2 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
הדיון הער סביב ביטול החתונות ממשיך להיות אקטואלי גם בגל השני של המגפה. מאז תחילת המשבר תפס הנושא חלק משמעותי בדיוני קבינט הקורונה, ואתמול (ה') לחץ שר הפנים אריה דרעי לגבש מתווה שיאפשר לקיים אירועים אפילו בהשתתפות של 200 איש. בהתבטאות נרגשת לכאורה במהלך הדיונים הוא הביע את דאגתו לציבור המסורתי והדתי, ואף התעמת בעניין עם השר איציק שמולי, אחד שיודע דבר או שניים על היעדר אפשרות להתחתן בישראל.
אז כן, הלב יוצא אל הזוגות שנאלצו לדחות את נישואיהם, אבל לא פחות צורמת העובדה שמיום היווסדה כשלה ישראל במתן פתרון שיאפשר לכל זוג - במיוחד אלה שלא יכולים להתחתן דרך הרבנות - להינשא ולקבל הכרה רשמית. זה עומד בסתירה מוחלטת לאותו קידוש ערך הנישואים והמשפחה שמקבל כאן פוקוס בשגרה, ועל אחת כמה וכמה בעת חירום.
בישראל אין פתרון שאינו דתי לנישואים וגירושים. ישראל נשארה מחויבת לדין העותמני הארכאי, שמהווה מצע נוח לבנות עליו בסיס כוח של הממסד הרבני. ניסיונות פוליטיים חלקיים למזער נזקים - כמו הצעת חוק של שרן השכל לפתור את בעיית הנישואים בישראל בחצרות השגרירויות הזרות או באילת - הם סימפטום לכישלון.
התחושה הכבדה הזו, שאת בת ערובה של המצב הקיים ואין מי שיושיע אותך, לא זרה למאות אלפי ישראלים. לפני הקורונה מצאו עצמם ישראלים רבים "משלימים אזרחות" ומתחתנים במדינות זרות או פונים לאופציה של ידועים בציבור, אבל בתקופה הנוכחית הבעיה מורכבת פי כמה.
טורים נוספים בנושא:
המצב הזה לא סביר. אדם מחזיק באזרחות של מדינה, הוא מחויב לה, הוא קם כל בוקר לעבודה, שומר על חוק ומתייצב למילואים כשצריך, אבל במקביל חי בידיעה ברורה שבכל הקשור לזכות הבסיסית שלו – להתחתן כאן מול משפחתו וחברים שלו - יזרקו אותו לכלבים.
לזוגות להט''ב הקורונה לא חידשה הרבה. הם היו ונשארו אזרחים פסולים בעיני המדינה. למרות העוצמה הרבה שצברה ברבות השנים במאבקים משפטיים, בזירה תקשורתית והפוליטית, מבחינת זכויות האזרח של חברי הקהילה לא חל כמעט שום שיפור.
2 צפייה בגלריה
קטיה קופצ'יק דור 1.5 ישראל חופשית
קטיה קופצ'יק דור 1.5 ישראל חופשית
קטיה וולקוב
המצב דומה גם עבור בני העלייה הגדולה מברה"מ לשעבר, אזרחים נאמנים מזה 30 שנה. רבים מאיתנו לא יכלו להתחתן לפי הקורונה, ולא יוכלו גם אחריה. המדינה לא מחויבת לנו ולזכויות שלנו. עשורים של מאמץ היא השקיעה בחיזוק הקשר עם היהודים מעבר לקיר הברזל, ובהמשך בעלייה שלהם, וכשהם כאן – זה היחס שהם מקבלים.
ויש כמובן עוד ישראלים רבים אחרים שמסיבות שונות חתונה ברבנות לא עולה בקנה אחד עם מה שהמוסד הזה עושה בשם היהדות שהוא מתיימר לייצג, ועם הפגיעה הקשה בעקרונות יסוד כמו שוויון, חופש וכבוד האדם. עבור כל אלה, מצב של "אין חתונה" אינו חידוש גדול. הם מכירים אותו מקרוב והוא נוגע בנקודות הכי אינטימיות והכי כואבות בחיי הפרט שלהם.
התקווה שלי היא שהציבור הישראלי הרחב, שאולי הרגיש עכשיו – גם אם באופן סמלי בלבד – מה חש מי שלא יכול להינשא, יבין את אלה שכלואים בסורגים של חוסר צדק. נישואים וגירושים אזרחיים הם משימה לאומית, אחת החשובות במדינה. הקורונה היא מעין שיעור באזרחות. אסור להחמיץ אותו.
  • קטיה וולקוב היא מנהלת תחום ישראלים דוברי רוסית בתנועת "ישראל חופשית", המובילה מאבק לנישואים אזרחיים ומקיימת טקסי חתונה מחוץ לרבנות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com