ידיעות אמריקה

הדגים באי הוודאות

דו״ח הנדל״ן של חודש יולי פורסם ובו נתונים מפתיעים למדי שמפיחים תקווה חדשה בניו יורק. מומחה הנדל״ן שלנו, עופר יאיר, בניתוח מיוחד

עופר יאיר
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

בימים אלו, כדי להבין קצת יותר את שוק הנדל״ן המרתק של ניו יורק, מעניין היה לדמות אותו לעולמות אחרים. בהמשך למספרי המכירות וההשכרות שהשוונו למספרי הלוטו בשבוע שעבר ובהשראת עיירת השייט הקטנה ששורות אלו נכתבות ממנה, נדמה לרגע את חתימת חוזים בשוק הנדל״ן של ניו יורק מחודש יולי לתחרות דייג סוערת. והזוכים הם… רגע, רגע, לאט, לאט.

 

בטרם נכריז על הזוכים, כדאי שנזכור, מדוע אנחנו דגים? האם בשביל לדוג וליהנות מהרגע, או שמא בכדי לתפוס את הדג הכי גדול ושמן? לפעמים, כשאנחנו מכווני מטרה ורוצים לדוג רק דגים שמנים, לא רק שאנחנו מפספסים את הדג העסיסי ביותר, אלא גם את חווית הדיג. אנחנו מפספסים את איזור הדיג הכי חם שמסתתר מתחת לגלים. כי באזור זה, בין כל הדגים השמנים הנדידים, יש ריכוז של רוב מסת הדייג ורמז לטרנד העתידי. חשוב לא לפספס בדרך מידע קריטי זה. במקרים שכאלו, בדייג אין חכה, אלא רשת. זה מה שקורה למשל בהמפטונס, לונג איילנד, קונטיקט ווסצ'סטר.

 

בטרם נקפוץ למים, נעדכן על ספינה ענקית בעלת מוניטין ארוך שנים, חברת נדל״ן ידועה, בעלת ׳רשת רחבה׳ שהודיעה השבוע על חורים גדולים של הפסד. ׳קושמן וקייפילד׳, חברת הנדל״ן המסחרית מהגדולות בעיר, הודיעה על הפסדים של 100.8 מיליון דולר ברבעון השני, לעומת רווח של 6.9 מיליון ברבעון השני של 2019. ימים לא פשוטים להיות ספינת דגל מסחרית בנדל״ן. בזמן שספינה גדולה עוסקת במילוי חורים ברשת רגע לפני טביעה קטלנית בחזית המסחרית, דגים שמנים נתפסו בנדל״ן המגורים בחודש יולי. ולא רק הם, דגים, כלומר בתים, בכמויות, מכל הגדלים ומכל הסוגים שיש לעיר להציע, מה שמחזיר אותנו לזוכים בתחרות הדייג, כשהמספרים מובילים אותנו לזוכות בהתאם למספר החוזים שנחתמו.

 

עפ״י הדוח שלנו בחברת ׳דאגלס אלימן׳ שיצא רק השבוע עם מספרי יולי, השגעון לדגים חוץ עירוניים יצא מכל פרופורציה. המקום הראשון, מדלית זהב, מוענק ללונג איילנד (לא כולל המפטונס במספרים) עם 4,095 חוזים שנחתמו (לצורך השוואה, רק 2955 חוזים נחתמו ביולי 2019). מדלית הכסף מוענקת לקונטיקט עם 1,708 חוזים חתומים בחודש יולי (לעומת 1080 ביולי 2019). מדליית ברונז מוענקת במלוא הכבוד לווסצ׳סטר עם 1,143 (לעומת 589 חוזים שנחתמו ביולי 2019), וגם בהמפטונס המספר הוכפל עם 277 חוזים שנחתמו לעומת 133 ביולי אשתקד. המספרים מלמדים אותנו הרבה יותר. ניכר שהשינוי הגדול ביותר הוא דווקא בהמפטונס ולא הכמות, אלא האיכות פה היא שמשתקפת.

