מהייטק ל-Health טק: הבריאות בדרך למהפכת דוט.קום

הבריאות הדיגיטלית הופכת באחרונה להבטחה הגדולה של ענף הטכנולוגיה. יזמים ומשקיעים מספרים על גל אדיר שנודד מההייטק ל-Health Tech, ואליו זורמים כסף ומשאבים רבים. עכשיו, עם מסלול לימודים חדש לתואר ראשון בבריאות דיגיטלית, ישראל בדרך להפוך למעצמה בתחום

מיטל ר. פישמן
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

בשיתוף HIT 

מכון טכנולוגי חולון

"מה שהולך לקרות בעשר השנים הקרובות בתחום הבריאות הדיגיטלית דומה למה שקרה עם האינטרנט לפני 25 שנה", פוסק הרופא והיזם ד"ר יאיר שינדל. לא מדובר בתסריט בדיוני - העובדות מדברות בעד עצמן. "הרבה כסף מגיע לתחום הזה. אנחנו רואים גל ענק שעובר מהייטק ל-health טק. מדובר בצונאמי של ממש. הרבה מאוד משאבים וכסף הולכים לתחום הזה. בשוק הגלובלי אנחנו מדברים על 10 טריליון דולר וחצי, והמספרים רק עולים". 

תחום הבריאות ותעשיית ההייטק נראים לכאורה שני עולמות מקבילים שלא אמורים להיפגש, אבל בשנים האחרונות השילוב בין השניים מצית את עולם היזמות, ומבטיח לחולל מהפכה. לד"ר שינדל ברור שזה עניין של כמה שנים עד שהבריאות הדיגיטלית תהפוך לחלק בלתי נפרד מחיינו, והוא יודע על מה הוא מדבר: כבר למעלה מ-15 שנים הוא חי את שני העולמות - הרפואה והטכנולוגיה - הרבה לפני שהמונח בריאות דיגיטלית נכנסה ללקסיקון. 

צילום: באדיבות HIT "הבריאות הדיגיטלית היא מקצוע העתיד". (צילום: באדיבות HIT )

ד"ר שינדל התחיל את הקריירה שלו בתחילת שנות ה-2000 בתור רופא צבאי בשייטת. כבר אז נחשף לצורך האדיר בפיתוחים טכנולוגיים בעולם הרפואה. ב-2005 הוא הקים בעת לימודיו באוניברסיטת הארוורד את החברה הראשונה שלו, אומניגייד, שפיתחה סיבים אופטיים לכריתת גידולים סרטניים. מאז הוא לא עצר - הוא מקים סטארט אפ אחר סטארט אפ בתחום הרפואה. לפני שנה וחצי, ייסד עם מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט, את aMoon, קרן הון הסיכון הגדולה בישראל, אשר מתמחה ברפואה דיגיטלית. 



צילום: Tommy Harpezיאיר שינדל (צילום: Tommy Harpez)

מה השתנה ב-15 השנים האחרונות מאז שנכנסת לתחום היזמות הרפואית?

"לפני 15 שנים כדי לקבל את הקוד הגנטי שלנו היינו צריכים לשלם מאות אלפי דולרים. אחר כך, זה עלה עשרות דולרים, והיום בכמה דולרים אנחנו יכולים לקבל את הברקוד שאיתו באנו לעולם. זה לא פחות ממהפכה. תחברי לזה את העובדה של-98% מאוכלוסיית ישראל יש תיקים רפואיים ממוחשבים כבר 25 שנים. כשמחברים בין נתונים דיגיטליים עם הברקוד איתו נולדנו – אפשר לעשות דברים מופלאים. סרטן שד גרורתי, למשל. עד היום, אישה שחולה בסרטן קיבלה תרופה שלא היה ברור איך תגיב לה. יש נשים שיגיבו טוב ואחרות יסבלו מתופעות לוואי. לא מספיק שהקופה משלמת מאות אלפי דולרים על תרופה לא יעילה, גרוע מזה - 6 חודשים מתבזבזים בטיפול שלא עוזר. על ידי שימוש בביג דאטה שכרוך באלגוריתמיקה לא מורכבת, ניתן יהיה לדעת איזו אישה תגיב טוב לתרופה ואיזו לא תגיב טוב". 

