בגלל הקורונה: המוצרים שעשו לנו את השנה

את שנת תש"ף העברנו כשידינו מריחות ממלפפון-תה ירוק, מקררינו מלאי ביצים והמזווה שלנו מפוצץ בגלילי נייר טואלט. אנחנו אגרנו לשווא והרשתות הרוויחו. אלו המוצרים שכיכבו השנה ברשימות הקניות של הישראלים

מירב קריסטל
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

בראש השנה תש"ף, איש לא חלם על אגירת ביצים, ידיים בריח אלכוהול-מלפפון-ותה ירוק ואקנה מסכות. אף אחד גם לא חשב שהטיסות הזולות יהפכו לטיסות מבוטלות.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

כשנגיף קוביד-19 התגלה בישראל, שני דברים היו ברורים: 1. יש לנקוט בצעדים מרחיקי לכת כדי לשמור על בריאות הציבור ולמנוע התפרצות בלתי נשלטת של מגפת הקורונה שהוא מחולל 2. יש לקורונה תופעת לוואי מאוד בולטת: התנפלות על מוצרים, תופעה שהפכה את תש"ף לשנה שבה גויסו הכי הרבה עובדי סופרמרקט בפרק זמן קצר ושוק המדפסות זכה לעדנה מחודשת.


ההתנפלות על הסופרמרקטים אירעה גם באוסטרליה, ארה"ב ואיטליה ומראות של מדפי פסטה ונייר טואלט ריקים היו שכיחים גם שם. בישראל ההתנפלות הגיעה לטרללת מוחלטת, עת המונים אגרו ביצים לפסח, צברו נייר טואלט וקנו גלונים של אלכוג'ל, כשכל אותה העת, כל הסופרים היו פתוחים מדי יום, כולל בסגר המסוגר ביותר והקמעונאים אף הודיעו מדי שבוע שאין סיבה לאגור מצרכים בבית, כי אין מחסור במוצרים, למעט המחסורים הזמניים שיצרו ההתנפלויות וחוסרים נקודתיים במוצרים מאיטליה. 

תוספת של קרוב לשלושה מיליארד שקל לשוק המזון

הבהלה הצרכנית יצרה עבור רשתות השיווק והפארם את השנה הטובה ביותר עבורם מזה שנים רבות במכירות, כשעוד ב-2019 הם העלו מחירים ומכרו יפה. ניצני הפאניקה הקולקטיבית הנצו כבר בפברואר 2020, אבל הזינוק המשמעותי אירע בשבוע העשירי של השנה. המכירות ברשתות השיווק זינקו אז ב-17.9% בשבוע, זינוק שלא נראה כמותו, שכן בדרך כלל העלייה במכירות משבוע לשבוע היא חד ספרתית ולעיתים יש גם ירידה כמובן.

צילום: אלכס קולומויסקיתור לסופרמרקט (צילום: אלכס קולומויסקי)

סטורנקסט, חברה שמחוברת לקופות 80% מהרשתות והחנויות הפרטיות בישראל, החלה לפרסם נתוני מכירות משבוע לשבוע, בגלל התדהמה שעורר פרץ הקניות המתנחשל הזה. עד כה, בכלל שוק מוצרי הצריכה (רשתות שיווק ופארם), הצמיחה המצטברת בינואר-אוגוסט 2020, לעומת התקופה המקבילה ב-2019, עומדת על 8.6%. מדובר בתוספת של 2.717 מיליארד שקל לסכום שהשוק גלגל בתקופה המקבילה ב-2019, שנה שהסתיימה עם מכירות של 47.33 מיליארד שקל. המחירים לצרכן אגב, עלו עד כה ב-0.5%.

במרץ 2020, אז ההתנפלות הצרכנית הגיעה לשיא, התגלה שהקורונה הפכה פנסיונרים לאשפי הזמנות אונליין של מוצרי סופר. היא הקימה מקרשים מכולות ומינימרקטים שכונתיים, שרבים החלו לפקוד מחשש למסיבות הדבקה בסופרים הגדולים. בתום הסגר, חנויות הנוחות שמשובצות בתחנות דלק זכו לפופולריות שיא, במיוחד באוגוסט, עת מיליון ישראלים לא טסו לחו"ל והזניקו את המכירות שם ב-12.9%. היא גם חוללה טירוף מכירות באתרי אינטרנט של חברות שמוכרות מוצרי חשמל ומיחשוב.

לסיכום שנת הקורונה העברית, הנה כמה מהמוצרים שהיו וחלקם עודם כוכבי העידן הנוכחי, רבי מכר עקביים, או סלבריטאים לרגע, מתודלקים בחרדה וחששות אמת.