 

בהמפטונס, השינוי הוא ברכישת בתים יקרים ואיכותיים יותר. העלייה הגדולה ביותר היא 333 אחוזים בבתים בשווי של בין ארבעה וחמישה מיליון, נרשמו שלושה עשר חוזים לעומת שלושה בלבד בשנה שעברה. 26 בתים ששווים בין חמישה לעשרה מיליון נחתמו לעומת לעומת שמונה בלבד בשנה שעברה.

 

נדל״ן והעיר הגדולה

והנה גם נתפסו להם סגמנט הדייגים שנעלמו בדוח שלנו השנה מרדאר מנהטן. 39 דייגים של דגים שמנים בין 4- 10 מיליון דולר הפליגו להם עם היאכטה ודגו השנה בצד השני של האי, במקום לדוג במנהטן כמנהגם בעבר, השנה זרקו רשת גדולה דווקא בהמפטונס. מה קורה כאן? אולי זאת גברת קורונה שמאיימת כמו מורה ממורמרת- ״מי שמשתגע לי שם בעיר, ישלם את המחיר״ או ״שלא תשתה לי שם ...״. אבל

 

רגע, גברת קורונה הנכבדת, כמעט שכחנו את ה״בין השורות״ שאת מפספסת. אז זהו, שרק בשבוע שעבר סיפרתי לכם שכבר אפשר לראות שינוי גדול בברוקלין. הפרטים מאחורי הנתונים שגם חושפים גם את הזוכה האמיתית שלנו בתחרות: ברוקלין, היא, ביחד עם דגי העיר העסיסיים שלה.

 

בברוקלין נחתמו בחודש יולי 270 חוזים ובזאת נרשמה העלייה הגדולה ביותר בחתימת חוזים לקניית בתים פרטיים, כשבחודש יולי בשנה שעברה, רק 40 חוזים נחתמו, כשבעים אחוז מתוכם מתחת לשני מיליון דולר. כלומר, לא רק שיש עדיין התעניינות בדגים עירוניים - לפי כמות החוזים, גם הסגמנט מחיר עצמו נותן עדות לבחירה של תושבים מקומיים לבחור שוב בחיים דווקא העירוניים.

 

גם במנהטן נחתמו בשבוע שעבר חמישה עשר חוזים בשווי של למעלה מארבעה מיליון דולר, מספר החוזים הכי גדול מאז מרץ בסגמנט מחיר הזה. כמו כן, שני דגים שמנים מאוד נמכרו בעיר. 641 השדרה החמישית נסגר ב-17 מיליון, משא ומתן שהחל בסוף מרץ עם שיא שגעון הקורונה בעיר. הקונה לא ראה את הדירה אלא רכש אותה בשלט רחוק. לדוג ממרחקים זה חדש ומעניין. העסקה הגדולה ביותר בשבוע שעבר נחתמה דווקא באיזור שמקבל המון רעש ופרסום מוגזם שלילי בחדשות - האפר איסט סייד. למרות הכל, נחתמה עסקה של 17.5 מיליון דולר.

 

ניתן לראות שבכל זאת, בין כל רחשי הגלים, יש גם דגים גדולים וגם דייגים שעדיין מעוניינים במנהטן ואזוריה העירוניים. יש תזוזה, אין ספק, אבל לאו דווקא מחוץ לניו יורק סיטי, אלא בגבולותיה. עם כל האמירות הקשות וההספדים שממהרים לדקלם על שוק הנדל״ן של ניו יורק, אפשר לראות בבירור שלמרות הקורונה והמציאות שהיא הכתיבה, יש עדיין רבים שבוחרים לגור בעיר.

 

עם הודעת פתיחת הלימודים בשבוע שעבר במנהטן וסביבותיה, וחזרה של מסעדות -שמתאימות עצמם בישיבה בחוץ בסטייל שונה וחדשני- ריח של טעם טוב בפה לעתיד מורגש אצל דגי העיר. וזה אכן גם נראה בבירור במספר החוזים הגדל, כאשר אי הוודאות פחתה. קרבת סאבווי, ליד מסעדות, ברים ואירועים (אופציונלים),״בצפיפות״ : אחרי הכל, נראה שעדיין יש המעדיפים את טעם העיר על חווית הפרברים.