תמונה כללית

"באוקראינה קל יותר": היהודים שהפכו את אומן לבית

הקהילה היהודית הקטנה המתגוררת דרך קבע באומן, נהנית משירותים שקהילות אחרות באוקראינה לא חולמות עליהם: החל מרב קבוע מישראל, מוהל וקצבייה כשרה - ועד מוסדות חינוך יהודיים. "החיים שלנו נוחים פה"

כנען ליפשיץ, JTA
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית


נסע באומן הישראלית (צילום: נתי אוסטרי)


לפני שהחליט להישאר באומן לתמיד, נהג חיים חַזין לבקר בעיירה שבאוקראינה מדי שנה לקראת ראש השנה. חזין, מפיק מוזיקה יהודית, מספר שהביקורים השנתיים הקצרים היו חוויות רוחניות שמילאו אותו באנרגיה והשכיחו ממנו את הצרות הכספיות בבית, בישראל. "יש באומן הרגשה של קדושה, של רוחניות ושל חזרה אל המקורות", אמר חזין, אב לשבעה. "זה נותן לך את הכוח וההשראה להמשיך".

<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו>> 

כמו מאות-אלפי יהודים דתיים מאז נפילת הקומוניזם, נהג חזין (43) נהג להגיע לעיירה הקטנה הזו לקראת ראש השנה, כדי לפקוד את קברו של רבי נחמן, מייסד חסידות ברסלב במאה ה-18. לפני סגירת גבולות אוקראינה בשל מגפת הקורונה השנה, היו מגיעים לאומן לקראת החג בכל שנה כ-30 אלף יהודים, רובם מישראל. רבבות אחרים מבקרים שם במהלך השנה.

עוד קהילות בערוץ היהדות :
תלמוד תורה, שחיטה כשרה ויין לקידוש:
קל להיות יהודי דתי באיחוד האמירויות
יהודים עם עיניים כבויות:
המסע לטרנסניסטריה
מבייגל עם חור ועד בשר:
יהודי הוואנה נאבקים על הכשרות
תפילת שמונה עשרה בקהיר : המצרים משפצים, היהודים ברחו
"רוצים להשאיר משהו לנכדים":
קהילת יהודי קובה במיאמי

במשך רוב השנה עיר זו, המונה כ-80 אלף נפש, היא לא יותר מעיירה ישנונית ושקטה. אבל חזין, אשתו ליאת וילדיהם, הם בין 70 המשפחות שהעלו את חוויית העלייה לרגל לאומן לדרגה אחרת: הם הפכו את אומן למקום מגוריהם הקבוע. מסתבר שמעבר לממד הרוחני של המקום, זה גם מקום שבו "קל יותר להתפרנס", כדבריו. 

"בישראל תמיד הייתי עסוק עם ביורוקרטיה, תשלומים שמגיעים באיחור, הודעות עיקול ומשא ומתן עם רשויות המס", חזין אומר. "באוקראינה הרבה יותר קל מבחינה זו. זו לא ארץ ביורוקרטית".

לא פזרנים גדולים

חזין, כמו רבים מכמאתיים הישראלים הדתיים שחיים באומן דרך קבע, מתפרנס ממתן שירותים לעולים לרגל בראש השנה. בבעלותו נדל"ן שהוא משכיר להם וגם מלון, בנוסף לעסקים אחרים. העולים לרגל אינם פזרנים גדולים. הם מוציאים, בדרך כלל, 50 עד 100 דולרים מדי יום לאדם בתקופת שהותם, שנמשכת ארבעה עד שבעה ימים. אבל רוב הכסף הזה מגיע למספר קטן יחסית של ספקי שירותים ששייכים לקהילה היהודית הקבועה באומן, או נמצאים בקשרים עסקיים עם חבריה.

 

באדיבות חזין חיים חזין, מאושיות הקהילה (באדיבות חזין)


אמנם רוב העולים לרגל מגיעים לקראת ראש השנה, אך רבבות המבקרים לאורך כל השנה מספקים מקור הכנסה יציב ליהודי המקום, שמתרכזים סביב רחוב פושקינה, במתחם שנראה כמו שכונה ישראלית, שהשפה השלטת בה היא עברית. 