אלכוג'ל

בתוככי נרתיקי סיליקון בצורת חד קרן, במעמקי בקבוקונים עם ציור של פרוזן, או במכלי 500 מ"ל בעלי מראה פסבדו רפואי: המוצר שהכי סימל את בוא הקורונה לארץ - היה אלכוג'ל. ג'ל שאמור לחטא את כפות הידיים ומכיל 70% אלכוהול (או הרבה פחות - בלי שתדעו). הוא היה הנשק הראשון בו הצטיידנו בבהלה כשהגיע הנגיף לארצנו.

היו גם כפפות שזרחו לרגע ודעכו מהר, אבל אלכוג'ל הוא זה שמילא את חיינו בריחות לוונדר ותפוחים והפך את כפות ידנו ליבשות מתמיד. כבר בינואר-פברואר, המכר בקטגוריית חיטוי ידיים היה זהה למכר הכספי בכל 2019 ואף עבר אותו מבחינת מכר כמותי.


בין 8 ל-14 במרץ, המכירות של הפריט זינקו ב-1,300% והקטגוריה גלגלה 12 מיליון שקל לעומת 300 אלף שקל בשבוע רגיל. הוא אזל עד מהרה ואז חזר למלאי בענק, תחת עשרות רבות של שמות בזכות יבואנים שגלגלו ארצה מכולות של החומר הזה, במטרה לגרוף רווחים ולהתחרות בשליטות התחום ד"ר פישר וסנו. ד"ר פישר מצידה הוציאה מגבוני אלכוג'ל, קרמי אלכוג'ל ומדפי החיטוי מעולם לא היו עמוסים יותר.

התוצאה: עלייה של 11% במחירים, גם בגלל הצגת בקבוקים גדולים שלא נמכרו קודם לצרכן ועולים יותר וגם, כנראה, כי המהלך לשמירה על מחיר של 9.90 שקלים ל-100 מ"ל של משרד הכלכלה לא צלח באשמת מכירה של גדלים שונים (הל מ-30 מ"ל) ובשל רשתות שלא התחייבו למחיר נמוך.


סך הכל נמכרו עד אוגוסט, כ-5.4 מיליוני בקבוקים. מדובר ביותר מפי שבעה לעומת 2019, אז נמכרו 774 אלף בקבוקים בלבד. עד אוגוסט נמכרו בקבוקי אלכוג'ל ב-78.26 מיליון שקל, מכר כספי של פי שמונה לעומת אשתקד, אז הקטגוריה גלגלה 10.21 מיליון שקל בלבד. מאז מרץ חלה ירידה של כ-50%  במספר הבקבוקים שנמכרו ובאוגוסט, לקראת סגר שני, יש שוב עלייה במכירות.

כפפות

זוכרים שהיו השנה חנויות שכפו עלינו לענוד כפפות חד פעמיות? חלקן חילקו אותן בחינם לכל דורש. גם במקומות עבודה חילקו לנכנסים כפפות כאלה. עם ההשתבללות בבית ואחריה השחרור מהסגר, ויתרנו עליהן מהר מאוד. 

המכירות שלהן אמנם גבוהות מבעבר, אך לא מרשימות כמו של אלכוג'ל. השיא השבועי במכירות כפפות היה בין 12 ל-15 במרץ: 6.4 מיליון שקל. מאז חלה ירידה עקבית במכירות.

מסכות

עוד זיכרון להתרפק עליו: בתחילת המשבר לא היתה חובה לחבוש מסכות! אלה היו ימים קסומים מאוד, אך מדבקים לכאורה. מי שרצה אז לנקוט משנה זהירות, רכש מסכות מתוחכמות, כולל כאלה שכוללות משטח פלסטיק שקוף ענקי. 

בהתחלה עיקר הפוקוס היה על מסכות N-95 או KN-95, אבל עד מהרה הועם זוהרן, בגלל חוסר נוחות ובשל מחירן הגבוה. לצד החלת החובה לחבוש מסכה, כולנו נכנענו למסכות הכירורגיות הפשוטות, שהחלו לזרום ארצה בכמויות אדירות, כולל צבעים זרחניים, הדפסים סטייליסטיים והדפסים חמודים לילדים. 

 בהתחלה עיקר הפוקוס היה עליהן - מסכות KN-95

כולם מכרו מסכות - מפיצוציות ועד מוכרני טלגרם. לאחרונה, המחיר שלהן, שהתחיל ב-6-3 שקלים למסכה, ירד ל-20 אג' למסכה. גם רשתות אופנה החלו לשווק מסכות כאלה ובנוסף החלו למכור מסכות רב פעמיות, כחלק מהקולקציה שלהן. מי שיכול לנשום דרך מסכה רב פעמית וזוכר לכבס אותה - זוכה בפרס כפול: הוא טרנדי יותר וגם חסכן בהרבה. 

