כיצד נכון לטפל אונליין: עדיף ממחשב נייח, לא דרך הטלפון, יש לשהות בחדר פרטי, ולהכין מראש כלי כתיבה וכוס מים או קפה. זה נשמע טיפשי, אך לרזולוציות האלה יש משמעות. אנחנו מקפידים לשמור על הפרטיות, על השקט, על שעת טיפול מוגדרת, זו לא שיחה על הדרך", היא מבקשת לדייק. ״גם בוידיאו בהקשר של טיפול CBT יש משימות וצפייה בתכנים בין הפגישות, כי יש משימות אינטראקטיביות".

 

רונה טוענת שחשוב לשוחח עם מטפל בשפת האם שלנו, אך לא רק: "יש גישה שלפיה חשוב לקבל טיפול בשפת האם, אך אני חושבת שגם חשוב לפנות למטפלים על סמך ההתמחות שלהם. כעובדת סוציאלית הגישה היא גישה מערכתית: יש אלמנט גם של קהילה ושל סביבת מחייה, ויש גם המון זכויות רפואיות. מצוין שיש מיזמים כמו רוח גבית ואחרים שמאגדים תחתם את כל המענה בשוק הטיפולי ובעצם בונים קהילה סביב זה".

 

שוחחנו גם עם שחף בן-שלום, מטפל זוגי, משפחתי, מטפל בטראומות, ומנחה הדרכות הורים עם פסיכוטרפיסט משפחתי וזוגי, וגם הכשרה של דיאלוג פתוח (גישה טיפולית ייחודית שפותחה לתמיכה באנשים עם הפרעות נפשיות). שחף מתגורר בישראל ומטפל בישראלים ויהודים מסביב לעולם: "אני מטפל בחבר'ה שעשו רילוקשיין, או יהודים שחיים בחו"ל, ומחפשים מטפל דובר עברית שמבין את המנטליות". הוא מתאר: "כשאתה מקבל תמיכה ממי שאין לך קשיי שפה מולו, זה מאפשר לך לבטא את עצמך, את הרגשות שלך, ואת הקשיים שלך בצורה הרבה יותר טובה. בטיפול מול מישהו מהארץ, במיוחד כשחיים בקהילות קטנות בחו"ל, יותר קל להישאר אנונימי. בדרך הזו אפשר להפיק מהטיפול הרבה יותר" מסביר. "מי שמכיר את המנטליות הישראלית, לא נבהל מהסלנג, לדוגמא. פרט לכך מטפלים חייבים להיות מאוד ערים למנטליות של המקום שבו חיים המטופלים: למשל חבר'ה שנמצאים קרוב ל-20 שנה בחו"ל, משפחות עם ילדים אמריקאים להורים ישראלים. יש פער תרבותי בין ההורה לילד. ההורה רוצה להביא את המנטליות הישראלית, אבל הילדים הם יצור כלאיים. עם מנטליות אמריקאית או אירופאית, צריך להיות ערים גם לזה. צריך להכיר את העבודה מול המערכות המקומיות: בתי ספר, בהם מתנהלים מאוד שונה, כל הנושא של הפניה לאבחון, חוקים ונורמות התנהגות. ברגע שאתה ישראלי ומכירים את הישראליות אז מבינים את הפער".

 

שחף מטפל בין היתר בישראלים הנמצאים בקפריסין, יוון, צרפת, אנגליה, ניו יורק, בוסטון, וגם מקליפורניה, ועובד בימים אלה על מיזם נוסף שתפקידו לאגד מטפלים מכל העולם שמטפלים בישראלים.