בהתנדבות מלאה: ספקים נחלצים לעזרת מסעדנים במצוקה

ממיתוג חדש ולוגו ועד הדרכות יין ויצירת סרטוני וידיאו לרשתות החברתיות: ספקים שונים בתחום הקולינריה התאגדו ומציעים שירותים בהתנדבות למסעדות שנקלעו לקשיים. טל גנץ, ספק שירותי אלכוהול לברים ומסעדות: "מרגש לראות את הערבות ההדדית, זה גורם לי לרצות לצעוק 'איזה כיף להיות ישראלי'"

לין לוי
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

משבר הקורונה תפס חלק מהמסעדנים לא מוכנים, ורבים מהם לא מצליחים להתאושש. בין התחזיות הקודרות שאומרות שמסעדות רבות ייסגרו בשנה הקרובה, לבין מסעדות שמדשדשות ומתקשות להבין כיצד להתאים עצמן לחיים בצל הקורונה, מסעדנים רבים מגלים, שגם ברגעים הקשים יש מי שנמצא שם בשבילם.

צילום: תיקי גולןעזרה מקצועית למסעדות במצוקה (צילום: תיקי גולן)

בתוך כל זה, לא רק המסעדות נפגעו - גם ספקים ובעלי מקצוע מהתחום ספגו מהלומה קשה: תשלומים התעכבו, שכר קוצץ וביטולים של פרויקטים הפכו לדבר שבשגרה.

טל גנץ ורני כהן הם הבעלים של חברת "ליקוויד ספיריט", חברה המספקת שירותי ייעוץ והדרכה בתחום האלכוהול. שניהם הבינו מהר מאוד שהמשבר העולמי הזה עומד להיות גדול הרבה יותר ממה שדמיינו. כבר ב-12 במרץ, שלושה ימים לפני סגירת המסעדות, הברים ובתי הקפה, פרסם גנץ פוסט בפייסבוק ובו הוא מציע ליווי למסעדות, ללא שום תמורה.

צילום: רונן מלחןטל גנץ: "איזה כיף להיות ישראלי" (צילום: רונן מלחן)

"אנחנו מציעים ליווי עסקי ופתרונות לעולם האירוח, ויש לנו ניסיון של שני עשורים בייעול תהליכים", מסביר גנץ. "פנו אלינו מאז מרץ קרוב ל-200 עסקים, מתוכם עזרנו הלכה למעשה רק ל-20".

אז מה בעצם הצעת בפוסט?

"הצענו פגישת ייעוץ ללא תשלום, שהמטרה שלה לבנות לעסק היתכנות עסקית כלכלית וחשיבה מחוץ לקופסה, שתעזור לעסק לעבור את התקופה הזאת".

"לא אכפת לי שבשיחת ייעוץ כועסים עליי, העיקר שאני מצליח להציל את אלה שאני מזהה אצלם כיוון לא נכון"

וזה באמת יכול לעזור?

"אף אחד לא מציע לעסקים האלה פתרונות ממשיים. אני מסתכל על העסק ללא הרומנטיקה וזה מבטיח שאני יכול להיות יעיל יותר, גם אם זה אומר להמליץ לבעל העסק לסגור. לפעמים גם הכוונה, רעיון או מילה טובה מספיקים כדי שבעל העסק ייכנס להילוך".

במה באה לידי ביטוי העזרה שלכם בפועל?

"היו ברים שעשינו להם ממש סדר - חישבנו הוצאות והכנסות וייעצנו כיצד להוריד את רמת ההוצאות. יש מקרים שהתקשרנו לבעלי הנכס וביקשנו הפחתה בגובה השכירות, כי זה משהו שלבעל העסק היה קשה לעשות בעצמו".

ואיך אנשים הגיבו לזה?

"בדרכים מגוונות. היו שכעסו, היו שניתקו לנו את הטלפון בפנים, והיו כאלה שאמרו שאני לא מבין כלום. היו אנשים שעמדו לפתוח עסק, והסברנו להם שהמודל העסקי שלהם לא מוצלח ועדיף לוותר ולא לפתוח. בהתחלה הם לא הסכימו איתנו ואפילו כעסו, אבל בסוף הבינו שההמלצה שלי החזירה להם את האור לנשמה. זה מבחינתי היה התגמול וזה שווה את הכול". 

