רק לא עוד סגר: "תנו לענף המסעדות להתאושש"

מה יעשו המוני אזרחים, המתפרנסים מענף המסעדות, במקרה של סגר בחגים? הענף, על מאות אלפי המשרות שהוא מספק והפרנסה לספקים השונים, ימצא עצמו משותק, קורס ואובד עצות, אם לא יהיה מנגנון פיצוי הולם אם יחליטו על סגר נוסף. טור דעה

עו"ד עמית גרוס
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

בימים האחרונים קשה להתחמק מהשיח הציבורי המתייחס לסגר כללי נוסף, שאולי יוטל על אזרחי מדינת ישראל במהלך חגי תשרי. פרופ' רוני גמזו, הפרוייקטור למאבק בקורונה, ליבה את הדיון כאשר אמר כי מדובר ב"אופציה ריאלית"; ד"ר ארז ברנבוים, מנכ"ל בית החולים אסותא אשדוד, אמר כי "מי שלא רוצה התפרצות נוספת - שיורה על סגר בחגים"; והיו כמובן גם קולות נוספים. 

צילום: תיקי גולןתנו לענף המסעדות להתאושש (צילום: תיקי גולן)


תמונה כללית

ההתייחסויות המרכזיות שלהם מדברות על כך שבחגים יש מעט ימי עבודה, ולכן הפגיעה במשק תהיה מינימלית ככל האפשר, וזאת הזדמנות טובה לצמצם ואף לקטוע מעגלי הדבקה. אבל מה יעשו מאות אלפי ישראלים המתפרנסים מענף המסעדנות שדווקא כן הולכים לעבודה בתקופת החגים? איך הם יתמודדו עם כך שלאחר תקופה כל כך קשה – שוב הם לא יוכלו לעבוד באחד החודשים שלחלק מהם הם דווקא החודשים הרווחיים ביותר בשנה?

צילום: מוטי קמחיסגר על תל אביב (צילום: מוטי קמחי)

ענף המסעדנות, הכולל מסעדות, בתי קפה, ברים ועוד, משתייך למעשה ל"מעגל הראשון" של הנפגעים במשק כתוצאה מהמשבר. בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סך הפדיון בענף המסעדנות לשנת 2019 עמד על כ-21 מיליארד ש"ח, כאשר מספר המשרות בענף זה עמד - טרום משבר הקורונה - על 200 אלף משרות (המהוות כ-4.8% מסך המשרות במשק). 

מדובר בענף עם מתח רווחים נמוך המתבסס על רווחה כלכלית של הציבור, ותלוי רבות במשתנים גלובליים כמו תיירות, ובמשתנים מקומיים כמו מצב התעסוקה במשק. מדובר בענף שהפך בשנים האחרונות, טרום תקופת הקורונה, לזוהר ואטרקטיבי מאי-פעם, לא מעט בזכות כלי התקשורת והרשתות החברתיות, שהפכו את השפים לדמויות מוכרות בכל בית. מי שמכיר את חיי היומיום בענף יודע, כי האמת שונה בתכלית: מדובר בענף המצריך עבודה יומיומית, קשה ולעתים אף סיזיפית - מסביב לשעון. 

צילום: יובל חןתל אביב בסגר (צילום: יובל חן)

ההגבלות שהוטלו על ידי המדינה בגל הראשון עקב התפרצות הנגיף הובילו לעצירה כמעט מוחלטת של הפעילות העסקית של כלל התעשייה, ובכך למעשה גרמו לשיתוק ענף המסעדנות, לרבות פגיעה אנושה בספקים הרבים התלויים בה למחייתם. 

גם עכשיו, כאשר אנחנו למעשה מתנהלים ב"שגרת קורונה" שסופה לא ידוע, העלויות הקבועות בענף, לצד מגבלות הריחוק, צמצום כמות הסועדים בכל מסעדה והנחיות היגיינה נוספות - נוגסים מאוד ברווחיות, הנמוכה ממילא, ולא מאפשרים להם להתפרנס כבעבר. המסעדות גם צריכות להתמודד עם ההתעצמות של מגמת העבודה מהבית, שלמעשה צמצמה מאוד את השימוש ב"כרטיסי חיוב האוכל".


תמונה כללית

ברור לכל שיש לעשות הכל כדי להימנע מסגר נוסף. אבל אם מקבלי ההחלטות החליטו שיש לנקוט בדרך זו, -ואני מקווה מאוד שיבחרו בדרכים אחרות – יש להיערך לכך בהתאם, ולדאוג למנגנון פיצוי הולם למסעדנים. 

לדוגמה, כבר עכשיו אפשר לבקש מהעוסקים בענף ומרשויות המדינה לנתח את שיעור ההכנסות במהלך חגי תשרי בשנה הקודמת, ולהודיע על מנגנון פיצוי כבר ביום בו מודיעים על כניסה לסגר. בדרך זו, החרדה של המסעדנים ויתר העוסקים בתחום, תקטן משמעותית. 

אפשר גם להקל על המסעדנים בהפחתת תשלומי מיסים והוצאות קבועות, למשל – פטור מתשלום ארנונה בכל יום בו מתקיים סגר. אלה שתי דרכים בלבד, וישנן כמובן דרכים נוספות לבוא לקראת המסעדנים, אך השורה התחתונה ברורה: צריך להגיע עם תכנית סדורה. 

אסור שנגיע למצב כפי שהיה בתום הסגר הקודם, כאשר ענף שלם – על מאות אלפי המשרות שהוא מספק - ימצא עצמו משותק, קורס ואובד עצות. ולא, עבור חלק ניכר מהמסעדות שירותי המשלוחים אינם פתרון אמיתי, אלא רק ברירת מחדל שמאפשרת להשאיר את הראש מעל למים. וזו ברירת מחדל שברוב המקרים היא גם חסרת כדאיות כלכלית.

צילום: shutterstockרק לא עוד סגר (צילום: shutterstock)

אני פונה למקבלי ההחלטות: אל תתעלמו מענף שלם כמו שעשיתם בגל הקודם. מעבר לפגיעה האנושה בענף, להתעלמות כזו יש גם מחיר כלכלי כבד מהיבטים נוספים - התוצר במשק עשוי לרדת בכ-1.2% (בחישוב שנתי) רק כתוצאה מפגיעה קשה בתעשיית המסעדנות. סגר נוסף יפסיק שוב את התיירות המקומית, עליה מתבססות לא מעט מסעדות – בעיקר באיזורי הפריפריה, אבל לא רק. ממשלת ישראל, תאפשרי לענף להתאושש; ואם הסגר בסופו של דבר יתקיים - תדאגו לפצות את מי שנפגע.

עו"ד עמית גרוס הוא שותף מייסד ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', ומכהן כיועץ המשפטי של עמותת "מסעדנים חזקים יחד"