ניצולי השואה במצוקה ערב החג: "כל החיים עבדתי ועדיין צריך עזרה מבתי כדי להתקיים"

ולדימיר חי עם בתו כי הפנסיה לא מספיקה לשכר דירה, עבור אליה וסופיה אפילו קניית תרופות היא אתגר כלכלי. "מתחילת הקורונה העניים הפכו לעניים יותר", אומרים בעמותת 'חסדי נעמי'. ח"כ שלח: "אסור לשכוח את החובה המוסרית כלפי הניצולים"

הדר גיל-עד
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית
ניצולי השואה בארץ: "מה שאנחנו מקבלים לא מספיק למחיה" (צילום: חסדי נעמי)


מצבם של הניצולים רק החמיר בתקופת הקורונה: חיים לא קלים היו לוולדימיר קנטרוביץ', ניצול שואה, בן 84, מבית שמש. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא היה חי בסטלינגרד, בדרום רוסיה, שם איבד חלק גדול מבני משפחתו. בחלוף השנים הוא חלה במלריה שפגעה בבריאותו עד היום. עכשיו, לעת זקנה, הוא נאלץ לחיות בחדר בבית של בתו כי הוא לא יכול לשאת לבדו בעלויות של דירה. 


צילום: חסדי נעמיבבית של בתו. "קל יותר לחיות יחד" (צילום: חסדי נעמי)

"אני גר בבית של הבת שלי בגלל מצב כספי", הוא מספר. "יותר קל לחיות יחד. עבדתי עשרים שנה כאן, אבל הפנסיה שלי היא פחות מ-1,700 שקלים לחודש. אני מקבל מביטוח לאומי 2,000 שקלים ומרוסיה אני מקבל פנסיה סימבולית של 200 שקלים בחודש. בכסף הזה אני צריך לחיות ולעזור בשכר דירה, לשלם מים, חשמל, ארנונה", סיפר קנטרוביץ'. 

"עצוב לי שבגילי אני לא יכול לנסוע לטיולים וללכת לתיאטרון, וכואב לי שאני לא יכול לעזור כלכלית לבת שלי", סיפר. "אני צריך לבקש ממנה עזרה למרות שאני אדם מבוגר. כל החיים שלי עשיתי ועבדתי ולא הצלחתי להרוויח פנסיה כדי שאוכל לחיות בלי עזרה של הבת שלי".

צילום: עומר מסינגרשלח. "אחריות מוסרית כלפי הניצולים" (צילום: עומר מסינגר)

אלפי קשישים וניצולי שואה חיים בעוני וזקוקים לסיוע במזון מדי יום, על אחת כמה וכמה בתקופת החגים. שלשום (יום שני) נערך בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח דיון על התמודדות ניצולי השואה בישראל לקראת החגים והסגר המתמשך. במהלך הדיון הזכיר שלח כי "בתוך המהומה הגדולה של הסגר המתקרב, אסור לשכוח את הקבוצה שיש לנו כלפיה חובה מוסרית גדולה במיוחד".

גם אליה וורנציק, בן 91, ואשתו סופיה נמצאים במצוקה כלכלית, שניהם ניצולי שואה. הם גרים בדירת חדר וחצי ואפילו רכישת תרופות היא אתגר כלכלי עבורם. "בזמן המלחמה לא היה לנו מה לאכול", מספר וורנציק. "גם עכשיו קשה. קשה עם כסף, קשה לקנות מצרכים". 

צילום: חסדי נעמיאליה וורנציק וסופיה, אשתו (צילום: חסדי נעמי)

"כל חודש אני משלם על תרופות 300 שקלים", אומר וורנציק. "לאשתי יש בעיית ראיה ושמיעה. היא צריכה מכשיר שמיעה ומשקפיים ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. היא שברה את שתי הרגליים ולא יכולה ללכת. אם היה לה כיסא גלגלים היא הייתה יכולה לנסוע בחוץ".

"יום יום קשה יותר. אתה צריך משהו ללבוש, אתה צריך לאכול. בישראל היום אנחנו לא מקבלים מה שאנחנו צריכים", לדבריו.

צילום: חסדי נעמיסופיה. "שברה את שתי הרגליים ולא יכולה ללכת" (צילום: חסדי נעמי)

"ארגזי המזון הם מכונת החמצן של הנזקקים", אומרים בעמותת חסדי נעמי שתומכת ביותר מ-5,000 קשישים וניצולי שואה. "השנה היא מהקשות ביותר שידענו. מעמד הביניים הפך לעני – והעניים הפכו לעניים יותר. השנה נתמוך ביותר מ-100,000 ישראלים ואנחנו עובדים במרץ עד הדקה האחרונה". 

"בכל נקודת זמן עד החג אנחנו אורזים ומחלקים לנזקקים, בהם אימהות חד הוריות, יתומים, משפחות ממעמד הביניים, ניצולי שואה ועוד", סיפרו בעמותה. "העלינו קמפיין גיוס המונים לשעת חירום זו באתר 'גיוסים לקהילה' ואנחנו מבקשים שכל מי שיכול לתרום - שיתרום. כל שקל יעזור."

קישור לתרומה עבור ניצולי שואה