לא מוזר שאנשים באו לבקש עזרה ואתה מייעץ להם לסגור?

"הבעיה הכי גדולה בתחום שלנו היא אגו, והרבה לא מבינים שלפעמים עדיף לסגור וללכת, אבל אנחנו שקופים מאוד ולא גורמים לאדם לפתח ציפיות. כולנו מתישהו נכשלנו, וכולנו ראינו אנשים שנכשלים. האנשים האלה נמחקים, המשפחות שלהם מתפרקות אז לא אכפת לי שבשיחת ייעוץ כועסים עליי, העיקר שאני מצליח להציל את אלה שאני מזהה אצלם כיוון לא נכון".

"היו כאלה שהצענו להם להתחיל להכין המבורגרים במקום סטייקים, והסברנו שסטייקים זה אולי רומנטי, אבל עם אחוזי הרווח שבמנה הזאת אי אפשר לשלם שכר דירה"

איך אתם כבעלי חברה מתמודדים עם משבר הקורונה?

"רוב העיסוק שלנו קשור לאלכוהול. עבדנו עם בתי מלון, הוסטלים, עם קבוצות של מסעדות, עם המזקקה הישראלית הראשונה ועם רשימה ארוכה של לקוחות גדולים מאוד וגם עם כאלה שעמדו להתחיל פרויקטים חדשים. ברגע אחד הכל נעצר. את התשלום עבור השירותים שלנו בחודשים ינואר ופברואר לא קיבלנו כי אנחנו עובדים שוטף פלוס 60, וכשהגיע מועד התשלום במרץ כולם היו בבעיה תזרימית. 

"כשהלכתי לפגישה במע״מ הפקיד פשוט אמר לי שאני חייב לשלם מה שביקשו. היום אנחנו מכניסים כסף ממקורות יצירתיים אחרים, כי אף אחד מהלקוחות שהיו לנו לפני הקורונה לא חזר. פתרונות ניהול לחיזוק מחלקת הברים – שזו הייתה ההתמחות שלנו, זה משהו שהוא כרגע לא רלוונטי, כי מסעדות וברים בבתי מלון וחברות המספקות שירותים לאירועים עדיין לא חזרו לעבוד. העזרה לעסקים גרמה לי להישאר בפוקוס. אני כריש ואני חייב להיות בתנועה, וזה עזר לי להישאר שפוי". 

יש לך המלצה גורפת לבעלי עסקים בתחום האוכל והבילוי?

"לא, כי כל המלצה דורשת בדיקה והתאמה לסוג העסק. אני יכול לומר שהייתה לנו פיצרייה שהכרחנו אותם להתחיל למכור קוקטיילים אלכוהוליים, כי על הקוקטיילים יש רווח גדול יותר. בהתחלה היה קשה לעשות את המהפך, אבל היום הם מוכרים 1,400 קוקטיילים בחודש וזה מאפשר להם להמשיך להתקיים. את מסעדת 'קיטון' הפכנו לבר עם אווירה סובייטית כדי למשוך גם את הקהל הצעיר שהיה פחות קהל היעד של המסעדה שמציעה קרפלך. זה משהו ממש חדש ואנחנו עדיין לא יודעים איך זה יעבוד, אבל זה לפחות נתן עבודה לשלושה אנשים שהיו בבית ועכשיו מרוויחים כסף. 

צילום: רונן מלחןבר סובייטי במסעדת "קיטון": (מימין לשמאל) אורנה רסקין, רני כהן וטל גנץ (צילום: רונן מלחן)

"חברה אחת שהייתה מספקת שירותי בר התחילה לעשות בהמלצתנו סדנאות אלכוהול בזום, וזה עבד טוב מאוד וגם ועזר להם לצלוח את התקופה, ובמסעדות אחרות הורדנו מנות מהתפריט כי הן היו לא רווחיות. היו כאלה שהצענו להם להתחיל להכין המבורגרים במקום סטייקים, והסברנו שסטייקים זה אולי רומנטי, אבל עם אחוזי הרווח שבמנה הזאת אי אפשר לשלם שכר דירה. 

"היו לקוחות שממש הכרחנו אותם לעשות משלוחים והיום הם לא רוצים לפתוח את המסעדה וממשיכים עם המשלוחים כי זה עבד מדהים. אני בא בלי סנטימנטים, ומראה לבעלי המסעדות את הדברים שהם לא יכולים לראות כי הם מעורבים רגשית. אז נכון, לקחתי להם את הרומנטיקה, אבל ככה עזרתי להם לשרוד".

