הקשר בין אוצר המילים של הילדים לסגר

ילדים ממשפחות דו-לשוניות שהיו חשופים בגן לעברית ובבית לשפה אחרת הושפעו מהסגר ואצל חלקם חלה נסיגה בעברית. חוקרות דו-לשוניות מסבירות את התופעה ונותנות רעיונות איך לחזק את אוצר המילים

ליאת עברי עיני
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

הורים וילדים נמצאים בבית מאז פרוץ הקורונה, עם גיחות קצרות למערכת החינוך. חונק? אולי, אבל גם הזדמנות פז לחזק את השפה של הילדים, ולמשפחות דו לשוניות זו הזדמנות טובה לחיזוק שפת הבית. 

"דו-לשוניות היא הגדרה רחבה מאוד", מסבירה פרופ' שרון ערמון-לוטם, חוקרת דו לשוניות מאוניברסיטת בר אילן וראש המרכז לדו לשוניות בישראל. "יש ילדים החשופים לשפה מסוימת בבית, ואילו לעברית הם נחשפים במסגרות החינוכיות השונות ובחברה. 

"ילדים אחרים חשופים כבר מגיל לידה לשתי שפות, כאשר כל הורה מדבר שפה אחת עם הילד, וישנם ילדים החשופים לעברית מהבית ומהחברה, ואל השפה הנוספת הם חשופים במסגרת הגן, הצהרון או בית הספר. ילדים דו לשוניים מתאפיינים בדפוסי שפה שונים ומגוונים". 


חיזוק אוצר המילים - דווקא עכשיו

"כדאי להרבות ולדבר עם הילדים בשפת הבית", מסבירה אודליה אוחנה, דוקטורנטית החוקרת דו לשוניות מאוניברסיטת בר אילן. "זה נכון לכל הילדים, ללא קשר אם הם חד-לשוניים או דו-לשוניים. 

"הסגר הוא הזדמנות לאפשר לילדים חשיפה מגוונת לשפה על ידי אמצעים שונים כגון ספרים, סיפורים ופעילויות משותפות להורים ולילדים. כאשר קוראים ספר, ניתן לשלב שאלות בזמן ולאחר הקריאה. למשל: מה הגיבורה עשתה? איך היא הרגישה? מה את היית עושה אם היית במקומה? פעילות יצירה משותפת יכולה להוות הזדמנות נהדרת ללימוד אוצר מילים של מגוון חפצים ופעולות". 

קראו עוד:

הילדים שמרוויחים כסף בתקופת הקורונה

האם פחדים של ילדים בלילה עוברים מעצמם?

למה חשוב לתת לילדים תחושה שהם דומים לנו? 

עוד היא מוסיפה, כי "בזמן שגרה, חוששים הורים דוברי שפות שונות ששפת הבית נשכחת או נחלשת אצל הילדים מאחר וילדיהם מבלים זמן ניכר מחוץ לבית, בסביבה דוברת עברית. זמן הסגר, שבו הורים וילדים מבלים יחד את רוב שעות היום, הוא הזדמנות למנף אותו  לזמן שפה ביחד. חשיפה איכותית לשפה בפעילויות שונות במשך שעות רבות תחזק את שפת הילדים. מחקרים רבים מראים שככל שזמן החשיפה לשפה עולה, כך אוצר המילים בשפה זו יגדל".

אוצר מילים בשתי שפות

בימים אלו עוסקת אוחנה בהנחייתה של פרופ' ערמון-לוטם באיסוף נתונים למחקר חלוץ בנושא אוצר המילים של ילדים דו לשוניים בישראל. פרויקט זה הוא ראשון מסוגו עבור האוכלוסייה הדו לשונית. מטרתו היא איסוף מידע על אוצר המילים של ילדים בגילי שנתיים עד ארבע שנים, הדוברים שתי שפות. מידע זה נחוץ למערכות הבריאות, לטיפות חלב ולמרכזים להתפתחות הילד, על מנת לאפיין את ההתפתחות התקינה של שפה אצל ילדים צעירים. 

"לעיתים נדמה שילדים דו-לשוניים יודעים פחות, בהשוואה לילדים הדוברים שפה אחת בלבד, אך ההפך הוא הנכון"

לדברי פרופ' ערמון-לוטם, "מה שמשותף לכל הילדים הדו-לשוניים הוא שאוצר המילים שלהם מתחלק תמיד בין שתי שפות, ולא רק אחת, לכן, נדמה לעיתים שילדים דו לשוניים יודעים פחות, בהשוואה לילדים הדוברים שפה אחת בלבד, אך ההפך הוא הנכון. מחקרים רבים מראים שכאשר מסתכלים על אוצר המילים של ילדים דו לשוניים בשתי השפות יחד, הם באותה הרמה, ואולי יודעים אף יותר מדוברי שפה אחת בלבד בני גילם". 

מה ההסבר לכך?

