דיסני נגד נטפליקס: קרבות הסטרימינג שיהרגו את הקולנוע

בזמן שרשתות בתי הקולנוע נאבקות על חייהן בצל הקורונה, פלטפורמות הסטרימינג ממשיכות לייבא למסך הקטן בכורות של סרטי ענק, ולייצר סדרות בסדר גודל הוליוודי. אך ההכרזה הדרמטית של דיסני, לפיה תמקד את משאביה וסרטיה בדיסני פלוס, מתגלה כצעד משמעותי שעלול להוות נקודת מפנה באבולוציה של עולם הקולנוע - או אפילו את חורבנו

יוני בינרט
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

בשבוע האחרון נפל דבר: תאגיד דיסני הכריז על ארגון מחדש של החטיבות בחברה. נכון, זה לא נשמע מעניין במיוחד מבחינת מי שאיננו עובד של דיסני (או מחזיק במניות של החברה), אבל בשורה התחתונה של ההכרזה - עליה מצהירה דיסני בריש גלי - טמונה בשורה מטלטלת. מעתה, הפוקוס העיקרי של החברה יהיה על שירותי הסטרימינג שלה, דיסני פלוס. דיסני, חברת הענק שצמחה מתוך חזונו הקולנועי של גאון, מסבה את תשומת ליבה מהמדיום הקולנועי ומסרטים המוקרנים על מסך גדול, לעבר חוויית הצפייה הביתית, על מסך הטלוויזיה בסלון שלכם או מסך הסלולרי.


אומנם לא מדובר בהצהרה על התנזרות מוחלטת של החברה מהפצת סרטי קולנוע באופן מסורתי דרך בתי הקולנוע (אם וכאשר אלו ישובו לפעול כבעבר), אך עצם העובדה שדיסני מכריזה באופן כה ברור על תוכניותיה, ושתוכניות אלו יתמקדו בשירותי הסטרימינג שלה באופן כה מובהק - יש לכך משמעויות העלולות להתגלות כמרחיקות לכת.

במזכר פנימי של דיסני שהגיע לתקשורת, בישר המנכ"ל בוב צ'אפק לעובדיו הרבים: "הארגון מחדש הזה יאיץ את גדילתנו בחלל הדינמי של מה שמגיע ישירות לצרכן, וזהו המפתח לעתיד החברה שלנו". המפתח לעתיד - לא פחות - של תמנון מדיה אימתני שחולש על אימפריה עולמית של ערוצים ותוכן, נמצא בצפייה הביתית. וזה עניין ענק, שעלול להתגלות כקו פרשת המים עבור הקולנוע, נקודת מפנה באבולוציה שלו - או אפילו חורבנו.

תחילתו של הסוף

המהלך המשמעותי מגיע בשיאה של הדרמה הגדולה שמתרחשת בעולם הקולנוע בחודשים האחרונים בשל משבר הקורונה העולמי. אבל הנגיף רק האיץ את בואו של הזעזוע המסיבי שעובר על העולם הזה, הוא לא זה שאחראי לו ישירות. בתי הקולנוע מסביב לעולם סגורים, רשתות בתי הקולנוע בהליכי פשיטת רגל; הפקות מעוכבות ומבוטלות, והפצתם של בלוקבאסטרים גדולים (כמו "וונדר וומן 1984", "האלמנה השחורה" של מארוול ו"אין זמן למות", הג'יימס בונד החדש) נדחית או עוברת למסך הקטן. אבל הקורונה כאמור היא לא הגורם אלא הזרז. את שורשי הגורם האמיתי לקריסה תמצאו אי שם ב-2013, בסדרת דרמה אמריקנית רבת תקציב וטאלנטים, שבניגוד לכל מה שהיה נהוג עד אז, הפציעה בשירות סטרימינג ועלתה לאוויר כולה, על 13 פרקיה, במכה אחת.

צילום: באדיבות yesסימנה את הפיצוח הגדול של נטפליקס את השוק. "בית הקלפים" (צילום: באדיבות yes)

"בית הקלפים" סימנה את הפיצוח הגדול של נטפליקס את השוק, הבנתה את הדרישה הגוברת והמתבקשת לבידור ביתי ברמה הגבוהה ביותר, ובאופן פרטני המותאם ללקוח. פרימיום טלוויזיוני, ובהמשך גם קולנועי, המוגש מתוך התובנה הברורה שבעידן הזה צריכה להיות לצופה שליטה מירבית באופן צריכת התוכן שהוא בוחר לצרוך - במכה או בחלקים, מתי שרק בא לו, מתוך ספריית תוכן אדירת מימדים ועל גבי איזה סוג צג שרק יבחר. תאגידי הבידור האחרים עלו על העגלה מאוחר יחסית, וכך הובילה נטפליקס בבטחה את שוק הסטרימינג שגדל למימדים עצומים בשנים ספורות בלבד.