בשביל להתחיל לעשות משלוחים לא באמת צריך ייעוץ.

"זה לא נכון. יש מסעדנים בחסד עליון שאין להם מושג ממה להתחיל את כל האופרציה של המשלוחים. חייבים להבין שמשלוחים זה ניהול אחר וכלים שונים". 

עשיתם שיתופי פעולה עם נותני שירות נוספים?

"כן, וכל מי שפנינו אליו נענה בחיוב - בתי דפוס, חברות אלכוהול, צלמים - כולם אמרו כן והתגייסו לתת שירות ללא תמורה. זה מרגש לראות טונות של ערבות הדדית, וזה גורם לי לרצות לצעוק, 'איזה כיף להיות ישראלי'. כשאני רואה מפיקי-על מכינים חבילות אוכל לאנשים שאין להם מה לאכול, מתרחב לי הלב לדעת שזה קורה במדינה שלנו. אז נכון שלקחו לנו את הפרנסה, אבל את הרצון לעזור אף אחד לא יוכל לקחת".

איך אתה רואה את העתיד של הענף?

"כרגע אי אפשר לראות כלום כי יש הרבה אי-ודאות. בסוף בטוח נתאושש איכשהו, אבל השאלה היא מי יישאר עד אז. בברלין כל בעל מסעדה שסגר את העסק בסגר קיבל 15,000 יורו מהמדינה. העובדים שיצאו לחל"ת קיבלו תוך 72 שעות מענק של 5,000 יורו. כאן אצלנו אנשים לא מבינים מה קורה ויש אי-סדר אטומי. המנהיגים שלנו לא מבינים שמאחורי המסעדות עומדים אנשים שבסוף היום לא צריכים שואו או רכבי יוקרה, אלא לקנות חיתולים ואוכל לילדים שלהם".


תמונה כללית

"אחד הדברים הכי מרגשים ומהממים בעם ישראל הוא הערבות ההדדית שלנו זה כלפי זה. ובעצם, יש לנו רק זה את זה. אין לי כפפה להרים, אבל יש לי מצלמה לא רעה ואני בטוח שתמונות טובות מוכרות. לכן אני רוצה להציע את עזרתי: יום צילום, חינם אין כסף וללא כל תמורה, פעם בשבועיים למסעדה או לבית אוכל שממש צריך, כזה שצילומים איכותיים יכולים לעזור לו להביא עוד עבודה ולהכניס עוד קצת כסף": במילים האלה פנה צלם האוכל, גיל אבירם, לבעלי מסעדות שזקוקים לעזרה. 

צילום: גיל אבירםצילום של גיל אבירם (מסעדת "לולה מרטין"): תמונות טובות מוכרות (צילום: גיל אבירם)

בתוך שעות ספורות מפרסום הפוסט שלו בפייסבוק הוא קיבל מעל 100 פניות לעזרה, ולמחרת הוא כבר הקים קבוצת ווטסאפ שבה איגד אנשי מקצוע נוספים שהצטרפו אליו כדי להציע לעסקי אוכל "חבילת סיוע", הכוללת את השירות המקצועי שלהם - ללא כל תמורה.

"יכול להיות שאני חי באשליה ויכול להיות שיגידו שאני עושה את זה בשביל פרסום, לא אכפת לי. מספיק שעזרתי לבן אדם אחד להרגיש טוב יותר, מבחינתי עשיתי את שלי"

"מבאס אותי שאין לי זמן להתנדב ולעזור כפי שהייתי רוצה אז החלטתי שאני עוזר עם מה שאני יודע לעשות הכי טוב וזה לצלם", אומר גיל אבירם. 

אתה מאמין שיום צילום יכול לעזור לעסק להתרומם?

"אם נחשוב ששום דבר לא יעזור, לא נגיע לשום מקום. אם אצליח לעזור ולו לעסק אחד, מבחינתי הצלחתי. חוץ מזה, אני יודע בוודאות שסשן צילומים יכול להגדיל את אחוז המכירות ב-30 אחוזים, כי נראות טובה של עסק במיוחד בתחום האוכל יכולה להעביר תחושה ומסר, להציג תהליכים, זה לא 'רק' תמונה של מנה". 

