אפס מ-20: "נכשל" לעולם בהגנה על הטבע

לא בזיהום, לא בהגנה על שוניות האלמוגים, לא בשמירה על היערות: דו"ח המגוון הביולוגי מגלה - לא הושגה אף מטרה מ-2010. "עשור אבוד לטבע"

AP
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית


סרטון לקראת ועידת המגוון הביולוגי 


שנת 2010 הוכרזה על ידי האו"ם כשנת המגוון הביולוגי, והעשור שהחל אז הוכרז כעשור המגוון הביולוגי. אבל מאמץ עולמי להצלת המינים הנכחדים של כדור הארץ והמערכות האקולוגיות שבסכנה כשל ברובו - ועל פי דו"ח שהתפרסם אתמול (ג') בתי גידול כשוניות אלמוגים ויערות טרופיים נמצאים בסכנה גדולה מאי פעם. 

לפני עשר שנים יותר מ-150 מדינות הסכימו ביפן על שורת יעדים שמטרתם להגן על הטבע, אבל דו"ח חדש של האו"ם גילה כי העולם כשל בניסיון לעמוד בכל 20 המטרות השונות שהוצבו כדי להגן על המינים ועל המערכות האקולוגיות. שש מאותן מטרות הושגו חלקית, השאר לא. 

שריפות ביערות בברזיל, השבוע (צילום: רויטרס)
צילום: EPAשונית המחסום הגדולה באוסטרליה (צילום: EPA)

בין היתר מדובר בהפחתת הזיהום לרמות שאינן מסכנות מגון ביולוגי, בשמירה על שוניות האלמוגים (60% מהן נמצאות בסכנה), בצמצום לחצי את אובדן בתי הגידול הטבעיים, בהם יערות, ובשילוב ערכי המגוון הביולוגי בפיתוח הלאומי במדינות השונות. "זה היה עשור אבוד לטבע", אמרו מומחים על הפער בין הרטוריקה למציאות. 

ההשלכות: מהקורונה ועד השריפות

"אם זה היה בית ספר ואלו היו מבחנים, העולם היה מקבל נכשל", אמרה אליזבת מרומה מרמה, בכירה במועצת האו"ם למגוון ביולוגי, הגוף שפרסם את הדו"ח. אינגר אנדרסון, שמובילה את תוכנית הסביבה של האו"ם, כינתה זאת "כישלון גלובלי". 

"מנגיף הקורונה, ועד שריפות הענק, ההצפות, המסת הקרחונים והחום חסר תקדים, לכישלון בעמידה ביעדי הסכם אייצ'י למגוון ביולוגי – הגנה על הבית שלנו – יש השלכות מציאותיות מאוד", הוסיפה לפני תחילת ועידת האו"ם בנושא. 

צילום: AFPשריפה באזור פנטנאל בברזיל (צילום: AFP)
צילום: gettyimagesזיהום בסין. המטרות לא הושגו (צילום: gettyimages)

בריאיון לסוכנות הידיעות AP, קישר מזכ"ל האו"ם לשעבר באן קי מון בין הבעיות ל"מחסור בשותפת עולמית ומנהיגות פוליטית". הוא אמר כי הרב-צדדיות נמצאת תחת מתקפה, וציין כדוגמה את נסיגת ארצות הברית מהסכם האקלים, הסכם פריז. 

כותבי הדו"ח ואנשי האו"ם אמרו כי המחקר לא נועד לזרוע ייאוש, אלא לדרבן ממשלות לפעול בתקיפות רבה יותר בעשור הבא כדי להגן על המגוון הביולוגי. "נעשתה התקדמות מסוימת, אבל לא מספיקה. עדיין יש הרבה מה לעשות", אמרה מרמה. "המפתח הוא הרצון הפוליטי והמחויבות". 

אדם במקום דב קוטב

במשך שנים, פעילי סביבה השתמשו בדוב הקוטב כנער הפוסטר למינים שבסכנת הכחדה – במיוחד אלו שמאוימים על ידי התחממות כדור הארץ. אבל מרמה ומוביל המחקר דיוויד קופר אומרים כי העולם צריך לחשוב על נער פוסטר חדש – האדם. "דברים רבים שציביליזציות תלויות בהם בהחלט מאוימים", אמר. 

צילום: APבאן קי מון. "יש מחסור במנהיגות" (צילום: AP)

בשבוע שעבר, הקרן העולמית לשימור חיות הבת פרסמה מחקר חדש שלפיו בין 1970 ל-2016 חלה ירידה של 76% בממוצע באוכלוסיות היונקים, הציפורים, הדו-חיים והזוחלים המנוטרים. "בזמן שמספר המתים מהמגפה ממשיך לעלות, וכשבחוף המערבי של ארצות הברית משתוללות שריפות יער, מעולם לא נראו טוב כל כך השלכות ההתעללות שלנו בטבע", אמרה ג'וליה בראון, ביולוגית באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה. 

מדינות רבות מתכוננות לשיקום הכלכלה ביום שאחרי הקורונה, ולפי קופר זו יכולה להיות הזדמנות לסייע לכדור הארץ – וגם הזדמנות לפגוע בו עוד יותר. "חלק מהמדינות מקילות על הרגולציה הסביבתית, ואילו אחרות דווקא משקיעות באנרגיה ירוקה", אמר. 

לעיון בדו"ח המלא