ובינתיים, עולם הקולנוע הפופולארי המשיך את דרכו לעבר הומוגניות סגנונית ורעיונית. סרטי גיבורי על, וריאציות על סרטי גיבורי על. הנבואה של סטיבן ספילברג וג'ורג' לוקאס מנאום שלהם באוניברסיטה קליפורנית ב-2013, לפיה עולם הקולנוע צפוי להתפוצץ ולקרוס, מותיר את השוק פתוח לארבעה עד שישה סרטי ענק ז'אנריים בכל שנה, לא יותר מזה – הלכה והגשימה את עצמה. הקולנוע העצמאי נדחק לשוליים ולסינמטקים, ואף מצא בית חם בשירותי הסטרימינג, בטוויסט אירוני משהו. ואז הגיע הנגיף, וכדרכו, סייע לדחוף את כדור השלג מקצה המצוק.

הכיסים העמוקים של דיסני

למרות הנתונים הגבוהים שמציג לאחרונה אחד משירותי הסטרימינג המתחרים הגדולים ביותר, אמזון פריים (בעצמו חלק ממפלצת קמעונאות/מדיה גלובלית), נטפליקס עדיין מובילה בקרב הסטרימינג הגדול. אבל דיסני, שהשיקה את שירות הסטרימינג שלה דיסני פלוס בנובמבר 2019 וקראה תגר ישירות על נטפליקס - היא האיום הגדול באמת.

הוא עוד לא זמין אצלנו, השירות של דיסני פלוס, אלא רק בארצות הברית ובמספר טריטוריות אירופיות נבחרות (אם כי סביר להניח שמתישהו בתוך השנתיים הקרובות יתרחב לשאר העולם, כולל ארץ הקודש). אבל במהלך הכמעט-שנה שחלפה מאז השקתו, הצליח השירות לגרוף יותר מ-60 מיליון מנויים (נכון לאוגוסט האחרון), לקוחות מרוצים, ברובם הגדול. הרבה מההצלחה המרשימה ניתן לזקוף לזכות הבאזז הגדול שאפף את ההשקה, כמו גם לזכות נכסים כמו "המנדלוריאן" - דרמת האקשן המד"בית, רבת התקציב והמבדרת שמתרחשת ביקום של "מלחמת הכוכבים", ויציאות כמו הגרסה המצולמת של המחזמר/תופעת התרבות "המילטון".

צילום: באדיבות Disney+שבר שיאי צפיות. "המילטון" (צילום: באדיבות Disney+)

ביולי, כשעלה בדיסני פלוס, צפו במחזה בן שלוש השעות מיליוני צופים, 37 אחוזים מכלל כל צופי ארבע ספקיות הסטרימינג הגדולות (נטפליקס, הולו, אמזון פריים ודיסני פלוס). "תעלומות בלתי פתורות" של נטפליקס תפסה את המקום השני עם 13.7 אחוזים בלבד. לבד מכך, דיסני מתחרה בנטפליקס גם באמצעות שירותי סטרימינג אחרים שבבעלותה כעת, כמו הולו ו-ESPN פלוס. יחד, בכל פלטפורמות הסטרימינג שלה, יש לחברה יותר מ-100 מיליון צופים משלמים. לנטפליקס יש קרוב ל-200 מיליון, אבל ההפרש ביניהן עוד יצטמצם כי דיסני מדגימה את נכונותה להתגושש עם המיליארדים הרבים שמשקיעה נטפליקס בתוכן - ויש לה את הכיסים העמוקים שמאפשרים זאת. 

לדחוק את נטפליקס לקצה

משבר הקורונה רק זרק חיילים נוספים אל תוך הקרב הניטש הזה, והגדיל את ההימור: בלוקבאסטרים של דיסני שמגיעים ישירות למסך הקטן, כולל רימייק בשר-ודם של "מולאן" האהוב מ-1998, ו"נשמה", הפרויקט החדש והמצופה של אולפני פיקאסר הנמצאים בבעלות דיסני. "מולאן", שעל פי הדיווחים דרש תקציב של למעלה מ-200 מיליון דולר, עשה את בכורתו בדיסני פלוס בתחילת ספטמבר האחרון - הסרט הגדול ביותר שהחברה של העכבר הפיצה דרך המסך הקטן. "נשמה" - שאמור היה לעלות ביוני האחרון, עלה 150 מיליון דולר ויהיה הסרט הראשון של פיקסאר שזוכה לבכורה בסטרימינג - יעלה ב-25 לדצמבר לשירות של דיסני פלוס (וזוכה כבר לביקורות מהללות).