אילו פניות קיבלת מבעלי עסקים?

"קיבלתי פניות מאנשים שבאמת זקוקים לעזרה וגם מאנשים שפשוט רוצים שיהיה להם דף פייסבוק יפה. הגיעה גם פנייה ממסעדה מצליחה מאוד שביקשה יום צילומים, כדי שיוכלו לחסוך לעצמם 1,000 שקלים שהם צריכים להוציא על יום צילום של חברת שליחויות. הייתה פנייה של מישהו שהציע לי תשלום בסחורה, ומישהו שפנה אלי בשם חברו שבתקופת הקורונה איבד את אימו, התגרש ועכשיו עומד גם לאבד את העסק".

ללא קרדיטגיל אבירם (ללא קרדיט)

אז איך אתה בוחר למי לעזור?

"זה לא קל כי צריך לראות מי באמת זקוק לזה. מרגש אותי שאנשים נוספים הצטרפו אליי, וכיף לדעת שלעוד אנשים זה ישב בראש והם רק היו צריכים את הדחיפה הראשונה כדי להתחיל לעשות את זה. יכול להיות שאני חי באשליה ויכול להיות שיגידו שאני עושה את זה בשביל פרסום, לא אכפת לי. מספיק שעזרתי לבן אדם אחד להרגיש טוב יותר, מבחינתי עשיתי את שלי". 


תמונה כללית

אל אבירם הצטרפו אנשי מקצוע נוספים שמציעים את עזרתם, והם התגבשו לקבוצה. חופית בוהדנה, בעלת חברת "המטבחון", חברה לפיתוח קונספטים, מיתוג ושיווק בתחום הקולינריה, שעובדת עם מסעדנים כבר למעלה מעשור, הצטרפה: "לפעמים מספיק רק חידוד לגבי התפריט או הקונספט, כדי לעשות בעסק שינוי גדול", אומרת בוהדנה. 

השירות של החברה שלך יקר בימים כתיקונם, איך את מספקת אותו ללא תמורה?

"אני עובדת עם מסעדנים ואני רואה את המצוקה מבפנים. אני רואה המון בעלי עסקים שלא מצליחים להתאים את עצמם לתקופת הקורונה, וגם אם אני לא אקח אותם כפרויקט מקיף וארוך טווח אלא רק אסייע בייעוץ מקצועי תוך כדי תנועה, זה עדיין יכול לעשות להם שינוי לטובה". 

"אני בטוחה שהמצב הנוכחי יביא ללא מעט סגירות אבל אנחנו ננסה להציל את מי שאפשר"

איך תדעו מי באמת זקוק לעזרתכם?

"אני בתחום המון שנים, וגם אם יש מישהו שלא מכיר אותי - אני מכירה אותו. אנחנו שומעים המון סיפורים, ובוחנים איפה יהיה לשירות שלנו הכי הרבה ערך מוסף". 

איך הייעוץ שלך יכול לדעתך לשנות את המצב?

"כשבעל העסק כל היום עובד וחושב על איך הוא מכניס כמה שקלים נוספים, קשה לו לראות את התמונה הרחבה, ולפעמים צריך שמישהו יתבונן מבחוץ כדי להבין מה לשנות. זה לא שאנשים הפסיקו לצאת, זה לא שהמסעדות עומדות ריקות. יש תנועה ויש קהל, וזה הבילוי היחיד שעוד נותר לנו. צריך רק שהעסק יציג את עצמו נכון ברשת או ירחיב את מקומות הישיבה בחוץ או יחזק את ההכנסה עם משלוחים. בניית תפריט משלוחים ומערך משלוחים יכולים להיות משמעותיים מאוד עבור עסק, גם אם זה עסק שמעולם לא חשב על משלוחים. יש לנו לקוחות שהכפילו ואפילו שילשו את ההכנסה שלהם בעזרת משלוחים".

צילום: גיל אבירםחופית בוהדנה (צילום: גיל אבירם)

מה גרם לך להצטרף ליוזמה של גיל אבירם?