"ילדים דו-לשוניים מכירים מושגים מסוימים רק בשפת הבית, מושגים אחרים רק בשפת הסביבה ומושגים נוספים בשתי השפות. מחקר של ביאליסטוק מאוניברסיטת יורק שבקנדה הראה שכאשר משווים את אוצר המילים בשפת בית הספר אצל ילדים דו-לשוניים וחד-לשוניים בכיתה א', הפער הוא במושגים של בית ואין פער במושגים של בית הספר. 

"מצד שני, מאחר ודו-לשוניים חשופים לא רק לשתי שפות אלא גם לשתי תרבויות יש להם מושגים בשפת הבית שאינם בהכרח מוכרים לילדים דוברי שפת הסביבה בלבד. כמו כן, ההיכרות עם שתי מילים בשפות שונות לאותו מושג מרחיבה לא פעם גם את עולם האסוציאציות הנלווה".

צילום: sutterstockחשופים לא רק לשתי שפות אלא גם לשתי תרבויות (צילום: sutterstock)

עוד מוסיפה פרופ' ערמון-לוטם, כי "בסביבה דוברת עברית, משפחות רבות מאמצות מדיניות לשונית המדגישה את חיזוק שפת הבית במחשבה שהילדים ילמדו עברית בגן או בבית הספר. בסגר הראשון, בבתים רבים ראו זאת כהזדמנות לחזק את שפת הבית ולהקנות, למשל, ידע בקריאה בשפה זו. 

"כך פוגשים כיום בבתי הספר ילדי כיתה א' או ב' הקוראים בשפת הבית אבל אינם שולטים בקריאה בעברית. עם החזרה לשגרה הדבר היה אמור להתאזן, אבל הסגר השני בהחלט מקשה על כך. ככל שהמצב מתמשך, גישת הורים רבים משתנת והדאגה מהניתוק מהעברית גדלה. אין ספק שהאיזון הופר וכיום הורים רבים שואלים את עצמם כיצד לתמוך בעברית מבלי לוותר על שפת הבית".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

לדבריה, "עבור ילדים צעירים יותר וביחוד בבתים בהם דוברים רק את שפת הבית נצפתה נסיגה בעברית והדבר אקוטי במיוחד עבור ילדים שזו הייתה שנתם הראשונה במסגרת החינוכית. במקרים רבים התחושה היא של חזרה לתחילת התהליך. חשוב לציין שמה שנרכש לא נשכח, אבל בהחלט הפך לידע פסיבי. צריך לקחת זאת בחשבון כשמעריכים את יכולות הילד בעברית ולהשתדל למצוא דרכים לתמוך גם בבית, אפילו לשעה ביום. 

"הערכה נכונה של יכולותיהם השפתיות של ילדים דו-לשוניים מחייבת מידע על שתי השפות"

"בקרב ילדים בוגרים יותר אשר כבר קוראים וכותבים והצליחו להשתלב בהוראה המקוונת וכן כאלו שיש שלהם חברים מבית הספר הדוברים עברית, יש פחות סכנה של נסיגה בעברית. מחקרים מראים שמספיקה חשיפה אינטנסיבית 30% מהזמן כדי לשמר אותה".

האם ידוע כמה ילדים בישראל גדלים בבית דו לשוני?

"דו לשוניות הופכת יותר ויותר לנורמה בעולם. בישראל, כמחצית מהילדים גדלים בבית שאינו דובר עברית ובסביבה דו-לשונית. במגזר החרדי רבים מן הילדים גדלים עם יידיש ועברית. במגזר הערבי הילדים גדלים עם הערבית הדבורה והערבית הסטנדרטית שהן שתי שפות שונות ובישובים רבים גם עם עברית. במגזר היהודי ממלכתי וממלכתי דתי, כרבע מהילדים מגיעים לבית הספר מבית שלא מדברים בו עברית בשל הגירה של אחד ההורים או שניהם". 

מהי השערת המחקר שלכן?

"השערת המחקר שמנחה את המחקרים במעבדה שלי וכמובן גם את מחקרה של אודליה היא שעל מנת להעריך את יכולותיהם השפתיות של ילדים דו-לשוניים, ובעיקר את אוצר המילים שלהם, חשוב לאסוף מידע על שתי השפות, הן על הבנה והן על הפקה. מידע על שפת הסביבה בלבד גורר אבחון יתר של עיכוב שפתי בקרב אוכלוסייה זו, ומכך חשוב להימנע. 

"במקרים רבים כשאחות טיפת חלב או הגננת מסתכלות על אוצר המילים של ילדים דו-לשוניים הן מסתכלות על העברית. אין להן דרך לדעת מה קורה בשפת הבית. הערכה נכונה של יכולותיהם השפתיות של ילדים דו-לשוניים מחייבת מידע על שתי השפות שייתן תמונה מלאה על הידע של הילדים ויאפשר לזהות קושי במידה והוא קיים. מחקרה של אודליה בא לעשות שינוי ולפתוח לצוות הטיפולי והחינוכי חלון לשפת הבית".