בארץ שבה המשכורת השנתית הממוצעת היא כ-6,000 דולר, הכנסה זו, שהיא דלה במונחים מערביים, מספיקה לחברי הקהילה היהודית הקבועה של אומן כדי לחיות בנוחות ולאפשר לעצמם שירותים קהילתיים שיהודים בקהילות אחרות באוקראינה, דומות בגודלן, אינן נהנות מהם. יש להם רב קבוע מישראל, מוהל שעורך בריתות וקצבייה כשרה. יש בית ספר יסודי קטן לבנים, עוד בית ספר לבנות ואפילו גן ילדים יהודי.


כנען ליפשיץיהודים הולכים בסמטה המובילה לרחוב פּוּשקִינָה באומן, 8 בספטמבר 2017 (כנען ליפשיץ)


גם מצאי המזון הכשר באומן מגוון יותר מאשר במקומות רבים אחרים במזרח אירופה, בזכות כעשר מסעדות כשרות שפועלות בעיר. לרשות התושבים היהודים עומדות מסעדות מגוונות, מן המטבח האיטלקי ועד לסגנון תימני. לקהילה יש גם חנות מכולת שמוכרת בשר כשר ומוצרי חלב.

"אין כניסה לחסידים"

העלייה לרגל חשובה כל כך לחלק מחסידי ברסלב, עד שכאלפיים מהם נחפזו השנה לאוקראינה כדי להקדים את סגירת הגבולות, שנכנסה לתוקף ב-29 באוגוסט, ועוד רבים ממתינים בתנאי שדה בגבול בלארוס-אוקראינה כדי להיכנס למדינה. זאת אף שגורמים במערכות הבריאות הישראלית והאוקראינית הפצירו בחסידים לוותר על הנסיעה לאומן השנה נוכח התפרצות הקורונה.


כנען ליפשיץרחוב פּוּשקינָה באומן (כנען ליפשיץ)


למתבונן מן הצד נראית העלייה השנתית לקברו של רבי נחמן כמסיבה יהודית ענקית שכוללת גם שימוש בסמים, מגורים בתת-תנאים ורחובות זרועי אשפה. לתדמית זו, אומרים התושבים הקבועים, אחראים, בין היתר, המספר הגובר של יהודים שאינם משויכים באמת לחסידות, ומגיעים כדי לחגוג ולהתהולל. גם העובדה שבחסידות ברסלב מדגישים את הפן הרוחני ניו-אייג'י (על פני הפן האינטלקטואלי שמאפיין זרמים אורתודוכסיים אחרים), לא תורמת לתדמית.

חיכוכים ואנטישמיות מתחת לפני השטח מעיבים על נוכחותם של מבקרים רבים בעלי חזות חסידית מובהקת באומן, ולא רק השנה. מחאות נגד באי ההילולה השנתית אינן דבר בלתי שכיח, וכמותן גם עצומות ומאמרי דעה בתקשורת. רק בסוף השבוע נאבק חזין בבית קפה מקומי שהציב שלט האוסר על חסידים להיכנס בשעריו. חזין הזעיק את המשטרה המקומית, וזו פתחה בחקירה על פי סעיף הפרת שוויון זכויות של אזרחים על רקע דתי, והודיעה כי הבעלים צפויים לעונש מאסר של עד 5 שנים.


צילום: חיים חזיןשלט "אין כניסה לחסידים" בבית קפה מקומי באומן בסוף השבוע (צילום: חיים חזין)


במקרים אחדים הגיעה המתיחות לכדי התקפות אלימות. לא פעם פורצות קטטות בין יהודים לבין מקומיים. מעשי שוד נדירים בדרך כלל באוקראינה, אבל מתרחשים באופן קבוע באומן שבה נגזלים מדי שנה באלימות ארנקים, טלפונים ניידים ושאר חפצים מעולי הרגל. התקפה כזו אירעה מוקדם יותר החודש מחוץ לסופרמרקט מקומי.

בתי כנסת בעיר סובלים ממעשי ונדליזם, ובצעד שרבים רואים בו פרובוקציה גלויה נגד היהודים, הקימו מקומיים צלב גדול ליד האגם שבו טובלים עולי רגל. בתגובה, חיבלו המבקרים היהודים בצלב.

