שתף קטע נבחר

שקר, עובדה והאמת לאמיתה

בועידה הרפובליקנית ובזו הדמוקרטית, נחשפנו לשתי זווית הפוכות של מציאות, שמזכירות לנו שבעידן הפייק ניוז האמת נמצאת אי שם באמצע, ומי יודע זאת יותר טוב מאיתנו, הישראלים. שחר עזאני בניתוח מיוחד

לא אשכח את הפעם הראשונה בה חשתי שעלי להשמיע קול למען ישראל. זה היה לפני שנים רבות, בעת המו״מ הישראלי-פלסטיני שנראה אז אינסופי סביב הסכמי אוסלו, כשצפיתי בדיווחים ברשת BBC הבריטית וברשת CNN אודות ישראל. ״איזה דיווח מוטה״, חשבתי לעצמי. ״איך הם יכולים להעביר דיווח עם שקרים שכאלו?״. או אז, טרום עידן המדיה החברתית והטלפון הנייד, הרמתי טלפון והתקשרתי לאולפן, במסגרת תוכנית מענה לשאלות מאזינים, והטחתי במנחה: ״אני מתקשר מישראל וברצוני לחלוק עם הצופים את האמת ...״.

 

היועצת הבכירה של נשיא ארצות הברית, קלי אן קונווי, הודיעה השבוע על פרישתה מתפקידה בבית הלבן, וזאת לאחר ששירתה את הנשיא טראמפ בנאמנות רבה מאז ניהלה את הקמפיין המנצח שלו לבחירות לנשיאות בשנת 2016. ״יותר אימא, פחות דרמה״, less drama, more mama, היא הצהירה כשנשאלה לסיבות פרישתה, והותירה מאחוריה שובל ארוך למדי של ראיונות לתקשורת והתבטאויות, שחלקן נכנסו לפנתיאון הפוליטי האמריקאי. התבטאות אחת כזו, זכורה במיוחד, הייתה במסגרת ראיון שהעניקה קונווי לתוכנית ״פגוש את העיתונות״, צ׳אק טוד, בינואר 2017, יממה לאחר השבעתו של הנשיא דונלד טראמפ. בראיון, הגנה קונווי על דובר הנשיא דאז, שון ספייסר, אשר טען כי טקס השבעתו של הנשיא טראמפ לתפקיד הנשיא היה הנצפה ביותר בהיסטוריה של ארה״ב, ובמהלכו טבעה קונווי את הביטוי ״עובדות אלטרנטיביות״. הביטוי, אשר זכה לקיתונות של ביקורת על שום הסתירה שבין שני חלקיו, לא נולד בחלל ריק. כפי שהסבירה קונווי לאחר מכן, כוונתה הייתה לעובדות ונתונים נוספים מהם בוחרים אמצעי התקשורת להתעלם, ביקורת אשר נשמעת באופן תדיר מכיוונו של דונלד טראמפ. יחד איתו, נכנס בסערה לחיינו בשנת 2016 הביטוי ״fake news״, חדשות כזב, ביטוי שתפס תאוצה עד כי נעשה בו שימוש כיום בזירות פוליטיות רבות ברחבי העולם, כולל בישראל. שם, טען לאחרונה ראש הממשלה נתניהו כי הטענות כאילו אישר מכירת מטוסי f35 לאמירויות בתמורה להסכם השלום עם ישראל הן ״פייק ניוז״. מילון קולינס אף הכתיר את הביטוי השגור כביטוי השנה לשנת 2017, בה עלה השימוש בו פי ארבעה ביחס לשנים קודמות.

 

Donald Trump and Kellyanne Conway  ()
עובדות אלטרנטיביות. קלי-אן קונווי עם הנשיא טראמפ

 

כיום אין ספק שמדובר בביטוי אשר הינו חלק מן הלוחמה הפוליטית בארה״ב, כאשר טראמפ טוען לביקורת מוגזמת ובלתי מוצדקת בעליל מצד אמצעי התקשורת, להם הוא קרא לעיתים אויבי האומה, בעוד הדמוקרטים רואים בכך ניסיון לחתור תחת כלב השמירה של הדמוקרטיה המדווח אמת לא נעימה לעיתים. צריך לומר בהוגנות כי האמת נמצאת אי שם באמצע, ומי יודע זאת יותר טוב מאיתנו, כשראינו שקרים וחצאי אמיתות מתפרסמים בתקשורת הבינלאומית במטרה לספר סיפור שיתאים יותר לנרטיב המבוקש מאשר למציאות.

 

בנוסף, הן האנטישמיות והן המלחמה על התודעה כנגד מדינת ישראל עושות שימוש תדיר בתעמולה של שקרים, תעמולה המוסווית כחדשות, לעיתים ממקורות בשולי השוליים החברתיים ולעיתים באמצעי התקשורת ממש. כך, למשל, לאחר הפיגוע המחריד בבנייני התאומים בניו יורק, נפוצו ברשת ידיעות ותיאוריות קונספירציה לפיהן מדובר היה במבצע של ״המוסד״ וכי כ-4,000 יהודים וישראלים קיבלו הודעה מוקדמת על הוצאתו של הפיגוע לפועל ונתבקשו שלא להגיע לעבודה באותו יום. מדובר בתיאוריה מחרידה שחיה ובועטת גם כיום, כאשר בבסיסה התפיסה האנטישמית כאילו המטרה הייתה לאפשר לישראל וליהודים שליטה באירועים בזירה הבינלאומית וייזום מלחמות שיסייעו לאינטרסים שלהם. פייק ניוז ממש הופיעו גם באמצעי תקשורת ממוסדים יותר, כדוגמת סוכנות הידיעות רויטרס, אשר הפיצה תמונות לאחר המשט הזכור לשמצה לעזה בשנת 2010, מהן יד נעלמה ונמחקו הסכינים בהם אחזו ״פעילי השלום״ בעודם עומדים מעל לוחם שייטת פצוע השוכב למרגלותיהם.