הבריאות הדיגיטלית, מסביר ד"ר שינדל, היא טווח רחב שמאגד תחתיו תחומים טכנולוגיים שונים. המטרה הסופית היא לייעל את עולם הרפואה, וכן לחזות ולמנוע מחלות. "הרפואה היום עדיין ברובה ריאקטיבית – אנחנו חולים ובתגובה מטפלים בנו. אנחנו רוצים להפוך את הרפואה למניעתית, חזויה ומותאמת אישית. היום בבריאות הדיגיטלית מה שטוב לי הוא לא בהכרח טוב לך. אם בעוד 5 שנים נדע איזו אישה תגיב לטיפול כימותרפי ואיזו לא, זו תהיה מהפכה ברמה הבריאותית". 

קרדיט: shutterstockבשנים האחרונות הבריאות הדיגיטלית היא הנושא המדובר ביותר בעולם הרפואה, עם המרוץ לפיתוח טכנולוגיות שעד היום ראינו רק בסרטי מדע בדיוני. (קרדיט: shutterstock)

קרן aMoon בניצוחו של ד"ר שינדל משקיעה בסטארט אפים מכל העולם בתחום הבריאות הדיגיטלית. נוסף על כך, היא שמה לה למטרה למשוך יזמים לתחום מתוך הבנה שלאנשים יש את הרקע, והם רק צריכים לשלב כוחות עם אנשי רפואה. "הצלחנו לבנות את הקרן הכי גדולה בישראל של מיליארד דולר. לא הייתה קרן כזאת מבחינת הטלאנטים שמגיעים אליה, ויש פה הזדמנות – כל חברה כזו תשנה את המשחק, יהיו הרבה משרות פנויות וייכנס כסף לקופת המדינה". 

מה עשתה הקורונה לשיח הבריאות הדיגיטלית?

"אין ספק שהקורונה האיצה את השיח. אפשר להגיד שה'ניו-נורמל' של טיפול מרחוק הגיע מהר ממה שתכננו. עשינו קפיצה פסיכולוגית אדירה, שלולא הקורונה הייתה לוקחת שנים. לפני הקורונה, אף פציינט לא היה מוכן לשמוע על הרעיון של טלמדיסין". 

האם המערכת הרפואית ערוכה בכלל למהפכה דיגיטלית?

"גם האינטרנט לא קרה בן לילה. בעשר ובעשרים שנים הקרובות יהיו קפיצות מדרגה אקספוננציאליות של טכנולוגיות בריאות. אין ספק שמדינות שיובילו את המהפכה הזו, יהפכו למנוע צמיחה מדהים". 

"הבריאות הדיגיטלית היא מקצוע העתיד"

קרן aMoon היא לא היחידה שזיהתה את הפוטנציאל האדיר של תחום הבריאות הדיגיטלית. חודש לפני שפרץ משבר הקורונה, מיזם חדש בשם PlayBeyondBio בהובלת מספר חברות וארגונים ישראלים ובינלאומיים ובראשם אסטרה-זנקה, מרגלית סטארט אפ סיטי של היזם אראל מרגלית ו-JVP, יצא לדרך וקרא לסטארט אפים ישראלים בתחום הבריאות הדיגיטלית להצטרף. 90 סטארט אפים הגישו מועמדות ולפני שלושה חודשים נבחרו תשעה להתחיל את הסבב הראשון. 

"מדובר בפלטפורמה ללא מטרות רווח, שמטרתה להוות גשר איכותי, יציב וממוקד מטרה כדי להגיע למהלכים מסחריים", מסבירה מיכל בדש, מנהלת חדשנות ופיתוח עסקי בתחום טכנולוגיות רפואה במרגלית סטארט אפ סיטי. "אנחנו מאמינים שהוורטיקלים הטכנולוגיים הם התפוזים של המאה ה-21, והבריאות הדיגיטלית היא אחד מהם". 

באלו סטארט אפים אתם מתעניינים? 