"החיים כאן לא קלים"

הרב יעקב ג'אן, אב לשבעה בן 46, נכנס לתפקיד רבה של הקהילה באומן לפני כחמש שנים. משפחתו שבה לישראל בשנת 2018 משום שאחת הבנות נזקקה לחינוך מיוחד. "החיים כאן לא קלים", אומר הרב ג'אן. "אנחנו לא רצויים כאן. יש הרבה אנטישמיות, ובזמן האחרון בגלל נגיף הקורונה, בתי החולים מסרבים לטפל בנו. זה מדאיג".


מנחם כהנא/AFP באמצעות Getty Images)יהודים מתפללים ברחוב סמוך לקבר רבי נחמן (מנחם כהנא/AFP באמצעות Getty Images))


מעורבות המאפיה סביב העסקים היהודיים באומן, וההתנהגות הפרועה לעיתים של העולים לרגל - אינם מסייעים להרגיע את הדאגה. אולם חזין אומר שהקהילה היהודית הקבועה חיה בדו-קיום עם שאר תושבי העיר מחוץ לימי העלייה לרגל. הוא הוסיף כי התנהגותם הקלוקלת של התיירים הייתה בעבר שכיחה יותר, אבל "היא בעיקר נחלת העבר, הודות לעבודת הסברה וחינוך" של מנהיגים רוחניים ושל יהודים מקומיים.

אחד התושבים הקבועים, שמעון בוסקילה, סיפר בראיון ב-2017 כי חלק מן החיכוכים "קשורים להתנהגות לא ראויה, ניצול לרעה ואלימות של שוליים מסוימים בקהילת עולי הרגל. למרבה הצער, מעשיהם עלולים להאפיל על היסטוריה של דו-קיום שברובו הוא חיובי מאוד".

לטייל בגן הבוטני

לחזין יש דרכון אוקראיני בזכות הוריו, שנולדו שם ועלו לישראל לפני עשרות שנים. אך רוב היהודים באומן מחזיקים באשרות תושב, שאוקראינה מעניקה לכל מי שיכול להראות כי השקיע יותר ממאה אלף דולר בנדל"ן או ביוזמה עסקית באוקראינה. אישור שהייה זמני ניתן להשיג תמורת סכום נמוך הרבה יותר.


חיים חזין מציג: מלון הקורונה הראשון לחסידים באומן 


בחודש שעבר, התלונן ראש העיר, אולכסנדר צבריי, בהודעה מצולמת בפייסבוק, שהישראלים קונים אישורי תושבות מפקידי הגירה מושחתים תמורת 500 דולרים, ואמר כי זוהי "צורה של הונאה ומניפולציה שחייבת להיפסק".

צבריי (46) סוכן מכוניות לשעבר שנבחר לתפקידו ב-2015, הוא אחד המבקרים הקולניים ביותר של החסידים, ואת הביקורת הזאת העמיד במרכז מסע הבחירות שלו לכהונה שנייה לראשות העיר, שייערכו בקרוב. סקר שערך ראש העיר הראה, לטענתו, כי "94% מתושבי אומן מתנגדים לעלייה לרגל המסורתית בראש השנה, אם כי אין להם שום דבר נגד עולי הרגל עצמם". 

על פי חישוביו, ההכנסה השנתית של העיר מן העלייה לרגל היא 270 אלף דולר בלבד. עלות הניקיון לבדה כילתה למעלה משליש מן ההכנסה הזאת, וזאת לצד העלות הנוספת בגין מים ותחזוקה.

קברו של רבי נחמן איננו האטרקציה היחידה המושכת תיירים לאומן. מדי שנה באים מאות-אלפי מבקרים אל פארק סוֹפִיִיבְקָה, גן בוטני בעיר ששטחו כ-1,800 דונם, המהווה דוגמה לאסכולה של עיצוב גנים יצירתי מהמאה ה-19.

משפחתו של חזין מבקרת בסופייבקה בדרך קבע, ובחופשות מבית הספר אשתו, ליאת, לוקחת את הילדים לחוף הים של אודסה, כרך סואן ובו חיים יהודיים תוססים, מרחק שלוש שעות נסיעה מאומן. "במובנים מסוימים וחשובים, הקהילה באומן חיה חיים נוחים יותר מאשר קהילות יהודיות אחרות, גדולות יותר, באוקראינה", אמר חזין. 

 

פורסם לראשונה 17:00 | 13/09/2020