"הפוסט של גיל חימם לי את הלב, כי זה מדהים שיש אנשים שרואים לא רק את עצמם בסיפור ושאכפת להם גם מאחרים. זה מדבק ועושה חשק להצטרף וגם להתגייס לעזרה. הרבה מסעדנים פנו בעקבות הקורונה ל'מטבחון' כי הם מבינים שמי שיצליח להתאים את עצמו יישאר חזק, יעבוד טוב וימשיך להתקיים, ואני רואה שזה עושה שינוי. אני יודעת שעם כל הניסיון שיש לי, גם פגישה של שעתיים לצורך סיעור מוחות יכולה להיות משמעותית. בסופו של דבר, אני מאמינה שכל משבר הוא הזדמנות גם לעסקים קטנים שאין להם גב כלכלי. אני בטוחה שהמצב הנוכחי יביא ללא מעט סגירות אבל אנחנו ננסה להציל את מי שאפשר".

את חושבת שאנשים במשבר יהיו קשובים לייעוץ?

"אני יודעת דבר אחד היום אנשים הפנימו שהם לא יודעים הכל, ומסעדנים מבינים שחייבים מוחות מבחוץ. ברור שבסופו של דבר הם אלה שיצטרכו ליישם, אבל אני גם יודעת שיש לנו המון כוח לסייע לעסקים נקודתית לעבור את התקופה המאתגרת הזאת". 


תמונה כללית

קרן נובל, שגם הצטרפה למיזם הסיוע של גיל אבירם, הפכה בעצמה למובטלת בתחילת מרץ: "הייתי הרבה שנים עצמאית, ולפני שנה סופסוף הפכתי לשכירה. כמו כולם, במהלך הקורונה חשבתי כיצד להמציא את עצמי מחדש כי פוטרתי, וניצלתי את הזמן כדי ללמוד עיצוב גרפי. היום אני שוב עצמאית כי פתאום אף אחד לא רוצה להעסיק יותר שכירים". 

נובל מציעה שירותי יחסי ציבור ועיצוב גרפי, ולבעלי עסקים שפונים לעזרה היא תשמח לעצב לוגו, לעשות מיתוג מחדש, לעצב תפריט ולעזור עם הרשתות החברתיות. 

כיצד תספיקי את הכל?

"כשרוצים מוצאים את הזמן. חוץ מזה אני מאמינה שעזרה הדדית מאפשרת להכיר עוד אנשים, ובסוף הטוב שאתה עושה גם חוזר אליך. לשבת בבית ולקטר בטוח לא יקדם אותנו. צריך לראות מה כן אפשר לעשות כדי לקדם ולעזור. מה שאנחנו עושים זה פוש קטן שיכול לתרום המון לעסק ולנראות שלו".

נובל, שבעבר הייתה בעלת חנות לכלים חד-פעמיים בשינקין בתל אביב, יודעת כמה קשה להיות עצמאי: "נכון להיום אנחנו חיים במקום שבו ערבות הדדית זה כל מה שנותר לנו, וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות אחד בשביל השני. יש אנשים שבוחרים לצאת להפגנות כדי לשנות, אני מאמינה שמה שעושה את השינוי זה העשייה. כשבעלי עסקים יראו שלמישהו אכפת מהם, זה ייתן להם דרייב להמשיך להילחם על העסק שלהם".

גם צלמת האוכל, גליה אבירם, הרגישה את אותה תחושה של חוסר אונים: "אין לי אפשרות לתת עזרה כספית, אז החלטתי שהתרומה שלי תהיה תרומה מקצועית", היא מסבירה את ההחלטה להצטרף לקבוצה. 

צילום: גליה אבירםצילום של גליה אבירם (מסעדת "כפרה"):במקום עזרה כספית - תרומה מקצועית (צילום: גליה אבירם)

מה יהיה החלק שלך בפרויקט הסיוע?

"גיל ואני החלטנו שנפתח שני סטים של צילום, וזה יאפשר לנו ליצור מבחר גדול יותר של צילומים עבור העסק, בנק תמונות כזה ישרת את העסק לזמן ארוך יותר".

גם אבירם, כמו עצמאים רבים אחרים, לא עבדה במהלך הקורונה, ובסיום הגל הראשון נאלצה להמציא את עצמה מחדש. "העבודה לא חזרה למה שהייתה לפני המשבר ואני התפתחתי לתחומי עיסוק נוספים, כדי לשרוד".

למה להציע עזרה דווקא עכשיו כשאת בעצמך צריכה עזרה?

