כמות הפרויקטים שקיבלו היתר לערוך ניסויים בבעלי חיים עלה ב-22% בין השנים 2015 - 2019: מ-2,088 בשנת 2015 ועד 3,537 ב-2019. כך עולה מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיוצג היום (ג') בדיון משותף של ועדת החינוך וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא ניסויים בבעלי חיים.
הדו"ח הוכן לבקשת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ' לקראת הדיון, ומוצגים בו נתונים בדבר הניסויים בבעלי חיים בישראל בין השנים 2015 – 2019. מנתוני הדו"ח עולה בנוסף כי רוב הניסויים שמתבצעים בישראל מאושרים על ידי ועדות פנימיות של המוסדות, וכי ועדת הביקורת של המועצה לניסויים בבעלי חיים מעולם לא הפעילה סנקציות נגד מוסד בגין עבירות נגד ניסויים בבעלי חיים.
תחום עריכת ניסויים בבעלי חיים בישראל מוסדר בחוק צער בעלי חיים שאושר ב-1994, ומתיר ניסויים בבעלי חיים, אולם מטיל עליהם הגבלות: מספר בעלי החיים בניסוי יוגבל למינימום הדרוש לביצוע הניסוי; הניסויים ייערכו תוך הקפדה על מזעור הסבל והכאב שייגרמו לבעלי-החיים; לא יינתן היתר לעריכת ניסוי בבעלי-חיים שאפשר להשיג את מטרתו בדרך חלופית סבירה. ניסויים בבעלי חיים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה שאינם מוצרי בריאות ולמוצרי ניקוי – אסורה. השר המופקד על ביצוע החוק הוא שר הבריאות.
בחוק נקבע כי תוקם מועצה לניסויים בבע"ח, שתכלול 23 חברים ממגוון תחומים וגופים, וכי היא תהיה הממונה על ביצוע החוק.
בנוסף לכך, בחוק נקבע כי היתר לניסוי בבעלי-חיים יינתן מטעם ועדה שמינתה המועצה לניסויים בבעלי חיים, או מטעמן של ועדות פנימיות של מוסדות שהמועצה רשאית להתיר להם הקמת ועדות כאלה. ישנם 51 מוסדות שאושרו לעריכת ניסויים על ידי המועצה, ו- 18 מוסדות מחקר שהמועצה אישרה להם להפעיל ועדת היתרים פנימית.
כמו כן, יש לציין כי מוסדות המחקר שאושר להם להפעיל ועדה פנימית מקיימים את רוב הניסויים בישראל, כך שבפועל רוב הניסויים הנערכים בישראל מאושרים באמצעות ועדות פנימיות. בין השנים 2015 – 2019, רק 24%-20% מההיתרים הונפקו על ידי הוועדה הארצית, והשאר על ידי הוועדות הפנימיות.
גורמים בארגונים למען זכויות בעלי חיים טוענים לניגוד עניינים במבנה המועצה וועדות ההיתרים הקבוע בחוק. לדבריהם, המועצה לניסויים בבעלי חיים מורכבת במידה רבה מנציגי הגופים המפוקחים עצמם, להם יש אינטרס בצמצום הפיקוח. כמו כן, הארגונים טוענים כי יש טעם לפגם בכך שחברי הועדות המוסדיות ממונים על ידי המוסד עצמו, ובעובדה שנציגי הציבור בוועדות נבחרים על ידי המוסדות עצמם.
למועצה לניסויים בבעלי חיים יש ועדת הביקורת, שהיא בעלת סמכות לבטל או להשעות היתר שניתן לעריכת ניסוי. במהלך השנים, ועדת הביקורת של המועצה התכנסה פעם אחת בלבד, ועל פי ארגוני זכויות בעלי החיים, מעולם לא ננקטה סנקציה נגד מוסד כלשהו, גם כאשר ננקטו הפרות קשות.
לדברי המועצה, מיעוט הפניות לוועדת הביקורת נובע מאפקטיביות הפיקוח ומציות החוקרים לתנאי ההיתרים ולכללים לעריכת ניסויים. לדברי המשרד, ככל שמתגלים ליקויים הם מתוקנים במהירות, כך למשל מרבית הליקויים בתחום הווטרינרי מתוקנים לרוב עוד באותו יום ובכל מקרה לא יאוחר מפרק זמן של שבועיים.