ביצים ובונבוניירות

הבהלה לביצים החלה לקראת פסח, אז ישראלים במילא צורכים יותר ביצים מהרגיל. ברם, הסיבה לנהירה לא היתה ברורה. כמה ביצים אפשר לאגור במקרר? מתברר שהרבה מאוד, כפי שהעיד מחסור חריף שנוצר במדפים. ב-11-8 במרץ נמכרו 27 אלף ביצים בשבוע הזה, כשהממוצע עומד על 20 אלף ביצים בשבוע. סך הכל במרץ נמכרו כ-115 אלף ביצים, כשבדרך כלל נמכרים בחודש כ-90-80 אלף ביצים. 

לצד הביצים, היתה עלייה גדולה במכירות חרוסת ותירוש, כי ליל הסדר התנפץ לו להמוני משפחות גרעיניות קטנות שנדרשו לערוך סדר קטן בביתן. כיוון שלא התארחנו אצל החמות - זה פגע מאוד במכירות של בונבוניירות (ירידה של כמעט 40% במכר) ופריטים כמו כבש.

נייר טואלט

תופעת העמסת נייר הטואלט ואגירתו עד לא ידע, החלה ב-11-8 במרץ, אז נמכר נייר טואלט ב-34.6 מיליון שקל, בעוד שהממוצע השבועי עומד על 11.5 מיליון שקל. באפריל, המכירות ירדו לשבעה מיליון שקל כי כמה כבר אפשר לאגור. סה"כ, בשיא, חלה עלייה של 187% במכירות נייר טואלט. זאת עלייה בלתי נתפסת במכירות של מוצר שהצריכה שלו קבועה.

צילום: EPAכמה כבר אפשר לאגור? נייר טואלט (צילום: EPA)

שימורים, אורז ופסטה

הישראלים, כמו שאר אומות העולם, צברו שימורי טונה, עגבניות, אורז ופסטה, שהיו הקטגוריות שהובילו את מגמת אגירת המזון עם תחילת המגיפה, עם גידול שהגיע לשיא בשבוע השני של מרץ. 

כך למשל, קנינו טונה ב-27 מיליון שקל ב-11-8 במרץ, לעומת 11.1 מיליון ממוצע שבועי שנתי. בעוד שממוצע המכר השבועי של אורז עומד על 5.6 מיליון שקל, באותו שבוע הוא זינק לכ-17.2 מיליון שקל.

צילום: shutterstockטונה ב-27 מיליון שקל (צילום: shutterstock)

כעבור מספר שבועות, המכר של קטגוריות הטונה והאורז היה נמוך יותר מהממוצע השנתי, כי אם יש בבית- למה לקנות עוד ובמילא אגרנו לחינם.  

בניגוד לכך, המכר של פסטה  עדיין היה גבוה יותר מהממוצע, עקב קניה מוקדמת לחג השבועות. פסטה זאת קטגוריה שמוכרת 5 מיליון שקל בימי אמצע השבו ובשיא המשבר מכרה ב-13.4 מיליון שקל. בשלב מסוים אף נוצר מחסור בפסטה ברילה ומאוחר יותר בפסטה ללא גלוטן. 

אפייה ובישול

ההסתגרות בבתים גרמה לישראלים לקנן, לבשל ולאפות. בעיקר לאפות. לחם, עוגות, חלות. המון חלות. 

קטגוריות הבישול, כמו שמנים, תבלינים וירקות קפואים, צמחו ב-17.9% במצטבר בינואר-אוגוסט 2019 לעומת ינואר-אוגוסט 2020. 

בקמח, העלייה התלולה במכירות אירעה ב-29-14 במרץ: 13.1 מיליון שקל בשבוע, לעומת 4.7 שקל ממוצע שנתי. חלה עלייה במכירות של פי שניים גם של משפרי אפייה וגם מכירות שמרים זינקו. טחנות הקמח מצידן, מיהרו לייקר את הפריט.

מדפסות

לצד אפייה הדפסנו הרבה ועודנו מדפיסים ומדפיסים: מאישורי בריאות ועד שיעורי הבית של הילדים. הלימוד מרחוק, העבודה מהבית, החלו לתת אותותיהם במכירות המדפסות. 

לצד הסתערות על לפטופים ומצלמות ביתיות לזום. ברשתות החשמל דיווחו שאזלו חלק מדגמי המדפסות.

תמונה כלליתברשתות החשמל דיווחו שאזלו חל מדגמי המדפסות

קניות אונליין

במקביל, קנינו הכל אונליין. גם סבתא למדה לרכוש בעלי אקספרס והדודה שלכם התחילה לקנות בקסטרו אונליין וב-ksp. כולנו קנינו ערימות של צעצועים לילדים כדי להפיג את השיעמום הביתי. 

התוצאה היתה הרת אסון: המתנות של שבועיים למשלוחים מהסופר ושל חודש מאתרי מוצרי חשמל ותכשיטים. המאכערים הישראלים לא עמדו בעומס. תוצאה חיובית אחת היתה לזה: הם השתפרו מאוד מאז, אם כי לא מספיק.