"יש שלושה תחומי פתרונות עיקריים: האחד, הרפואה מרחוק כשהמטופל במרכז הפתרון, הכוללת טיפול ואבחון מרחוק ואיסוף דאטה במטרה להקל על העומס במערכת הבריאות ולשמור על הצוות הרפואי . התחום השני, הם פתרונות ממוקדי ביג דאטה שמאפשרים טריאז', כלומר תיעדוף ומיון לטובת צרכים של מערכת הבריאות. והשלישי אלו פתרונות שמייצרים ערך רפואי ממידע לא רפואי, למשל מערכות חכמות שמזהות ומנטרות מגמות בריאותיות, פוטנציאל השפעות על תחלואה או מחלות מאובחנות דרך מידע שמגיע ממקורות שאינם בהכרח ממערכת הבריאות". 

צילום: ריקי רחמןמיכל בדש (צילום: ריקי רחמן)

אלו אתגרים עומדים היום בפני הבריאות הדיגיטלית?

"יש הרבה מקום לעשייה בתחום הזה, וחשוב להגדיל אותו, להעשיר אותו ולהתמקצע בו. הבריאות הדיגיטלית היא מקצוע העתיד. זה תחום שמאגד בתוכו היבטים רפואיים וקליניים מצד אחד, ומצד שני תחומים כמו סייבר, ניו מדיה, ואיקומרס. זה תחום שמצריך צוותים מולטי דיסציפלינריים. טבעי שמדינת ישראל תוביל את התחום הזה בגלל שיש לנו את ההון האנושי הרלוונטי, ורק צריך לנווט אותו". 

לחבר בין הרפואה לדיגיטל

את תפקיד ניווט ההון האנושי לקח על עצמו המכון הטכנולוגי חולון HIT, שיפתח בשנת הלימודים הקרובה מסלול לימודים חדש לתואר ראשון בבריאות דיגיטלית. "האנשים שעושים היום בריאות דיגיטלית הם אנשים שעברו הסבה של לפחות שנה. מטרת תוכנית הלימודים החדשה היא להכשיר את אותם אנשים מראש", מסבירה ד"ר הדס לוי, מרצה בכירה במסלול הלימוד החדש, שבשנים האחרונות עוסקת בפיתוח טכנולוגי של פתרונות מבוססי דאטה וטיפול מרחוק לעולם הרפואה.  

צילום: יחמכון טכנולוגי חולון HIT (צילום: יח"צ HIT)

"הסטודנטים יקבלו הכשרה בעולמות התוכן גם של הרפואה וגם של מדעי הנתונים. כבר מהשנה הראשונה אנחנו חושפים אותם לתעשייה - לבתי החולים, לחממות וכדומה. הם לומדים לעבוד כמו שיעבדו בעולם האמיתי, על פרויקטים אמיתיים. הם ממש מגיעים לעבוד. בשנה השלישית ללימודים הם כבר יעבדו על פרויקט גדול שקשור לצרכים אמיתיים בעולם הבריאות. בסופו של דבר, הם יגיעו לתעשייה עם הבנה של שני העולמות, טכנולוגיה ורפואה. הסטודנטים יוכלו ללכת לשני מסלולים: או למסלול רפואה בתוכנית הארבע שנתית, ואז הם יכירו את הטכנולוגיה ואת מדעי הנתונים. או שהם יבחרו להיות מפתחים, ואז הם יכירו את סביבת העבודה בעולם הרפואה", לדברי ד"ר לוי. 

צילום: אורנה גטניוד"ר הדס לוי (צילום: אורנה גטניו)

"הקסם של התוכנית החדשה בבריאות דיגיטלית, שהיא מחברת בין אנשים שמבינים בריאות לבין אלו שמבינים דיגיטל", מוסיף ד"ר שינדל. "אם יש משהו שהישראלים טובים בו הוא לעבוד בצוותים מולטי-דיסציפלינריים. זה מלווה אותנו מבית הספר ועד לצבא. ישראל יודעת להוציא מהנדסים ואנשי תוכנה טובים ולצידם רופאים מהשורה הראשונה". 

*הענקת התואר מותנת באישור המל"ג, כמקובל בתוכניות חדשות

בשיתוף HIT מכון טכנולוגי חולון






 

פורסם לראשונה 08:55 | 16/09/2020