באדיבות פיקסארזוכה לביקורות מהללות. "נשמה" (באדיבות פיקסאר)

מהפכה? אכן, כזו שהחלה בשנים האחרונות, כאשר נטפליקס פעלה באגרסיביות לדריסת רגל קולנועית, ולשם כך הפיקה ורכשה בלוקבאסטרים קולנועיים בתכלית (כמו "מחתרת השישה" של מייקל ביי), סרטים של היוצרים הגדולים ביותר ("האירי" של מרטין סקורסזה) וסרטי ארט-האוס גורפי אוסקר ("רומא" של אלפונסו קוארון). הטווח גדל, התיאבון גדל, ולאחרונה הצטרפה לקלחת גם דיסני, אשר במהלכיה שלה מובילה את נטפליקס להשקיע סכומים אדירים נוספים בתוכן קולנועי - כפי שהיא עושה כעת במקרה של מותחן הריגול "האיש האפור", בכיכובם של ריאן גוסלינג וכריס אוונס. תקציב של 200 מיליון דולר, אם תהיתם, כי חייבים לפתוח את הארנק כשמביאים טאלנטים גדולים ומציבים על כס הבימוי את האחים רוסו ("הנוקמים: מלחמת האינסוף", "הנוקמים סוף המשחק").

הטלוויזיה תרצח את הקולנוע?

האתגר שדיסני משיבה, עם זאת, לא עובר רק בקרבות בין סרטי הענק שמפציעים בסטרימינג, אלא גם בתוכן הטלוויזיוני שהיא מבקשת להעניק דרך דיסני פלוס. במהלך השנה הקרובה, למשל, יעלו בדיסני פלוס מספר סדרות מהיקום הקולנועי של מארוול - "וונדה-וויז'ן", "פלקון וחייל החורף" ו"מיס מארוול". שלושתן הופקו בתקציבי ענק, שלושתן מבקשות להעניק לצופה חוויה קולנועית קרובה ככל האפשר לזו שהיה מקבל בקולנוע, מול אפוס גיבורי-על של סרטי מארוול; שלושתן קליעים ברובה המכוון לנטפליקס.

והקולנוע הוא שחוטף את הריקושטים, והם מאיימים להכניעו. במירוץ החימוש הזה, שמתבטא במיליארדים הרבים שמשקיעות דיסני ונטפליקס בתוכן, רומסות צמד ענקיות המדיה את המדיום הקולנועי. הקיפאון והמשבר שכפתה הקורונה הם כתר עצוב על ראשה של אינרציה עגומה שהחל לפני שנים, נבואת זעם שהגשימה את עצמה: הטלוויזיה עוד תרצח את הקולנוע. הפונקציה המסורתית שמילא הקולנוע כמדיום שמציע חוויה שלא ניתן להשיג במקום אחר כבר איננה נחלתו בלבד. וכשהמצב ממילא לא בדיוק מאפשר את קיומו, כפי שקורה כעת ברוב מדינות העולם, זו עלולה להיות שעתו האחרונה, לפחות כפי שהכרנו אותו.

באדיבות דיסני פלוסתנסה להביא חוויה קולנועית לטלוויזיה. "וונדה-ויז'ן" (באדיבות דיסני פלוס)

נשמע דרמטי, כן, אבל אלו זמנים דרמטיים. לא מופרך לחשוב שמתישהו בעתיד הלא מאוד רחוק, בעידודו הנמרץ של נגיף שהוריד את העולם על ברכיו, ייאלץ המדיום הקולנועי לעבור אבולוציה למשהו אחר; מודל חדש, לפיו על המסך הגדול נזכה לראות אך ורק סרטי ענק רבי תקציב, ולא הרבה מהם, שייצאו מדי שנה; סביבם יתנהלו פסטיבלים שיווקיים שתפקידם למכור את הפרויקטים הענקיים הללו כאירועים, משהו שחובה לחוות בבתי הקולנוע, בהכי גדול שאפשר. לעזאזל, זהו כבר המצב היום. 

מעבר לבלוקבאסטרים האלו (שהכרטיס עבורם יעלה יותר, כפי שניבא ספילברג באותו נאום, ורובם יימשכו שלוש שעות ויותר כדי להצדיק את הסטטוס – שוב, משהו שקורה כבר עכשיו), רובה הכמעט מוחלט של התוצרת הקולנועית תמצא את דרכה לשירותי הסטרימינג, עד להטמעתו הסופית של הקולנוע במדיום שהביא עליו את קיצו מלכתחילה. ואולי דווקא כך, בכסות אחרת ותחת חסותו של מדיום צעיר יותר, רב פוטנציאל ודי חסר גבולות כרגע, הוא יצליח לשרוד?