איתי לוי: "אני לא רכוש של אף אחד"

איתי לוי מתייחס לראשונה לחשיפת ynet על התשלום עבור הפרידה מאייל גולן. בריאיון ל"7 לילות" של "ידיעות אחרונות" הוא נזכר בילדות הקשה, מסביר למה הוא לא יוצא לדייטים ומסרב להתנצל על המרצדס: "קניתי במיטב כספי". צפו

רתם איזק
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית
איתי לוי מספר על הפרידה מאייל גולן. כתב: יפתח כרמלי 

הקורונה נפלה על איתי לוי בתקופת שיא בקריירה. עשרות רבות של הופעות בוטלו – חתונות, ועדי עובדים וארבע הופעות בקיסריה. "החרדה הקיומית נמצאת איתי כל הזמן", הוא מספר בריאיון למוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות". "כתוב 'אשרי אדם מפחד תמיד'. יכולה לעמוד פה מקהלת גוספל של מאה איש ולשיר 'אל תפחד!' – זה לא רלוונטי. זה אני, זה הדי.אן.איי שלי".


המגיפה שהפתיעה את כולנו לא הייתה הדרמה היחידה בחייו בשנה החולפת. הוא ביטל את אירוסיו להדר חיון אחרי מערכת יחסים בת שנה וחצי ("היה שברון לב והייתה אהבה אדירה") ומצא את עצמו, בעל כורחו, בליבו של אחד הסכסוכים המתוקשרים בתעשייה – מהצד האחד בני פרץ, מהצד השני אייל גולן. שניהם אחראים על נסיקתו מאז חתם בליאם הפקות ושניהם פרסו עליו את חסותם.

"הרגשתי שבגירושים בין אייל גולן לבני פרץ ההורים לא חסים על הילד. אמרתי: 'תעשו מה שאתם רוצים ותעזבו אותי בשקט'. אפילו נגעלתי שהכניסו אותי לזה בכלל. אישית בטח שנפגעתי מאוד משניהם, הפכו אותי לבובה בסיפור הזה, אמרו: 'נלחמים על ביצת זהב, תרנגול הזהב, תרנגול כפרות'. אני לא ביצה ולא זהב ולא תרנגול של אף אחד". 

ההחלטה של לוי לפתוח את משרדי רות הפקות (על שם אימו) הוכיחה לא רק את הרצון לעצמאות אלא התנערות מכוונת מהטייטל "בן חסותו של אייל גולן". הפרידה תעלה לו, לפי הפרסום ב-ynet, שישה מיליון שקלים, שייפרסו על פני 50 תשלומים, ופרץ ימשיך לשמש כמנהלו האישי. לוי מסרב להתייחס לסכום המדויק, אבל לראשונה מגיב בהרחבה על הפרשה. "מראש ההתנהלות בליאם הפקות הייתה שותפות. לא עבדתי אצל אף אחד", הוא מדגיש. "זה היה משרד בוקינג לכל דבר. קרו שם דברים מדהימים, אבל אני איש מאוד עצמאי במהות שלי. העצמאות יכולה לפעמים להתפרש כפרישת כנפיים, אבל זה לא נכון, זה הגיע ממקום של אחריות". 

צילום: שי פרנקו"לא נראה לי שאייל גולן התלהב מזה שפתחתי משרד משלי". איתי לוי (צילום: שי פרנקו)

תסביר.
"כשאתה מתחיל לייצר דברים ולגדול בהכנסות אתה נהיה חברה. אז החלטתי לפתוח חברה ולא על מנת שיגידו 'וואו'. זו חברה שבעזרת השם תהיה מפעל של דברים גדולים ומוצלחים".

מפעל של איש אחד בשם איתי לוי או שתאסוף תחת חסותך גם אמנים צעירים?
"אני לא חושב שאאסוף, אבל אם ארגיש שזה נכון לקחת אחריות על זמר, אקח זמר. אם לא אעמוד בזה – אז לא אקח אף נפש של אף אדם, והמבין יבין".

הבנתי. אז איך אייל הגיב כשבישרת לו שאתה פותח משרד משלך?
"את שואלת באיזו עין הוא ראה את זה? לדעתי לא הכי טובה. לא נראה לי שהוא התלהב מזה בגדול".

הוא אמר לך את זה?
"הבנתי את זה דרך ה'מקורבים'".

לא נעים.
"לא. הרי אפשר לשלוח סמס ולהגיד: 'אח שלי, כפרה, זה לא מגניב. מה אתה עושה? מה הלו"ז?"

לא היה סמס, פשוט קראת על עצמך בעיתון?
"רוב הזמן אני קורא על עצמי בעיתון".

הריאיון המלא יתפרסם במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".