שימוש בבעלי חיים למחקר
8 צפייה בגלריה
שימוש בבעלי חיים לניסויים בין השנים 2015 - 2019
(מתוך דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת)
בהשוואה לשנת הפעילות 2018, בשנת 2019 חלה ירידה קלה בשימוש הכולל בבעלי חיים של כ- 26,000 פרטים. עוד עולה כי בשנת 2017 מספר בעלי החיים ששימשו למטרות מחקר בישראל היה גדול באופן ניכר מאשר ביתר השנים המוצגות.
לפי מרכז המחקר של הכנסת, ההבדל נובע בעיקר מעלייה במספר בעלי חיים בעלי דם קר (זוחלים, דו חיים ודגים) שנעשו בהם ניסויים באותה השנה. לדברי המדען הראשי ונציגי המועצה, הפער נובע מביצוע מחקר שהתבקש על ידי משרד החקלאות, שבוצע בדגים המשמשים למאכל - בתנאי בריכה.
רמות חומרה: הפרוצדורות במחקרים מסווגים על פי סולם של 5 רמות חומרה, כאשר 5 היא רמת החומרה הגבוהה ביותר. בין השנים 2015-2019, רוב הפרויקטים הוגדרו בדרגות חומרה 3 ו- 4 (כ- 59%-60% מהפרויקטים), בדרגה 1 הוגדרו 7%-10%; ובדרגה 5, 13%-16%.
8 צפייה בגלריה
התפלגות חומרת הניסויים בין השנים 2015 - 2019
(מתוך דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת)
גורלם של בעלי החיים נבחן בתום כל שנה. הגורל השכיח ביותר הינו המתה (כ- 89% מבעלי החיים). שעור ההמתה הגדול ביותר מצוי בקבוצת המכרסמים בעלי הכנף, בשניהם כ- 94%.
שיעור המתת בעלי חיים בשנת 2019
חלופות: לפי משרד הבריאות, למחקר רפואי ובסיסי מקורי, כמעט שאין חלופות. לפי "הערכות מקובלות" של המשרד, כשליש מכלל המחקרים בתחומים הביו-רפואיים נערכים בבעלי חיים, כשליש בחלופות וכשליש בבני אדם.
עם זאת, על פי גורמים בארגונים הפועלים למען זכויות בעלי חיים, ניסויים רבים הנערכים בבעלי חיים הינם מיותרים, כדוגמת ניסויים למטרות הוראה שם ניתן להשתמש בחלופות, ניסויים חוזרים וכן סוגים שונים של ניסויים לבדיקות רעילות או להפקת חומרים.
ח"כ מיקי חיימוביץ' ציינה כי : "מן הראוי שהוועדות הפנימיות בגופים שעורכים ניסויים בבעלי חיים יבחרו את נציגי הציבור בהן בדרך שתאפשר נציגות גם לארגונים שפועלים למען הסביבה ורווחת בעלי החיים. אני מאוד מקווה שנגיע להבנות ושיתוף פעולה עם המועצה ולא נצטרך להוביל חקיקה בנושא. המינימום הנדרש הוא לאפשר פיקוח שקוף בשיתוף הציבור בכל ההליך, על מנת לוודא שהניסויים נערכים רק לטובת המטרות שהחוק מאפשר כמו קידום הבריאות, הרפואה, מניעת סבל, המחקר ורק לפי הכללים המקובלים תוך המעטה ככל הניתן בגרימת סבל לבעלי החיים".
טל פרנס, מנהלת תחום בעלי חיים במעבדות מטעם עמותת תנו לחיות לחיות, אמרה על הדו"ח כי "על האקדמיה והמחקר בישראל לשאוף להתקדם כל הזמן. פיקוח ראוי מבטיח מדע טוב. היעדר פיקוח מוסדר פוגע הן בבעלי החיים והן בבני האדם - למחקר לא יעיל יש גם השלכה כלכלית עצומה על המדע, ועלינו כמממנים את המערכות הללו. על ידי הסדרת הפיקוח הפנימי במוסדות, באמצעות נציג ציבור בוועדות הפנימיות המאשרות ניסויים, שלא נבחר בפינצטה על ידי המוסד המפוקח עצמו, יש ביכולתנו למנוע סבל מיותר של עשרות אלפי בעלי חיים באופן מיידי".