"זמן רב חיפשתי מה אני כן יכולה לעשות כדי לעזור, והכביד עלי שאני לא מוצאת איך, עד שראיתי את הפוסט של גיל שפשוט התלבש בול על מה שהרגשתי גם אני". 

מה השאיפה שלך מהעזרה הזאת שאת מושיטה?

"האתגר הכי גדול שלנו כרגע הוא להחליט למי לעזור, על מי העזרה הזו באמת תשמור ולמי זה באמת יאפשר להרים את הראש מעל המים. אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר כאלה, אבל ברור שזה פתח גם דלת לניסיון לנצל את הרצון לעזור וזה מבאס לראות את הפניות האלה אף על פי שהיה ברור שזה יקרה. אני מקווה שזה בכל זאת כן ילך למקום טוב".


תמונה כללית

ערן כהן הוא צלם וידיאו שמצלם גם עסקי מזון, יוצר סרטוני תדמית, מצלם מתכונים ויוצר תוכן לערוצי יוטיוב: "ראיתי את הפוסט של גיל והחלטתי שאם אפשר לשלב כוחות ולעשות משהו טוב יחד, אני בפנים, ועכשיו אני מציע צילום ועריכה של סרטוני תדמית לרשתות חברתיות".

איך עברה עליך התקופה הזו בתור עצמאי?

"גם אני חוויתי עצירה מוחלטת של העבודה. ניסיתי להתגמש ולרוץ בין הטיפות, אבל אני מאמין שזה סוג של ריסט ואנחנו נצליח למצוא את הדרך החוצה מתוך המשבר. עכשיו אני חווה חזרה לשגרה, אז אם אני יכול לבוא ולתרום למי שעדיין מתקשה להתרומם בחזרה - אני רוצה לעשות את זה. כרגע אנחנו קבוצת סיוע גדולה, ובכוחנו ליצור אפקט גדול. לדעתי חשוב לא רק לעמוד על גשרים ולנפנף בדגלים, חשוב גם לעשות דברים כדי לעזור ולשנות. ברגע שאתה נכנס למצב של קורבנות האנרגיה הזו סוחבת אותך. אפשר להאשים את ביבי ואת כל הממשלה אבל אפשר גם לבחור לעשות אחרת, להתמודד ולעזור זה לזה".

מה בפוסט של גיל סחף אותך וגרם לך לרצות להצטרף?

"הרגיש לי שזה מגיע ממקום אמיתי וכן, ואני סומך על זה שנצליח לעשות את הסינון הנכון ולעזור". 


תמונה כללית

הסומלייה שירה צידון, שלפני הקורונה עבדה במסעדת "אלנה" במלון היוקרה "דה נורמן" בתל אביב, נרתמה גם היא לעזרת המסעדנים. נכון להיום המסעדה שעבדה בה טרם נפתחה מחדש, וצידון מחלקת את זמנה בין טיפול בבתה הפעוטה לבין פרויקטים קטנים כמו פופ-אפ "מול ים" שהתקיים במסעדת "פאסטל", ושיתוף פעולה חדש עם מסעדת "בסטה" בתל אביב, שבמסגרתו בימי ראשון היא מתארחת על הבר.

צילום: יחשירה צידון (צילום: יח"צ)

"יש לי זמן פנוי עכשיו והמון ידע, אז החלטתי לנסות לעזור למי שזקוק", היא אומרת. צידון פרסמה פוסט ברשתות החברתיות שבו כתבה שהיא מתנדבת לעשות הדרכות יין ובניית תפריטי יין למסעדות, ובעקבותיו קיבלה עשרות פניות.

איך יין יכול לשפר את מצב המסעדה?

"ליין יש המון ערך כי מכירה נכונה של יין יכולה להגדיל את ההכנסה של המסעדה וכשמדריכים את הצוות נכון זה יכול להביא לתוצאות מעולות. חוץ מזה זה גם משפיע על המורל של הצוות. הצוותים עברו תקופה לא קלה, וזה ללא ספק משפר להם את מצב הרוח אחרי החל"ת והטרטור. הייתה מסעדה אחת שנתתי לה ייעוץ שבה לפני הקורונה בילו בעיקר תיירים, ובמצב החדש הם היו צריכים להתאים את תפריט היין לקהל המקומי, להביא יינות במחירים נגישים יותר ולהציע מותגי יין שישראלים מכירים".