 

כל האמור לעיל תורם למצב הנוכחי של בלבול אדיר, כאוס ממש, בעוד כולנו חשופים לים של מידע סביבנו, בין אם בתקשורת הכתובה, ברדיו, בטלויזיה, בפודקאסטים כאלו ואחרים, וכמובן ברשתות החברתיות שם זורם מידע אינסופי ממקורות שונים. עיתונות הפכה לנחלת הכלל והתקשורת הורחבה עד לבלי היכר, והאזרח הקטן נותר חסר הגנה לכאורה אל מול צונאמי מסחרר של מידע.

 

זאת ועוד, עם התפתחות הטכנולוגיה השתכללו הכלים בהם נעשה שימוש למניפולציה על דעת הקהל. בחודש יולי האחרון פרסם הדיילי ביסט תחקיר על קמפיין מתוחכם במיוחד של פייק ניוז בינלאומי, שמקורו במזרח התיכון, במסגרתו הופעלו עשרות ״אוואטרים״, דהיינו דמויות מומצאות לחלוטין המגובות בתמונות וברקע שקרי. כך, באמצעות ״אישים״ אלו, הוחדרו עשרות מאמרי דיעה לאתרי תקשורת בחו״ל ובישראל מטעם ״מומחים״ בהם נשמעה ביקורת פוליטית על משטרים שונים במזרח התיכון. בין האתרים שנפלו בפח היו אלו של הוושינגטון אקזמינר, ניוזמקס, הרשת הסעודית אלערבייה ואף האתרים באנגלית של הארץ והג׳רוזלם פוסט. אין ספק שמדובר בעליית שלב במלחמה על התודעה, כאשר ברור כי היות ואנשים יותר ויותר מודעים כיום לאמינות – או היעדרה – של ידיעות שונות במדיה החברתית, נדרשת ״מומחיות״ ו״מאמרי דעה״ שיתפרסמו במקורות ידועים ואמינים במטרה לשכנע ולהחדיר את המסרים המבוקשים אל קהלי היעד. קמפיין אחד נחשף, כמה עוד קיימים?

 

לאורך השנים היו ניסיונות מספר לפתור את הבעיה במטרה להשיב לאדם הפשוט את עצמאות המחשבה והיכולת לקבל החלטה מושכלת, מבוססת מציאות ולהיות מסוגל להבדיל בין אמת ושקר. כך, למשל, האתר snopes.com נולד בשנת 1994 במטרה להתחקות אחר פולקלור ואגדות אורבניות והפך ברבות השנים ובשל צורך ההולך ומתגבר, למקור הותיק והממוסד ביותר של בדיקת עובדות און ליין. מדובר באתר עצמאי, א-פוליטי ורחב יריעה, בו נבחנים הן חומרים ויזואליים והן מילוליים, וזאת על ידי איש צוות החוקר את הנושא לעומקו. בהתאם לנושא המחקר ומורכבותו, לעיתים ישולבו אנשי צוות נוספים, אשר יקיימו ראיונות ויבחנו מקורות שונים בכדי לבסס עמדה בנושא ולבסוף לפרסם את האמור באתר. ויודגש: לא מדובר רק בנושאים פוליטיים, אלא בעצם בכל דבר שתופס תשומת לב משמעותית בשיח הציבורי.

 

פייק ניוז כמונח זכה לעדנה מחודשת בשנים האחרונות, המציאות שהוא משקף מאחוריו של דיווחים מגמתיים ומוטים אינה חדשה. אין ספק שמבחינת ישראל, עליית הנושא של פייק ניוז לכותרות והדיון הקיים סביב הנושא, הינו בעל פוטנציאל חיובי אדיר לתרום לשיח אמיתי וכנה על אנטישמיות וישראל. ההכרה בפייק ניוז כתופעה קיימת היא חשובה כשלעצמה, שכן היא מאפשרת ביקורת על ידיעות תקשורתיות – בין אם חיצונית, מכיוון מושאי הביקורת או הציבור, ובין אם פנימית, מתוך התקשורת עצמה.

 

וכך, בעוד אנו מוצפים במידע לקראת הבחירות לנשיאות בארה״ב, ובכלל, ברשתות החברתיות וברשתות הטלוויזיה, טוב נעשה אם נשכיל לשאול עצמנו את השאלות הנכונות בטרם נגבש עמדה או נפעל על בסיס פרסום כזה או אחר.

 

עצמאות המחשבה הינה כלי רב עוצמה. אל תיתנו לאף אחד לקחת אותו מכם.

 

שחר עזאני, יועץ אסטרטגי וסגן נשיא בכיר ברשת JBS, לשעבר דובר הקונסוליה בניו יורק, אוהב ישראל

@shaharazani

 

 

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: gettyimages, AFP
אמת או שקר? טראמפ וביידן
צילום: gettyimages, AFP
מומלצים