"צריכים לפתוח את הארץ - לא נשב שנתיים בבתים": כך אומרת הבוקר (ב') פרופ' עידית מטות, חברה במטה התוכנית "מגן ישראל" ומנהלת המערך האגף הכירורגי בבית החולים איכילוב. לדבריה, חזרה לשגרה צריכה להתקיים לצד מגפת הקורונה, תוך הישמעות למתווה התו הסגול וגילוי אחריות מצד הציבור.
"אנחנו לא מתכוננים לחודש או חודשיים של מחלה, אלא לתקופה לא קצרה", אומרת פרופ' מטות באולפן ynet. "אנחנו צריכים לחיות עם הקורונה. הווירוס הזה נמצא איתנו כאן ואנחנו צריכים לדאוג במקביל לפן החברתי. אי אפשר לבודד את העולם ולשים את כולם בבתים, צריכים לפעול לפי איזשהו היגיון אפידמיולוגי, לפי איזשהו מתווה, ולפתוח את הארץ הזאת".
לדבריה, פתיחת גני הילדים הינה צעד חשוב. "ילדים צריכים לצאת לגן ולבתי הספר בצורה מושכלת. מי שצריכים לבודד אותם הם לא הילדים, אלא האוכלוסיות בסיכון ואוכלוסיית המבוגרים. חייב לפתוח את הגנים ובתי הספר באיזשהו מתווה בו תלמידים יושבים רחוק זה מזה ועם מסכות, בו המורים גם הם עם מסכות, ואם יש צורך לפתוח את בתי הספר גם בבוקר וגם אחר הצהריים כדי להפחית עומס בכיתות - כך צריך לעשות".
1 צפייה בגלריה
ילדי גן החטיבה הצעירה יגאל אלון בבת ים
ילדי גן החטיבה הצעירה יגאל אלון בבת ים
"אם צריך לפתוח את בתי הספר גם בבוקר וגם אחר הצהריים - כך צריך לעשות"
(צילום: משרד החינוך )
בהמשך לכך, אומרת פרופ' מטות כי חזרה לשגרה לצד נגיף הקורונה צריכה להתבצע גם בתחומי חיים אחרים, ביניהם תרבות ופנאי. "אין משהו שאין בו סיכון לגמרי, אבל אפשר לפתוח המון דברים שהסיכון בהם הוא נמוך. כך למשל הייתי פותחת צימרים, מקומות תרבות וחנויות. אני לא מוצאת סיבה למה אנחנו לא יכולים לשבת עם מסכות ולראות אנשים מופיעים על הבמה, בדיוק כמו שאנחנו נמצאים במקומות עבודה עם מסכות. גם בחנויות, כשנכנסים לחנות מספר מסוים של אנשים לפי מתווה התו הסגול ועם מסכות, הדברים האלה יכולים להתקיים, ובוודאי כשמדובר על פעילויות בחוץ.
"מובן שבכל מקום יש אפשרות לתחלואה, אבל צריכה לנקוט בזהירות מוגברת עם האוכלוסייה המבוגרת ועם האוכלוסיות בסיכון. יש גם דברים שלא יקרו בכלל. לא נוכל, למשל, לרקוד בחתונות המוניות בתקופה הזאת. יש דברים שצריכים לומר מראש שלא יקרו".
פרופ' מטות מסבירה כי לצד המתווים ולצד ההנחיות, על הציבור לגלות אחריות על עצמו. "אנשים צריכים לדאוג לעצמם. אנשים צריכים לדעת שהם יכולים למות. אני חושבת שאנשים הפנימו את זה והבינו שזו מחלה שלא כדאי ללקות בה ואפשר למות ממנה, ודי בייסורים. אנחנו רואים את זה וחיים את זה יום יום.
"הציבור צריך לקבל את השקיפות ואת ההסברים ההגיוניים. כשאנחנו נמצאים במרחק זה מזה, כשאנחנו עוטים מסכות, ההתנהלות היא אפשרית. אנשים מבינים כבר שמקום פתוח עדיף על סגור, ומקום גדול עדיף על קטן. אז נכון, לא יהיו חתונות המוניות ובבתי הספר לא ילמדו 40 תלמידים ביחד. אולי מדובר בהזדמנות בה מאותתים על כך שבתי הספר צפופים מדי, ואולי, כמו שמשקיעים משאבים בתשתיות במשרד הבריאות כיום, ישקיעו גם במשרד החינוך. זו הזדמנות נפלאה לעתיד".

892 נדבקים בקורונה אובחנו אתמול (א') לפי נותני משרד הבריאות, ומאז חצות ועד 8 בבוקר אובחנו עוד 128 נוספים עם הנגיף. 619 מאושפזים נמצאים במצב קשה ומהם 212 מונשמים. לדבריה של פרופ' מטות, הנתון לפיו כדאי לשפוט את מצב המגפה הוא דווקא החולים הקשים והמונשמים, זאת בגלל הנתונים המשתנים במספר המאומתים.
"יש הרבה נתונים לא הגיוניים, ובנוסף מבוצעות פחות בדיקות מבעבר. כרגע אנחנו מסתכלים על החולים הקשים והמונשמים. הם אלה שיוצרים את העומסים על בתי החולים וגרמו למעשה לסגר. מדובר בחלק מהחלטות הממשלה נוכח התחושה שאנחנו לא עומדים בעומסים. לכן, לא הייתי מתייחסת במיוחד למספרי המאומתים אלא למאושפזים במצב קשה ואנוש".

לפי דו"ח של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, נמשכת מגמת בלימת המגפה בישראל. מספר המאומתים החדשים ליום ושיעור הבדיקות החיוביות לקורונה ממשיכים לרדת. גם הממוצע השבועי של מספר החולים החדשים במצב קשה ושל מספר המתים הצטמצם ביחס לשבוע שעבר. עם זאת, היקף התחלואה עדיין גבוה מאוד באופן מוחלט. באמ"ן מציינים כי מיעוט הבדיקות בסוף השבוע ובדיקות הסקר הרבות משפיעות על הנתונים.